מוסקוביץ, אזרואל
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
הריחוק החברתי לא פסח על משלמי הארנונה
ראשי » הריחוק החברתי לא פסח על משלמי הארנונה

הריחוק החברתי לא פסח על משלמי הארנונה

מורה נבוכים למשלם הארנונה בעקבות פרסום תקנות המסדירות את ההנחה בשל מגפת הקורונה

מאת עו"ד עדי מוסקוביץ ועו"ד טל יצחק אזרואל

עם פרוץ מגפת הקורונה בישראל בתחילת חודש מרץ 2020, החל הסקטור העסקי לספוג מהלומות כלכליות בזו אחר זו. תחילה נשלחו אלפי עובדים לבידוד, הלקוחות החלו מתמעטים ועם הטלת הגבלות נוספות מכוח תקנות לשעת חירום – הושבתה כמעט לחלוטין הפעילות של הסקטור העסקי, של המגזר השלישי, של המוסדות האקדמיים ושל סקטורים נוספים.

כידוע, נטל הארנונה במדינת ישראל הוא מהגבוהים בעולם, ומכאן שהמשך גביית מסי ארנונה הייתה יכולה להמית אסון כלכלי על אותם עסקים אשר מצליחים בקושי רב לשרוד את מהמורות הקורונה.

בצוק העיתים הועלו על ידי משלמי ארנונה בקשות לפטורים והנחות המגיעים ברגיל לבניינים שנהרסו או שניזוקו במידה שאי-אפשר לשבת בהם, בקשות לפטור בגין נכסים ריקים וכן בקשות לשינוי סיווג בגין הפסקת השימוש בנכסים. המצב החדש גם יצר הזדמנויות לקבל הנחות ארוכות טווח מארנונה לסקטורים מסוימים, ואולם לא זה המקום להרחיב בעניין. במקביל, משרד הפנים התיר לרשויות המקומיות לדחות לפי שיקול דעתן את תשלומי הארנונה עד ליום 1.5.2020, מבלי לחייב בהפרשי הצמדה וריבית.

מאחר שהפתרונות שהציעו דיני הארנונה לא נתנו מענה מקיף למצוקתם של משלמי הארנונה שאינם משקי בית, הממשלה החליטה לנסות ולייצר מענה מקיף באמצעות תיקון תקנות ההנחה אשר מצויות בסמכות שר הפנים לבדו. טיוטת תקנות ההנחה פורסמה להערות הציבור, וביום 21.4.2020 נחתמו התקנות המסדירות חלקית את סוגיית ההנחה מארנונה בצל הקורונה.

התקנות החדשות אשר מבקשות להעניק את ההנחה המיוחלת בארנונה, מנוסחות על דרך השלילה, דהיינו – כל מי שאינו מוחרג מההנחה זכאי להנחה בשיעור של 100% מהארנונה לשלושה חודשים, שתחילתם ביום 1.3.2020 וסופם ביום 31.5.2020. התקנות מעניקות הנחה גורפת למגוון של סקטורים וזאת למרות שחלקם פעל גם בימי סגר ועוצר, ואף ימשיך לפעול ביתר שאת עד לסוף חודש מאי 2020. ההנחה הינה אוטומטית, למעט חריג אחד ביחד למי שמשלם ארנונה על "נכס אחר" (ועל כך מייד נסביר).

בצד האמור, נקבעו בתקנות מספר חריגים וסייגים אשר מעוררים קשיים בלתי מבוטלים. כך, הוצאו מתחולת תקנות ההנחה עסקים למכירת מזון וחנויות אופטיקה, למרות שחלק ניכר מחנויות האופטיקה נמצא בקניונים הסגורים עד היום, ולמרות שחלק מהעסקים למכירת מזון הם למעשה מסעדות שחלקן פעלו לביצוע משלוחי מזון כדי לשרוד את המשבר.

כמו-כן הוצאו מתחולת התקנות גופים מתוקצבים, למרות שדווקא סקטור נתמך זה אמור להיות בין הראשונים הנהנים מההנחה, כמו למשל מוסדות תרבות וספורט.  אף מוסדות אקדמיים אשר היו אלה שפעילותם הפיזית בנכסים הופסקה ראשונה, הוחרגו ממתן הפטור ללא סיבה נראית לעין, על אף הנזקים שנגרמו להם ולמרות שהם היו הראשונים להקצות את מיטב המוחות והמשאבים להתמודדות עם מגפת הקורונה.

גם "נכסים אחרים" לא יהיו זכאים להנחה מארנונה. מדובר בנכסים מיוחדים שאינם משתייכים לשימושים מובהקים כמו תעשייה, מסחר, בתי מלון וכדומה. בהתאם לעמדה שהביע בית המשפט העליון בדיון שהתקיים לאחרונה, חניונים ללא תשלום משתייכים לקטגוריה של "נכסים אחרים". כמו-כן, ביחס לתיאטרון "הבימה" נקבע בעבר שהוא "נכס אחר".

משלמי ארנונה המחזיקים ב"נכסים אחרים" יהיו רשאים לקבל הנחה רק אם הם נכללו במפורש ברשימת השימושים שנאסרו בתקנות לשעת חירום, לתקופה ממושכת. משלמי ארנונה של "נכסים אחרים" יצטרכו להגיש בקשה מיוחדת כדי לקבל את ההנחה, וזאת מבלי שהם יודעים כלל אם הרשות המקומית ראתה בהם כמי שמשלמים ארנונה בגין "נכסים אחרים" (הדבר אינו מצוין בשובר הארנונה והרשויות דווקא מעדיפות מסיבות אחרות לומר שאין בתחומן "נכסים אחרים").

הוראה נוספת בתקנות אשר מעוררת קושי של ממש היא האפשרות הנתונה לרשות המקומית לפרוס את ההנחה ולתת אותה כהנחה שנתית בשיעור של 25%. משמעות הדבר, כי אמנם משלמי הארנונה יקבלו הנחה בשיעור של 25% עבור חמשת החודשים הראשונים של שנת 2020, אולם יתרת ההנחה תיפרס עד לסוף שנת 2020. פריסת ההנחה תקשה עוד יותר על תזרים המזומנים של הסקטורים השונים.

עיון בתקנות בנוסח שאושר, מעלה כי קיימת חשיבות רבה להתנהלות כספית נכונה מול הרשות המקומית, הן ביחס להשבת תשלומי יתר והן ביחס לתשלומים שוטפים של יתרת השנה. נראה כי הפתרון בעניין זה נעוץ בבחינה פרטנית של כל משלם ארנונה מול הרשות המקומית הספציפית בה הוא פועל.

יש לציין שהתקנות אינן שוללות באופן עקרוני כפל הנחה (למעט חריגים בודדים), כך שתושבי עוטף עזה, למשל, וכן מי שזכאים לפטורים או הנחות – ימשיכו ליהנות מהנחות אלה בנוסף לפטור מארנונה בצל הקורונה.      

נראה כי גם בתקנות אלה טרם נאמרה המילה האחרונה ביחס לשאלת חובת תשלום הארנונה בתקופת החירום, לא רק משום שיישומן תלוי במידה רבה ברשות המקומית, אלא אף בשל התמשכות המשבר והאפשרות שהתקנות יותקפו בבג"צ.

צרו קשר
News
  • ת"א (שלום ת"א) 57140-10-24 עיריית תל-אביב-יפו נ' נתיאל פולדיאן (נבו, 27.5.26)
    בית משפט השלום בתל אביב דן בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה נגד בעל שליטה שחויב אישית בחובות ארנונה של חברה לפי סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים. נקבע שאין מקום לביטול מחובת הצדק, שכן הנטל להוכיח פגם בהמצאה מוטל על המבקש וטענתו שלא התגורר במען ההדבקה לא נתמכה בראיה. עוד נקבע שהגנת הנתבע מפני עצם החיוב חלשה, שכן לסתירת החזקה הסטטוטורית עליו להניח תשתית ראייתית בדבר היעדר נכסי החברה. עם זאת, משקיימת לצד ההגנה החלשה טענת התיישנות קונקרטית לחלק ניכר מהחוב, בוטל פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות.
  • ע"א 53824-11-24 עיריית לוד נ' תמיר מאור (נבו, 27.5.2026)
    בית המשפט העליון קבע שבתביעות הנגשה שהסעד העיקרי בהן אינו כספי, התועלת לקבוצה היא עצם אכיפת ההנגשה, שאינה ניתנת לכימות כספי אמין. לכן דרך המלך לפסיקת גמול ושכר טרחה היא השיטה הגלובלית ולא שיטת האחוזים. בית המשפט הבחין בין הנגשה עודפת, שזיקתה לסעד ולקבוצה ישירה ועלותה יכולה לשמש בסיס לחישוב, ובין ייזום פרויקט ייעודי שזיקתו חלשה ותועלתו קשה לכימות. נקבע שאין לגזור גמול ושכר טרחה לפי שיטת האחוזים מעלות פרויקט ייעודי, משום שהדבר יוצר תמריץ מעוות לנפח את שווי ההסדר, ופרויקט כזה ראוי להישקל כשיקול אחד במכלול הגלובלי בלבד.
  • עע"ם 21188-05-26 המועצה המקומית מבשרת ציון נ' אדמונד ששון (נבו, 27.5.2026)
    בית המשפט העליון קיבל בקשת המועצה לעכב את ביצוע פסק הדין המחוזי, שהורה לה לתקן שומות ארנונה לאחר שנקבע כי חלק מהחוב התיישן. נקבע שעצם הגשת ערעור אינה מצדיקה עיכוב ביצוע, ושיש לשקול את סיכויי הערעור ואת מאזן הנוחות במתן מעמד בכורה למאזן הנוחות. מאזן הנוחות נטה לטובת המועצה, שכן שינוי הרישומים עלול לפגוע בהליכי גבייה ובעיקולים שננקטו, ומשקל מכריע ניתן להסכמת התושב לעיכוב ולהיעדר נזק שייגרם לו.
  • ת"צ (ת"א) 15917-12-19 דלית טורובצקי נ' מי אביבים 2010 בע"מ (נבו, 24.5.2026)
    בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד תאגיד מי אביבים בגין חשבונות צריכת מים חריגה. נקבע שלא הוכחה עילת תביעה אישית, ושדוח הביניים של רשות המים משנת 2011 אינו עוד מקור נורמטיבי מחייב, משנתפס מקומו בכללי אמות המידה. עוד נקבע שהבקשה אינה מעוררת שאלות מהותיות משותפות לכלל הקבוצה, שכן בירור חוקיות הגבייה מחייב בחינה פרטנית, והמבקשים חויבו בהוצאות ריאליות בסך 128,775 ש"ח בהסתמך על הלכת גנות.
  • עת"מ (חי') 27088-06-25 איאד חמאדו נ' מועצה מקומית ג'דיידה-מכר (נבו, 24.5.2026)
    בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה דן בעתירת חבר מועצה ועורך דין שהתגלה כמחזיק בנכס מגורים ובמשרד בלא ששולמה בגינם ארנונה. נקבע שדרך המלך לתקיפת דרישת התשלום היא הליך השגה לפי סעיף 3 לחוק הערר, שכן טענות בדבר מועד תחילת ההחזקה, זהות המחזיק ושטח הנכס נמנות עם העילות שבחוק, ועל הרשות לדון בהשגה לגופה. עוד נקבע שמכתב הפחתת החוב מטעם מנכ"ל חברת הגבייה אינו הבטחה מנהלית מחייבת ואינו יוצר השתק, וששיקול ההסתמכות נחלש כאשר מדובר בנישום שלא שילם ארנונה כלל ושנכסיו היו "נעלמים" מבחינת החיוב.