עת"מ (חי') 55005-02-22 מקורות חברת מים בע"מ נ' עיריית קרית אתא (נבו, 23.06.2024)
בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' סגן הנשיא רון סוקול) קיבל עתירה מנהלית וקבע, כי בקשה להקמת שטחי התארגנות לביצוע עבודות הנחת קו מים תת קרקעי אינה נכללת בהגדרת "בניה או שימוש חורג" לצורך חיוב באגרות בניה, בהעדר הוכחה שפעולות ההתארגנות מהוות חריגה מהשימושים המותרים. משלא נתבקש וממילא לא ניתן היתר לשינוי שימוש או לביצוע עבודות בניה, אין בכוחו של ההיתר שניתן להכשרת שטחי התארגנות כדי לבסס את דרישת תשלום אגרות הבניה (העותרת, מקורות, יוצגה על-ידי משרדנו).
עע"מ 6693/22 עיריית פתח תקווה נ' צבי קופל (נבו, 18.06.2024)
בית המשפט העליון דחה את ערעורי העירייה וקבע, כי הפרשנות הנכונה לסעיף 6 לחוק ריבית רשויות היא, כי הגשת בקשת האישור מהווה הודעה מטעמו של מגיש הבקשה, ולאחר אישורה – הבקשה מהווה הודעה מטעמם של כל חברי הקבוצה, וכי על העירייה לשאת בשכ"ט נוסף בסך 450 אלש"ח שישולם לב"כ המשיב.
עמ"נ (ת"א) 64427-03-23 דוד אוביץ נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב-יפו (נבו, 17.06.2024)
בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת עינב רביד) קיבל את הערעורים וקבע, כי ככלל כונס הנכסים מרגע מינויו מהווה בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס ויחויב בארנונה, גם אם הוא אינו נהנה מהנכס. אלא אם כן, על אף מינוי הכונס, בעל הנכס עדיין נהנה מהנכס (מתגורר שם או משכיר לאחר), כי אז הוא יחויב בארנונה. במקרה שכזה נטל ההוכחה עובר לכונס להוכיח שהבעלים נהנה מהנכס ולכן הוא החייב בארנונה. במקרה הנדון לא הוכח שהמערערים הם בעלי הזיקה הקרובה ביותר לנכס ולכן לא ניתן לקבוע שהם החייבים בארנונה.
עת"מ (ת"א) 61876-02-23 יוני כלילי נ' עיריית תל אביב יפו (נבו, 16.06.2024)
בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב (כב' השופטת עינב רביד) קיבל עתירה מנהלית ברובה וקבע, כי רישום עיקול ושעבוד אינם מאפסים את תקופת ההתיישנות, מאחר שאין מדובר בפעולות גבייה אפקטיביות, וכי הודאה בחוב כללי בהליך פש"ר שנזנח אינה מאתחלת את תקופת ההתיישנות.
עת"מ (חי') 59298-06-23 גימנסיה – בתי ספר תיכוניים ע"ש גולדנר בע"מ נ' עיריית חיפה (נבו, 08.06.2024)
בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה (כב' סגנית הנשיא תמר נאות פרי) דחה עתירות מנהליות וקבע, בין היתר, כי העדר הפרדה בין הפעילויות השונות בנכסים, הן בשטח והן בשעות הפעילות, אינו מאפשר מתן פטור מארנונה לפי סעיף 5ג(ה)(3) לפקודת הפיטורין, וכי בידי העותרות לבצע את השינויים העובדתיים הנדרשים לעמידה בתנאים המצטברים למתן הפטור ולבקשו שוב.
עת"מ (נצ') 37146-05-24 אסתר טורקניץ נ' מועצה אזורית עמק יזרעאל (נבו, 02.06.2024)
בית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת (כב' השופטת עירית הוד) דחה בקשה למתן ארכה להגשת עתירה מנהלית וקבע, כי מקום שלנישום יש טענות השגה וטענות משפטיות, עליו להגיש את העתירה או הבקשה למתן ארכה להגשתה בסד הזמנים הקבוע בתקנות. במקרה הנדון הוגשה הבקשה בשיהוי סובייקטיבי ללא הסבר, ועל-כן היא נדחתה.
ת"א (חי') 36926-06-21 א. כפיר אחזקות ובנין (1991) בע"מ נ' עיריית קרית ים (נבו, 02.06.2024)
בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת אספרנצה אלון) דחה תביעה כספית בנוגע לחוקיות הסכם פיתוח וקבע, כי במערכת היחסים החוזית בין הצדדים חל עקרון השלביות המצביע על כך שהמקרקעין לא פותחו עד תום, ולכן הטלת היטלי פיתוח נוספים אינה נוגדת את עקרון כיסוי העלויות, וכי הסכם הפיתוח אינו מהווה חוזה לטובת צד שלישי (התובעת), ולכן התובעת אינה יכולה לטעון כנגד חוקיות וסבירות ההסכם, וכי טענות כנגד חוקי העזר ותעריפיהם מקומן להתברר בעתירה מנהלית בפני בית המשפט לעניינים מנהליים (נוסיף כי מדובר בקביעה שגויה בעליל).
עת"מ (חי') 52349-12-21 רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ נ' עיריית קרית ים (נבו, 30.05.2024)
בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' סגן הנשיא רון סוקול) דחה את בקשות העותרת למחיקת סעיפים מכתב התשובה ולמתן פרטים נוספים וקבע, כי דרישת תשלום ההיטלים הייתה מפורטת דיה ודומה, כי תינתן לעותרת אפשרות להשלים את טיעונה לעבודות נוספות שפורטו בכתב התשובה, כך שאין מקום להורות על מחיקת הסעיפים מכתב התשובה בקשר לעבודות אלו; וכי הליך של מתן פרטים נוספים אינו בא להחליף את ההליכים לפי חוק חופש המידע, ובנוסף פרטים על משלוח דרישות תשלום לבעלי נכסים קיימים נוספים אינם נדרשים לצורך הכרעה במחלוקות מושא העתירה, ואף לא קיימת טענה לאכיפה בררנית המצדיקה המצאת פרטים אלה.
בג"ץ 5989/22 ע.ט. החברה להתחדשות עירונית לישראל (הגיבורים) בע"מ נ' שר הבינוי והשיכון (נבו, 26.05.2024)
בית המשפט העליון דחה את העתירה למתן צו על תנאי וקבע ברוב דעות (כב' השופטים כבוב ווילנר), כי לאחר חקיקתו של תיקון מס' 133 לחוק התכנון והבניה, השרים אינם רשאים להתחשב בשיקולים שעניינם קידום תוכניות פינוי ובינוי, בבואם להפעיל את סמכותם הכללית למתן פטור מהיטל השבחה במקרקעין למגורים, כאשר הפעלת הסמכות תיתכן אך בנסיבות מיוחדות ומשיקולים אחרים שאינם קשורים לקידום תוכניות מסוג זה.
נקבע בדעת מיעוט (כב' השופט עמית), כי הבקשה להאריך את תוקף צו הפטור, שנתמכה ע"י העירייה, לא נבחנה לגופה ע"י השרים, ובמקרה דנא מדובר בצבר של נסיבות "ייחודיות" או "מיוחדות" המצדיק כשלעצמו הידרשות של השרים לבקשה, באופן המחייב הוצאת צו על תנאי המורה למדינה ליתן טעם מדוע לא ייקבע, כי השרים מוסמכים ליתן פטור מהיטל השבחה בפרויקטים של פינוי בינוי מכוח סמכותם לפי סעיף 19(ב)(2) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה.
עמ"נ (ת"א) 18007-01-24 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה תל אביב-יפו נ' משה סמואל שוני (נבו, 23.05.2024)
בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט גלעד הס) קיבל את הערעור וקבע, כי הפטור מהיטל השבחה מכוח סעיף 19(ב)(10)(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה חל על הזכויות המנוצלות מכוח התמריצים הישירים מכוח תמ"א 38 בלבד. ניצול זכויות מכוח תכנון קיים, גם אם הוא נעשה בצוותא חדא עם ניצול זכויות מכוח תמ"א 38, אינו פטור מהיטל השבחה. בד בבד נקבע, כי בעת מימוש זכויות מכוח תכנית גגות (למשל, ג'1), אזי זכויות אלו תהיינה פטורות מהיטל השבחה לאור לשונו של סעיף 11.1.3(ו) לתמ"א 38 (לא חל בפרויקט הריסה ובניה מחדש).).