מוסקוביץ, אזרואל
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
בשורה לשוק הנדל"ן: פסיקת בית המשפט מחייבת השבת מיליוני שקלים לקבלנים
ראשי » בשורה לשוק הנדל"ן: פסיקת בית המשפט מחייבת השבת מיליוני שקלים לקבלנים

בשורה לשוק הנדל"ן: פסיקת בית המשפט מחייבת השבת מיליוני שקלים לקבלנים

בית המשפט המחוזי קבע שדירות מחיר למשתכן זכאיות לפטור של 50% מאגרות הבניה. מדובר בבשורה משמעותית שתוריד את הנטל הכלכלי על הקבלנים ותועיל למצוקת הדיור ולזוגות צעירים

                                            מאת עורכי הדין טל יצחק אזרואל ועדי מוסקוביץ

אגרות בניה משולמות עבור פעולת הרישוי של הוועדות המקומיות לצורך מתן היתרי בניה. מדובר באגרה שעומדת בדרך כלל על כ- 35 ש"ח למ"ר ויזמים נדרשים לשלמה פעם נוספת מקום בו ההיתר פקע ונדרש הליך רישוי מחודש. בית המשפט המחוזי בירושלים הכריע לאחרונה בשאלה מרכזית הנוגעת לאגרות בניה אלה. במוקד פסק הדין עמדה השאלה האם קבלנים שזכו במכרזי "מחיר למשתכן" זכאים לפטור של 50% מאגרות הבנייה משום שמדובר בדירות לזוגות צעירים ועולים חדשים. חברת אופק-שלי בניה ופיתוח, שבנתה דירות במסגרת התוכנית הממשלתית, טענה כי היא זכאית להנחה זו. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בבית שמש דחתה את דרישתה וסירבה להשיב את הכספים. המחלוקת הגיעה תחילה לפתחו של בית משפט השלום בירושלים, אשר דחה את תביעת החברה בקובעו  כי הפטור נועד רק לזוגות צעירים ועולים חדשים וכי בין זכאי מחיר למשתכן יש כאלה שאינם עונים להגדרה זו.

בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי התקבלה עמדת היזם. השופט אלכסנדר רון קבע כי חברת הבנייה אכן זכאית לפטור דבר שהוביל להחזר מחצית האגרות. הוא עמד על כך שתכנית "מחיר למשתכן" נועדה במהותה לסייע לזוגות צעירים ולמשפרי דיור, ממש כפי שמגדירה זאת תקנה 1.00.19 לתקנות התכנון והבנייה, המעניקה פטור חלקי מאגרות לבנייה ביוזמה ממשלתית למטרות דיור. השופט התבסס גם על פסיקה קודמת של בית המשפט העליון בנושא דומה, והדגיש את הצורך לפרש את התקנה על פי תכליתה האמיתית. טענות העירייה, כי מדובר בשיפור בדיעבד של תנאי המכרז או שיש תחולה לשיהוי והתיישנות, נדחו על ידי בית המשפט. נדחתה גם הטענה שאין מדובר בפרויקט שהוא יוזמה של המדינה. בית המשפט מתח ביקורת על עמדת מנהל התכנון – עמדה שכלל לא נתבקשה – תוך שהוא קובע כי זה האחרון התנגד להחזר האגרות באופן מלאכותי וחסר ביסוס ממשי.

לדעתנו, למרות שצפויה בקשת רשות ערעור על פסק הדין, מומלץ לקבלנים ויזמים שזכו במכרזי "מחיר למשתכן" להגיש כבר עתה תביעות להשבת מחצית האגרות. הגשת תביעה מוקדמת תמנע טענות עתידיות של התיישנות או שיהוי מצד הרשויות, בפרט לאור העובדה שההליכים בבית המשפט העליון – שכידוע פועל בהרכב חסר – עלולים להימשך תקופה ממושכת, לעיתים אף שנתיים ויותר.

פסק הדין מהווה תקדים משמעותי שעשוי להביא לחיסכון ניכר בעלויות לקבלנים ולרוכשי דירות, ובכך להוזיל את מחירי הדיור. אנו סבורים שיש לפעול ליישומו המהיר והאפקטיבי של פסק הדין . טוב יעשה השלטון המקומי אם יבחר שלא לעכב את יישומו של פסק דין חשוב זה.

צרו קשר
News
  • ת"צ (חי') 25737-12-25 אילן מירילאשוילי נ' עיריית אור עקיבא (נבו, 26.6.26)
    בית המשפט אישר הסתלקות מתוגמלת מבקשה לאישור תובענה ייצוגית, שעניינה הטלת כ-15 עיקולי בנק מקבילים בגין אותו חוב אגב חיוב אגרת עיקול בעבור כל אחד מהם. במסגרת ההסדר התחייבה העירייה למתווה גבייה מדורג, ובו צמצום מספר העיקולים בסבב הראשון לחמישה בנקים. נקבע כי ההליך הניב תועלת עתידית לציבור החייבים, ואושרו גמול בסך 1,500 ש"ח ושכר טרחה בסך 12,500 ש"ח.
  • עמ"נ (ת"א) 82356-11-25 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב נ' זוהר ברנט ואח' (נבו, 25.6.26)
    בית המשפט דחה ערעור על אופן חישוב הפטור מהיטל השבחה בפרויקט תמ"א 38 במסלול חיזוק, ואישר מימוש גמיש של התמריץ בין מפלסים שונים. נקבע כי אין מדובר בניוד אסור בין תמריצים, אלא באופן מימושו של תמריץ אחד שהיקפו אינו שנוי במחלוקת. סעיף 11 לתמ"א 38 והוראת הפטור שבסעיף 19(ב)(10)(ב) לתוספת השלישית עוסקים בהיקף הזכויות ולא במיקומן הפיזי במבנה, ולכן פרשנות ועדת הערר סבירה ואין להתערב בה.
  • עמ"נ (י-ם) 74829-11-25 ג'וינט ישראל נ' מנהל הארנונה של עיריית ירושלים (נבו, 24.6.26)
    בית המשפט קיבל ערעור על שינוי סיווג מבנה המטה מ"סיווג 20" הכולל הקדשות ל"סיווג 2" של משרדים ומסחר, שהגדיל את החיוב פי 3.2 בלא שינוי בפעילות. נדחתה עמדת מנהל הארנונה שלפיה אין הקדש בהיעדר שטר הקדש, שכן המערערת התאגדה בשנת 1974 מכוח פקודת ההקדשות לצרכי צדקה, ואין להחיל עליה את חוק הנאמנות, התשל"ט–1979, שנחקק אחריה. נקבע בין היתר כי חברה לתועלת הציבור הרשומה אצל המפקח על ההקדשות היא הקדש, ושטר הקדש אינו נדרש, מה גם שהמערערת הוקמה לפי הדין הקודם.
  • ת"צ (מרכז) 41897-06-22 טארק חרזאללה נ' יוסף אג'באריה (נבו, 23.6.26)
    בית המשפט נעתר לבקשת צד שלישי לעיין בתיק בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד תאגיד המים מי עירון, אף שהדיון בתיק הסתיים. נקבע כי התאגיד, שהתנגד לעיון, לא הצביע על טעם ממשי המצדיק את מניעתו. התאגיד רשאי להגיש עד 1.7.2026 עותקים מושחרים של כתבי הטענות בלא שמות הצרכנים, ואם לא יוגשו — ייפתח התיק לעיון ביום 2.7.2026.
  • רע"א 88373-02-26 טי.אפ.סי. למסחר ותעשייה בע"מ נ' בית המכס אשדוד (נבו, 23.6.26)
    בית המשפט העליון קיבל ערעור על הוצאת מסמכים מתיק הראיות בשל אי-גילוים. נקבע כי תקנות 57–58 לתקנות סדר הדין האזרחי הפכו את הגילוי והעיון לחובה אוטומטית, אך אין בכך כדי לפגוע בחופש הצדדים להסכים, במפורש או במשתמע, לוותר על ההליכים. משאף צד לא קיים אותם, ראה בית המשפט ויתור הדדי ולא הפעיל את הסנקציה שבתקנה 60. נקבע כי צד המבקש לכבול את יריבו לרשימת מסמכים חייב לעמוד על קיום ההליך.