בימים אלה התעשייה, המסחר, השירותים וסקטורים אחרים נאלצים להתמודד עם מציאות חדשה ומורכבת, אשר כרוכה מטבע הדברים בצמצום מהותי של ההכנסות או בגידול בהוצאות. השימוש בנכסים הצטמצם מהותית, כאשר חלקם נסגרו לחלוטין משום שנאסר להשתמש בהם. מהו אם כן הדין הנוגע לארנונה בתקופת משבר הקורונה הנוכחי?
קיבצנו עבורכם תשובות למגוון שאלות אשר הועלו על-ידי לקוחותינו בתעשייה ובמגזר העסקי, בתקווה שהדבר יהיה לכם לעזר:
האם הפטור של נכס לא ראוי לשימוש (סעיף 330 לפקודת העיריות) חל על בניינים ללא שימוש במצב כזה?
תשובה: סעיף 330 לפקודת העיריות מעניק פטור למשלם ארנונה בגין נכס אשר לא נעשה בו שימוש והוא אינו ראוי לשימוש (ניזוק במידה שלא ניתן להשתמש בו).
לדעתנו יש מקום להחיל את הפטור גם במקרה בו קיימת הוראה חוקית המונעת את השימוש בנכס. כלומר אפשר לראות בבנין שהשימוש בו נאסר בשל מגיפה, כנכס שניזוק (באופן רעיוני) במידה שאי אפשר לשבת בו והוא זכאי לפטור מארנונה.
טענה זו נבחנה על-ידי בתי המשפט בהקשרים דומים (למשל חסימת דרך גישה לנכס) והקביעות של בתי המשפט לא היו חד משמעיות. משבר הקורונה הוא מקרה חריג ויוצא דופן, ונראה כי השאלה האם מגיע פטור לפי סעיף 330 זה תיבחן, בין היתר, בהתאם לנסיבות העניין המיוחדות לאותו נכס.
בנכס שלי שטחי קרקע שכרגע אינם בשימוש כלל – האם יש חבות ארנונה בגין קרקע מסוג זה?
תשובה: להבדיל משטח בנוי, שטח קרקע שלא נעשה בו שימוש אינו בר חיוב בארנונה. קרקע תפוסה תחויב בארנונה אם היא קרקע שמחזיקים בה ומשתמשים בה, כאשר בהעדר שימוש אין היא נכנסת להגדרה זו. יוצא שמבחינה משפטית אם חדל השימוש בקרקע, הרי שאין לחייבה. עם זאת התעוררו בפסיקה שאלות האם גידור שטח קרקע, תחזוקתו, או מניעת שימוש בו באופנים שונים יכולים להיחשב "שימוש". התשובה גם בעניין זה אינה חד משמעית ותלויה בנסיבות העניין הספציפיות.
האם בנסיבות הקיימות אני זכאי לקבל הנחה לפי החוק?
תשובה: תקנות ההנחה בארנונה אינן קובעות הנחה גורפת למבנים שאינם בשימוש. קיימת הנחה מוגבלת בזמן לנכס ריק, אך הנכס צריך להיות ריק מכל אדם וחפץ. כמו כן הנחת נכס ריק ניתנת פעם אחת בחיי נכס כל עוד לא שונתה הבעלות בו. כלומר, אם כבר השתמשתם בפטור – לא תוכלו להנות ממנו פעם נוספת. הנחת נכס ריק היא בדרך כלל לתקופה של 6 חודשים בהם מוענק פטור מלא. לא כל הרשויות המקומיות מעניקות הנחת נכס ריק.
האם קיימת דרך נוספת להפחית את הארנונה במצב של העדר שימוש בנכס?
תשובה: לדעתנו כן. הפסיקה קבעה כי חיוב ארנונה לבנין שלא נעשה בו שימוש יעשה לפי הסיווג המחיל את התעריף הנמוך ביותר מבין השימושים או הסיווגים המותרים לפי דין. כך למשל, ניתן להחיל לעיתים תעריף מוזל של מחסן או מגורים באופן שעשוי להעניק הפחתה משמעותית בחיוב. לדעתנו, ושאלה זו טעונה הכרעה, נכס ללא שימוש בנסיבות הקורונה יכול להיחשב כמחסן שבמקרים רבים זכאי לתעריף מופחת. קיימות גם חלופות הפחתה אחרות הקשורות בין היתר בצו הארנונה של כל רשות מקומית, כגון החלה של תעריף שיורי או תעריף מזערי.
האם הודעת הממשלה על פטור מארנונה תחול על הנכס שלי ומהו ההסדר המתגבש בעניין בין הרשויות המקומיות למדינה?
תשובה: עדין רב הנסתר על הגלוי. תחילה דובר על דחיית תשלום הארנונה ולאחר מכן הוכרז על פטור מוחלט ל- 3 חודשים. עד כה לא פורסמו קריטריונים לתחולת הפטור ולא נקבע באופן רשמי ומחייב האם הוא יחול באופן גורף, כאשר ברקע הדברים מתנהל ויכוח נוקב בין השלטון המקומי למשרד האוצר בשאלה מי ישא בנטל הפטור. מסתמן – והדבר עדין בדיונים – כי הפטור יחול על מחזיקי נכסים לפי מפתח של סיווגים לפיהם מחויב הנכס כיום. נשוב ונעדכן עם פרסומן של הוראות מחייבות.
מקווים שעזרנו ובכל מקרה עומדם לרשותכם לייעוץ טלפוני ללא עלות
נאחל בריאות איתנה ושנעבור את המשבר הזה יחד
צוות משרד עו"ד מוסקוביץ, אזרואל