מוסקוביץ, אזרואל
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
נכסי הרשות השופטת – האם חלק מנכסי המדינה?
ראשי » נכסי הרשות השופטת – האם חלק מנכסי המדינה?

נכסי הרשות השופטת – האם חלק מנכסי המדינה?

נכסי הרשות השופטת – האם חלק מנכסי המדינה?

סיקור פסק דין

מאת: טל יצחק-אזרואל, עו"ד

במסגרת טיפולי בחיובים מוניציפאליים על נכסי המדינה הובלתי יחד עם פרקליטות המדינה, תיק שעניינו חיוב ארנונה לנכס המשמש בית משפט לענייני משפחה בעיר רמת גן.

הנכס חויב במשך כל השנים בארנונה כפי שמחויבים כלל נכסי המדינה ובהתאם לשעורי הארנונה המופחתים שנקבעו בפק' מיסי עירייה, מיסי ממשלה (פיטורין) 1938.

כרעם ביום בהיר, החליטה עיריית רמת גן לבטל את הפטור בגין הנכס, בטענה כי משרד המשפטים ובכללו הנהלת בתי המשפט אינו זכאי לקבלו.

וכל זאת למה? על שום עקרון "הפרדת הרשויות". העירייה טענה שהפטור ע"פ הוראת הפקודה ניתן לכאורה רק לממשלה (הרשות המבצעת) ולא לרשות השופטת – משרד המשפטים, ונאחזה בעקרון זה כדי לבסס את ביטולו.

ועדת ערר לענייני ארנונה שליד עיריית רמת גן אישרה את מעשה העירייה לביטול הפטור. על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים בת"א.

בהחלטת כב' הש' שיצר מיום 8/8/2012 התקבלו טענות משרד המשפטים בעניין. בית המשפט קבע כי העובדה שהרשות השופטת פועלת באופן עצמאי אינה משנה את העובדה שהיא פועלת בשם הממשלה ומטעמה, וככזו היא זכאית לקבל את הפטור שנקבע לנכסי המדינה.

משרד המשפטים, כך קובע בית המשפט, הוא משרד ממשלתי לכל דבר ועניין, ותפקידו לדאוג להענקת שירותים משפטיים לציבור האזרחים. פעילותו היא פעילות שלטונית וריבונית. מדובר באחד השירותים הבסיסיים שהמדינה מעניקה לאזרחיה והיא מהווה בסיס ראשון לקיום חברה מסודרת.

ההחלטה נכונה וראויה לדעתנו. קביעה אחרת הייתה שמה פלסתר את הוראת הפטור לנכסי המדינה.

בקשת רשות ערעור שהגישה העירייה לבית המשפט העליון נדחתה.

צרו קשר
News
  • ת"צ (חי') 25737-12-25 אילן מירילאשוילי נ' עיריית אור עקיבא (נבו, 26.6.26)
    בית המשפט אישר הסתלקות מתוגמלת מבקשה לאישור תובענה ייצוגית, שעניינה הטלת כ-15 עיקולי בנק מקבילים בגין אותו חוב אגב חיוב אגרת עיקול בעבור כל אחד מהם. במסגרת ההסדר התחייבה העירייה למתווה גבייה מדורג, ובו צמצום מספר העיקולים בסבב הראשון לחמישה בנקים. נקבע כי ההליך הניב תועלת עתידית לציבור החייבים, ואושרו גמול בסך 1,500 ש"ח ושכר טרחה בסך 12,500 ש"ח.
  • עמ"נ (ת"א) 82356-11-25 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב נ' זוהר ברנט ואח' (נבו, 25.6.26)
    בית המשפט דחה ערעור על אופן חישוב הפטור מהיטל השבחה בפרויקט תמ"א 38 במסלול חיזוק, ואישר מימוש גמיש של התמריץ בין מפלסים שונים. נקבע כי אין מדובר בניוד אסור בין תמריצים, אלא באופן מימושו של תמריץ אחד שהיקפו אינו שנוי במחלוקת. סעיף 11 לתמ"א 38 והוראת הפטור שבסעיף 19(ב)(10)(ב) לתוספת השלישית עוסקים בהיקף הזכויות ולא במיקומן הפיזי במבנה, ולכן פרשנות ועדת הערר סבירה ואין להתערב בה.
  • עמ"נ (י-ם) 74829-11-25 ג'וינט ישראל נ' מנהל הארנונה של עיריית ירושלים (נבו, 24.6.26)
    בית המשפט קיבל ערעור על שינוי סיווג מבנה המטה מ"סיווג 20" הכולל הקדשות ל"סיווג 2" של משרדים ומסחר, שהגדיל את החיוב פי 3.2 בלא שינוי בפעילות. נדחתה עמדת מנהל הארנונה שלפיה אין הקדש בהיעדר שטר הקדש, שכן המערערת התאגדה בשנת 1974 מכוח פקודת ההקדשות לצרכי צדקה, ואין להחיל עליה את חוק הנאמנות, התשל"ט–1979, שנחקק אחריה. נקבע בין היתר כי חברה לתועלת הציבור הרשומה אצל המפקח על ההקדשות היא הקדש, ושטר הקדש אינו נדרש, מה גם שהמערערת הוקמה לפי הדין הקודם.
  • ת"צ (מרכז) 41897-06-22 טארק חרזאללה נ' יוסף אג'באריה (נבו, 23.6.26)
    בית המשפט נעתר לבקשת צד שלישי לעיין בתיק בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד תאגיד המים מי עירון, אף שהדיון בתיק הסתיים. נקבע כי התאגיד, שהתנגד לעיון, לא הצביע על טעם ממשי המצדיק את מניעתו. התאגיד רשאי להגיש עד 1.7.2026 עותקים מושחרים של כתבי הטענות בלא שמות הצרכנים, ואם לא יוגשו — ייפתח התיק לעיון ביום 2.7.2026.
  • רע"א 88373-02-26 טי.אפ.סי. למסחר ותעשייה בע"מ נ' בית המכס אשדוד (נבו, 23.6.26)
    בית המשפט העליון קיבל ערעור על הוצאת מסמכים מתיק הראיות בשל אי-גילוים. נקבע כי תקנות 57–58 לתקנות סדר הדין האזרחי הפכו את הגילוי והעיון לחובה אוטומטית, אך אין בכך כדי לפגוע בחופש הצדדים להסכים, במפורש או במשתמע, לוותר על ההליכים. משאף צד לא קיים אותם, ראה בית המשפט ויתור הדדי ולא הפעיל את הסנקציה שבתקנה 60. נקבע כי צד המבקש לכבול את יריבו לרשימת מסמכים חייב לעמוד על קיום ההליך.