ערר 81042-07-23 הועדה המקומית לתכנון ובניה ת"א נ' פנאסיא שירותים רפואיים בע"מ ואח' (נבו, 12.12.2024)
ועדת הערר דנה בערר על שומה מכרעת בנכס שטרם נרשם כבית משותף, כאשר במוקד המחלוקת עמד אופן חיוב היטל ההשבחה. הוועדה המקומית טענה כי היא מחייבת לפי הרישום בנסח הטאבו בלבד, אך במהלך הדיון התברר כי ייתכן שהשומות בוצעו באופן שונה. הוועדה החליטה להורות למשיבים להגיש תוך 3 שבועות את כלל השומות ואישורי הזכויות שניתנו בנכס, ונתנה זכות תגובה לצדדים האחרים תוך 30 ימים נוספים. בנוסף, ניתנה אפשרות לבעלי הזכויות להגיש תצהירים בדבר חלוקת הזכויות בפועל עד ליום 13.1.25.
ערר/תא/8082/0824 אחאה נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב-יפו (נבו, 15.12.2024)
אושר הסדר פשרה בערר על שומת היטל השבחה שהוצאה בגין בקשה להיתר לשימוש חורג בבית קפה. הצדדים הגיעו להסכמות לאור הלכת בר"מ 2283/18 הקובעת כי אין לגבות היטל השבחה בגין שימוש חורג מהיתר (להבדיל משימוש חורג מתכנית), ולפיכך יש לבטל את החיוב בהיטל השבחה.
ערר 81048-04-24 הועדה המקומית לתכנון ובניה גבעתיים נ' נעמה יואלס ואח' (נבו, 16.12.2024)
ועדת הערר קיבלה ערר שהגישו בעלי קרקע כנגד שומת היטל השבחה מתוקנת של הועדה המקומית גבעתיים. בבסיס המחלוקת עמדה סוגיה עקרונית של גבולות סמכות הועדה המקומית בתיקון שומות: לאחר שוועדת הערר הורתה על ביטול השומה המקורית בשל אי עמידה בעקרון "צביעת הזכויות", הוועדה המקומית ערכה שומה חדשה שכללה לא רק תיקונים טכניים אלא גם הוספת רכיבי חיוב חדשים. ועדת הערר קבעה כי מדובר בחריגה מסמכות, שכן ועדה מקומית מוגבלת לעריכת תיקונים טכניים בלבד בשומות ואינה רשאית לערוך "מקצה שיפורים" או להוסיף חיובים חדשים במסגרת תיקון שומה. השומה המתוקנת בוטלה והצדדים נדרשו להודיע כיצד ברצונם לסיים את ההליך.
ערר 81102-11-20 תדהר סיטי גבעתיים בע"מ ואח' נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה גבעתיים (נבו, 17.12.2024)
ועדת הערר קיבלה ערר על שומת היטל השבחה בסך כ-3.5 מיליון ₪ שהוצאה בגין היתרי בניה למרתפים. נקבע כי הוועדה המקומית פעלה שלא כדין כאשר הוציאה שומה חדשה, לאחר שקודם לכן הודיעה על היעדר חבות למימוש זה והנפיקה היתר בניה ללא דרישת תשלום, וזאת מבלי לעמוד בדרישות סעיף 14(ו) לתוספת השלישית. ועדת הערר הורתה על ביטול השומה וקבעה כי על הוועדה המקומית לבחון מחדש את קיום החבות, תוך התייחסות למכלול התכנוני ולעקרונות שנקבעו בשומות קודמות. הוועדה המקומית חויבה בהוצאות העוררות בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ.
ערר 81099-07-22 רולן רבי ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה ת"א-יפו (נבו, 23.12.2024)
ועדת הערר החליטה להחיל ארבע החלטות עקרוניות קודמות בנושא חישוב היטלי השבחה על קבוצה גדולה של עררים דומים. העניין נסב סביב שאלות של אופן חישוב היטל ההשבחה בהקשר של קרקעות מעורבות (פרטיות/מדינה). הוועדה קבעה כי במקרה של קרקע מעורבת יש לדלל את הזכויות בשומות בחצי בהתאם לחלק המדינה, אך לא לתקן זכויות הנוגעות למנהלים שכן אלו נוגעות להסכמים פרטיים שהוועדה המקומית אינה צד להם. הוועדה גם קבעה כי בהשבת תשלומים שנגבו ביתר, אם ההשבה תבוצע תוך 30 ימים תחול ריבית רגילה ולא ריבית פיגורים.
ערר 82117/0621 הוועדה המקומית לתכנון ובניה ת"א נ' אאורה ישראל יזמות והשקעות בע"מ (נבו, 29.12.2024)
ועדת הערר דחתה ערר על שומה מכרעת שחייבה בהיטל השבחה בגין הקלות בקווי בניין וניוד זכויות. נקבע כי מאחר שההקלות נדרשו לצורך בניית ממ"דים הפטורים מהיטל השבחה, והשטחים העיקריים שנדחקו החוצה באו תחתם, יש לשום את ההשבחה במקדם שיפור תכנון ולא במקדם מלא, כדי שלא לאיין את הפטור הקבוע בחוק. הוועדה המקומית חויבה בהוצאות בסך 5,000 ₪.
עמ"נ (מרכז) 57258-12-22 יעקבי יוניברסל ייזום והשקעות בע"מ נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה מודיעין (נבו, 5.1.2025)
כבוד השופטת יעל טויסטר ישראלי קיבלה ערעור על החלטת ועדת ערר לתכנון ובנייה בנוגע לשומת היטל השבחה. נקבע כי יש לחשב את שווי המקרקעין במצב הקודם בהתאם ל"מבחן השימוש הטוב והיעיל", כלומר לפי האפשרות המיטבית מבחינה כלכלית, ולא רק לפי השימוש שנבחר בהיתר הבנייה הראשון. התיק הוחזר לדיון מחודש בוועדת הערר, עם הוראה לבחון את הטענות למינוי שמאי חדש לנושא. המשיבה חויבה בהוצאות בסך 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ.
עע"מ 816/23 עיריית פתח תקווה נ' אנטרפוניט מערכות 2004 בע"מ (נבו, 5.1.2025)
בית המשפט העליון דן בערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתובענה ייצוגית שעסקה בגביית ריבית פיגורים בשיטה של ריבית דריבית על-ידי עיריות פתח תקווה, נס ציונה ורחובות, בגין חובות ארנונה והיטלים מוניציפליים שונים, בניגוד לסעיף 1 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם-1980.
הסוגיה המרכזית נגעה לפרשנות תקופת ההשבה הקבועה בסעיף 21 לחוק תובענות ייצוגיות. בית המשפט העליון קבע כי יש להשיב את מלוא הריבית שנגבתה שלא כדין ב-24 החודשים שקדמו להגשת בקשת האישור, גם אם הריבית נגבתה על חובות שנוצרו קודם לכן. בכך, נדחתה עמדת בית המשפט המחוזי שהגבילה את ההשבה רק לריבית שהצטברה בתקופת 24 החודשים עצמה.
התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לצורך חישוב מחדש של סכומי ההשבה, תוך בחינת טענות העיריות להגנת תקציב, נוכח הגדלת סכומי ההשבה הצפויה.
תאד"מ 8071-08-22 עיריית ראשון לציון נ' מיטה לי בע"מ (נבו 5.1.2025)
פס"ד של בית משפט השלום בראשון לציון בתביעה שהגישה עיריית ראשון לציון נגד חברת מיטה לי בע"מ, בגין חוב ארנונה לנכס שבו החברה החזיקה. העירייה טענה כי החברה לא דיווחה על הפסקת החזקת הנכס בזמן, ולכן נדרשה לשלם ארנונה עד למועד שבו מסרה את ההודעה. החברה טענה כי עזבה את הנכס קודם לכן, אך בשל סגר הקורונה לא הצליחה להודיע על כך במועד, ואף הסתמכה על מצג מטעה מצד פקידת העירייה.
בית המשפט קבע כי לפי סעיף 325 לפקודת העיריות, האחריות להודיע בכתב על חדילה מהחזקה מוטלת על המחזיק. במקרה זה, החברה לא הצליחה להוכיח שניסתה להעביר את ההודעה במועד, ולא הוכיחה את טענותיה על מצג מטעה. בית המשפט דחה את טענות החברה, פסק לטובת העירייה, וקבע שעל החברה לשלם את חוב הארנונה עד למועד ההודעה בפועל.
עת"מ 40562-12-24 סרבי נ' עיריית אור יהודה ואח' (נבו 6.1.2025)
העותר טען כי חובות הארנונה שהצטברו על שמו התיישנו וכי העירייה פעלה בשיהוי בניסיונה לממשם באמצעות הליכי כינוס נכסים. בית המשפט דחה את העתירה, תוך שהוא קובע כי הליכי גבייה מנהליים שעיריית אור יהודה נקטה לאורך השנים עצרו את מרוץ ההתיישנות.
עמנ (ת"א) 47724-04-24 הועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה נ' צור מרום יוזמה ופיננסים (2003) בע"מ (נבו 6.1.2025)
בפסק הדין נדונה מחלוקת עקרונית בנוגע לחיוב בהיטל השבחה: האם בקביעת "המצב הקודם" לצורך שומת היטל השבחה יש להתבסס על טבלאות הזכויות בלבד, או שמא יש לבחון את התכנית על כלל מסמכיה, לרבות תשריטים. בית המשפט קבע כי יש לבחון את מלוא הזכויות במצב התכנוני הקודם על בסיס פרשנות כוללת של התכנית. נקבע כי במקרה של אי-התאמה בין מסמכי התכנית, יש לתת משקל משמעותי לתשריט כמשקף את התכנון בפועל, ואין להסתפק בבחינת טבלאות הזכויות בלבד.
עת"מ (ב"ש) 22868-04-24 קבוצת גולד בונד בע"מ נ' עיריית אשדוד (נבו, 6.1.2025)
כבוד השופט גד גדעון דחה עתירה מנהלית שהוגשה נגד עיריית אשדוד בנוגע לפינוי פסולת מנכס עסקי. העותרות, חברות בתחום האחסנה והשינוע, עתרו לחייב את העירייה להמשיך בפינוי מלוא האשפה מנכסן לאחר תום הסכם פשרה שהיה בתוקף שלוש שנים. העותרות טענו כי לא ניתן להטיל עליהן חובת פינוי עצמי מכוח חוק העזר לאשדוד (הוצאת אשפה), תשכ"א-1961 בהיעדר הוראה מפורשת או עד לחקיקת חוק עזר חדש. בית המשפט קבע, בהסתמך על עקרון "המזהם משלם", כי ההבחנה הקיימת בחוק העזר בין "אשפה" ל"פסולת", בשילוב הוראותיו לעניין אגרה והיתר לפינוי עצמי, מאפשרת לעירייה להטיל חובת פינוי עצמי על בעלי עסקים גם בהיעדר הוראה מפורשת, וללא צורך בחקיקת חוק עזר חדש העומד באמות המידה של משרד הפנים.
ת"א 71549-12-20 ש.צ.ר. – שקד בע"מ נ' מועצה אזורית חוף הכרמל (נבו, 7.1.2025)
כבוד השופט איל באומגרט דחה את בקשת המועצה להארכת מועד להגשת תביעה שכנגד לגביית ארנונה מהתובעת בסך 390,805 ₪. נקבע כי המבנה הארגוני של המועצה אינו טעם מספק להגשת התביעה בשיהוי של ארבע שנים, והיא הופנתה להגיש תביעה נפרדת.
ת"צ 9861-09-22 רוני משה נ' עיריית חיפה (נבו, 7.1.25)
השופט רון סוקול דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש עו"ד רוני משה נגד עיריית חיפה. המבקש טען כי העירייה מטעה את הנישומים בכך שאינה מבהירה בהודעות הארנונה כי לתשלומים שלא שולמו עד ה-15 לחודש יתווספו הפרשי הצמדה, וכי לאחר 30 יום תחויב גם ריבית פיגורים על חוב זה. לטענתו, התנהלות זו אינה עומדת בדרישות החוק ומהווה הטעיה המזכה בהשבת הסכומים שנגבו. בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי העירייה פעלה בהתאם להוראות הדין וכי ההודעות שהיא שולחת לנישומים מספקות מידע ברור ומספיק על חיובי ההצמדה והריבית. נקבע כי אין חובה לשלוח דרישות נפרדות על הפרשי ההצמדה או הריבית, וכי לנישומים עומדות אפשרויות רבות לברר את יתרת החוב העדכנית. עוד נקבע כי טענת ההטעיה שהעלה המבקש אינה מקימה עילה להשבה בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, משום שהיא אינה נופלת בגדר "גבייה שלא כדין" כנדרש בפרט 11 לתוספת השנייה לחוק. לפיכך, נדחתה הבקשה, והמבקש חויב בתשלום הוצאות משפט בסך 15,000 ש"ח.
עתמ (נצ') 18457-03-24 אברהים הייב, MBM שיווק נ' עיריית עפולה (נבו 7.1.2025)
קבלת עתירה מנהלית נגד עיריית עפולה בעניין חיוב ארנונה רטרואקטיבי. העותר החזיק בנכס בו הפעיל עסק שטיפת מכוניות במתחם תחנת דלק, וחויב בארנונה בסיווג "שטח קרקע לתחנות דלק". בעקבות מדידה שערכה העירייה במאי 2022, הוציאה באוגוסט 2022 שומה מתוקנת בה שינתה את סיווג הנכס ל"מוסך וכל תחנות שירות לרכב", הגדילה את שטח החיוב, והוסיפה חיוב בגין קרקע תפוסה. העירייה החילה את החיוב החדש רטרואקטיבית מתחילת שנת 2022. בית המשפט קיבל את העתירה וקבע כי החיוב הרטרואקטיבי אינו כדין, משלא הוכח כי העותר הטעה את העירייה או ידע על טעות בחיוב, ובשל הפגיעה בהסתמכותו כשוכר על גובה החיוב המקורי, בעוד שלא הוכחה פגיעה משמעותית בעירייה מביטול הרטרואקטיביות.
תצ (ב"ש) 19081-07-23 יבגני ביצ'וצקי נ' עיריית באר שבע (נבו 7.1.2025)
בכתב התביעה (מצ"ב) נטען שעיריית באר שבע מפעילה מערכת תעריפי ארנונה המבחינה בין אזורים שונים בעיר, כך שתושבים משלמים תעריפים שונים עבור נכסים זהים רק בשל מיקומם הגיאוגרפי (למשל, הפרש של כ-20% בין אזור א' לאזור ג'). בנוסף לכך, העירייה העלתה את כל התעריפים בשיעור חריג של 7.5% לשנת 2023, וזאת ללא קבלת האישורים הדרושים משרי הפנים והאוצר, ללא הגשת בקשה לאישור חריג כנדרש, וללא ביצוע ההליכים הפרוצדורליים הנדרשים. למרות היעדר האישורים הנדרשים, העירייה החלה לגבות בפועל את התעריף המוגדל.
תצ (ב"ש) 67156-11-20 רונן אלוש נ' חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ נבו 7.1.2025)
אישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד חברת קו צינור אילת-אשקלון (קצא"א) בגין מפגע סביבתי שנגרם בנובמבר 2020, כאשר דליפה ממיכל דלק גרמה למטרדי ריח חריפים בדרום אשקלון. במסגרת הסדר הפשרה שאושר על ידי בית המשפט, קצא"א תעביר 1.5 מיליון ₪ לקרן לתובענות ייצוגיות לטובת סיוע לתושבי אשקלון, וכן תשלם גמול ושכר טרחה למבקש ולבא כוחו. בית המשפט קבע כי הסדר הפשרה ראוי והוגן, למרות הפער בין סכום הפיצוי המבוקש המקורי (100 מיליון ₪) לבין סכום הפשרה, וזאת בהתחשב בכך שמדובר באירוע מוגבל בזמן ובהיקף גיאוגרפי, וכי סיום ההליך בפשרה יביא לפיצוי מהיר של הציבור.
בר"ם 5288/24 אסתר טורקניץ נ' מועצה אזורית עמק יזרעאל (נבו, 8.1.2025)
בית המשפט העליון דחה (כבוד השופטת דפנה ברק-ארז) בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה בקשה להארכת מועד להגשת עתירה מנהלית בענייני ארנונה. המבקשים הגישו השגה למנהל הארנונה (2022) וערר לוועדת הערר (2023) על חיובי ארנונה. לאחר דחיית הערר בספטמבר 2023, המתינו עד מאי 2024 להגיש בקשה להארכת מועד להגשת עתירה מנהלית.
בית המשפט העליון אישר את קביעת בית המשפט המחוזי שהגשת השגה וערר אינם מעכבים את המועד להגשת עתירה מנהלית, והדגיש את ההבחנה בין טענות בענייני ארנונה שיש להעלות בעתירה מנהלית לבין הליך יישומי.
עת"מ 60764-05-24 יעקב כהן נ' עיריית באר שבע (נבו, 9.1.2025)
כבוד השופטת גאולה לוין קיבלה חלקית עתירה נגד החלטת עירייה לממש שעבוד מכוח פקודת המסים (גביה) בגין חובות ארנונה בסך כ-3 מיליון ₪. בית המשפט קבע כי הגם שנדחו טענות ההתיישנות והיות הנכס בלתי ראוי לשימוש, חל שיהוי בפעולות העירייה ביחס לחובות שנצברו עד 2007, שכן החלה בהליכי גבייה משמעותיים רק בשנת 2010. על כן, הותר לעירייה לגבות רק את החובות שנצברו משנת 2008 ואילך.
8059-06-24 הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב-יפו נ' פיקר אלן
הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב-יפו אישרה הסדר פשרה בעניין שומת היטל השבחה שהוצאה בגין מימוש זכויות בדרך של מכר. השמאי המכריע הפחית משמעותית את החיוב המקורי, והוועדה המקומית ערערה בנוגע לאופן חישוב זכויות תמ"א 38 במצב הקודם. הצדדים הגיעו להסכמה על סכום ביניים של 400,000 ₪, בתוספת הצמדה וריבית משפטית, תוך אימוץ העקרונות שנקבעו בעניין מזרחי יזמות בנוגע לאופן אישור הסדרי פשרה בהיטלי השבחה.
ערר (תל אביב-יפו) 8021-09-24 שותפות נופר ברימר נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה בני ברק
יו"ר ועדת הערר קיבלה בקשה להארכת מועד להגשת ערר על שומת היטל השבחה. העוררת טענה שההמצאה לא הייתה כדין משנמסרה לגורם לא מוסמך, והעלתה טענה מהותית לפיה אינה חייבת בהיטל בשל הסכם קומבינציה קודם. בית המשפט קבע כי המצאה שלא כדין מהווה "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד, במיוחד כשמדובר באיחור מינורי, ונוכח הטענה המהותית שיש לה בסיס בדין לעניין עצם החבות בהיטל ההשבחה.
עת"מ (נצ') 38748-06-23 זיק די-נור בע"מ נ' מועצה אזורית עמק המעיינות ואח'
בית המשפט המחוזי בנצרת דן בעתירה שהגישה חברת "זיק די-נור בע"מ" כנגד חיוב ארנונה רטרואקטיבי לשנים 2021-2023 שהוטל עליה על ידי מועצה אזורית עמק המעיינות. המשיבים הודיעו בדיון כי החליטו לבטל את החיוב הרטרואקטיבי לשנים 2021-2022, כך שהשומה המתוקנת תחול רק החל מיום 1.1.2023. בית המשפט קיבל את הודעת המשיבים, הורה על מחיקת העתירה, אך חייב אותם בהוצאות העותרת בסך 10,000 ₪, בהתחשב בכך שההליך המשפטי נכפה על העותרת והסב לה הוצאות.
עמ"נ 2114-01-25 מלון בניין האופרה שותפות מוגבלת ואח' נ' עיריית תל-אביב-יפו
בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב מתח ביקורת על החלטת ועדת הערר שדחתה על הסף עררים שהגישו מספר מלונות בתל אביב בנוגע לסיווג נכסיהם לצורכי ארנונה. בית המשפט ציין כי החלטת הוועדה, שהתבססה על הצורך בפתרונות חקיקתיים או החלטות רוחביות, אינה פוטרת אותה מחובתה לדון בעררים על פי הדין הקיים. עוד נקבע כי נימוקי הוועדה כללו הכרעות לכאוריות לגופו של עניין ללא בירור ראייתי או דיוני הולם.
בהתאם לכך, בית המשפט המליץ לצדדים להגיע להסדר דיוני שיחזיר את הדיון לערכאה המתאימה – ועדת הערר. לחלופין, הורה למשיבים להתייחס לקשיים שהועלו ולהסביר מדוע לא יוחזר הדיון לוועדה.
צמרות המרינה בע"מ נ' מי הרצליה בע"מ
התובעת טענה לגבייה ביתר של דמי הקמה בהליכי קבלת היתר בנייה לפרויקט מלון דירות ונופש במרינה בהרצליה. התביעה התבססה על הסכם שנחתם ב-1988 בין הצדדים, בו נקבע כי העירייה פטורה מתשלום אגרות פיתוח בעת הוצאת היתרי בנייה, והיזם בלבד אחראי לביצוע עבודות תשתית ופיתוח במתחם. התובעת טענה שההסכם פוטר את העירייה משימוש בהוצאות אלו, ואין הגבלה לזמן או לשטחי הבנייה בהסכם. הצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה יינתן פסק דין על דרך הפשרה בטווח שבין 1,300,000 ₪ לבין 2,327,135 ₪. בית המשפט אישר את ההסדר ופסל לטובת התובעת סכום של 2,327,135 ₪ כהסדר סופי לסילוק התביעה.
עמ"נ 69955-01-24 סאמי מטר נ' ועדה מקומית לתכנון קרית אתא (נבו, 11.1.2025)
השופט סוקול דחה ערעור על החלטת ועדת ערר לפיצויים והיטל השבחה שאישרה קביעת שמאי מכריע בעניין היטל השבחה בסך כ-2.88 מיליון ₪. המערערים נדרשו לשלם היטל השבחה בעת מכירת זכויותיהם, בעקבות תכנית שכללה הוראות איחוד וחלוקה והקנתה זכויות לבניית מגורים. השמאי המכריע קבע כי ערך הזכויות עלה מכ-1.1 מיליון ₪ במצב הקודם לכ-6.86 מיליון ₪ במצב החדש. בית המשפט הדגיש את היקף ההתערבות המצומצם בהחלטות שמאיות וקבע כי לא נפל פגם המצדיק התערבות בקביעות המקצועיות של השמאי המכריע וועדת הערר. נפסקו הוצאות בסך 20,000 ₪.
חדל"פ 10945-12-22 תמיר נ' הממונה על חדלות פירעון מחוז תל אביב (נבו, 11.1.2025)
השופטת דר להב חייבה את הוועדה המקומית לתכנון ובניה חוף השרון להנפיק אישור העברת זכויות ללא התניה בתשלום היטל השבחה. נקבע כי בשונה מהלכת אלעזר העוסקת במכירה שקדמה להליכי חדלות פירעון, כאשר המכירה מתבצעת במסגרת הליכי חדלות פירעון חל פס"ד עיריית הרצליה, לפיו היטל ההשבחה הינו חוב בר-תביעה רגיל.
ת"צ 59694-01-24 סקופ יבוא ושיווק נעליים בע"מ נ' עיריית עכו (נבו, 12.1.25)
השופט איל באומגרט נתן החלטה המאשרת את פרסום הודעה על הסדר פשרה מוסכם בתובענה ייצוגית שהוגשה נגד עיריית עכו בטענה שזו גבתה היטל שמירה מעבר למותר על פי התקנות, ובכך פעלה בחוסר סמכות. ההחלטה מורה על פרסום הודעה בדבר הסדר הפשרה בעיתונים "ידיעות אחרונות" ו"הארץ" וכן באתר העירייה. עוד הוחלט כי על הצדדים להעביר את ההודעה ליועמ"ש לממשלה ולגורמים נוספים, שיתאפשר להם להגיב תוך 45 יום.
עתמ (י-ם) 26038-07-24 חיים נ' עיריית ירושלים (נבו, 13.1.2025)
עתירה שעניינה חיובי ארנונה מ-2009 והחלטות של ועדת פשרות, בטענה לזכאות להנחה של 80%. בית המשפט (בר-אשר) דחה את העתירה על הסף מכיוון שלא הוצגה החלטה ספציפית לתקיפה, הוגשה בשיהוי ניכר, וביקשה סעדים שאינם בסמכות בית המשפט המנהלי. נפסקו הוצאות בסך 2,000 ש"ח.
ערר 84030-10-24 ברוש ניר יזמות בע"מ נ' ועדת המקומית לתכנון ובניה רמת-השרון (נבו, 14.1.2025)
ועדת הערר נדרשה להכריע בשאלה האם חריגה מקווי בניין במסגרת פרויקט תמ"א 38 חייבת בהיטל השבחה. במוקד המחלוקת עמדה תכנית מקומית שנערכה בהתאם לתמ"א 38, אשר דרשה אישור מיוחד לחריגה מקווי בניין. ועדת הערר קבעה כי כאשר החריגה נעשית במסגרת הגבולות שקבעה תמ"א 38 עצמה, היא מהווה חלק מהזכויות הפטורות מהיטל השבחה ולא "הקלה" הדורשת תשלום נפרד. משמעות ההחלטה היא שרשויות מקומיות אינן יכולות לעקוף את הפטור מהיטל השבחה הקבוע בתמ"א 38 באמצעות דרישה להליך אישור נוסף.
תצ (חי') 19225-10-24 יוסף חי אביעזיז נ' עיריית חריש (נבו, 14.1.2025)
תובענה ייצוגית נגד עיריית חריש בטענה כי העירייה לא הצמידה את סכום הארנונה הכללית המשתלם בפריסת תשלומים למדד המחירים לצרכן כאשר המדד היה שלילי, בניגוד לסעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה). העירייה בדקה את הטענות ומצאה כי אכן נפלה טעות נקודתית בחודשים ינואר ופברואר 2024, בהם החשבון לא הוצמד למדד שלילי. כמו כן התברר שבשנת 2023 חשבון לחודשים אלה לא הוצמד למדד חיובי. היקף הגבייה החורגת הכולל עמד על 35,720.68 ₪. העירייה הגישה הודעת חדילה מגבייה לפי סעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות. בית המשפט דחה את בקשת האישור בעקבות הודעת החדילה, ופסק למבקש גמול בסך 500 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך 5,500 ₪ (כולל מע"מ).
בג"ץ 46021-08-24 עיריית גבעת שמואל נ' שר הפנים (פסק דין מיום 19.1.25)
עתירה למתן צו על תנאי שהגישה עיריית גבעת שמואל כנגד שר הפנים, עיריית רמת גן ואוניברסיטת בר אילן, בבקשה להורות לשר הפנים להכריע בבקשה לשינוי תחום השיפוט בין גבעת שמואל לרמת גן בכל הנוגע לשטח אוניברסיטת בר אילן, בהתאם להמלצות ועדה גאוגרפית משנת 2021. בנוסף, נתבקש כי השר יאמץ את המלצות הוועדה לחלוקת הכנסות מארנונה באופן שווה בין הרשויות, ויבטל את הכריכה בין ההחלטה על שינוי גבולות לבין בחינת איחוד רשויות באזור. בית המשפט העליון דחה את העתירה, תוך הדגשה כי טרם התקבלה החלטה סופית מצד השר בנושא, וכי היקף התערבות בג"ץ בהחלטות שר הפנים בנושא שינוי גבולות מוניציפליים מוגבל למקרים בהם נפלו פגמים קיצוניים בשיקול הדעת. עוד נקבע כי לנוכח השינויים שחלו מאז פרסום ההמלצות, ובכללם מינוי ועדה חדשה לבחינת איחוד רשויות, החלטת השר להמתין לממצאי הוועדה החדשה מצויה במתחם הסבירות. בנוסף, דחה בית המשפט את הטענה המבוססת על לוחות הזמנים שנקבעו בסעיף 9ב(ו) לפקודת העיריות מטעמי שיהוי. נקבע כי העותרת רשאית לשוב ולפנות לבית המשפט לאחר שתתקבל החלטה סופית.
ת"צ (ב"ש) 47236-01-25 יעקובוביץ נ' מועצה מקומית מיתר (ינואר 2025)
בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה גביית יתר של תשלומי מים. המשיבה, שלא הקימה תאגיד מים ומשמשת כספק מים, לא עדכנה את מספר הנפשות המתגוררות בנכסים בהתאם לנתוני מרשם האוכלוסין ואף התעלמה מנתונים המצויים ברישומיה, באופן שמנע מהנישומים את קבלת ההטבה ב"כמות המוכרת". במקרה המבקש, המועצה חייבה במשך 19 שנים לפי 2 נפשות בלבד כאשר בפועל התגוררו בנכס 5 נפשות, ולאחר פנייתו תיקנה את החיוב רטרואקטיבית לשנתיים בלבד תוך הגבלת ההשבה. המבקש טוען להפרת חובה חקוקה, רשלנות ועשיית עושר, ומבקש להורות על השבת גביית היתר בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.
תא (נצ') 30132-03-18 רועי אליאני נ' עיריית קרית שמונה
בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט אטרש) דחה תביעה נגד עיריית קריית שמונה בגין אי-ביצוע עבודות תשתית. נקבע כי התחייבות בעל מקרקעין בהסכם מול רמ"י לשאת בהוצאות פיתוח אינה גורעת מחובותיה וסמכויותיה הסטטוטוריות של העירייה לפי סעיף 249(11) לפקודת העיריות. עם זאת, בית המשפט קיבל את עמדת העירייה כי בהיעדר חוק עזר לגביית היטלי פיתוח ולאור מצבה הכלכלי, לא היה בידה לבצע את העבודות, וכי קביעת סדרי העדיפויות התקציביים היא בסמכותה המובהקת.
ת"צ (תל אביב-יפו) 50555-01-25 רחמניוופה פג'מן נ' עיריית קרית אונו
בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד עיריית קרית אונו בטענה כי העירייה גבתה הוצאות אכיפה (58.3 ש"ח בגין הודעות דרישה) בטרם חלף המועד להגשת השגה על חיוב הארנונה (90 ימים) ובעוד החוב היה שנוי במחלוקת. התובע מבקש לייצג קבוצה של נישומים שחויבו בהוצאות אכיפה בנסיבות דומות ב-24 החודשים שקדמו להגשת התובענה. הנזק המצרפי מוערך בכ-600,000 ש"ח.
ערר (מרכז) 8017-05-23 הוועדה המקומית לתו"ב רחובות נ' דוד ציזלינג
ערעור על שומה מכרעת בנוגע ליישום הפטור מהיטל השבחה, בהתאם לסעיף 19(ג)(1) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה. הסוגיה המרכזית שהוכרעה הייתה שיטת חישוב הפטור, כאשר נקבע כי יש לחשב אותו על בסיס שטח פיזי בלבד (140 מ"ר) ולא על בסיס שקלול ערכים כלכליים באמצעות מקדמים. ההליך הסתיים בפשרה שאימצה עיקרון זה, תוך יישום הלכות קודמות של ועדות הערר בנושא.
ערר (ת"א) רמה/84030/1024 ברוש ניר יזמות בע"מ נ' הוועדה המקומית לתו"ב רמת-השרון
ועדת הערר דנה בשאלה האם ניתן לחייב בהיטל השבחה בניית שטחים שמקורם בתמ"א 38 ואשר מומשו בחריגה מקווי הבניין ביחס לתכניות התקפות, אך לא מעבר לקווי הבניין המקלים שאפשרה תמ"א 38. נקבע כי כאשר קווי הבניין המבוקשים אינם חורגים מקווי הבניין המותרים בתמ"א 38, אין צורך באישור "הקלה" ואין מקום להטיל היטל השבחה בגין זכויות אלו. עוד נקבע כי ניתן להעלות טענות נגד עצם הצורך בהקלה גם במסגרת ערר היטל השבחה ולא רק בערר רישוי.
עמנ (י-ם) 18599-05-23 מישלי ואח' נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה ירושלים
בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט אברבנאל) החליט על העברת ערעור מנהלי בנושא היטל השבחה למותב אחר, וזאת מאחר שהוא עצמו בעלים של דירה בירושלים אשר הוגשה לגביה בקשה לאישור תכנית פינוי-בינוי, דבר העשוי להעלות בעתיד את שאלת היטל ההשבחה בעניין דירתו.
תצ (י-ם) 9965-02-24 עדינה בן נון נ' עיריית ירושלים
בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט וינוגרד) דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד עיריית ירושלים בעניין אי השבת תשלומי יתר של קנסות חניה. נקבע כי לא ניתן להגיש תובענה ייצוגית בנושא זה משני טעמים: ראשית, בהתאם להלכת איגרא, לא ניתן להגיש תובענה ייצוגית בעניינים הנוגעים לקנסות פליליים; שנית, תשלום יתר בשל טעות של המשלם אינו בגדר גבייה שלא כדין של "מס, אגרה או תשלום חובה אחר" כנדרש בחוק תובענות ייצוגיות. בית המשפט הדגיש כי על אף שהעירייה מחויבת להשיב תשלומי יתר, הכלי של תובענה ייצוגית אינו המסגרת המשפטית המתאימה לכך.
ת"צ (נצרת) 61079-01-25 רוסתום בדראן נ' משרד הבינוי והשיכון/המשרד הראשי
בקשה לאישור תובענה ייצוגית בנוגע לגביית דמי הקמה במכרזי קרקעות. הטענה המרכזית היא שהמשיבים גובים מקדמה על חשבון דמי הקמה בניגוד לכללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב), תשע"ה-2015, כאשר הם מבצעים הצמדה כפולה של הסכומים – הן הצמדה שנקבעה על ידי תאגיד המים והן הצמדה נוספת על ידי המשיבים. התביעה האישית עומדת על 2,765.9 ₪ והתביעה הקבוצתית מוערכת ב-10 מיליון ₪. המבקש טוען כי המשיבים מצמידים את הסכומים למדד תשומות הבניה במקום למדד המשוקלל שנקבע בכללים, ולמועד שאינו רלוונטי לדמי ההקמה. הבקשה הוגשה לפי פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות.
בר"מ (עליון) 78029-09-24 עיריית תל אביב יפו נ' קשת – האגודה למען הקשיש בתל אביב-יפו
בקשת רשות ערעור שהגישה עיריית תל אביב-יפו על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כוועדת ערר לענייני ארנונה. ההליך עסק בסיווגו של נכס המשמש כבית אבות, לצרכי חיובי ארנונה.
העירייה טענה כי די בכך שהנכס מחזיק ברישיון משרד הבריאות כמוסד סיעודי גריאטרי כדי לסווגו בהתאם לצו הארנונה, וכי אין צורך לבחון את השימוש שנעשה בו בפועל. מנגד, המשיבה, קשת – האגודה למען הקשיש בתל אביב-יפו, טענה כי הנכס משמש בפועל כבית אבות למגורים, וכי יש להעדיף את "מבחן השימוש בפועל" לצרכי סיווג ארנונה, בהתאם להלכה הפסוקה.
בית המשפט העליון קבע כי "מבחן השימוש בפועל" הוא המכריע לצורך סיווג ארנונה, וכי לא ניתן להסתמך באופן בלעדי על רישיון ממשרד הבריאות לצורך הסיווג. עוד נקבע כי טענות העירייה אינן מעלות שאלה משפטית עקרונית המצדיקה דיון בגלגול שלישי. לפיכך, דחה את הבקשה וחייב את העירייה בתשלום הוצאות משפט בסך 4,000 ש"ח.
ע"א (י-ם) 6092-12-24 עיריית ירושלים נ' ריאנזי בע"מ
בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט רון) דן בשאלת האפשרות להסתמך על פסק דין שניתן בהיעדר הגנה נגד חברה לצורך חיוב בעלי מניותיה בחובות ארנונה. העירייה, אשר קיבלה בשנת 2012 פסק דין בהיעדר הגנה נגד חברת ריאנזי בע"מ, ביקשה בשנת 2020 לחייב את בעלי מניותיה של החברה בחובות הארנונה מכוח סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע כי כאשר הרשות המקומית מבקשת להיבנות מפסק דין שניתן בהיעדר הגנה נגד חברה, עליה להוכיח כי בעלי המניות ידעו על קיומו של ההליך המקורי, וכי לא די בקיומו של פסק דין חלוט נגד החברה כדי ליצור השתק פלוגתא כלפי בעלי מניותיה. בית המשפט הדגיש כי העירייה לא הציגה כל ראיה לאופן המסירה של כתבי בית הדין בהליך המקורי וכי השיהוי של 8 שנים בין ההליכים הקשה על בירור העובדות.
תצ (ת"א) 22364-07-20 קנטורוביץ נ' עיריית תל אביב
בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת כהן) דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד העירייה בגין חיוב רטרואקטיבי בארנונה. לאחר שבית המשפט העליון קבע כי הנחה של 25% בארנונה למרתפים בוילות מהווה הפליה פסולה (לעומת חיוב מלא במרתפים בבתים משותפים), העירייה ביטלה את ההנחה וחייבה רטרואקטיבית מיום 1.1.2019. נקבע כי החיוב הרטרואקטיבי היה כדין מאחר שנעשה בעקבות פסיקת בית המשפט העליון שקבעה כי מדובר בהפליה פסולה, העירייה יידעה את הנישומים מראש על השינוי הצפוי, והתקופה הרטרואקטיבית (שנה וחצי) הייתה סבירה בנסיבות העניין.
ת"צ (מנהלי ת"א) 4508-01-19 כרמלי נ' עיריית תל אביב-יפו
בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה התנהלות העירייה בהפעלת אמצעי אכיפה וחיוב בהוצאות אכיפה במסגרת הליכי גבייה מנהליים מכוח פקודת המסים (גבייה). הטענה המרכזית הייתה כי העירייה פועלת שלא כדין כאשר היא שולחת שני מכתבי דרישה בגין כל חוב – הראשון בדואר רגיל והשני בדואר רשום, ומחייבת בהוצאות אכיפה בגין שניהם. נטען גם כי העירייה אינה ממתינה את פרק הזמן הנדרש בטרם משלוח הדרישות, וכי היא מצרפת את הוצאות האכיפה לחוב הבסיסי באופן שאינו מאפשר תשלום נפרד. בית המשפט (השופטת א' כהן) דחה את הבקשה וקבע כי העירייה פעלה כדין: היא רשאית לשלוח שני מכתבים במסגרת השלב הראשון של הליכי הגבייה, אין חובה להמתין 25 ימים אלא רק 15 ימים לפני משלוח דרישה ראשונה, ואין פגם בצירוף הוצאות האכיפה לחוב הבסיסי. כמו כן נקבע כי הבקשה הוגבלה רק לחובות ארנונה שכן לא הוכחה תשתית ראייתית לגבי חובות אחרים.
ערר (ת"א) 85233-12-23 לוי סופי נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל-אביב יפו
ערר על שומה מכרעת בנוגע להיטל השבחה בפרויקט הריסה ובניה מחדש מכוח תמ"א 38. במוקד הדיון עמדה מחלוקת משמעותית בין הוועדה המקומית, שהעריכה את החיוב ב-5.2 מיליון ₪, לבין קביעת השמאי המכריע שהעמיד את החיוב על 2.3 מיליון ₪. השאלה המשפטית העיקרית שנדונה היא האם נוסחת החישוב שנקבעה בפס"ד "קבוצת הירדן" (לפיה יש לחשב את ההשבחה באופן יחסי בין הזכויות הפטורות מכח תמ"א 38 לזכויות החייבות) חלה גם בתל אביב. נדונו גם שאלות בדבר תחולת פטור שכונת שיקום על דירות שנהרסות ונבנות מחדש וסמכות שמאי מכריע לדון בטענת פטור. ועדת הערר דחתה את ערר הועדה המקומית וקבעה כי נוסחת קבוצת הירדן חלה גם בתל אביב, וקיבלה את ערר הבעלים בנוגע לניטרול שטחי הממ"דים מהתחשיב.
ערר (מרכז) 8065-11-24 בוכבוט רבקה נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה לוד
ערר על דרישת היטל השבחה בפרויקט פינוי-בינוי במסלול רשויות. במוקד הדיון עמדה גובה החיוב בהיטל השבחה בגין מכירת דירה בסך 1.3 מיליון ₪, כאשר העוררת טענה לפטור מכח היות המתחם בשכונת שיקום. בנוסף עלתה השאלה האם סעיף בתכנית הקובע כי טבלאות האיחוד והחלוקה ייכנסו לתוקף רק בשלב הוצאת היתר בנייה, משפיע על מועד ואופן החיוב בהיטל השבחה. ועדת הערר הביעה נכונות לקבל את טענת העוררת בנוגע לפטור שכונת שיקום, וציינה כי גם הוראת התכנית בדבר דחיית כניסת טבלאות האיחוד והחלוקה לתוקף עשויה לאפשר פיצול המימוש למימוש חלקי. בסופו של דבר הגיעו הצדדים להסכמה על תשלום היטל השבחה מופחת בסך 130,000 ₪, אשר קיבלה תוקף של החלטה.
ערר (מרכז) 8063-11-24 ג'יי. טי. אל. וי 1 שותפות מוגבלת נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רעננה
ערר על שומה מכרעת שעניינה היטל השבחה בקניון ברעננה. במוקד המחלוקת עמדה השאלה כיצד יש לחשב את ההשבחה בגין שטחים שיועדו בתכנית לבתי קולנוע (כ-14,000 מ"ר), כאשר העוררת טענה שלא ניתן לממש שטחים אלו למטרה זו ולכן שוויים אפס, או לחלופין יש להעריכם לפי שווי של שטחי תעסוקה. בנוסף התעוררה מחלוקת לגבי אופן חישוב שטחי המעברים במצב הקודם. השמאי המכריע העריך את שווי שטחי הקולנוע לפי שווי תעסוקה תוך מתן מקדם דחייה, והכיר חלקית בטענת העוררת לגבי שטחי המעברים. לאחר דיון בוועדת הערר בו הובהר כי אין הצדקה להתערב בשומה המכרעת, בחרה העוררת למשוך את הערר ללא צו להוצאות.
ערר 8061-10-24 יזום ניהול וביצוע י.נ.ו.ב נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רעננה
ערר שעסק בשומה מכרעת בנוגע להיטל השבחה בפרויקט תמ"א 38. במרכז המחלוקת עמדו שלוש סוגיות: חישוב שטח קומה טיפוסית לפי תיקון 3א', חישוב שטחי ההקלות, והשבחה בגין הקמת מרפסות. הצדדים הגיעו להסכמה לפיה קביעות השמאי המכריע בעניין המרפסות וההקלות יוותרו ללא שינוי, אך חישוב ההיטל לפי תיקון 3א' יתוקן כך שסכום היטל ההשבחה יעמוד על 175,909 ₪ למועד הקובע. בנוסף, הוחלט כי כל סכום יתר ששולם יושב לעוררת בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה. הערר התקבל חלקית ללא חיוב בהוצאות.
ערר 8035-07-24 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה לוד נ' דור אל ש. הנדסה בע"מ
ערר על שומה מכרעת שעניינה חישוב היטל השבחה בגין הקלות. הוועדה המקומית טענה כי השמאית המכריעה התעלמה מעסקאות השוואה רלוונטיות שהוצגו לה במהלך הדיון וקבעה את שווי המ"ר המבונה בהתבסס אך ורק על תחשיבי הצדדים, תוך היעדר הנמקה מספקת. בשל פגמים מהותיים שנפלו בהנמקתה של השומה, הסכימו הצדדים על ביטולה, אך קבעו כי סכום היטל ההשבחה שנקבע בה יעמוד על כנו. במהלך הדיון עלו טענות נוספות בדבר השפעת עליית הריבית על שווי הקרקעות.
ערר 8062-10-24 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה דרום השרון נ' מרדכי מיטלמן
ערר על שומה מכרעת שעסק בסוגיה עקרונית הנוגעת לאופן חישוב היטל השבחה בגין תכנית פל"ח. ועדת הערר קבעה כי, בהתאם להחלטות ופסיקה קודמת בנושא, לא ניתן להותיר על כנה את קביעת השמאי המכריע שהחיל מקדם הפחתה על שווי הזכויות לפל"ח בשל החלטות רמ"י. יחד עם זאת, בשים לב לפער הקטן בסכומים ולתועלת בסיום המחלוקת, הוסכם כי סכום היטל ההשבחה שנקבע בשומה המכרעת יעמוד על כנו.
ת"א (רח') 37661-07-21 עיריית רחובות נ' נח זוהר
תביעה לתשלום חוב ארנונה בגין שני נכסים. הנתבע טען כי פינה את הנכסים ולא דיווח על כך לעירייה משום שלא ידע שעליו לעשות כן. בית המשפט קבע כי אי מסירת הודעה בכתב על חדילת החזקה מותירה את החוב על המחזיק הרשום. בנוסף, הוכח שהנתבע לא סיפק ראיות מספקות על עזיבת הנכסים. לפיכך, חויב הנתבע בתשלום חוב הארנונה בסך 211,268 ש"ח, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. הודעת צד ג' שהגיש נדחתה בשל היעדר בסיס.
עת"מ (מרכז) 19688-09-24 פוליגון נדל"ן בע"מ נ' עיריית פתח תקווה ואח'
עתירה מנהלית שעניינה מחלוקת בין פוליגון נדל"ן בע"מ לעיריית פתח תקווה בנוגע לחיובי ארנונה שהושתו על העותרת. בית המשפט, בראשות השופט שמואל בורנשטין, הביע את דעתו כי המחלוקת העיקרית נוגעת לסוגיות עובדתיות, דוגמת זהות המחזיק בנכס בתקופה הרלוונטית והמידע שהיה בידי הצדדים. לפיכך, הוצע להעביר את הדיון לוועדת הערר לענייני ארנונה, המתאימה לבירור שאלות עובדתיות אלה. עם זאת, צוין כי לוועדה אין סמכות לדון בסוגיות משפטיות כגון רטרואקטיביות או התיישנות בחיובי הארנונה, אך שאלות אלה קשורות במידה מסוימת להכרעה העובדתית. בית המשפט נתן לצדדים זמן להתייחס להצעה להעביר את הדיון לוועדת הערר עד ליום 3.3.2025.
ת"צ (ב"ש) 67154-01-25 סאקי יזמות ואחזקות מיבנים בע"מ ואח' נ' עיריית באר שבע (נבו, 26.1.2025)
תובענה ייצוגית נגד עיריית באר שבע בטענה כי העירייה גובה היטל שמירה שלא כדין מקרקע תפוסה וקרקע שאינה תפוסה, בניגוד לחוק העזר העירוני (שירותי שמירה ואבטחה), התשפ"ב-2022. המבקשות טוענות כי סעיף 3(א) לחוק העזר קובע שההיטל יחושב רק לפי השטח הבנוי בנכס כמכפלה של השטח הבנוי בתעריף הקבוע בתוספת, ולפיכך אין סמכות לגבות היטל בגין קרקע שאינה בנויה. על פי נתוני הממונה על חוק חופש המידע, מספר הנכסים מסוג קרקע המחויבים באגרת שמירה הוא 547 נכסים ומתוכם 224 נכסים בסיווג קרקע תפוסה. סכום ההשבה המבוקש עומד על כ-1.13 מיליון ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה.
ת"א (מנהליים ת"א) 4508-01-19 כרמלי נ' עיריית תל אביב-יפו (נבו, 31.12.2024)
בית המשפט דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד עיריית תל אביב שעניינה בטענות להתנהלות לא תקינה בהפעלת אמצעי אכיפה וחיוב בהוצאות אכיפה במסגרת הליכי גבייה מנהליים. המבקש טען כי העירייה לא פעלה כדין בהליכי הגבייה, בין היתר בכך שלא שלחה הודעה מקדימה על החוב, לא המתינה 25 ימים כנדרש לפני משלוח דרישת תשלום ראשונה, וחייבה בהוצאות אכיפה ביחד עם החוב המקורי. בית המשפט קבע כי אין בסיס לטענות אלו, שכן: (1) אין חובה בדין לשלוח הודעה מקדימה על חוב; (2) העירייה נדרשת להמתין 15 ימים בלבד ולא 25 ימים לפני משלוח דרישה ראשונה; (3) העירייה רשאית לחייב בהוצאות אכיפה יחד עם החוב המקורי. כמו כן, המבקש לא הצליח לבסס עילה לכאורית ביחס לחובות שאינם ארנונה והיטלי שמירה. לפיכך נקבע כי אין אפשרות סבירה שהשאלות יוכרעו לטובת הקבוצה, והבקשה נדחתה תוך חיוב המבקש בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪.