חיוב ארנונה לבית תוכנה

מאת עו"ד טל יצחק אזרואל ועו"ד עדי מוסקוביץ

לא אחת עולה השאלה - "יש לי בית תוכנה, רעיון לסטארט אפ חדש או חב' הייטק, אני מעוניין לשכור נכס לצורך פעילות זו - כיצד אחוייב בגינו בארנונה?"

כמי שעוסקים בתחום המיסוי העירוני מזה שנים, סברנו לפחות עד לאחרונה כי התשובה לשאלה זו ברורה. בתי תוכנה הוגדרו ברוב המקרים (למעט במקרים חריגים) לפי סווג תעשייה, סווג שהינו בעל תעריף מופחת באופן יחסי מהתעריף שנקבע לשימושים של משרדים שירותים ומסחר.

השימוש כבית תוכנה, הוכר אם כן בעיקרו ע"י הרשויות המקומיות וע"י פסיקת בתי המשפט, כשימוש שהינו בעל  אופי ייצורי (פיתוח) וזכה כמעט תמיד לסווג תעשייה, כשימוש העונה על מבחני הפסיקה שנקבעו בעניין סווג זה.

אם על מספרתו של הספר מישל מרסייה או על משרד אדריכלים הייתה מחלוקת,  דומה כי היא לא הייתה קיימת ביחס לבתי תוכנה אלה, שייעודם לפתח ולייצר תוכנה ומערכות שונות. מסיבה זו קבע גם מחוקק המשנה תקנות המגדירות לתעשייה ולבתי תכנה תעריפים מירביים ומזערים זהים בקטיגוריה אחת.

יותר מכך, פסיקה מחוזית שניתנה בעת האחרונה במס' סוגיות שהיו על הפרק, שיקפה דווקא מגמה של הרחבת ההגדרות בעניין זה, תוך שהיא קובעת לדוגמא שפעילות של מתן שירותים בבתי התוכנה מעבר לפיתוח, וכן פעילות של התאמת המוצר ללקוח ספציפי, אינה פוסלת את סווגו כנכס לתעשייה. פסקי דין אלה הסירו, כך לפחות היה נראה, חלק מן הספקות שנותרו בסוגיה (פסק הדין בעניין עמנ (ת"א) 9977-09-15‏ ‏ ביסופט תוכנה בע"מ נ' עירית תל-אביב-יפו וכן עמנ (ת"א) 147/03‏ ‏ מנהל הארנונה של עיריית הרצליה נ' טאי מידל איסט בע"מ).

ואולם בחודש מרץ שנה זו, ניתן ע"י בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק דין אשר הוכיח שוב כי בארנונה כמו בארנונה – דבר לא ברור: חב' איי פוינט מערכות בע"מ החזיקה בנכס קטן בתחומה של עיריית רמת גן. הנכס שימש אותה לפעילות בתחום התוכנה. בין החברה לעירייה נתגלעה מחלוקת בדבר אופן חיובו של הנכס בארנונה. על אף שהנכס אכן שימש כבית תוכנה, טענה העירייה כי יש לחייבו לפי סווג של משרדים שירותים ומסחר, בעיקר מן הטעם שהנכס אינו משמש אך ורק לייצור ופיתוח כפי שנדרש בצו הארנונה שבתחום העירייה. החברה מצידה טענה כי עיקר עיסוקה הינו ייצור ופיתוח תוכנה, רוב עובדיה הם מתכנתים, והחברה אינה עוסקת בעיסוקים אחרים כגון מכירת תוכנות שאינן מייצור עצמי.

ועדת הערר לענייני ארנונה שליד עיריית רמת גן קיבלה דווקא את טענות העירייה, תוך שהיא קובעת כי יש לחייב את הנכס לפי הסיווג שנקבע למשרדים שירותים ומסחר ולא לפי סווג תעשייה.

על החלטה זו הגישה החברה ערעור לבית המשפט המחוזי.

בהחלטה שניתנה ע"י כב' השופט חגי ברנר, נקבע כי החלטת ועדת הערר היא החלטה נכונה שאין להתערב בה. לאחר ניתוח מבחני הפסיקה לסיווג תעשייה, קובע כב' הש' ברנר כי אין לחייב את בית התוכנה של החברה בסיווג תעשייה.

מקריאת פסק הדין נראה כי בית המשפט העניק משקל רב לעובדה שחלק גדול מהכנסות החברה, הינן בגין עדכוני תוכנה ספציפיים ללקוחות ספציפיים המותאמים לכל לקוח אישית, להבדיל ממוצר מדף המיועד לשימוש הציבור הרחב. בית המשפט היה ער לכך כי בעניין זה קיימת פסיקה הפוכה (ראה פסק הדין בעניין ביסופט) ואולם הוא פטר עצמו מלהחיל אותה באבחון עובדתי לא ברור.

כך או כך, לדעתנו אין בעובדה שהחברה מתאימה מוצר אשר פותח ויוצר על ידה, ללקוח ספציפי, כדי לשלול את תחולת מבחני התעשייה, וזאת ללא קשר לשאלה האם מדובר בבית תוכנה שלא ניתן לחייבו מעבר לתעריף המירבי בתקנות. התאמת המוצר ללקוח ספציפי מהווה חלק בלתי נפרד מפיתוח המוצר. פעולה זו היא פעולה מובהקת של פיתוח הנעשית ע"י מתכנתים ומהנדסים, היא אינה טכנית ואינה יכולה להיכלל בגדר שירות. יותר מכך, בית המשפט עצמו סבור כי אין מניעה שפיתוחן של תוכנות מחשב שנועדו לשרת מגזר מקצועי מסויים או קהל יעד מסויים יחשב כפעילות ייצורית, אך באותה נשימה קבע כי פיתוח עדכוני תוכנה ספציפיים, המותאמים למידות אישיות של לקוח פרטני, אינו נכלל בגדר פעילות תעשייתית. ניתן בנקל להתווכח עם קביעה זו, אך בכל מקרה יש קושי בקבלתה מקום בו החברה אשר מבצעת את "ההתאמות" היא החברה אשר פיתחה את התוכנה מלכתחילה וההתאמות הינן בהכרח חלק בלתי נפרד מפיתוחו – גם אם מיועדות ללקוח ספציפי וגם אם לאו. מכל מקום, לדעתנו, הסיווג בית תוכנה יכול גם אם מדובר בהתאמה או שיפור של תוכנה ראשונית שמיוצרת על-ידי גורם אחר, ובלבד שמדובר בפעילות של ייצור והשבחת תוכנה.  

בכל חב' הייטק או בכל חב' שעיסוקה בתוכנה, נמצא בסופו של דבר לקוח קצה. העובדה שהתוכנה מותאמת לצרכיו, אינה שוללת לדעתנו ואינה יכולה לשלול את אופי הפעילות הייצורית.

מדובר אפוא במדרון חלקלק אשר עשוי להוביל לצמצום ניכר בהחלת סווג תעשייה על בתי תוכנה וחב' הייטק,  בניגוד לתכלית הפיתוח התעשייתי הכללי,  והפיתוח התעשייתי ברשויות המקומיות ועידוד פעילות ענפה ומבורכת  זו.