עת"מ (נצרת) 66859-12-22 יוסף ברגר נ' מועצה מקומית ראש פינה (3.8.22)
בית המשפט לעניינים מינהלים בנצרת (השופט א' קולה) דן בעתירה מינהלית ובערעור מינהלי (על החלטת ועדת ערר) בעניין חיובי ארנונה של נכס. ראשית, קבע בית המשפט כי על הרשות המקומית להמשיך ולחייב את הנישום בהתאם להסכם פשרה בין הצדדים – תוך דחיית בקשת הרשות המקומית להשתחררות מההסכם. בהמשך לכך, הוסיף וקבע בית המשפט כי ועדת הערר טעתה בעניין חיוב חלק מהנכס המצוי במצב מעטפת. המדובר בחלק שאינו ראוי לשימוש מבחינה פיזית, תוך סתירת החזקה שנוצרה בעניין זה עם מתן טופס 4 לנכס.
ע"א (מרכז) 25597-03-23 מועצה מקומית גן יבנה נ' גיי.טי.אל.וי 1 שותפות מוגבלת (3.8.23)
בית המשפט המחוזי מרכז, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים (השופטות מ' נדב, ח' קיציס, י' רוטנברג) קיבל ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום. בית המשפט המחוזי קבע, בניגוד לקביעת בית המשפט קמא, כי המשיבות לא הרימו את נטל הראיה להוכיח כי קיימת זהות בין העבודות אותן היה על היזם לבצע במתחם בו מצוי הנכס (הוצאות פיתוח, אותן שילמו המשיבות ובהקשר אליהן, בלבד, קיבלו "מכתב פטור") לבין העבודות אותן ביצעה המועצה, ועליהן ביססה את דרישת תשלום ההיטלים.
עת"מ (מרכז) 37005-10-22 ענבר נחמן נ' המועצה המקומית קדימה צורן (2.8.23)
בית המשפט לעניינים מינהלים מרכז (השופט א' גורמן) דחה על הסף עתירה מינהלית שביקשה להורות על ביטול תעריף חוק עזר שצ"פ מחמת פגם בתחשיב הכלכלי. בית המשפט קיבל את טענת הרשות המקומית כי אין לקבל עתירה כאמור, כאשר איש מן העותרים לא חויב כלל בתשלום ההיטל נשוא העתירה ואינו "נפגע ישיר". יצוין כי פסק הדין מעורר שאלות קשות, ומכל מקום מבסס דחייה של טענת שיהוי נגד בעלי נכסים בגין אי-הגשת עתירה עם אישור חוק העזר.
עמ"נ (חיפה) 35923-03-22 סמיר עואד נ' עיריית חיפה (2.8.23)
בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה (השופט ר' סוקול) דחה ערעור על החלטת ועדת ערר לענייני ארנונה, כשהוא מציין גם את ההלכה בדבר אי-התערבות בהחלטות ועדות הערר ובקביעות עובדתיות. בית המשפט הדגיש כי המבחן להערכת מצב נכס לשם קבלת פטור "נכס הרוס" הוא מבחן אובייקטיבי, שאינו קשור למגבלות תכנוניות או אחרות – או בעצם עשיית שימוש או הנאה מהנכס. עוד קבע בית המשפט כי יש לסווג את הנכס לפי השימוש האחרון שנעשה בו, אף אם המדובר בסיווג "עסקים אחרים" המהווה סיווג שיורי (בהיעדר סיווג מפורש מתאים). יצוין כי לא נדונו טענות רבות שניתן היה להעלות בהקשר האמור, ונפנה בהקשר זה למאמרים באתר משרדנו.
עת"מ (י"ם) 39765-10-19 שמואל ברקוביץ נ' מועצה מקומית מבשרת ציון (1.8.23)
בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (השופטת ד' כהן לקח) נתן פסק דין משלים בשאלת חוקיות קביעת שני תעריפי ארנונה שונים באותו רחוב ממש. בית המשפט ציין כי בקביעת תעריפי הארנונה כפופה הרשות המקומית גם לכללי המשפט הציבורי הכללי, ובהם החובה לפעול בסבירות ובמידתיות, לנהוג בשוויון ולהימנע מהפליה פסולה – תוך הפעלת שיקול דעת מתמשך. בנסיבות העניין קבע בית המשפט כי לא קיימת עוד הצדקה עניינית לקיום שוני בין תעריפי הארנונה בין שני חלקי אותו רחוב, והמדובר בהפליה פסולה.
עמ"נ (ת"א) 62584-12-22 פיוטר מלניק נ' עיריית חולון (27.7.23)
בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב (השופטת ג' רביד) דחה ערעור על החלטת ועדת ערר בנותנו פרשנות מצמצת להלכת קניון רמת אביב – בקבעו כי, ככלל, אין לחייב בגין שטחים משותפים את בעלי הנכס או את חברת הניהול.