
עע"מ 42046-06-25 מרדכי מזוז נ' עיריית צפת (נבו, 23.2.26)
בית המשפט העליון קיבל ערעור על מחיקת בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד עיריית צפת. בקשת האישור עסקה בטענה לגביית ריבית דריבית שלא כדין. נפסק כי מחיקת הליך ביוזמת בית המשפט היא צעד חריג, בפרט בהליך ייצוגי שבו יש להגן על זכויות חברי הקבוצה. לחוק תובענות ייצוגיות כלים מתונים יותר, כגון החלפת התובע המייצג או הפחתת גמול ושכר טרחה.
בר"מ 41889-09-25 עיריית נוף הגליל נ' אורות 2000 יבוא ושיווק בע"מ (נבו, 25.2.26)
בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור של הוועדה המקומית נוף הגליל בעניין חישוב היטל השבחה. בהיתר הבנייה שונתה חלוקת השטחים בין הקומות, והשמאי המכריע קבע שלא חלה השבחה. נקבע כי יש להבחין בין החבות העקרונית בהיטל, הנוצרת עם אישור התכנית, ובין מועד התשלום ושיעורו, הנגזרים ממידת המימוש בפועל.
עמ"נ (י-ם) 55493-06-25 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים נ' פבריס אלברט הררי (נבו, 25.2.26)
בית המשפט לעניינים מינהליים דחה שני ערעורים של הוועדה המקומית ירושלים בעניין הארכת מועד להגשת ערר על שומות מכריעות. נקבע כי הגשת בקשה לאחר חלוף המועד פוגעת בהסתמכות הצד שכנגד, וכי דווקא מן הרשות מצופה הקפדה על זכויות הפרט. הוועדה חויבה בהוצאות של 7,000 ש"ח לכל קבוצת משיבים.
עת"מ (חי') 73239-11-24 הבישופות היוונית קתולית ואח' נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה – מחוז צפון (נבו, 15.2.26)
בית המשפט לעניינים מינהליים קיבל עתירה של כנסיות היסטוריות בשלומי, והורה שהשימושים המותרים במבניהן יכללו גם פולחן דתי. נקבע כי רשויות התכנון חייבות להביא בחשבון את צורכי הדת של התושבים ואת הזיקה ההיסטורית של העדה הנוצרית למבנים. הוועדה לא הציגה אינטרס ציבורי נוגד המצדיק שלילת השימוש הטבעי במבנים שנבנו מלכתחילה לתפילה.
רת"ק (נצ') 69712-01-26 מי מגידו – חברת הביוב והמים נ' דנה לישינסקי (נבו, 22.2.26)
בית המשפט המחוזי בנצרת דחה בקשת רשות ערעור של חברת מי מגידו בעניין חישוב דמי הקמה לביוב בבנייה חדשה בקיבוץ. נקבע כי כלל 9 לכללי המים והביוב, הקובע חישוב לפי שטח הבנייה החדשה בלבד, חל על כל נכס. כלל 5, המתייחס לגוף עתיר שטח, אינו קובע דרך חישוב חלופית אלא תקרה בלבד.
עת"מ (נצ') 63556-11-25 ב. קימה השקעות בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל (נבו, 23.2.26)
בית המשפט לעניינים מינהליים נעתר לבקשה להארכת מועד להגשת עתירה על החלטת ועדת ההשגות של רשות מקרקעי ישראל. ההחלטה עסקה בהיטל השבחה במגדל העמק, והמבקשת העלתה טענות לפגמים מהותיים, ובהם שיהוי קיצוני של שלוש שנים וחצי במתן ההחלטה. נקבע כי לא ייגרם נזק למשיבה מהארכת המועד, לעומת נזק כספי גבוה למבקשת ששילמה למעלה ממיליון שקלים תחת מחאה.
עת"מ (ת"א) 3952-10-25 דניאל קורינאלדי נ' עיריית הרצליה (נבו, 22.2.26)
בית המשפט לעניינים מינהליים חייב את עיריית הרצליה בהוצאות של 8,000 ש"ח לאחר מחיקת עתירה בענייני ארנונה. העתירה הוגשה נגד הליכי אכיפה וגבייה, ונמחקה לאחר שהעירייה חזרה בה מהחיוב. נקבע כי העירייה גרמה להגשת העתירה, אך ההוצאות הופחתו בשל השלב הדיוני המוקדם שבו נמחקה העתירה.
ת"א (י-ם) 48012-03-22 עיריית ירושלים נ' עלא אלדין שוויקי (נבו, 2.3.26)
בית משפט השלום בירושלים קיבל תביעת חוב ארנונה נגד בעלים של נכס שטען כי השכירו לצד שלישי. נקבע כי חל חריג ההתיישנות שלא מדעת לפי סעיף 8 לחוק ההתיישנות, שכן זהות הבעלים נודעה לעירייה רק כשהגיש התנגדות לצו הריסה. עוד צוין כי הנתבע התנהל בחוסר תום לב וניסה להטעות בין שני נכסים סמוכים שבבעלות משפחתו.
ת"א (י-ם) 35944-10-19 עיריית ירושלים נ' סייף אל דין שוויקי ואח' (נבו, 24.2.26)
בית משפט השלום בירושלים קיבל בחלקה תביעת ארנונה בסך 1,746,128 ש"ח בגין שני נכסים בשכונת עטרות. נקבע, על סמך שש אינדיקציות, כי המחזיקה הרשומה שימשה כסות ושהמחזיקה האמיתית היא חברת אמאן זכוכית בטחון. טענת ההתיישנות נדחתה מכוח סעיף 8 לחוק ההתיישנות, שכן זהות המחזיקה האמיתית נעלמה מהעירייה מסיבות שלא היו תלויות בה. מסך ההתאגדות הורם כלפי בעל המניות שפעל להונאת העירייה בלבד, ובעל השליטה בחברה החייבת חויב אישית מכוח סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים.
ת"א (ת"א) 22187-01-24 עיריית תל אביב-יפו נ' בן-ציון קדישמן (נבו, 25.2.26)
בית משפט השלום בתל אביב קיבל תביעה לתשלום היטל השבחה נגד אחים שחתמו על הסכם פירוק שיתוף בדירות שקיבלו מאביהם. הנתבעים טענו כי מדובר בהעברה ללא תמורה בין קרובים, הדוחה את מועד תשלום ההיטל, אך נקבע כי מדובר בעסקת חליפין ולא במתנה. בהתבסס על הלכת שומרוני נפסק כי העברות שלובות זו בזו, שכל אחת מהן מותנית באחרת, אינן "ללא תמורה" אף בהיעדר תשלום כספי. הנתבעים חויבו לשלם 130,096 ש"ח בתוספת הוצאות.
ת"ת (י-ם) 30080-01-26 עיריית ירושלים נ' מוחמד סלאח (נבו, 21.2.26)
הרשם הבכיר בבית משפט השלום בירושלים דחה התנגדות לתביעה על סכום קצוב בגין חובות ארנונה של חברה. התביעה הוגשה נגד בעל המניות היחיד מכוח סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים וסעיף 119א לפקודת מס הכנסה, המאפשרים חיוב אישי של בעל מניות בחובות ארנונה של חברה. נקבע כי טענת הנתבע שהנכס אינו בשימוש אינה טענת הגנה כאשר התביעה מבוססת על הוראות אלה.
תאד"מ (כ"ס) 5821-05-25 עיריית פתח תקוה נ' מאיר אהרן ז"ל – עזבון המנוח ואח' (נבו, 25.2.26)
בית משפט השלום בכפר סבא פסק הוצאות בסך 2,500 ש"ח לחובת עיריית פתח תקוה, לאחר שזו ביקשה לדחות תביעת ארנונה נגד עזבון המנוח ובניו. העירייה הותירה את התביעה חרף טענות שזהות המנוח נגנבה וזויפה ושהמנוח חלה בדמנציה, עד שהערב להסכם השכירות שילם את החוב. נקבע כי סמכותה הסטטוטורית של העירייה לפעול נגד המחזיק הרשום אינה פוטרת אותה מחובת תום לב ומשיקול דעת סביר לפני נקיטת הליכים, אך לא הוכח חוסר תום לב קיצוני המצדיק פיצויים לדוגמה.
עע"מ 72015-02-25 לירן כרמלי נ' עיריית תל אביב-יפו (נבו, 5.3.26)
בית המשפט העליון דחה ערעור על דחיית בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד עיריית תל אביב בעניין הליכי גבייה מכוח פקודת המסים (גבייה). נקבע כי הדין אינו מטיל חובה לשלוח הודעת חוב לפני מכתב דרישה ראשונה שנשלח בדואר רגיל, וכי לא נפל פגם במשלוח המכתב השני. חרף דחיית הבקשה, ההוצאות שנפסקו נגד המבקש המייצג בוטלו ונפסקו לטובתו גמול ושכר טרחה צנועים. זאת בשל תרומת התובענה לחידוד הנהלים בעירייה ולהבהרה כי מוטב להקדים הודעת חוב לפני פנייה להליכי גבייה.
עע"מ 7393/23 שמואל ברקוביץ נ' המועצה המקומית מבשרת ציון (נבו, 5.3.26)
בית המשפט העליון דחה ערעור של תושבי רחוב במבשרת ציון על תעריפי הארנונה שהוטלו על בתיהם. המערערים טענו להפליה פסולה לעומת בתים במקטע אחר ברחוב וביתר הבתים בשכונה ט'. נקבע כי לא הוכח שהבתים בשכונה ט' בעלי מאפיינים דומים לבתי המערערים, וכי המועצה רשאית לחלק את שטח שיפוטה לאזורים שונים לצורכי ארנונה. עוד נדחתה הטענה כי הסעד היחיד להסרת הפליה הוא "השוואה כלפי מטה", ונקבע כי למועצה נתון שיקול דעת כיצד לתקן את ההפליה.
ע"א (חי') 5174-06-25 מימון ואח' נ' עיריית חיפה (נבו, 1.3.26)
בית המשפט המחוזי בחיפה דן בשני ערעורים על פסק דינו של בית משפט השלום, בעניין חברה שהפעילה מלון ברחוב הרצל בחיפה. ערעור הארנונה של בעלי השליטה נדחה: נקבע כי נכסי החברה הוברחו באמצעות "עסקה סיבובית", והחיוב האישי של בעלי השליטה מכוח הרמת מסך ומכוח סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים אושר. בערעור הנזיקי, בהסתמך על הלכת גרנות, נקבע כי החברה זכאית לפיצוי בגין פגיעה בתדמית המלון ובמוניטין עקב עבודות "המטרונית". נפסקו פיצויים על דרך האומדנה בסך 350,000 ש"ח.
עמ"נ (ת"א) 77258-05-25 אילן קארגלס בע"מ נ' מנהלת הארנונה בעיריית חולון (נבו, 5.3.26)
בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב קיבל בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט נגד עיריית חולון. במסגרת ערעור קודם ניתן בהסכמה פסק דין, ולפיו נכסים ברחוב תמנע 11 בחולון יסווגו כ"מחסן נלווה" בסיווג "תעשייה". העירייה יישמה את ההסכמה באופן חלקי בלבד: סיווגה 90% מהשטח כ"מחסן נלווה" ו-10% כ"מחסן עצמאי", ולא החילה את ההסכמה ממועד תחילת החיוב. העירייה חויבה לתקן את השומה עד 31.3.26, שאם לא כן יוטל עליה קנס יומי של 1,000 ש"ח, וכן חויבה בהוצאות בסך 7,000 ש"ח.
עת"מ (י-ם) 46691-04-25 מג'לס אלאסכאן נ' עיריית ירושלים (נבו, 2.3.26)
בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים דחה עתירה של חברת בנייה, שביקשה צו לסלילת דרך ציבורית בשכונת בית חנינא והשבת אגרות כביש ומדרכות ששילמה. העתירה נדחתה משני טעמים: ראשית, העותרת לא גילתה שחתמה על כתב התחייבות שבו ויתרה על טענות בקשר לעיכובים בסלילה, ובכך חטאה בחוסר ניקיון כפיים. שנית, לגוף הדברים נקבע כי העירייה מצויה בעיצומם של הליכי הפקעה ותכנון הכביש, וכי סעד ההשבה מצוי בסמכות בית המשפט האזרחי.
עת"מ (י-ם) 69963-09-24 אדמונד ששון נ' מועצה מקומית מבשרת ציון (נבו, 5.3.26)
בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל בחלקה עתירה של תושב מבשרת ציון נגד שומת חוב ארנונה בסך כ-769,000 ש"ח. נקבע כי עיקולים בוצעו בתחילת 2007 ולאחר מכן רק ב-2019, וכי לתקופה שביניהן לא הוצגו אסמכתאות לפעולות גבייה. טענת המועצה שמשלוח התראות ב-2015 עצר את מרוץ ההתיישנות נדחתה, לנוכח סיכום פגישה מ-2016 שבו הבטיחה המועצה לסייע לעותר. עוד נדחתה טענת "הודאה בחוב" לפי סעיף 9 לחוק ההתיישנות, ונקבע כי המועצה רשאית לגבות חוב ארנונה לשנים 2013 ואילך בלבד.
ת"א (ב"ש) 23314-05-25 קיבוץ משמר הנגב נ' עיריית רהט (נבו, 6.3.26)
בית המשפט המחוזי בבאר שבע דן בבקשת קיבוץ משמר הנגב לסילוק ולעיכוב הליכים בתביעה שכנגד שהגישה עיריית רהט. הרקע הוא תביעת תאגיד "מי רהט" נגד העירייה להשבת כ-4.1 מיליון ש"ח ששולמו כארנונה בגין מאגר מי קולחין, והעירייה עתרה לחייב את הקיבוץ בסכום ההשבה אם תחויב להשיב כספים לתאגיד. נקבע כי ניתן להגיש תביעה מותנית, וכי מרוץ ההתיישנות בתביעת העירייה נגד הקיבוץ מתחיל רק עם חיובה להשיב כספים לתאגיד. בקשת עיכוב ההליכים התקבלה עד 31.5.26 כדי לאפשר לצדדים לפעול לאיחוד הדיון בשני התיקים.
עמ"נ (ת"א) 24687-02-25 בית מוסדות המסחר בע"מ נ' מנהל הארנונה של עיריית תל אביב יפו (נבו, 9.3.26)
בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב קיבל בחלקו ערעור על חיוב בארנונה של שטחים טכניים ושטחי שירות בבניין משרדים. אשר לשטחים הטכניים (גנרטור, חדרי חשמל, מנועי מזגנים) – נקבע כי הם מחויבים בארנונה מכוח החריג הספציפי בצו לשטחים טכניים המוחזקים באחריות חברת ניהול. אשר לשטחי השירות (חדרי ניקיון ועמדת שומר) – נקבע כי הם משרתים את רווחת כלל המחזיקים, ולכן הם שטחים משותפים הפטורים מארנונה. בית המשפט דחה את עמדת מנהל הארנונה שלפיה כל שטח בשליטת חברת ניהול אינו שטח משותף, וציין כי פרשנות זו מרוקנת מתוכן את הוראת הפטור.
עמ"נ (מרכז) 3711-09-25 קומסקו בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה פתח תקוה (נבו, 8.3.26)
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה ערעור על חיוב בהיטל השבחה בגין שני היתרים לשימוש חורג באזור התעשייה קריית אריה בפתח תקוה. בית המשפט יישם את ההלכה שנקבעה בעניין חניוני מאיה: כאשר המקרקעין אינם זמינים לניצול מיידי, היתר שימוש חורג לתקופה קצובה יוצר השבחה. נקבע כי השמאית המכרעת שגתה בהנחה שהמקרקעין זמינים לבנייה מיידית, שכן תכנית פת/2200 הציבה תנאים משמעותיים להוצאת היתרי בנייה. ההשבחה נמדדת לפי התועלת הכלכלית שמניב השימוש החורג בתקופת הביניים לעומת מצב של אי-שימוש.
רע"א 18339-12-25 משרד האוצר – אגף החשב הכללי ואח' נ' מקורות חברת מים בע"מ ואח' (נבו, 9.3.26)
בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על דחיית בקשה לסילוק על הסף של תביעה אזרחית שהגישה חברת מקורות לאכיפת הסכם חלוקת תמורה בהקשר למכירת מתקן התפלה. נקבע כי לפי מבחן הסעד, הסעדים המבוקשים הם סעדים חוזיים שהסמכות לדון בהם נתונה לערכאה האזרחית, גם כשהמדינה היא צד לחוזה. אשר למסלול הדיוני הראוי, נפסק כי מרכז הכובד של ההליך הוא במישור החוזי, והעובדה שקבלת התביעה עשויה להוביל לשינוי כללי תעריפי המים אינה מסיטה אותו.
בר"מ 3720/22 חיים אלקובי נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הרצליה (נבו, 16.3.26)
בית המשפט העליון הכריע בשאלת הזכאות לפטור מהיטל השבחה לפי סעיף 19(ג) לתוספת השלישית, בנסיבות של הליך איחוד וחלוקה ללא הסכמה בהרצליה. בעלים שקיבלו ב"מצב היוצא" זכויות לחלקי דירות בלבד, ערכו ביניהם הסכם חלוקה להעברת זכויות בין מגרשים. נקבע כי פרוטוקול החלוקה אינו הסכם שיתוף אלא הסכם להעברת זכויות בעלות, ולכן הוא עולה כדי מימוש זכויות. עם זאת, המימוש חל רק על זכויות שהועברו בפועל בין הבעלים, ולא על זכויות מקוריות שנותרו בידיהם, ולפיכך הוכרה זכאות לפטור חלקי לחלק מהמבקשים.
ת"א (עכו) 12311-12-21 האני שנאן נ' תאגיד המים והביוב האזורי – אלעין בע"מ (נבו, 15.3.26)
בית משפט השלום בעכו קיבל בחלקה תביעה להשבת היטלי מים וביוב ששולמו בגין מבנה מסחרי בכפר ג'וליס, שלגביו הקים התובע בעצמו תשתיות מים וביוב לפני קבלת היתר בנייה בדיעבד. נקבע כי החיוב בדמי הקמה הוטל כדין, שכן הגשת בקשה להיתר בנייה מקימה חובת תשלום על פי כללי דמי ההקמה, ואין נפקות לזהות מקים התשתיות. עם זאת, נקבע כי יש לקזז 8,000 ש"ח המשקפים את שווי העבודות שביצע התובע בניכוי פחת, שכן אי-קיזוז עולה כדי גבייה כפולה. אשר לחיבור פנימי לרשת הביוב נקבע כי חובת התאגיד מוגבלת לחיבור אחד בגבול המגרש.
עמ"נ (ת"א) 22171-06-24 קבוצת עזריאלי בע"מ נ' מנהל הארנונה של עיריית תל אביב-יפו (נבו, 12.3.26)
בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב קיבל בחלקו ערעור על חיובי ארנונה בחניון שרונה, וביטל את החלטת ועדת הערר שעסקה בהעברת חזקה ב-17 מחזיקים נטענים ובכ-297 מקומות חניה. נקבע כי החלטת ועדת הערר לוקה בחוסר הנמקה, שכן התייחסה למחלוקת מורכבת כמקשה אחת ללא בחינה פרטנית. גם כאשר היקף הביקורת השיפוטית מצומצם, על החלטות ועדת הערר להיות מנומקות כראוי כדי לאפשר ביקורת שיפוטית אפקטיבית, בהתאם לעקרון גביית מס אמת. עוד הוחזרה לבחינה סוגיית סיווג "המחסנים" בחניון, בנימוק שדחיית הטענה בעילות חדשות פגעה בזכות ההתגוננות.
עת"מ (מרכז) 39466-12-21 בית הכנסת ובית המדרש קול "יהודא" רחובות (ע"ר) ואח' נ' עיריית רחובות ואח' (נבו, 12.3.26)
בית המשפט המחוזי מרכז דחה עתירה בעניין חובות ארנונה, אגרת מים ואגרת שמירה בסך כ-3.6 מיליון ש"ח בגין בניין ברחובות ששימש בחלקו בית כנסת. הטעם העיקרי לדחייה הוא היעדר סמכות עניינית: טענה הנוגעת לזהות המחזיק בנכס צריכה להתברר תחילה כהשגה לפני מנהל הארנונה ולאחר מכן כערר, והבירור העובדתי הנדרש מורכב ומשתרע על פני שנים רבות. עוד נקבע כי קיים שיהוי חמור, מעשה בית דין מכוח עתירה קודמת מ-2018, וכי התנהלות העותרים עולה כדי חוסר תום לב. לא נפסקו הוצאות, בין השאר לנוכח מכירת הנכס לכיסוי החובות.
ת"א (נצ') 56628-03-25 עיריית נצרת נ' זיאד דוח'אן ואח' (נבו, 16.3.26)
בית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת קיבל בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה בתביעת ארנונה על סך כ-246,000 ש"ח. הנתבעים טענו כי נחתם הסכם פשרה עם העירייה, אך העירייה הגישה בקשה לפסק דין במקום להגיש את ההסכם לאישור בית המשפט. נקבע כי ההמצאה בוצעה כדין ולכן אין עילה לביטול מחובת הצדק, אולם פסק הדין בוטל מכוח שיקול דעתו של בית המשפט. נפסק כי היה על העירייה להבהיר לנתבעים שהיא חוזרת בה מהסכם הפשרה ושעליהם להגיש כתב הגנה.
עת"מ (חי') 69991-02-26 גימנסיה – בתי ספר תיכוניים ע"ש גולדנר בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חדרה (נבו, 18.3.26)
בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה דחה בקשה לצו ביניים שהגישה חברה המפעילה בית ספר תיכון לחינוך מיוחד בחדרה. המבקשת ביקשה להאריך את תוקף אישור בקשה להיתר שפקע, ולבטל הודעת אגרה שדרשה תשלום אגרות בנייה והיטלי פיתוח בסך כ-61,000 ש"ח כתנאי למתן ההיתר. נקבע כי מדובר ב"צו עשה" זמני – סעד חריג הניתן במשורה – שכן תוקף האישור כבר פקע, ו"החייאתו" משנה את המצב הקיים. עוד צוין כי התנהלות המבקשת נגועה בשיהוי, וכי ניתן היה לשלם את ההיטלים תחת מחאה ולקבל את ההיתר תוך ניהול ההליך במקביל.
בג"ץ 139/24 מרכז השלטון המקומי בישראל ואח' נ' השרה להגנת הסביבה ואח' (נבו, 19.3.26)
בית המשפט העליון דחה עתירה של מרכז השלטון המקומי ומרכז השלטון האזורי נגד היטל ההטמנה הנגבה מכוח סעיף 11ב לחוק שמירת הניקיון. נקבע כי היטל ההטמנה הוא מס פיגוביאני שתכליתו הפנמת עלויות חיצוניות ותמרוץ לשימוש בחלופות להטמנה, וכי אין הצדקה לקשור בין השימוש שנעשה בכספי ההיטל ובין עצם ההצדקה לגבייתו. אשר להעברת הכספים למשרד האוצר כנגד "הרשאה להתחייב", נקבע כי מדובר באמצעי תקציבי שאינו גורע מיכולת הקרן לעשות שימוש בכספים למטרות החוק. בית המשפט ביקר את מדיניות אי-ההשקעה של כספי הקרן בהשקעות נושאות תשואה, אך לא מצא עילה להתערבות נוכח התשתית הדלה שהניחו העותרים.
ת"צ (ב"ש) 19081-07-23 יבגני ביצ'וצקי נ' עיריית באר שבע (נבו, 23.3.26)
בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע דחה בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית בעניין שינוי מפת אזורי הארנונה בעיר. נקבע כי הסדר הפשרה אינו ראוי, הוגן וסביר, שכן לא כלל השבה לחברי הקבוצה בגין גבייה עודפת של כ-700,000 ש"ח. כל הכספים שהעירייה תשלם במסגרת ההסדר מופנים לגמול ושכר טרחה בסך 600,000 ש"ח, ואילו חברי הקבוצה אינם זוכים להשבה כלל. עוד נקבע כי ההסדר מקים מעשה בית דין השולל מחברי הקבוצה אפשרות לתבוע השבה בתביעות פרטניות, ומעניק לעירייה "חסינות" מפני תביעות. הבקשה לאישור נדחתה, והמבקש נדרש להודיע עמדתו בדבר המשך ניהול ההליך.
עת"מ (מרכז) 1417-01-25 סביוני יבנה בע"מ ואח' נ' עיריית יבנה ואח' (נבו, 25.3.26)
בית המשפט המחוזי מרכז מחק עתירה של חברת סביוני יבנה נגד עיריית יבנה, בקביעה כי אין לבית המשפט לעניינים מנהליים סמכות לדון בה. העותרת ביקשה לקבל לידיה כספים בסך 19 מיליון ש"ח ששילמה חברת נאות מזרחי לעירייה בהסכם פשרה בגין היטלי פיתוח, בטענה שמכוח הסכם משולש משנת 2004 שקיבל תוקף של פסק דין, התחייבה העירייה שלא לגבות ממנה היטלי פיתוח, וכי מדובר בתשלום כפול. נקבע כי עניינה של העתירה אינו ביטול החלטה מנהלית, אלא השבה כספית הנשענת על מארג חוזי, ולכן הסעד הוא אזרחי שהסמכות לדון בו מסורה לערכאה אזרחית.
ת"צ (מרכז) 21042-01-22 דיאנה גבע ואח' נ' פסגת הגליל א.ש.2004 בע"מ ואח' (נבו, 26.3.26)
בית המשפט המחוזי מרכז דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד חברת פסגת הגליל ומנהלה, בטענה לגביית יתר של תעריפי מים וגבייה בלתי חוקית של תשלומים בגין ביטוח מונה וגינון ציבורי. בית המשפט קיבל את עמדת רשות המים שקבעה כי החברה אינה ספק מקומי משום שלא קיבלה רישיון מרשות המים, והיא משמשת גורם מסייע לאגודות השיתופיות שעמן התקשרה. נקבע כי האגודה לא העבירה לחברה שיקול דעת בנוגע לתעריפים, ולכן יש להבחין בין האצלת סמכות ובין הסתייעות באחר. עוד צוין כי הסדר פשרה מהליך ייצוגי קודם אינו מלמד על הסכמת החברה שהיא ספק מקומי, והדבר הוסבר כטעות שנעשתה בתחילת דרכה העסקית של החברה.
ע"א (ת"א) 41681-07-25 עיריית תל אביב-יפו נ' שמחת חשמונאים בע"מ ואח' (נבו, 25.3.26)
בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל בחלקו ערעור של עיריית תל אביב על דחיית תביעה לתשלום חוב ארנונה בסך כ-295,000 ש"ח, שנצבר על נכס שהוחזק על ידי חברה שנכנסה להליכי פירוק מרצון. נקבע כי פירוק מרצון אינו מקים עיכוב הליכים אוטומטי, ולכן יש לחייב את החברה בתשלום מלוא חוב הארנונה בצירוף שכר טרחה בסך 50,000 ש"ח. אשר לבעל המניות, נדחה הערעור: חמשת התנאים הראשונים לחיוב אישי מכוח סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים התקיימו, אך העירייה לא הוכיחה שלחברה היו נכסים עובר להפסקת פעילותה. בית המשפט הדגיש כי סעיף 119א(א)(3) לפקודה הוא חריג לשני כללים מושרשים – נטל ההוכחה על התובע, וההפרדה בין אישיות החברה לבעל מניותיה – ולכן יש לפרשו בדווקנות.
עת"מ (מרכז) 87220-01-26 אורית רובנובסקי נ' חברת החשמל לישראל בע"מ ואח' (נבו, 14.4.26)
בית המשפט לעניינים מינהליים דחה על הסף עתירה לביטול הליכי גבייה ועיקולים שהוטלו על חשבונות הבנק של העותרת, נגד חברת החשמל, שני תאגידי מים, המועצה המקומית גדרה ובנק מסחרי. נקבע כי סמכותו העניינית של בית המשפט לעניינים מינהליים גדורה ברשימה סגורה הקבועה בתוספת הראשונה לחוק, וכי חברת החשמל, תאגידי המים והבנק אינם נמנים עם הגופים המנויים בה. לעניין תאגידי המים נפסק כי תעריפי המים והביוב הם מחיר עבור שירות ולא מס או אגרה, ופעולות אכיפה של תאגיד מים אינן נכללות ברשימת העניינים הנתונים לסמכות בית המשפט לעניינים מינהליים. אשר לעתירה נגד המועצה המקומית, נקבע כי הליכי הגבייה ננקטו לאחר שחלף המועד להגשת הליך ערעורי, ולכן העותרת אינה זכאית להגנת אכרזת המסים (גבייה).
ת"א (פ"ת) 10172-05-23 עיריית פתח תקווה נ' יד דוד ונציה בע"מ ואח' (נבו, 12.4.26)
בית משפט השלום בפתח תקווה חייב את בעל השליטה בחברה פרטית לשאת אישית בחובות ארנונה ושילוט של החברה לשנים 2015–2022, בסך כולל של כ-3.1 מיליון ש"ח, מכוח סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים וסעיף 119א(א)(3) לפקודת מס הכנסה. נקבע כי החברה הפסיקה את פעילותה – אין לה חשבון בנק פעיל, היא לא הגישה דוחות כספיים, ולא הציגה ראיות לתשלומים שוטפים לספקים או לדיווחי שכר לביטוח לאומי, ולכן קמה חזקת הברחת הנכסים. הנתבע, בעל המניות והמנהל היחיד שהכריע לאילו נושים תשלם החברה, לא הציג את מצבת נכסיה ואף הודה שהוא עצמו חייב לה כספים, ומשלא סתר את החזקה חויב בחוב ביחד ולחוד עם החברה.
ת"א (ראשל"צ) 50036-08-24 דויד אורי ישראל נ' עיריית נס ציונה (נבו, 14.4.26)
הרשמת הבכירה קיבלה בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה בתביעה לגביית חוב ארנונה מבעלי חברה. נדחתה הטענה לביטול מחובת הצדק, שכן ההמצאה בוצעה כדין לכתובתו הרשומה של המבקש במרשם האוכלוסין, וממילא ידע בפועל על פסק הדין מתוך דו"ח תיקים שהופק לבקשתו בהוצאה לפועל. עם זאת, הבקשה התקבלה משיקול דעתו של בית המשפט בשל הגנה לכאורית המעוגנת בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת, נטען כי לא מתקיימות הנסיבות החריגות להטלת חוב החברה על בעליה לפי סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים. נקבע כי המחלוקת בדבר זכות הגבייה מבעלי החברה טעונה בירור לגופה.
ת"א (ב"ש) 2974-07-22 עיריית באר שבע נ' פאהר אבו עראר (נבו, 15.4.26)
בית משפט השלום בבאר שבע קיבל תביעה של עיריית באר שבע לחיוב בעל השליטה בחברה פרטית בחוב ארנונה לשנים 2016–2018, מכוח סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים בצירוף סעיף 119א(א)(3) לפקודת מס הכנסה. נקבע כי לצורך הפרכת חזקת ההברחה אין די באמירה כללית, ונדרשת תשתית עובדתית וראייתית הנתמכת במסמכים ובעדויות, והנתבע לא עמד בנטל זה. למעלה מן הנדרש נקבע כי העירייה הוכיחה שלחברה היה נכס בעת הפסקת פעילותה, שכן נרשם שעבוד על מחפרון שבבעלותה.
עת"מ (נצ') 28284-01-26 מוחמד זועבי ואח' נ' המועצה המקומית כפר תבור (נבו, 19.4.26)
בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מחק עתירה נגד חיוב ארנונה רטרואקטיבי לשנים 2021–2024 וחיוב שוטף לשנת 2025, לאחר שהרשות הסכימה לבטל את החיובים. נקבע כי הסמכות העניינית לדון בחוקיות חיוב ארנונה רטרואקטיבי, בחוקיות צו הארנונה, בטענות על היעדר קריטריונים ברורים לסיווג ובתוקפם של הסכמים בין נישום לרשות – נתונה לבית המשפט לעניינים מינהליים, ולא למנהל הארנונה או לוועדת הערר. עוד נקבע כי טענות בדבר אי-חוקיות צווי ארנונה יכולות לגבור על טענת שיהוי. עם זאת התקבלה טענת ההתייתרות, ונפסק כי לא ניתן להקדים הגשת עתירה בגין חיובים עתידיים שטרם הוצאו, וכי תקיפת הסכם הפשרה תיעשה בהליך אזרחי או בתקיפה עקיפה במסגרת עתירה מינהלית.
ע"א (י-ם) 90524-01-26 חיים מדיצ'י נ' עיריית ירושלים (נבו, 20.4.26)
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה ערעור על חיובו של בעל שליטה בחברת גפן יינות ואלכוהול בע"מ בחוב ארנונה של החברה בסך 171,948 ש"ח, מכוח סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים. נקבע כי המערער לא סתר את חזקת ההברחה; הוא לא הוכיח שבמועד הפסקת פעילות החברה לא היו לה נכסים, לא הוכיח שלא קיבל מהחברה נכסים, ונמנע מהבאת ראיות חיוניות. מנגד הוכח כי החברה פרעה חובות למערער, לאמו, לחברה שבבעלותו ולתאגידים בנקאיים, אך נמנעה מלשלם את חוב הארנונה – בדיוק המצב שהמחוקק ביקש למנוע בסעיף 8(ג).
ברמ 4507/24 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה חדרה נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (נבו, 11.2.2026)
בית המשפט העליון ביטל החלטת ועדת הערר שביטלה שומת השבחה בסך 592,500,000 ש"ח שהוטלה על חברת החשמל בגין תמ"א שאפשרה הקמת טורבינות בתחנת הכוח "אורות רבין". נקבע כי ועדת הערר שגתה כשסירבה לאפשר לוועדה המקומית להגיש חוות דעת מומחית ששימשה בעריכת השומה, שכן הדין אינו מחייב לצרף חוות דעת חתומה לשומה אלא רק לפרט את זהות המומחה ומומחיותו. בית המשפט הוסיף כי בשל מורכבות הסוגיה, היה ראוי לאפשר את הגשת חוות הדעת, והחזיר את הדיון לוועדת הערר.
עא (י-ם) 69008-09-25 שוגון, תיקים ומוצרי עור בע"מ נ' מועצה אזורית מטה בנימין (נבו, 12.2.2026)
בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל ערעור של שוגון על דחיית תביעת השבה בסך 289,679 ש"ח נגד המועצה האזורית מטה בנימין, בגין ארנונה שנגבתה מכוח צו שבוטל בדיעבד עקב חוסר סמכות. נקבע כי גבייה בחוסר סמכות מקימה עילת עשיית עושר, וכי דחיית ערר בשנת 2013 אינה חוסמת תביעת השבה לשנות מס אחרות. בית המשפט הבהיר שהמסלול המנהלי לא היה יעיל, היות שוועדת הערר אינה מוסמכת לדון בחוקיות צו ארנונה, והחזיר את התיק לדיון לגופו (מדובר בתיק שבו המערער יוצג על-ידימשרדנו) .
תא (ב"ש) 26839-05-25 ג.ג.א.ב יזום נכסים והשקעות בע"מ נ' עיריית אשקלון ורשות מקרקעי ישראל (נבו, 12.2.2026)
בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל בקשת רמ"י לסלק על הסף תביעת השבה בסך למעלה מ-4,500,000 ש"ח שהגישה חברת ג.ג.א.ב בגין דמי שימוש בשטחים ציבוריים ששילמה לעיריית אשקלון במסגרת פרויקט "מחיר למשתכן". נקבע כי הסעיפים בהסכם החכירה שאליהם הפנתה התובעת אינם עוסקים כלל בנושאים הנטענים, וכי מדובר בניסיון לקרוא לתוך ההסכם חובות שאינן קיימות בו. התביעה נגד רמ"י נמחקה עם חיוב בהוצאות, ואילו התביעה נגד העירייה נותרה תלויה ועומדת.
עתמ (מ"א) 68188-12-23 נאמן (יהושע) בטון בע"מ נ' עיריית מודיעין עילית (נבו, 13.2.2026)
בית המשפט לעניינים מקומיים ביטל דרישת תשלום היטלי פיתוח בסך 7,117,326 ש"ח שהוציאה עיריית מודיעין עילית לחברת ברת נאמן בטון. נקבע כי הדרישה לא פירטה אילו עבודות בוצעו, מתי ואיפה, וכי המסמכים שהציגה העירייה אינם מוכיחים את ביצוען. בית המשפט הדגיש כי היטל פיתוח מותנה בהוכחת קיום עבודות וזיקת הנאה, וכי העירייה אינה רשאית להסתמך על דיני עשיית עושר בהליך מנהלי.
תצ (מרכז) 9991-01-25 זיו פינטו נ' עיריית באר יעקב (נבו, 16.2.26)
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד אישר הסתלקות מוסכמת מבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד עיריית באר יעקב, שעסקה בטענה כי העירייה אינה מעדכנת את רישומי מספר הנפשות בהתאם לכללי המים. לאחר שהעירייה הציגה מסמכים בקדם המשפט, המליץ בית המשפט למבקש להסתלק, והצדדים הסכימו על הסתלקות ללא צו להוצאות. בית המשפט קבע כי ההסתלקות אינה יוצרת מעשה בית דין לחברי הקבוצה, מחק את בקשת האישור ודחה את התביעה האישית.
עתמ (חי') 71190-09-25 יוסי ביליה נ' עיריית חיפה (נבו, 17.2.26)
בית המשפט המחוזי בחיפה דחה עתירה על חובות ארנונה של כ-98,000 ש"ח בגין חמישה נכסים, בשל שיהוי משמעותי. טענת ההסכם נדחתה – פניות העותר היו בגדר הצעה שהעירייה דחתה במפורש, ותשלומיו החד-צדדיים אינם יוצרים הסדר מחייב. טענת ההתיישנות נדחתה אף היא, שכן פעולות גבייה ממשיות כגון עיקולים, הוצאת מטלטלין ושעבוד נכס – איפסו את מרוץ ההתיישנות. טענות אי-ההחזקה בנכסים היה על העותר להעלות במסלול השגה וערר, שלא מוצה.
עמנ (ב"ש) 4010-10-25 ועדה מקומית לתכנון ובנייה אשקלון נ' סמלת מוטורס בע"מ (נבו, 18.2.2026)
בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע קיבל ערעור של הוועדה המקומית וביטל את החלטת ועדת הערר, שביטלה שומת היטל השבחה של כ-3 מיליון ש"ח בגין שימוש חורג לאחסנת רכבים באשקלון. נקבע כי ועדת הערר חרגה מסמכותה. טענות השתק עילה והשתק פלוגתא חיצוניות לחוק התכנון והבנייה, ופשרה קודמת שאומצה ללא נימוקים ונגעה להיתר לתקופה קצובה אינה יוצרת השתק פלוגתא. התיק הוחזר לדיון מחודש לגופו של עניין.
עתמ (מ"א) 71122-04-25 המועצה המקומית בית אל נ' הממונה על הישובים הישראליים ביהודה והשומרון (נבו, 18.2.2026)
בית המשפט לעניינים מקומיים במעלה אדומים דחה בקשה לסילוק עתירה מנהלית על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית. נקבע כי סמכותו נובעת מתקנון המועצות המקומיות עצמו, ללא מגבלות של היקף ועניין, וכי לפי הלכת ריחן הוא – ולא בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים – המוסמך לדון בעתירה מנהלית נגד החלטה שהתקבלה מכוח התקנון.
הבהרה
אין בניוזלטר זה בכדי להוות תחליף ויעוץ משפטי. המשרד אינו אחראי לשימוש הנעשה בתכנים המופיעים בניוזלטר או באתר, בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה, אשר יבחן כל מקרה לנסיבותיו. האמור בניוזלטר ובאתר המשרד אינו מהווה אפוא ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.


