מוסקוביץ, אזרואל
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
ביטול של חיובים בהיטלי השבחה ופיתוח בשל איחור (שיהוי) בהוצאתם
ראשי » ביטול של חיובים בהיטלי השבחה ופיתוח בשל איחור (שיהוי) בהוצאתם

ביטול של חיובים בהיטלי השבחה ופיתוח בשל איחור (שיהוי) בהוצאתם

עו"ד עדי מוסקוביץ ועו"ד טל אזרואל

בשנים האחרונות אנו עדים לגל של חיובים בהיטלי השבחה והיטלי פיתוח הנשלחים לנישומים שלא באופן שוטף ובמהלך הדברים הרגיל. כשמדובר בהיטלי פיתוח החיובים נשלחים באמתלה של עבודות פיתוח שבוצעו לאחרונה בסמוך לנכס באזור מפותח, בציון העובדה שלא נמצאו בתיק הבניין תשלומים מלאים בגין כל היטלי הפיתוח המגיעים בגין הנכס; ואילו כשמדובר בהיטל השבחה החיוב "הנשכח" יבוא בדרך כלל בעת מתן היתר בניה או אישור לטאבו, זאת לאחר שהיתרי בניה ואישור לטאבו ניתנו בעבר מבלי לדרוש היטל בגין אותה תכנית משביחה.

במאמרים קודמים עמדנו על הקושי הרב בגישת אחדים משופטי בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר מבחינתם לחלוף הזמן ולמצגים שיצרה הרשות המקומית אין משקל של ממש. לדידה של "אסכולת חיפה" חיוב בהיטלי פיתוח ניתן אמנם להשית רק פעם אחת, אולם זאת ניתן לעשות בכל פעם שמבוצעת עבודה פיתוח המשרתת את הנכס ולא רק בעת הנחת התשתית הראשונה, ומי שטוען כי הוא שילם בעבר את ההיטל – הנטל עליו להביא "קבלות".

נראה כי גישה זו היא נחלתה הכמעט בלעדית של "אסכולת חיפה". בבתי המשפט במחוז נצרת, תל-אביב ומרכז קיימת גישה הפוכה והרבה פחות סלחנית לחיובים המושתים בשיטת "שכחנו". מאז ניתן פסק הדין המפורסם בעניין רע"א 187/05 נעמה נייסר נ' עיריית נצרת עילית, אשר קבע כי לא ניתן לגבות בהליך מנהלי חיוב שהתיישן  (עיקולים של פקיד גביה), נישומים רבים טענו כי חיובם בהיטלי פיתוח התיישן בעת ביצוע התשתית הראשונה ולכן לא ניתן לגבותו בחלוף 7 שנים. אף כי גישה זו התקבלה לעיתים, היא בדרך כלל יצרה רתיעה של בתי המשפט, בעיקר בשל החשש מפגיעה בעיקרון השוויון ומתן פטור מסיבה "טכנית" הקשורה אך ורק בחלוף הזמן.

צמצום השימוש בדוקטרינת ההתיישנות הגיע לשיאו בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון בעניין עעמ 8832/12 עיריית חיפה נ' יצחק סלומון בע"מ. קריאת מדוקדקת ומעמיקה של פסק הדין המשתרע כמעט על 100 עמודים, מלמדת כי בית המשפט העליון רוקן מתוכן את הלכת נסייר וכי האפשרות להביא למחיקה או ביטול של חיוב מחמת התיישנות הפכה למשימה קשה ביותר. אולם, וזה העיקר, בית המשפט העליון מרחיב מאוד את האפשרות להשתמש בדוקטרינה אחרת – היא דוקטרינת השיהוי – כאשר הוא קובע למעשה חזקה (פרזומציה/נקודת מוצא) שחיוב שלא נגבה במשך 7 שנים רואים אותו כחיוב הנגוע בשיהוי שלא מאפשר את גבייתו, זאת בצד האפשרות לטעון לשיהוי גם אם טרם חלפו 7 שנים!

השיהוי הינו מושג משפטי המבטא "שינה על זכויות", ויתור או פגיעה באינטרסים לגיטימיים של הצד השני, בעיקר אינטרס הסתמכות המיוסד על מצג מתמשך של ויתור או העדר חבות. השיהוי יוצר מניעות והוא חוסם את האפשרות להשית חיוב שמוצא באיחור ניכר. אנו סבורים כי מבחן זה עדיף בהרבה על שימוש בדוקטרינה של התיישנות, שכן השיהוי – בניגוד להתיישנות – אינו מבחן טכני, אלא מבחן של שיקול דעת שיפוטי המאזן בין אינטרסים נוגדים, ולפיכך ניתן לעשות בו שימוש נרחב יותר מבלי ליצור רתיעה של בתי המשפט ומבלי לגרום לתוצאות בלתי רצויות של פגיעה בחלוקה שוויונית של הנטל. זאת ועוד, המבחן הינו גמיש במיוחד והוא מאפשר למעשה לקבוע תוצאה של בטלות יחסית במסגרתה מבוטל רק חלק מהחיוב.

והנה, עוד לא יבש הדיו על פסק הדין בענין סלומון, הוציא בית המשפט המחוזי בנצרת [עת"מ 63803-01-14 תעשיות רכב בעמ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה -נצרת עלית] פסק דין חשוב ביותר המבטל לחלוטין חיוב תקף ואמיתי בגין היטל השבחה, וזאת  מטעמים של שיהוי המבוסס על מצגים ממושכים שיצרה הוועדה המקומית, כאשר רק חלק מהחיוב בוטל בשל התיישנות. בפסק הדין אשר נכתב על-ידי כבוד השופטת אסתר הלמן מצויינים שורה של היתרי בניה ואישור לטאבו שניתנו בעבר, תוך יצירת מצג מתמשך של ויתור עליו נסמכה העותרת ובעקבותיו שינתה את מצבה. בית המשפט קבע כי נוצרה מניעות (השתק) על הרשות, בדומה לנישום שהשתהה בהגשת עתירתו לבית המשפט, תוך שהוא מיישם את ההלכות והמצב המשפטי בדברים הבאים:

יישום הלכות אלה, על המקרה שבפני, מלמד כי אין להתיר למשיבה לתקן את טעותה, נוכח פרק הזמן שחלף מאז הטעות ועד גילויה, ההזדמנויות הרבות שהיו לה לפעול לתיקון הטעות, העדר הסבר מניח את הדעת ביחס לרצף הטעויות, שכולן רובצות על כתפי המשיבה, בהעדר כל אשם מצד העותרת למצב שנוצר, ובפרט נוכח הסתמכות העותרת על המצג, בדבר העדר חובות, שהוצג לה לא רק במחדלי הרשות אלא גם באמצעות אישור בפועל, ושינוי מצבה בהסתמך על מצג זה. בשל האמור, באיזון בין האינטרסים הנוגדים, נוטה הכף לטובת אינטרס הפרט. לא התעלמתי מטענת המשיבה, באשר להיקף הפגיעה בקופה הציבורית, אולם נוכח המסקנה באשר להתיישנות החוב ביחס למימוש משנת 2005, שהוא, ככל הנראה, המרכיב העיקרי בסכום החוב, הרי היקף הפגיעה הוא מצומצם וגם אם אין המצב כך, אין בטיעון זה כדי לשנות מן המסקנה דלעיל.  

נוכח ההתפתחויות שבאו לידי ביטוי בפסק הדין בעניין סלומון, אנו סבורים כי אבד הכלח על פסקי הדין שיצאו מ"אסכולת חיפה" (שגם לה לא שותפים כל השופטים שם). פסק דין בעניין תעשיות רכב מתאר באופן מדויק את המצב המשפטי המצוי, הוא גם המצב המשפטי הרצוי. נטייתם של עורכי דין ומתדיינים להתמקד בטענת התיישנות ולא לשים את הדגש על טענות של שיהוי, עלולה להתברר לעיתים כטעות גורלית החורצת את דינה של המחלוקת לטובת הרשות המקומית.

צרו קשר
News
  • ת"א (שלום ת"א) 57140-10-24 עיריית תל-אביב-יפו נ' נתיאל פולדיאן (נבו, 27.5.26)
    בית משפט השלום בתל אביב דן בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה נגד בעל שליטה שחויב אישית בחובות ארנונה של חברה לפי סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים. נקבע שאין מקום לביטול מחובת הצדק, שכן הנטל להוכיח פגם בהמצאה מוטל על המבקש וטענתו שלא התגורר במען ההדבקה לא נתמכה בראיה. עוד נקבע שהגנת הנתבע מפני עצם החיוב חלשה, שכן לסתירת החזקה הסטטוטורית עליו להניח תשתית ראייתית בדבר היעדר נכסי החברה. עם זאת, משקיימת לצד ההגנה החלשה טענת התיישנות קונקרטית לחלק ניכר מהחוב, בוטל פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות.
  • ע"א 53824-11-24 עיריית לוד נ' תמיר מאור (נבו, 27.5.2026)
    בית המשפט העליון קבע שבתביעות הנגשה שהסעד העיקרי בהן אינו כספי, התועלת לקבוצה היא עצם אכיפת ההנגשה, שאינה ניתנת לכימות כספי אמין. לכן דרך המלך לפסיקת גמול ושכר טרחה היא השיטה הגלובלית ולא שיטת האחוזים. בית המשפט הבחין בין הנגשה עודפת, שזיקתה לסעד ולקבוצה ישירה ועלותה יכולה לשמש בסיס לחישוב, ובין ייזום פרויקט ייעודי שזיקתו חלשה ותועלתו קשה לכימות. נקבע שאין לגזור גמול ושכר טרחה לפי שיטת האחוזים מעלות פרויקט ייעודי, משום שהדבר יוצר תמריץ מעוות לנפח את שווי ההסדר, ופרויקט כזה ראוי להישקל כשיקול אחד במכלול הגלובלי בלבד.
  • עע"ם 21188-05-26 המועצה המקומית מבשרת ציון נ' אדמונד ששון (נבו, 27.5.2026)
    בית המשפט העליון קיבל בקשת המועצה לעכב את ביצוע פסק הדין המחוזי, שהורה לה לתקן שומות ארנונה לאחר שנקבע כי חלק מהחוב התיישן. נקבע שעצם הגשת ערעור אינה מצדיקה עיכוב ביצוע, ושיש לשקול את סיכויי הערעור ואת מאזן הנוחות במתן מעמד בכורה למאזן הנוחות. מאזן הנוחות נטה לטובת המועצה, שכן שינוי הרישומים עלול לפגוע בהליכי גבייה ובעיקולים שננקטו, ומשקל מכריע ניתן להסכמת התושב לעיכוב ולהיעדר נזק שייגרם לו.
  • ת"צ (ת"א) 15917-12-19 דלית טורובצקי נ' מי אביבים 2010 בע"מ (נבו, 24.5.2026)
    בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד תאגיד מי אביבים בגין חשבונות צריכת מים חריגה. נקבע שלא הוכחה עילת תביעה אישית, ושדוח הביניים של רשות המים משנת 2011 אינו עוד מקור נורמטיבי מחייב, משנתפס מקומו בכללי אמות המידה. עוד נקבע שהבקשה אינה מעוררת שאלות מהותיות משותפות לכלל הקבוצה, שכן בירור חוקיות הגבייה מחייב בחינה פרטנית, והמבקשים חויבו בהוצאות ריאליות בסך 128,775 ש"ח בהסתמך על הלכת גנות.
  • עת"מ (חי') 27088-06-25 איאד חמאדו נ' מועצה מקומית ג'דיידה-מכר (נבו, 24.5.2026)
    בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה דן בעתירת חבר מועצה ועורך דין שהתגלה כמחזיק בנכס מגורים ובמשרד בלא ששולמה בגינם ארנונה. נקבע שדרך המלך לתקיפת דרישת התשלום היא הליך השגה לפי סעיף 3 לחוק הערר, שכן טענות בדבר מועד תחילת ההחזקה, זהות המחזיק ושטח הנכס נמנות עם העילות שבחוק, ועל הרשות לדון בהשגה לגופה. עוד נקבע שמכתב הפחתת החוב מטעם מנכ"ל חברת הגבייה אינו הבטחה מנהלית מחייבת ואינו יוצר השתק, וששיקול ההסתמכות נחלש כאשר מדובר בנישום שלא שילם ארנונה כלל ושנכסיו היו "נעלמים" מבחינת החיוב.