היטלי פיתוח נחלקים ל- 4 סוגים עיקריים: סלילה (כביש ומדרכה), תיעול וניקוז, מים וביוב. לאחרונה נוסף רכיב חדש הנקרא היטל שצ"פ (שטחים ציבוריים פתוחים) שלדעת משרדנו נגוע באי חוקיות ברבדים שונים.
היטלי המים והביוב הוחלפו לאחרונה בחיובים בשיטת דמי ההקמה, אשר מבססים עילות להחזר והפחתות משמעותיות, עד כדי ביטול החיובים. העברת הפעילות מהעירייה או מהמועצה לתאגיד המים והביוב, מלווה בקשיים רבים, היוצרים הזדמנות לתאגיד ולעירייה לדרוש כספים שאינם מגיעים להם. בנוסף קיימת בעיתיות של ממש ברשויות מקומיות שהפרו את חובתם להקים תאגיד זה: בכך הן פועלות למעשה מחוץ לחוק, באופן המעלה תהיות לגבי סמכותן להמשיך ולגבות את כספי ההיטלים.
בדיקת החיוב בהיטלי פיתוח היא בעיקרה מחקרית. היא מגלה צורך מיוחד להתעמק בכל פרט בחיוב, לאמת כל פרט מידע מרשויות התכנון, תצלומי אוויר, ארכיון העירייה, ארכיון הלקוח, קטעי עיתונות, פסיקה והסדרי פשרה קודמים.
תקיפת החיובים בהיטלי פיתוח היא מלאכת מחשבת, בין אם מדובר בחיובים אגב היתרי בנייה ובין אם מדובר בחיובים יזומים אשר נשלחים לבעל הנכס, אשר בשנים האחרונות מושתים השכם וערב. הכוונה היא לחיובים שמגיעים ללא אירוע מפעיל (אירוע מס) הנראה לעין והם מקפלים בתוכם את ההנחה הסמויה כאילו מעולם לא שולמו היטלי פיתוח. לפי קונספציה שגויה זו, הנטל לסתור הנחה זו מוטל על בעל הנכס שנדרש להציג קבלות מלפני שנים רבות ואף לפני שהפך בעלים של הנכס. גישה זו אינה מקובלת עלינו והיא נדחתה באופן עקרוני בפסקי דין בהם ייצג המשרד ושותפיו.