מוסקוביץ, אזרואל
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
היטל השבחה – עניין לשמאי או לעורך דין?
ראשי » היטל השבחה – עניין לשמאי או לעורך דין?

היטל השבחה – עניין לשמאי או לעורך דין?

מאת עדי מוסקוביץ, עו"ד

למי תפנו עם חיוב בהיטל השבחה, לשמאי מקרקעין או לעורך דין? התשובה מפתיעה: פניה לשמאי לפני הפניה לעורך דין עלולה לעלות לכם ביוקר. החיוב בהיטל השבחה ודרך תקיפתו הם לפני הכל עניין לעורך דין ורק לאחר מכן עניין לשמאים. כשם שבנזקי גוף פונים קודם לעורך דין ורק לאחר מכן לרופא, כך צריך לנהוג ביחס להיטל השבחה.

סעיף 14 (ב) (1) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה קובע כי "החייב בהיטל רשאי, אם אין הוא חולק על החיוב כשלעצמו, לפנות, בתוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א), לפי העניין, ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מכריע לצורך הכרעה בעניין גובה החיוב". כבר מהוראה זו ניתן לראות כי פניה למסלול של "שמאי מכריע" עשויה להעמיד את הנישום במצב שבו אין הוא יכול לחלוק על עצם החבות בהיטל השבחה, אלא רק על גובה החיוב. וגם כאן יש לשים לב, שכן לטעמנו הפניה למסלול של "שמאי מכריע" עשויה להקים מחסום פרוצדוראלי להעלות טענות ביחס לעצם החבות, אף אם טענה מסוג זה מתייחסת רק לחלק מהחיוב בהיטל ההשבחה. למעשה, מטרתה של הוראה זו להבהיר כי המסלול השמאי מיועד להעלאת טענות שמאיות מובהקות ביחס לגובה החבות בהיטל ההשבחה. ככל שלנישום טענות משפטיות ביחס לעצם החיוב בהיטל השבחה (או חלק ממנו), טוב יעשה אם יפנה לעורך דין שישקול האם היתרון שבמסלול השמאי מצדיק ויתור על טענות משפטיות שניתן להעלותם במסלול של פניה ישירה לוועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה.

ודוגמאות לסיטואציה שבה לנישום יש טענות משפטיות כלפי עצם החבות בהיטל השבחה ניתן למצוא למכביר. כך למשל כאשר היטל ההשבחה מוטל על מי שבמועד ההשבחה לא היה בעל המקרקעין; כך לגבי מי שחויב בהיטל השבחה בגין שימוש חורג מהיתר, בעוד השימוש עצמו מותר על פי התכנית; כך כאשר בעל הנכס מחויב בגין תוספת שטחי שירות שהיו ניתנים ממילא גם לפני "ההשבחה"; כך לגבי מי שאחוזי הבניה שנוספו לו אינם ניתנים למימוש לפי התכנית "המשביחה"; וכך לגבי מי שזכאי לפטור מלא או חלקי מכוח סעיף 19 לתוספת השלישית.

רשימת המקרים המעוררים מחלוקת משפטית הראויה להתברר לפני ועדת הערר לפיצוים והיטל השבחה, כערכאה ראשונה (ולא לפני שמאי מכריע) אינה רשימה סגורה. מדובר ברשימה ארוכה מאוד שניתן לכלול בה כל מחלוקת משפטית הנוגעת להיטל השבחה. ככל שלנישום יש טענות משפטיות ושמאיות, עליו לשקול להביא את העניין בפני ועדת הערר אשר תדון בהם במאוחד ותמנה שמאי מייעץ.

אין פירושו של דבר שלא נדרש שמאי בהתמודדות עם חיובי היטלי השבחה. סביר להניח כי גם מי שחולק על עצם החיוב מחזיק באמתחתו טענות שמאיות ביחס לגובהו. ויתכן אף כי לנישום אין טענות משפטיות וכל חיציו מכוונים לעניינים שמאיים. במקרים אלה בוודאי שיש צורך בחוות דעת שמאית, אולם רצוי שזו תיעשה לאחר קבלת חוות דעת משפטית אשר תשלול טענות משפטיות או תשקלל את התועלת שפניה לשמאי מכריע אל מול החסרונות שבמסלול ועדת הערר כערכאה ראשונה. קיומה של מחלוקת שמאית אינה מייתרת אפוא את הצורך בייעוץ משפטי ביחס למסלול שבו יש לחלוק על החיוב, וככל שקיימות טענות משפטיות כנגד החיוב, אם או בלי טענות שמאיות, יתכן והדרך הנכונה היא לדלג מעל השמאי המכריע היישר אל ועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה.

לכל אחד ממסלולי התקיפה יתרונות וחסרונות בולטים, אשר עורך הדין הוא הגורם המקצועי המכיר אותם והוא זה שמתאים יותר מכל לייעץ בעניינם לנישום. פניה לשמאי מקרקעין היא לעיתים המעשה הנכון, אולם כשמדובר בבחירה מוטעית היא עלולה לעלות ביוקר רב והנישום עשוי למצוא עצמו כמי שמושתק להעלות טענות משפטיות טובות כנגד החבות בהיטל ההשבחה.

 
צרו קשר
News
  • ת"א (שלום ת"א) 57140-10-24 עיריית תל-אביב-יפו נ' נתיאל פולדיאן (נבו, 27.5.26)
    בית משפט השלום בתל אביב דן בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה נגד בעל שליטה שחויב אישית בחובות ארנונה של חברה לפי סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים. נקבע שאין מקום לביטול מחובת הצדק, שכן הנטל להוכיח פגם בהמצאה מוטל על המבקש וטענתו שלא התגורר במען ההדבקה לא נתמכה בראיה. עוד נקבע שהגנת הנתבע מפני עצם החיוב חלשה, שכן לסתירת החזקה הסטטוטורית עליו להניח תשתית ראייתית בדבר היעדר נכסי החברה. עם זאת, משקיימת לצד ההגנה החלשה טענת התיישנות קונקרטית לחלק ניכר מהחוב, בוטל פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות.
  • ע"א 53824-11-24 עיריית לוד נ' תמיר מאור (נבו, 27.5.2026)
    בית המשפט העליון קבע שבתביעות הנגשה שהסעד העיקרי בהן אינו כספי, התועלת לקבוצה היא עצם אכיפת ההנגשה, שאינה ניתנת לכימות כספי אמין. לכן דרך המלך לפסיקת גמול ושכר טרחה היא השיטה הגלובלית ולא שיטת האחוזים. בית המשפט הבחין בין הנגשה עודפת, שזיקתה לסעד ולקבוצה ישירה ועלותה יכולה לשמש בסיס לחישוב, ובין ייזום פרויקט ייעודי שזיקתו חלשה ותועלתו קשה לכימות. נקבע שאין לגזור גמול ושכר טרחה לפי שיטת האחוזים מעלות פרויקט ייעודי, משום שהדבר יוצר תמריץ מעוות לנפח את שווי ההסדר, ופרויקט כזה ראוי להישקל כשיקול אחד במכלול הגלובלי בלבד.
  • עע"ם 21188-05-26 המועצה המקומית מבשרת ציון נ' אדמונד ששון (נבו, 27.5.2026)
    בית המשפט העליון קיבל בקשת המועצה לעכב את ביצוע פסק הדין המחוזי, שהורה לה לתקן שומות ארנונה לאחר שנקבע כי חלק מהחוב התיישן. נקבע שעצם הגשת ערעור אינה מצדיקה עיכוב ביצוע, ושיש לשקול את סיכויי הערעור ואת מאזן הנוחות במתן מעמד בכורה למאזן הנוחות. מאזן הנוחות נטה לטובת המועצה, שכן שינוי הרישומים עלול לפגוע בהליכי גבייה ובעיקולים שננקטו, ומשקל מכריע ניתן להסכמת התושב לעיכוב ולהיעדר נזק שייגרם לו.
  • ת"צ (ת"א) 15917-12-19 דלית טורובצקי נ' מי אביבים 2010 בע"מ (נבו, 24.5.2026)
    בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד תאגיד מי אביבים בגין חשבונות צריכת מים חריגה. נקבע שלא הוכחה עילת תביעה אישית, ושדוח הביניים של רשות המים משנת 2011 אינו עוד מקור נורמטיבי מחייב, משנתפס מקומו בכללי אמות המידה. עוד נקבע שהבקשה אינה מעוררת שאלות מהותיות משותפות לכלל הקבוצה, שכן בירור חוקיות הגבייה מחייב בחינה פרטנית, והמבקשים חויבו בהוצאות ריאליות בסך 128,775 ש"ח בהסתמך על הלכת גנות.
  • עת"מ (חי') 27088-06-25 איאד חמאדו נ' מועצה מקומית ג'דיידה-מכר (נבו, 24.5.2026)
    בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה דן בעתירת חבר מועצה ועורך דין שהתגלה כמחזיק בנכס מגורים ובמשרד בלא ששולמה בגינם ארנונה. נקבע שדרך המלך לתקיפת דרישת התשלום היא הליך השגה לפי סעיף 3 לחוק הערר, שכן טענות בדבר מועד תחילת ההחזקה, זהות המחזיק ושטח הנכס נמנות עם העילות שבחוק, ועל הרשות לדון בהשגה לגופה. עוד נקבע שמכתב הפחתת החוב מטעם מנכ"ל חברת הגבייה אינו הבטחה מנהלית מחייבת ואינו יוצר השתק, וששיקול ההסתמכות נחלש כאשר מדובר בנישום שלא שילם ארנונה כלל ושנכסיו היו "נעלמים" מבחינת החיוב.