מוסקוביץ, אזרואל
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
בית המשפט המחוזי: אין לאשר שימוש חורג בדיעבד כדי לגבות היטל השבחה
ראשי » בית המשפט המחוזי: אין לאשר שימוש חורג בדיעבד כדי לגבות היטל השבחה

בית המשפט המחוזי: אין לאשר שימוש חורג בדיעבד כדי לגבות היטל השבחה

נפסק כי הדרך הנכונה היא להגיש כתב אישום ולגבות את ההיטל במסגרת ההליך הפלילי

מאת עו"ד טל יצחק אזרואל ועו"ד עדי מוסקוביץ

שימוש חורג מתכנית או מהיתר הבניה מחייב קבלת היתר לשימוש חורג. במקרה שהשימוש החורג מההיתר תואם את המותר בתכנית לא יחול היטל השבחה (בר"מ 2283-18), אולם במקרה שהשימוש החורג סוטה מהתכנית החלה על המקרקעין, קמה חבות עקרונית בהיטל השבחה, אם השימוש החורג מבטא עליית שווי בערך המקרקעין לפרק הזמן בו אושר השימוש החורג.

אלא שבחיי המעשה בעלים של מקרקעין, שוכרים, ברי רשות ואפילו פולשים – מבצעים  לעיתים קרובות שימושים חורגים מתכנית מבלי לקבל היתר מהוועדה המקומית או המרחבית. פעמים רבות השימוש החורג מהווה עליית שווי המצדיקה להשית חיוב בהיטל השבחה בשיעורים גבוהים. ואולם, לפי לשון החוק לא ניתן להשית חיוב בהיטל השבחה אם לא ניתן קודם לכן היתר לשימוש חורג על-ידי הוועדה המקומית. במילים אחרות, בהעדר היתר בניה "החוטא יוצא נשכר" ולא ניתן להשית עליו חיוב בהיטל השבחה במסלול הרגיל.

הוועדה המקומית לתכנון ובניה בתל-אביב מצאה דרך מקורית להתגבר על המכשול ואישרה, חד-צדדית ומבלי שנתבקשה לכך, אישור חורג רטרואקטיבי לשימושים שנעשו – והכל כדי שתוכל להשית חיוב בהיטל השבחה. בית המשפט המחוזי סבר כי מדובר בטעות וכי משיקולים של מדיניות משפטית אין לאפשר את המהלך בו נקטה הוועדה המקומית, שכן הדבר מעודד לבצע שימושים חורגים. בית המשפט הוסיף, כי הכשרה בדיעבד של השימוש החורג חוסכת את עלויות הרישוי והליך של התנגדויות מטעם הציבור. לפיכך, כך נפסק, המסלול אותו יצרה הוועדה המקומית ואשר אושר על-ידי ועדת הערר המחוזית, יוצר מצד אחד תמריץ לבצע שימושים חורגים ללא היתר, ומצד שני אינו מעודד את הוועדה המקומית לאכוף את דיני התכנון והבניה באמצעים העומדים לרשותה. נקבע כי בהליך פלילי יכולה הרשות לגבות פי 4 מהיטל ההשבחה שהייתה יכולה לגבות לו הייתה מוגשת בקשה להיתר לשימוש חורג.

במסגרת ההליך הפלילי עולים וצפים קשיים פרוצדורליים וראייתיים שאינם מאפשרים לגבות את היטל ההשבחה בהליך פלילי, בשל רמת ההוכחה הנדרשת להרשעה בהליך זה והקושי בהוכחת קיומם של כל יסודות העבירה. נראה כי מוטב לתקן את החוק וליצור מסלולים נגישים ויעילים יותר לצורך קבלת היתר לשימוש חורג, ובכך לצמצם את היקף הפרות החוק ולהגדיל את הכנסות הרשות המקומית, זאת בצד צמצום המשאבים שהיא נדרשת להשקיע באכיפת הדין וגביית היטלים. נזכיר כי לא כל מה שמכונה על-ידי הוועדה המקומית כשימוש חורג הוא אכן שימוש חורג, בכלל או בכל השטח שמחויב (עמ"נ 18996-10-21 אפריקה ישראל מגורים בע"מ ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה תל אביב).

 

 

 

צרו קשר
News
  • ת"צ (חי') 25737-12-25 אילן מירילאשוילי נ' עיריית אור עקיבא (נבו, 26.6.26)
    בית המשפט אישר הסתלקות מתוגמלת מבקשה לאישור תובענה ייצוגית, שעניינה הטלת כ-15 עיקולי בנק מקבילים בגין אותו חוב אגב חיוב אגרת עיקול בעבור כל אחד מהם. במסגרת ההסדר התחייבה העירייה למתווה גבייה מדורג, ובו צמצום מספר העיקולים בסבב הראשון לחמישה בנקים. נקבע כי ההליך הניב תועלת עתידית לציבור החייבים, ואושרו גמול בסך 1,500 ש"ח ושכר טרחה בסך 12,500 ש"ח.
  • עמ"נ (ת"א) 82356-11-25 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב נ' זוהר ברנט ואח' (נבו, 25.6.26)
    בית המשפט דחה ערעור על אופן חישוב הפטור מהיטל השבחה בפרויקט תמ"א 38 במסלול חיזוק, ואישר מימוש גמיש של התמריץ בין מפלסים שונים. נקבע כי אין מדובר בניוד אסור בין תמריצים, אלא באופן מימושו של תמריץ אחד שהיקפו אינו שנוי במחלוקת. סעיף 11 לתמ"א 38 והוראת הפטור שבסעיף 19(ב)(10)(ב) לתוספת השלישית עוסקים בהיקף הזכויות ולא במיקומן הפיזי במבנה, ולכן פרשנות ועדת הערר סבירה ואין להתערב בה.
  • עמ"נ (י-ם) 74829-11-25 ג'וינט ישראל נ' מנהל הארנונה של עיריית ירושלים (נבו, 24.6.26)
    בית המשפט קיבל ערעור על שינוי סיווג מבנה המטה מ"סיווג 20" הכולל הקדשות ל"סיווג 2" של משרדים ומסחר, שהגדיל את החיוב פי 3.2 בלא שינוי בפעילות. נדחתה עמדת מנהל הארנונה שלפיה אין הקדש בהיעדר שטר הקדש, שכן המערערת התאגדה בשנת 1974 מכוח פקודת ההקדשות לצרכי צדקה, ואין להחיל עליה את חוק הנאמנות, התשל"ט–1979, שנחקק אחריה. נקבע בין היתר כי חברה לתועלת הציבור הרשומה אצל המפקח על ההקדשות היא הקדש, ושטר הקדש אינו נדרש, מה גם שהמערערת הוקמה לפי הדין הקודם.
  • ת"צ (מרכז) 41897-06-22 טארק חרזאללה נ' יוסף אג'באריה (נבו, 23.6.26)
    בית המשפט נעתר לבקשת צד שלישי לעיין בתיק בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד תאגיד המים מי עירון, אף שהדיון בתיק הסתיים. נקבע כי התאגיד, שהתנגד לעיון, לא הצביע על טעם ממשי המצדיק את מניעתו. התאגיד רשאי להגיש עד 1.7.2026 עותקים מושחרים של כתבי הטענות בלא שמות הצרכנים, ואם לא יוגשו — ייפתח התיק לעיון ביום 2.7.2026.
  • רע"א 88373-02-26 טי.אפ.סי. למסחר ותעשייה בע"מ נ' בית המכס אשדוד (נבו, 23.6.26)
    בית המשפט העליון קיבל ערעור על הוצאת מסמכים מתיק הראיות בשל אי-גילוים. נקבע כי תקנות 57–58 לתקנות סדר הדין האזרחי הפכו את הגילוי והעיון לחובה אוטומטית, אך אין בכך כדי לפגוע בחופש הצדדים להסכים, במפורש או במשתמע, לוותר על ההליכים. משאף צד לא קיים אותם, ראה בית המשפט ויתור הדדי ולא הפעיל את הסנקציה שבתקנה 60. נקבע כי צד המבקש לכבול את יריבו לרשימת מסמכים חייב לעמוד על קיום ההליך.