מוסקוביץ, אזרואל
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
נכסי הרשות השופטת – האם חלק מנכסי המדינה?
ראשי » נכסי הרשות השופטת – האם חלק מנכסי המדינה?

נכסי הרשות השופטת – האם חלק מנכסי המדינה?

נכסי הרשות השופטת – האם חלק מנכסי המדינה?

סיקור פסק דין

מאת: טל יצחק-אזרואל, עו"ד

במסגרת טיפולי בחיובים מוניציפאליים על נכסי המדינה הובלתי יחד עם פרקליטות המדינה, תיק שעניינו חיוב ארנונה לנכס המשמש בית משפט לענייני משפחה בעיר רמת גן.

הנכס חויב במשך כל השנים בארנונה כפי שמחויבים כלל נכסי המדינה ובהתאם לשעורי הארנונה המופחתים שנקבעו בפק' מיסי עירייה, מיסי ממשלה (פיטורין) 1938.

כרעם ביום בהיר, החליטה עיריית רמת גן לבטל את הפטור בגין הנכס, בטענה כי משרד המשפטים ובכללו הנהלת בתי המשפט אינו זכאי לקבלו.

וכל זאת למה? על שום עקרון "הפרדת הרשויות". העירייה טענה שהפטור ע"פ הוראת הפקודה ניתן לכאורה רק לממשלה (הרשות המבצעת) ולא לרשות השופטת – משרד המשפטים, ונאחזה בעקרון זה כדי לבסס את ביטולו.

ועדת ערר לענייני ארנונה שליד עיריית רמת גן אישרה את מעשה העירייה לביטול הפטור. על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים בת"א.

בהחלטת כב' הש' שיצר מיום 8/8/2012 התקבלו טענות משרד המשפטים בעניין. בית המשפט קבע כי העובדה שהרשות השופטת פועלת באופן עצמאי אינה משנה את העובדה שהיא פועלת בשם הממשלה ומטעמה, וככזו היא זכאית לקבל את הפטור שנקבע לנכסי המדינה.

משרד המשפטים, כך קובע בית המשפט, הוא משרד ממשלתי לכל דבר ועניין, ותפקידו לדאוג להענקת שירותים משפטיים לציבור האזרחים. פעילותו היא פעילות שלטונית וריבונית. מדובר באחד השירותים הבסיסיים שהמדינה מעניקה לאזרחיה והיא מהווה בסיס ראשון לקיום חברה מסודרת.

ההחלטה נכונה וראויה לדעתנו. קביעה אחרת הייתה שמה פלסתר את הוראת הפטור לנכסי המדינה.

בקשת רשות ערעור שהגישה העירייה לבית המשפט העליון נדחתה.

צרו קשר
News
  • ת"א (י-ם) 59120-11-24 עירית ירושלים נ' יהורם קארשי (נבו, 23.8.2026)
    בית משפט השלום בירושלים נתן פסק דין חלקי בתביעת ארנונה בסך 537,835 ש"ח לשנים 2014-2019. התביעה נסבה על בית פרטי של כ-484 מ"ר, שאוכלס בשנת 2005 וחויב לראשונה בסוף שנת 2019. נקבע כי חיוב המחזיק בפועל, כשהנכס לא החליף ידיים, אינו חיוב רטרואקטיבי אלא חוב שהתקיים בזמן אמת. מועד ידיעת העירייה רלוונטי רק להתיישנות, בהסתמך על עע"מ 2330/21 התחנה המרכזית החדשה ועל ע"א (מחוזי י-ם) 205-05-25 שבתי. לפיכך חויבו הנתבעים בקרן חוב הארנונה לשנים 2018-2019. רכיב הריבית לא נכלל, ולפי עע"מ 802/22 יצחקי בר אין עוד לבית משפט השלום סמכות טבועה להפחית ריבית. טענת ההתיישנות לשנים הקודמות וטענת ההשתק נותרו להכרעה בפסק הדין הסופי.
  • ת"צ (ב"ש) 6915-12-25 ריטיילורס בע"מ נ' עיריית באר שבע (נבו, 26.8.2026)
    בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע דחה בקשה לסלק על הסף בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד עיריית באר שבע. הבקשה נסבה על גביית ארנונה ביתר בשנת 2025 מנכסים בסיווג מסחר באזור א'1. המבקשת טענה כי אישור השרים להעלאה חריגה ניתן לשנת 2024 בלבד. העירייה טענה כי האישור מיום 9.10.2024 אימץ מתווה מדורג לשנים 2024-2028 בשיעור 5.56% לשנה. נקבע כי סילוק על הסף הוא סעד חריג, וכי הוצגה תשתית לכאורית לעילה אישית ולנזק קונקרטי. גם קבלת פרשנות העירייה אינה מסיימת את הבירור, נוכח הפער הנטען בין התעריף שבצו ובין התעריף שנגבה בפועל.
  • עמ"נ (ב"ש) 7998-04-25 אחים אוזן חברה לבניה בע"מ נ' וועדה מקומית תכנון ובניה אילת (נבו, 24.8.2026)
    בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע דחה ערעור על החלטת ועדת הערר במחוז דרום בעניין הקלות במגרשים ברובע השדה באילת. הוועדה לא התערבה בשומות מכריעות שהעמידו את ההשבחה על 1,030,242 ש"ח ועל 1,380,435 ש"ח, בשוליות של 20%. נקבע כי שמאי מכריע אינו חייב לנמק את יחסו לכל עסקה, ואינו מוגבל לעסקאות או למתודות של הצדדים. עם זאת עליו לתת דעתו לעסקאות שהוצגו לו ולהציג את עקרונות הניתוח, והשמאי עמד בכך. ההסתמכות על עסקה שבוטלה מצויה בשיקול דעתו המקצועי. נתוני 140 יחידות הדיור מצויים כמעט בלעדית בידי המערערת, ובחירתה להציג שבעה צמדי עסקאות בלבד פועלת לחובתה.
  • ע"א (חי') 53247-01-26 רבני יפה נ' עיריית חדרה (נבו, 25.8.2026)
    בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל בחלקו ערעור בתביעה בגין אי-ביצוע עבודות פיתוח במגרשים בגבעת אולגה. היטלי הסלילה שולמו בשנת 1999, והסלילה לא בוצעה כשלושה עשורים. דחיית תביעת ההשבה אושרה, משמרוץ ההתיישנות מתחיל במועד התשלום ודוקטרינת העוולה הנמשכת אינה חלה. לעומת זאת נקבע כי לרשות מקומית חובת זהירות מושגית בפיתוח מקרקעין שבתחומה. עד סוף שנת 2015 חסתה העירייה תחת חריג שיקול הדעת המינהלי. משהצהירה שהפיתוח יושלם בשנת 2015, עברה לשלב הביצוע, ולא הסבירה את אי-העמידה ביעד. העירייה חויבה בפיצוי של 189,000 ש"ח לשנה בגין השנים 2016-2017, בסך כולל של 378,000 ש"ח.
  • ע"א (י-ם) 65534-02-26 מיכאל לויאן נ' עיריית ירושלים (נבו, 23.8.2026)
    בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את ערעור העירייה, וחייב בעל זכויות בנכס מסחרי במלוא חוב הארנונה לתקופה שבין 1.1.2005 ובין 14.8.2012. בעל הזכויות מסר לעירייה דיווח כוזב שלפיו המחזיקה בנכס היא אמו של השוכר, וצירף הסכם שכירות פיקטיבי. נקבע כי הודעה פיקטיבית אינה מוציאה את המשכיר מתחולת סעיף 326 לפקודת העיריות. משלא נמסרה הודעה אמיתית, הפך המשכיר מחזיק קונסטרוקטיבי, החב בארנונה לצד המחזיק בפועל. מרוץ ההתיישנות הושעה לפי סעיף 7 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, עד שנודע לעירייה על הכזב ביום 11.2.2021. ההשעיה חלה גם על השנים 2009-2012, בשל הודעה כוזבת נוספת משנת 2012.