מוסקוביץ, אזרואל
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
הזרמת שפכי מפעל למערכת הביוב – "המזהם" ישלם?
ראשי » הזרמת שפכי מפעל למערכת הביוב – "המזהם" ישלם?

הזרמת שפכי מפעל למערכת הביוב - "המזהם" ישלם?

מאת נ. יאיר ממןן, עו"ד*

הגדלת תעריפי הביוב למפעלים בשל הזרמה של שפכים חריגים אינה בהכרח "גזירה משמים". ליווי מקצועי של ההליכים והחיובים החדשים יאפשר להתמודד עמם בהצלחה.

בעשור האחרון, לצד התשלומים ה"קלאסיים" לרשויות המקומיות הולכת ומתפתחת פרקטיקה מעניינת של גביית תשלומים נוספים - "ייעודיים" – הקשורים לאספקתם של שירותים מסוימים על-ידי הרשויות המקומיות. מדובר בחלק מתהליכים רחבים, שקטים אך נחושים, שהם חלק בלתי נפרד מתהליכים הידועים לנו כהפרטה וגלובליזציה.

כך הולכת ונבנית מערכת של חקיקה סביבתית חדשה המושתתת על העיקרון הידוע בשם: "המזהם משלם". הנימוק הנשמע מפיהן של הרשויות הינו כפול: הראשון, השגת "צדק חברתי" לפיו הגורם המזהם הוא שיישא בעלויות הטיפול בזיהום; השני, השגת התייעלות סביבתית באמצעות חיוב הגורם המזהם להפנים את עלויות הזיהום וכך להפחית את ייצור הזיהום עד למינימום הכלכלי האפשרי מבחינתו.

למעשה, שירותים שפעם היו אמורים להיות על חשבון הרשות המקומית, הופכים להיות שירותים בתשלום.

כך נקבעו כללים חדשים הנוגעים לשפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב וכך נדרשים לאחרונה מפעלים רבים לשלם עבור דיגום, ניטור וטיהור השפכים המוזרמים ממפעליהם. לעיתים, תוספת התשלום אותו נדרש המפעל לשלם עולה כדי פי 6 ויותר מתעריף אגרת הביוב הרגילה. לעיתים "המפעל" אינו אלא בית חולים או בית סוהר.

למעשה, תאגידי הביוב מוסמכים ל"גלגל" את העלות הנגרמת כתוצאה מהשפכים החריגים, זאת על פי נוסחה המשכללת את תוספת העלויות הקבועות והמשתנות של תפעול המט"ש בהתאם לערכים שנתגלו בשפכים.

גם כאן על בעלי המפעלים לעמוד על המשמר לבל ינצלו התאגידים כלי זה בלהיטות האופיינית להם להגדלת הכנסותיהם. שירותי הדיגום, הניטור והגבייה של התאגידים הם בדרך כלל שירותים מופרטים ויש לבדוק היטב כל חיוב המגיע למפעל "על כרעיו ועל קרביו", החל מכשירותו של הדוגם, הליך ביצוע הדיגום, פרטי הדיגום וממצאיו וכלה ביישומן של הפרוצדורות המשפטיות הנדרשות על פי הכללים להגדלת התעריף. ברוב הפעמים ישנו קשר ישיר בין שיטת הדיגום, המקום והזמן בה בוצעה לבין תוצאות הדיגום, ובפרט במקרים המצויים בתחום האפור. גם מהבחינה המשפטית ויישום הוראות הכללים, שכן לא כל ממצא חריג מוביל בהכרח להגדלה של תעריף שירותי הביוב. יש לבדוק בעיון את יישומה של הנוסחה להגדלת התעריף בהתאם לכללים ולממצאי הבדיקה בשטח. יש לבדוק נקודות השקה בין חוקים אחרים להגנת הסביבה או רישוי עסקים, אשר לפעמים מציעים פתרונות אחרים.

נציין כי לשיטתנו קיימת בעיה משפטית מובנית בשיטת הקנסות שקבעה רשות המים על שפכים באיכות ירודה. עניין זה ראוי למאמר נפרד.

*הכותב הוא מומחה לתשלומי חובה לרשויות המקומיות, סיים לימודי שמאות מקרקעין ובעל רישיון לעריכת דין במדינת ניו-יורק.

 
צרו קשר
News
  • ת"א (שלום ת"א) 57140-10-24 עיריית תל-אביב-יפו נ' נתיאל פולדיאן (נבו, 27.5.26)
    בית משפט השלום בתל אביב דן בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה נגד בעל שליטה שחויב אישית בחובות ארנונה של חברה לפי סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים. נקבע שאין מקום לביטול מחובת הצדק, שכן הנטל להוכיח פגם בהמצאה מוטל על המבקש וטענתו שלא התגורר במען ההדבקה לא נתמכה בראיה. עוד נקבע שהגנת הנתבע מפני עצם החיוב חלשה, שכן לסתירת החזקה הסטטוטורית עליו להניח תשתית ראייתית בדבר היעדר נכסי החברה. עם זאת, משקיימת לצד ההגנה החלשה טענת התיישנות קונקרטית לחלק ניכר מהחוב, בוטל פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות.
  • ע"א 53824-11-24 עיריית לוד נ' תמיר מאור (נבו, 27.5.2026)
    בית המשפט העליון קבע שבתביעות הנגשה שהסעד העיקרי בהן אינו כספי, התועלת לקבוצה היא עצם אכיפת ההנגשה, שאינה ניתנת לכימות כספי אמין. לכן דרך המלך לפסיקת גמול ושכר טרחה היא השיטה הגלובלית ולא שיטת האחוזים. בית המשפט הבחין בין הנגשה עודפת, שזיקתה לסעד ולקבוצה ישירה ועלותה יכולה לשמש בסיס לחישוב, ובין ייזום פרויקט ייעודי שזיקתו חלשה ותועלתו קשה לכימות. נקבע שאין לגזור גמול ושכר טרחה לפי שיטת האחוזים מעלות פרויקט ייעודי, משום שהדבר יוצר תמריץ מעוות לנפח את שווי ההסדר, ופרויקט כזה ראוי להישקל כשיקול אחד במכלול הגלובלי בלבד.
  • עע"ם 21188-05-26 המועצה המקומית מבשרת ציון נ' אדמונד ששון (נבו, 27.5.2026)
    בית המשפט העליון קיבל בקשת המועצה לעכב את ביצוע פסק הדין המחוזי, שהורה לה לתקן שומות ארנונה לאחר שנקבע כי חלק מהחוב התיישן. נקבע שעצם הגשת ערעור אינה מצדיקה עיכוב ביצוע, ושיש לשקול את סיכויי הערעור ואת מאזן הנוחות במתן מעמד בכורה למאזן הנוחות. מאזן הנוחות נטה לטובת המועצה, שכן שינוי הרישומים עלול לפגוע בהליכי גבייה ובעיקולים שננקטו, ומשקל מכריע ניתן להסכמת התושב לעיכוב ולהיעדר נזק שייגרם לו.
  • ת"צ (ת"א) 15917-12-19 דלית טורובצקי נ' מי אביבים 2010 בע"מ (נבו, 24.5.2026)
    בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד תאגיד מי אביבים בגין חשבונות צריכת מים חריגה. נקבע שלא הוכחה עילת תביעה אישית, ושדוח הביניים של רשות המים משנת 2011 אינו עוד מקור נורמטיבי מחייב, משנתפס מקומו בכללי אמות המידה. עוד נקבע שהבקשה אינה מעוררת שאלות מהותיות משותפות לכלל הקבוצה, שכן בירור חוקיות הגבייה מחייב בחינה פרטנית, והמבקשים חויבו בהוצאות ריאליות בסך 128,775 ש"ח בהסתמך על הלכת גנות.
  • עת"מ (חי') 27088-06-25 איאד חמאדו נ' מועצה מקומית ג'דיידה-מכר (נבו, 24.5.2026)
    בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה דן בעתירת חבר מועצה ועורך דין שהתגלה כמחזיק בנכס מגורים ובמשרד בלא ששולמה בגינם ארנונה. נקבע שדרך המלך לתקיפת דרישת התשלום היא הליך השגה לפי סעיף 3 לחוק הערר, שכן טענות בדבר מועד תחילת ההחזקה, זהות המחזיק ושטח הנכס נמנות עם העילות שבחוק, ועל הרשות לדון בהשגה לגופה. עוד נקבע שמכתב הפחתת החוב מטעם מנכ"ל חברת הגבייה אינו הבטחה מנהלית מחייבת ואינו יוצר השתק, וששיקול ההסתמכות נחלש כאשר מדובר בנישום שלא שילם ארנונה כלל ושנכסיו היו "נעלמים" מבחינת החיוב.