הכנסת העשרים

 

יוזם:           חבר הכנסת            אלי כהן             

______________________________

                                             פ/2801/20

הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – הנחות בארנונה לתעשייה חדשה), התשע"ו–2016

דברי הסבר

כידוע, הקמתם והרחבתם של מפעלי תעשייה מהוות מנוף לעידוד הפעילות העסקית ולגידול בתעסוקה, שכן התעשייה היא הקטר המניע את צמיחת המשק. למרות זאת, לאור ההרעה המשמעותית בשנים האחרונות בסביבה העסקית והרגולטורית בישראל, פחת מספר המפעלים החדשים המוקמים מדי שנה מ-60 מפעלים בשנת 2006 ל-5 מפעלים בלבד בשנת 2015.

קיימים קשיים ואתגרי מימון עסקיים ובירוקראטיים רבים עמם מתמודדים היזמים והתעשיינים, ותיקים וחדשים כאחד, בבואם להרחיב פעילותם או להקים מפעל תעשייתי חדש בישראל. אחד השיקולים המשמעותיים ביותר הוא נטל העלויות בו צריך היזם לשאת מעבר לעלות הקמת המפעל וכן חוסר הוודאות התמידי באשר לגובהו.

עלות הארנונה מכבידה במיוחד על מפעלים, שכן מדובר בעלות קבועה, שאינה תלויה כלל במחזור ההכנסות או הרווחיות של החברה, אשר בשנים הראשונות היא בדרך כלל נמוכה או שהיא נושאת הפסדים.

בתקנה 14 לתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג–1993, נקבע כי מועצת הרשות המקומית רשאית לקבוע הנחה בארנונה למחזיק בבניין המשמש לתעשייה חדשה, בהתחשב בשנת האחזקה בבניין (ההנחה ניתנת רק עד תום שנת האחזקה השלישית), ובמקרים בהם שיעור האבטלה ברשות המקומית עולה על 10.5%, כמפורט בתקנה.

מנגנון ההנחות הקיים בתקנות אינו מעודכן ביחס למציאות הנוכחית ולרמת האבטלה הנמוכה השוררת במשק, והוא אינו ישים ואינו עונה על הצרכים הבסיסיים שלשמם נקבע מלכתחילה – סיוע למפעלים חדשים בתחילת דרכם.

לאור האמור, בהצעת חוק זו מוצע לקבוע מנגנון הנחות המביא בחשבון את המדרג החברתי-כלכלי של הרשות המקומית ואת תחום האזור בו היא נמצאת.

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

י"א באדר ב' התשע"ו – 21.3.16