מאת: עו"ד טל יצחק אזרואל ועו"ד עדי מוסקוביץ
אין ספק, העתיד כבר כאן, הרובוטים משנים את העולם.
הדור החדש של הרובוטים עושה עבורנו כמעט הכול, אולם התעשייה היא עדיין אחד התחומים שבהם המתקנים הרובוטים ממלאים תפקיד מהותי וחשוב. מדובר בפיסת טכנולוגיה מתקדמת שמגיעה היישר מן העתיד: מחסנים מתקדמים שכוללים מערכות מורכבות ואלפי חלקים, תוכנות מחשבים ייעודיות, עגורנים ומערכות נלוות אשר מותאמות באופן ייחודי עבור כל מחסן ומחסן.
מחסנים אוטומטיים אנכיים מתבססים על אחסון לגובה. כך למעשה הם מאפשרים חיסכון של שטח רצפה יקר כמו גם ניצול שטח ויכולת שינוע ותפוקה גבוהה ביחס למחסנים ידניים.
הקמת המחסנים כרוכה בעלויות גבוהות מאד כדי לנצל את מלוא יתרונותיהם ויכולותיהם, לא כל שכן את יכולת האחסנה לגובה, ויש אפוא צורך להיעזר במערכות רובוטיות מורכבות. מדובר בעלויות הקמה והתאמה של המקרקעין אשר ברגיל מבטלות את אפקט ההשבחה הנובע ממתן זכויות או הקלות המאפשרות את הניצול לגובה. הטענה היא כי הגדלת נפח המחסן אינה יוצרת התעשרות, שכן לא ניתן לנצל את תוספת הנפח מבלי להשקיע סכומי עתק העולים של ווי הזכויות באופן משמעותי.
האם ניתן לקזז עלויות אלה מן ההשבחה לצורך קביעת היקך החבות בהיטל ההשבחה למחסן רובוטי?
בפסק דין שניתן לאחרונה ע"י בית המשפט המחוזי בתיק אשר טופל ע"י משרדנו, לפני כב' השופטת הגב' ירדנה סרוסי, קבע בית המשפט כי במקרה שבו לצורך ניצול אחסנה לגובה יש צורך במתקן רובוטי, יש לנכות את עלויות הקמת המתקן לצורך קביעת היטל ההשבחה באופן אשר הוביל במקרה הנדון לביטול מוחלט של ההיטל. בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון נדחתה, תוך שבית המשפט העליון (כב' השופט פוגלמן) מאשרר את קביעותיו של בית המשפט המחוזי בעניין זה (עמ"נ 50078-10-20, ועדה מקומית לתכנון ובנייה חולון נ' תוצרת חקלאית מובחרת בע"מ, ובר"מ 6795/21, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה נגד חברת תוצרת חקלאית מובחרת בע"מ).
בית המשפט קבע קביעה עקרונית ולפיה יש להתחשב בעלות המתקן הרובוטי תחת הנחה כי התקנתו נדרשת והכרחית לצורך ניצול תוספת הזכויות לגובה שהיוו את עילת החיוב בהיטל ההשבחה. בית המשפט הסתמך בקביעתו על הלכת בורשטיין (ברמ 7255/17 הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב נ' אורלי בורשטיין), אשר ממנה עולה כי נוסף על הוצאות פנימיות מהתוכנית המשביחה עצמה, יש להתחשב גם בהוצאות שיש להן השפעה ממשית על שווי הנכס במצב החדש, והן נדרשות לשם מימוש מלוא הפוטנציאל שלו. במקרה שם נקבע כי תשלום עבור כופר חניה הינה הוצאה הכרחית למימוש התוכנית ולכן מותרת בניכוי כהוצאה לצורך חישוב ההשבחה.
בעניין תוצרת חקלאית, הוכח כי חישוב המצב החדש נעשה בהתבסס על התקנתו והפעלתו של המתקן הרובוטי לשם ניצול מלוא הנפח שלו. משכך מדובר בתנאי בלעדיו אין לניצול מלוא הנפח שהובא בחשבון במצב החדש ויש להתחשב בעלותו. ללא המתקן הרובוטי לא ניתן היה לנצל את תוספת הגובה שבגינה הוטל היטל השבחה לפי התוכנית והשוק ממילא לא היה מייחס עליית שווי משביחה לתוספת הגובה ללא המתקן הרובוטי. במצב דברים בו קיים מתקן רובוטי, עלות התקנתו מאיינת את ההשבחה.
קביעה עקרונית נוספת אשר נקבעה בפסק הדין, נוגעת לתוספת ריבית רשויות מקומיות על סכום ההשבה של היטל ההשבחה ששולם ביתר. בית המשפט בוחר שלא להתערב בהחלטת וועדת הערר לפסוק ריבית רשויות על סכום ההחזר ושלא לסטות מהקבוע בסעיף 17 לתוספת השלישית לפיו לסכום ההחזר תתווסף ריבית רשויות. נקבע כי "הוועדה המקומית התעקשה לנהל את ההליך עד תומו ולמצות את כלל ההליכים הנתונים לה הם בפני וועדת הערר והן במסגרת ערעור זה ועליה לשאת בתוצאות בחירתה".
חשיבותו של פסק הדין רבה במיוחד בעידן הנוכחי. הוא קובע קביעות עקרוניות ביחס למתקנים משוכללים מן הסוג שנדון בו, אך לצידו דרוש טיפול נכון והוכחת התנאים הדרושים לניכוי העלויות. כמו כן יש בו סנונית ראשונה ביחס לשיעור ריבית ההשבה בגין סכומי היטל השבחה שנגבו ביתר – סוגיה שטרם הוכרעה בבית המשפט העליון.
הנושא אף מעורר סוגיות מהותיות הקשורות בחיוב ארנונה כללית, לגביהם ניתן לערוך תכנון יסודי מראש.
נראה שהתייעצות וביצוע תכנון מס לגיטימי ביחס להקמת מחסנים לוגיסטיים אוטומטיים, רובוטים וממוכנים הינה צורך השעה.