לקוחות יקרים,
בימים אלה אנו נאלצים להתמודד עם מציאות חדשה ומורכבת, אשר כרוכה מטבע הדברים בצמצום מהותי של ההכנסות של כל אחד מאיתנו.
מעבר לפעילות השגרתית שאנו עושים עבורכם בתקופה זו של השנה, בהגשת השגות לשנת הכספים 2020, אנו עומדים לרשותכם למתן שירות טלפוני וייעוץ ללא עלות, בכל הקשור לאפשרויות העומדות לפני כל אחד ואחד מכם, בפנייה לרשות המקומית לקבלת פטורים או הפחתות בחיובים השוטפים לעסקכם.
אנו בקשר עם מספר רשויות שהחלו בפעולות להקל על העסקים שבתחומן.
אל תהססו לפנות אלינו בכל עניין.
יש האומרים שבתקופה זו הכי חשוב לשמר את השגרה, ולכן אנו מצרפים לעיונכם מאמר העוסק בחבות לרמ"י וכן תמצית פסיקה אחרונה אשר ניתנה בתחום המיסוי העירוני.
כמו כן, נבקש לעדכנכם כי בערעור לבית המשפט העליון בו אנו מיצגים את לשכת המסחר בעניין העלאת תעריפי הארנונה לחניונים שאינם בתשלום בתל-אביב, הציע בית המשפט העליון ביום 4.3.20 לעירית תל-אביב להסכים לקבלת הערעור כך שהתעריף ישוב להיות כ- 50 ש"ח למ"ר, במקום כ- 70 ש"ח למ"ר כפי שהעריה מחייבת (ובניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה שסבר שיש לחייב את החניות בתעריף העסק!).
נאחל לכולכם בריאות איתנה, ושנעבור גם את המשבר הזה מהר וביחד.
קישורים שימושיים
בית המשפט העליון: רמ"י רשאית להתנות את מתן הסכמתה בהבטחת תשלום חובות העבר של החוכר הקודם; התניה מעין זו סבירה
|
לאחרונה בית המשפט העליון, בהרכב השופטים גרוסקופף, אלרון ומלצר (המשנה לנשיאה) [ע"א 9838/16 רשות מקרקעי ישראל נ' נהורא מעליא בע"מ (פורסם בנבו, 14.01.2020)], פסק כי רמ"י רשאית להתנות את חתימתה על שטרי העברת זכות חכירה להבטחת פירעון חובות העבר של החוכרת הנוכחית, אף שכנגדה תלוי ועומד הליך חדלות פירעון מסוג פירוק חברה. פסק הדין בעצם העניק לרמ"י זכות "בדלת אחורית" לגביית חובות העבר של חוכרים, אף שהם מצויים בהליך פירוק [פר"ק (ב"ש) 10250-06-11] ולכאורה בניגוד לאיסור העדפת נושים הקבוע בדין. |
סקירת פסיקה חודש ינואר ופברואר 2020
|
ה"פ (ת"א) 27240-06-18 מגדלי הנחלה בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל – בית המשפט אינו שמאי-על, והוא לא יבדוק את תוצאות השמאי הממשלתי, אבל כן בסמכותו לבדוק אתת ההנחיות שלפיהן עבד השמאי הממשלתי. כן יפעיל ביהמ"ש שיקול דעת; הבטחה מנהלית צריך שתהיה באופן שניתן להוכיח ולא ללמוד מהנסיבות; ככל וצד מעביר את נטל ההוכחה לצד השני, אין לו חובה לזמן את העדים של הצד השני – מדובר באחריות של הצד שהנטל עבר אליו; שעה שצד הסכים לשלם בעבור חלקה שהועברה (במו"מ) הוא איבד את האפשרות לטעון שאין לו תמורה כלשהי בשל החלקה; כאשר מביאים בחשבון את התוספת שנותנת החלקה המשלימה לפרויקט – יש להביא בחשבון את כל חלקות הפרויקט ולא רק את החלקה הצמודה; התמורה לפי ס' 70(ב) תהיה לפי יכולת המיקוח. במקרה דנא – היכולת קיבלה ביטוי בהסכם הראשון; ההתנהלות של מנהלי המנהל במהלך המו"מ, אינה מהווה הבטחה שלטונית אבל יש בה כדי להוות אינדיקציה ליכולת המיקוח לחישוב העסקה. |
צרו עימנו קשר
מנורת המאור 2, תל אביב 6744830
טלפון :03-6326000
פקס : 077-5558582
דוא"ל : office@ma-lw.co.il
להסרה מהניוזלטר
מעוניין להסיר הרשמה מניוזלטר זה? office@ma-lw.co.il
חוות דעת משפטית
האמור מהווה סקירה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.
לפרטים נוספים: לחץ כאן
כל הזכויות שמורות 2013 © מוסקוביץ, אזרואל – משרד עורכי דין