מוסקוביץ, אזרואל
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
חוק הנחה לתעשיה חדשה
ראשי » חוק הנחה לתעשיה חדשה

                                                                       הכנסת העשרים

 

יוזם:           חבר הכנסת            אלי כהן             

______________________________

                                             פ/2801/20

הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – הנחות בארנונה לתעשייה חדשה), התשע"ו–2016

תיקון סעיף 12

בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג–1992[1], בסעיף 12 –

(1)       בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ובלבד שלעניין הנחה לתעשייה יחולו הוראות סעיף קטן (ב1)";

(2)       אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב1)

(1)       נוסף על הנחה לפי כל דין, המועצה תקבע הנחה בשיעור המרבי המפורט להלן, למחזיק בבניין המשמש לתעשייה חדשה, בהתייחס לשנת האחזקה שלו בבניין, ובלבד שלרשות המקומית מדרג חברתי-כלכלי באשכול 1 עד 5 או שהרשות המקומית נמצאת בתחום אזור פיתוח א':

שנת אחזקה

שיעור הנחה

ראשונה או חלק ממנה

100%

שנייה או חלק ממנה

75%

שלישית או חלק ממנה

50%

(2)       בסעיף קטן זה –

"תעשייה חדשה" – כל אחד מאלה:

(1)       מפעל תעשייתי חדש שהוקם בתחום הרשות המקומית או שהועתק מתחום רשות מקומית אחרת או מפעל תעשייתי שניתן לגביו צו לפירוק או צו כינוס נכסים ובעליו התחלפו;

(2)       מפעל תעשייתי קיים, אשר פעילותו הורחבה לתחום רשות מקומית אחרת – בתחום הרשות המקומית האחרת בלבד;

"אזור פיתוח א" – כהגדרתו בחלק א' לתוספת השנייה לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט–1959;

"מדרג חברתי-כלכלי" – אפיון רשויות מקומיות וסיווגן באשכול לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה" – הנתונים המופיעים בפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הידועים ב-31 בדצמבר שלפני שנת המס שלגביה ניתנת הנחה בארנונה."

תחילה

תחילתו של חוק זה ביום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017).

דברי הסבר

כידוע, הקמתם והרחבתם של מפעלי תעשייה מהוות מנוף לעידוד הפעילות העסקית ולגידול בתעסוקה, שכן התעשייה היא הקטר המניע את צמיחת המשק. למרות זאת, לאור ההרעה המשמעותית בשנים האחרונות בסביבה העסקית והרגולטורית בישראל, פחת מספר המפעלים החדשים המוקמים מדי שנה מ-60 מפעלים בשנת 2006 ל-5 מפעלים בלבד בשנת 2015.

קיימים קשיים ואתגרי מימון עסקיים ובירוקראטיים רבים עמם מתמודדים היזמים והתעשיינים, ותיקים וחדשים כאחד, בבואם להרחיב פעילותם או להקים מפעל תעשייתי חדש בישראל. אחד השיקולים המשמעותיים ביותר הוא נטל העלויות בו צריך היזם לשאת מעבר לעלות הקמת המפעל וכן חוסר הוודאות התמידי באשר לגובהו.

עלות הארנונה מכבידה במיוחד על מפעלים, שכן מדובר בעלות קבועה, שאינה תלויה כלל במחזור ההכנסות או הרווחיות של החברה, אשר בשנים הראשונות היא בדרך כלל נמוכה או שהיא נושאת הפסדים.

בתקנה 14 לתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג–1993, נקבע כי מועצת הרשות המקומית רשאית לקבוע הנחה בארנונה למחזיק בבניין המשמש לתעשייה חדשה, בהתחשב בשנת האחזקה בבניין (ההנחה ניתנת רק עד תום שנת האחזקה השלישית), ובמקרים בהם שיעור האבטלה ברשות המקומית עולה על 10.5%, כמפורט בתקנה.

מנגנון ההנחות הקיים בתקנות אינו מעודכן ביחס למציאות הנוכחית ולרמת האבטלה הנמוכה השוררת במשק, והוא אינו ישים ואינו עונה על הצרכים הבסיסיים שלשמם נקבע מלכתחילה – סיוע למפעלים חדשים בתחילת דרכם.

לאור האמור, בהצעת חוק זו מוצע לקבוע מנגנון הנחות המביא בחשבון את המדרג החברתי-כלכלי של הרשות המקומית ואת תחום האזור בו היא נמצאת.

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

י"א באדר ב' התשע"ו – 21.3.16

צרו קשר
News
  • ת"א (י-ם) 59120-11-24 עירית ירושלים נ' יהורם קארשי (נבו, 23.8.2026)
    בית משפט השלום בירושלים נתן פסק דין חלקי בתביעת ארנונה בסך 537,835 ש"ח לשנים 2014-2019. התביעה נסבה על בית פרטי של כ-484 מ"ר, שאוכלס בשנת 2005 וחויב לראשונה בסוף שנת 2019. נקבע כי חיוב המחזיק בפועל, כשהנכס לא החליף ידיים, אינו חיוב רטרואקטיבי אלא חוב שהתקיים בזמן אמת. מועד ידיעת העירייה רלוונטי רק להתיישנות, בהסתמך על עע"מ 2330/21 התחנה המרכזית החדשה ועל ע"א (מחוזי י-ם) 205-05-25 שבתי. לפיכך חויבו הנתבעים בקרן חוב הארנונה לשנים 2018-2019. רכיב הריבית לא נכלל, ולפי עע"מ 802/22 יצחקי בר אין עוד לבית משפט השלום סמכות טבועה להפחית ריבית. טענת ההתיישנות לשנים הקודמות וטענת ההשתק נותרו להכרעה בפסק הדין הסופי.
  • ת"צ (ב"ש) 6915-12-25 ריטיילורס בע"מ נ' עיריית באר שבע (נבו, 26.8.2026)
    בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע דחה בקשה לסלק על הסף בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד עיריית באר שבע. הבקשה נסבה על גביית ארנונה ביתר בשנת 2025 מנכסים בסיווג מסחר באזור א'1. המבקשת טענה כי אישור השרים להעלאה חריגה ניתן לשנת 2024 בלבד. העירייה טענה כי האישור מיום 9.10.2024 אימץ מתווה מדורג לשנים 2024-2028 בשיעור 5.56% לשנה. נקבע כי סילוק על הסף הוא סעד חריג, וכי הוצגה תשתית לכאורית לעילה אישית ולנזק קונקרטי. גם קבלת פרשנות העירייה אינה מסיימת את הבירור, נוכח הפער הנטען בין התעריף שבצו ובין התעריף שנגבה בפועל.
  • עמ"נ (ב"ש) 7998-04-25 אחים אוזן חברה לבניה בע"מ נ' וועדה מקומית תכנון ובניה אילת (נבו, 24.8.2026)
    בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע דחה ערעור על החלטת ועדת הערר במחוז דרום בעניין הקלות במגרשים ברובע השדה באילת. הוועדה לא התערבה בשומות מכריעות שהעמידו את ההשבחה על 1,030,242 ש"ח ועל 1,380,435 ש"ח, בשוליות של 20%. נקבע כי שמאי מכריע אינו חייב לנמק את יחסו לכל עסקה, ואינו מוגבל לעסקאות או למתודות של הצדדים. עם זאת עליו לתת דעתו לעסקאות שהוצגו לו ולהציג את עקרונות הניתוח, והשמאי עמד בכך. ההסתמכות על עסקה שבוטלה מצויה בשיקול דעתו המקצועי. נתוני 140 יחידות הדיור מצויים כמעט בלעדית בידי המערערת, ובחירתה להציג שבעה צמדי עסקאות בלבד פועלת לחובתה.
  • ע"א (חי') 53247-01-26 רבני יפה נ' עיריית חדרה (נבו, 25.8.2026)
    בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל בחלקו ערעור בתביעה בגין אי-ביצוע עבודות פיתוח במגרשים בגבעת אולגה. היטלי הסלילה שולמו בשנת 1999, והסלילה לא בוצעה כשלושה עשורים. דחיית תביעת ההשבה אושרה, משמרוץ ההתיישנות מתחיל במועד התשלום ודוקטרינת העוולה הנמשכת אינה חלה. לעומת זאת נקבע כי לרשות מקומית חובת זהירות מושגית בפיתוח מקרקעין שבתחומה. עד סוף שנת 2015 חסתה העירייה תחת חריג שיקול הדעת המינהלי. משהצהירה שהפיתוח יושלם בשנת 2015, עברה לשלב הביצוע, ולא הסבירה את אי-העמידה ביעד. העירייה חויבה בפיצוי של 189,000 ש"ח לשנה בגין השנים 2016-2017, בסך כולל של 378,000 ש"ח.
  • ע"א (י-ם) 65534-02-26 מיכאל לויאן נ' עיריית ירושלים (נבו, 23.8.2026)
    בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את ערעור העירייה, וחייב בעל זכויות בנכס מסחרי במלוא חוב הארנונה לתקופה שבין 1.1.2005 ובין 14.8.2012. בעל הזכויות מסר לעירייה דיווח כוזב שלפיו המחזיקה בנכס היא אמו של השוכר, וצירף הסכם שכירות פיקטיבי. נקבע כי הודעה פיקטיבית אינה מוציאה את המשכיר מתחולת סעיף 326 לפקודת העיריות. משלא נמסרה הודעה אמיתית, הפך המשכיר מחזיק קונסטרוקטיבי, החב בארנונה לצד המחזיק בפועל. מרוץ ההתיישנות הושעה לפי סעיף 7 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, עד שנודע לעירייה על הכזב ביום 11.2.2021. ההשעיה חלה גם על השנים 2009-2012, בשל הודעה כוזבת נוספת משנת 2012.