למי תועיל הכפלת הארנונה לדירות רפאים
עו"ד עדי מוסקוביץ ועו"ד ודודי דביר
התקנות להכפלת הארנונה לדירות רפאים לא ישיגו את מטרתן ועיקר תועלתן ביחסי ציבור
שר הפנים גדעון סער חתם בשבוע שעבר על תקנות אשר יאפשרו לרשויות המקומיות לגבות דמי ארנונה כפולים מדירות מגורים שאינן בשימוש (דירות רפאים).
למרות הכוונות הטובות העומדות מאחורי התקנות החדשות, נראה כי התקנות יגרמו לשינויים זניחים בלבד בשוק הדיור ותועלתן העיקרית תהיה בעיקר במישור יחסי הציבור.
על פי הפרסומים, התקנות יאפשרו לרשויות המקומיות לקבוע סיווג חדש למבנה מגורים שאינו בשימוש, באופן שיאפשר לגבות מחיר כפול לדירות מגורים שלא יהיה בהן שימוש במשך תשעה חודשים.
ישנן מספר סיבות לכך שהתקנות החדשות יהיו חסרות השפעה של ממש :
קשיים ביישום – ישנה בעיתיות באיתור מידע על דירות ריקות, יהיה צורך בהקמת מנגנון להעברת מידע לגבי צריכת מים וחשמל, דבר שיעלה סוגיות בעייתיות כשלעצמן, הן מבחינת פרטיות והן מבחינת אופן המדידה.
בנוסף לכך, צריכת חשמל קל לייצר באמצעות מכשירים חשמליים שניתן להפעילם מרחוק או באמצעות טיימר, או לחילופין, ניתן להפעיל קרובי משפחה או חברים שיפעילו את המים והחשמל לזמן קצר. כך, שלא רק שהתקנות לא ישיגו את מטרתן, אלא יוכלו לגרום לבזבוז מכוון של מים וחשמל, לצורך הפחתת תשלום הארנונה.
שימוש בכלי לא נכון – ארנונה היא מס מוניציפלי המוטל על תושבי יישוב מסוים, למימון פעולתה של הרשות המקומית. ארנונה לא נועדה לשמש ככלי להכוונת התנהגות וכך אף פסק בית המשפט העליון בעבר בנוגע בסוגיה דומה לגבי מגרשים ריקים. כך למשל בפסק דין מפורסם בעניין "המגרש המוצלח" נפסק שלא ניתן לעודד בניה או שיפוץ של מבנים על-ידי קציבת הפטור מארנונה לבנין הרוס.
זאת ועוד, ככל שהרשויות ינסו להכיל את התקנה בצורה רחבה, למשל, גם על דירות מרוהטות שדייריהם באים פעם פעמיים בשנה, הרי שבהחלט קיים סיכוי שהדבר יחשב כפגיעה בלתי מידתית בזכות הקניין והמטרה המיוחלת בהגדלת היצע הדירות, לא תושג.
הטלת ארנונה גבוהה על דירת מגורים אינה יוצרת תמריץ כלכלי משמעותי לשימוש בה – הכפלת הארנונה באה להשפיע על בעלי הדירות כגזירה כלכלית שתאלצם למכור את הנכסים. אולם, חשוב לזכור שאותם תושבי חוץ, שרכשו את הדירות ובחרו להשאירן ריקות ולא להשכירן, החליטו מלכתחילה החלטה לא רציונלית כלכלית וויתרו על הכנסה שוטפת של אלפי שקלים בחודש, ככל שהיו משכירים את דירותיהם. לאור זאת, ספק רב אם הוספה של כמה מאות שקלים בחודש תשנה באופן משמעותי את בחירתם הלא כלכלית להותיר הדירות ריקות.
שינוי התעריף המרבי– גובה התעריפים אותן גובות הרשויות מוגבל על ידי "תעריף מרבי לגביה" שנקבע בתקנות ההסדרים. במקרים רבים (כדוגמת תל אביב) הכפלת תעריפי הארנונה למגורים כלל אינה אפשרית וזאת משום שהתעריף הכפול יהיה גבוה מהתעריף המרבי המותר לגבייה. כך ששינוי התקנות, צריך להיות מלווה בשינוי התעריף המרבי לגבייה.
לאור כל אלו, מעבר לתועלת שאותה מפיקים לוקחי ההחלטות מהסיקור התקשורתי בעניין, ספק רב אם התקנות ישיגו את המטרות העומדות בבסיסן: בשל קשיי היישום או בשל הבעייתיות המשפטית בהחלתן באופן רחב. אך יותר מכל, נדונו התקנות החדשות להיכשל משום שהן אינן יוצרות תמריץ כלכלי אמיתי להשכרה. לא נותר לנו אלא לקוות, שבצד חוסר התועלת שבתקנות, הן לא יגרמו נזק לציבור הרחב.