בכמה תועלה הארנונה מדי שנה כתוצאה מביטול "מקדם ההתייעלות" ושינוי שיטת המדידה?

עו"ד טל יצחק אזרואל ועו"ד עדי מוסקוביץ

החלטת הממשלה לבטל את מקדם ההתייעלות בנוסחת העדכון השנתית-האוטומטית של תעריפי הארנונה, אינה מוצדקת כלכלית וחברתית. זוהי הטלת מס בלתי יעיל ובלתי שוויוני של השלטון המרכזי, באמצעות השלטון המקומי. בנוסף להחלטה על ביטול מקדם ההתייעלות החליטה הממשלה להסמיך את שרי הפנים והאוצר לשנות את שיטת חישוב השטח לצרכי ארנונה – מדובר בפתח לגביית מאות מיליוני ש"ח נוספים מדי שנה. ואם לא די בכל אלה, הרי שברשויות החזקות תועלה הארנונה בעוד 0.3% מדי שנה.

בהתאם לחוק ההסדרים, הארנונה מתעדכנת מדי שנה לפי סל תשומות שבו שני מדדים בעלי משקל שווה: שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן ושיעור השינוי במדד השכר הציבורי. תוצאות ההתייקרות של הסל מוכפלות במספר שנקרא "מקדם ההתייעלות" והוא עומד על 0.8. המשמעות היא כי סל ההתייקרות שאמור לפצות את הרשות המקומית על השחיקה בכוח הקניה של הארנונה נשחק בעצמו בשיעור של  20% מדי שנה, זאת  כדי ליצור תהליך התייעלות של השלטון המקומי.

אלא שבדיקה נוספת של סל העדכון מגלה כי הסל מעניק מלכתחילה פיצוי יתר לרשויות המקומיות. רכיב השכר הציבורי בסל הוא 50% בעוד שהוצאות הרשות המקומית לשכר עומדות על כ- 30%, כך לפי ניתוח שערך ד"ר בלומקין מאוניברסיטת תל-אביב. מאחר ומדד השכר הציבורי עולה בטווח הארוך יותר מאשר מדד המחירים לצרכן, הרי שנוסחת העדכון נותנת לרשויות המקומיות פיצוי עודף על התייקרות המוצרים והשירותים שהיא מספקת לתושביה.

ובמספרים: שיעור העדכון של הארנונה יהיה גבוה מעתה ואילך, מדי שנה, ב- 25% יותר ממה שהיה נהוג עד היום. מדובר על העלאת הארנונה בשיעור ממוצע של כ- 0.6% ותוספת גביה של מאות מיליוני שקלים נוספים לשלטון המקומי. תוספת זו באה על חשבון קיצוצים במענקים שנותן השלטון המרכזי לשלטון המקומי ולכן, בפועל, מדובר למעשה בהטלת מס נוספת של המדינה. בנוסף החליטה הממשלה, כי ברשויות החזקות אשר גובות את רוב הארנונה במדינה, תועלה הארנונה מדי שנה ב- 0.3% נוספים.

הארנונה אינה פרוגרסיבית כפי שנוטים לחשוב. היא מס אשר לדעתנו אינו הוגן, בלתי שוויוני ובלתי יעיל. השימוש בארנונה  כאמצעי לכיסוי גירעונות בתקציב המדינה עלול להחמיר את חוסר השוויון.

זאת ועוד, גם ההחלטה להסמיך את השרים להתיר לרשויות המקומיות לשנות את שיטת המדידה בארנונה מהווה לדעתנו מהלך מסוכן מאוד. כך למשל, עירית תל-אביב מנסה מזה שנים רבות לחייב שטחים משותפים בארנונה. מאחר ואין בסיס נתונים מסודר בדבר המשמעות הכספית של שינוי שיטת המדידה בהקשר זה, ידם של השרים עשויה להיות קלה על ההדק, מה גם שמדובר ברשות מקומית בעלת כוח פוליטי בלתי מבוטל. אנו לעומת זאת, יכולים להעריך שתוספת ההכנסות לעירית תל-אביב כתוצאה משינוי שיטת המדידה, עלולה להגיע למאות מיליוני ש"ח בשנה – והנה לנו התייקרות אפקטיבית העשויה להגיע ליותר מ- 10% בשנה.