מוסקוביץ, אזרואל
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
ניוזלטר עדכון מיוחד
ראשי » ניוזלטר עדכון מיוחד

עדכון מיוחד

בית המשפט המחוזי מצמצם את האפשרות להטיל חיוב יזום בהיטלי פיתוח

מאת עדי מוסקוביץ, עו"ד (7.2.13)

בית המשפט המחוזי במחוז מרכז מאמץ גישה מצמצמת להטלת היטלי פיתוח שלא עקב תוספת בניה או הנחת תשתית ראשונה. מדובר בפסק דין דרמטי שעשוי לסייע למי שנדרש להתמודד עם דרישות היטלי פיתוח שכביכול לא נגבו בעבר.

עיריית רמת השרון חייבה את רשת בית בלב לדיור מוגן בהיטלי פיתוח. המבנה הוקם על ידי אגודת מרגוע ישראל בשנות ה-60 בהתאם להיתר בנייה. בשנת 1966 חובר הבניין לתשתיות עירוניות. במהלך השנים נמכר הנכס לחברת מועדון מור בע"מ, אשר קבלה בשנת 1983 בקשה להיתר בניית בנין בן 7 קומות שייעודו "בית אבות".

בשנת 1991 רכשה מכבי שירותי בריאות את הזכויות בנכס, וערכה בו שינויים בהתאם להיתר בניה משנת 1990. ביום 1.1.2007 נמכר הנכס לרשת בית בלב. יותר מ- 30 שנים לאחר בנית הנכס, בשנת 2009, דרשה עיריית רמת השרון מבית בלב היטלי פיתוח בסכום כולל של כ- 3.7 מיליון ש"ח, כשלטענת העיריה מעולם לא שולמו מלוא האגרות וההיטלים בעד הנכס.

העיריה טענה שמוצדק לדרוש היטלי פיתוח משלוש סיבות: התגלו תוספות בניה ללא היתר, בעלי הנכס הקודמים לא שילמו על מלוא שטחי הבניה, ונעשו עבודות סלילה חדשות.

בנוגע לטענה שהתגלו שטחים נוספים, בית המשפט קבע שבית בלב הוכיחה שהיקף השטחים שהיו בהיתרי הבניה הקיימים גדול יותר מהשטח שחייבה העיריה, ובכל מקרה ניתן היה לחייב על תוספות בניה בלבד בעוד שהחיוב יצא על השטח כולו.

בנוגע לטענה שעבודות הסלילה החדשות מהוות עילה לחיוב, בית המשפט קבע שעבודות הסלילה היו עבודות חידוש כביש בלבד ולא סלילה חדשה, ועבודות מסוג זה לא מקימות עילת חיוב. נפסק שהעיריה אינה רשאית לגבות היטלים בגין עבודות בניה ישנות, כל עוד לא נוספה בניה חדשה בנכס. עוד נפסק, שהיטלי פיתוח יש לגבות תוך זמן סביר מביצוע העבודות.

בית המשפט הוסיף וקבע, בנוגע לטענה שלא שולמו בעבר היטלים, שלעירייה הזדמנויות רבות לגבות חובות בגין היטלים (אם אכן לא שולמו), כמו למשל בעת הוצאת היתרי בניה או העברת זכויות. כמו כן, העיריה הייתה אמורה לגבות ההיטלים ממי שהיה בעלי הנכס במועד ביצוע עבודות התשתית, ואינה רשאית לדרוש תשלום מבעלים חדשים שהסתמכו על אישור העיריה לטאבו. יתר על כן, אפילו אם היו קיימים חובות - הם התיישנו. בית המשפט ביטל את דרישת התשלום, לאחר שמצא שהיא בלתי סבירה, בלתי חוקית ומעין רטרואקטיבית.

פסק הדין צועד צעד נוסף אחרי פסק הדין בעניין ו"ע (חיפה) 1017/05 משטרת ישראל נ' עיריית קרית אתא, אשר ביסס עילות של מניעות והתיישנות בנסיבות דומות. חיובים מסוג זה הנדון בפסק הדין הפכו לתופעה שכיחה, ודומה שבית המשפט מנסה לקבוע גבולות ברורים יותר (עתמ (מרכז) 4891-07-10 בית בלב בע"מ נ' עיריית רמת השרון ניתן ביום 28.1.13).

צרו קשר
News
  • ת"א (שלום ת"א) 57140-10-24 עיריית תל-אביב-יפו נ' נתיאל פולדיאן (נבו, 27.5.26)
    בית משפט השלום בתל אביב דן בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה נגד בעל שליטה שחויב אישית בחובות ארנונה של חברה לפי סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים. נקבע שאין מקום לביטול מחובת הצדק, שכן הנטל להוכיח פגם בהמצאה מוטל על המבקש וטענתו שלא התגורר במען ההדבקה לא נתמכה בראיה. עוד נקבע שהגנת הנתבע מפני עצם החיוב חלשה, שכן לסתירת החזקה הסטטוטורית עליו להניח תשתית ראייתית בדבר היעדר נכסי החברה. עם זאת, משקיימת לצד ההגנה החלשה טענת התיישנות קונקרטית לחלק ניכר מהחוב, בוטל פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות.
  • ע"א 53824-11-24 עיריית לוד נ' תמיר מאור (נבו, 27.5.2026)
    בית המשפט העליון קבע שבתביעות הנגשה שהסעד העיקרי בהן אינו כספי, התועלת לקבוצה היא עצם אכיפת ההנגשה, שאינה ניתנת לכימות כספי אמין. לכן דרך המלך לפסיקת גמול ושכר טרחה היא השיטה הגלובלית ולא שיטת האחוזים. בית המשפט הבחין בין הנגשה עודפת, שזיקתה לסעד ולקבוצה ישירה ועלותה יכולה לשמש בסיס לחישוב, ובין ייזום פרויקט ייעודי שזיקתו חלשה ותועלתו קשה לכימות. נקבע שאין לגזור גמול ושכר טרחה לפי שיטת האחוזים מעלות פרויקט ייעודי, משום שהדבר יוצר תמריץ מעוות לנפח את שווי ההסדר, ופרויקט כזה ראוי להישקל כשיקול אחד במכלול הגלובלי בלבד.
  • עע"ם 21188-05-26 המועצה המקומית מבשרת ציון נ' אדמונד ששון (נבו, 27.5.2026)
    בית המשפט העליון קיבל בקשת המועצה לעכב את ביצוע פסק הדין המחוזי, שהורה לה לתקן שומות ארנונה לאחר שנקבע כי חלק מהחוב התיישן. נקבע שעצם הגשת ערעור אינה מצדיקה עיכוב ביצוע, ושיש לשקול את סיכויי הערעור ואת מאזן הנוחות במתן מעמד בכורה למאזן הנוחות. מאזן הנוחות נטה לטובת המועצה, שכן שינוי הרישומים עלול לפגוע בהליכי גבייה ובעיקולים שננקטו, ומשקל מכריע ניתן להסכמת התושב לעיכוב ולהיעדר נזק שייגרם לו.
  • ת"צ (ת"א) 15917-12-19 דלית טורובצקי נ' מי אביבים 2010 בע"מ (נבו, 24.5.2026)
    בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד תאגיד מי אביבים בגין חשבונות צריכת מים חריגה. נקבע שלא הוכחה עילת תביעה אישית, ושדוח הביניים של רשות המים משנת 2011 אינו עוד מקור נורמטיבי מחייב, משנתפס מקומו בכללי אמות המידה. עוד נקבע שהבקשה אינה מעוררת שאלות מהותיות משותפות לכלל הקבוצה, שכן בירור חוקיות הגבייה מחייב בחינה פרטנית, והמבקשים חויבו בהוצאות ריאליות בסך 128,775 ש"ח בהסתמך על הלכת גנות.
  • עת"מ (חי') 27088-06-25 איאד חמאדו נ' מועצה מקומית ג'דיידה-מכר (נבו, 24.5.2026)
    בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה דן בעתירת חבר מועצה ועורך דין שהתגלה כמחזיק בנכס מגורים ובמשרד בלא ששולמה בגינם ארנונה. נקבע שדרך המלך לתקיפת דרישת התשלום היא הליך השגה לפי סעיף 3 לחוק הערר, שכן טענות בדבר מועד תחילת ההחזקה, זהות המחזיק ושטח הנכס נמנות עם העילות שבחוק, ועל הרשות לדון בהשגה לגופה. עוד נקבע שמכתב הפחתת החוב מטעם מנכ"ל חברת הגבייה אינו הבטחה מנהלית מחייבת ואינו יוצר השתק, וששיקול ההסתמכות נחלש כאשר מדובר בנישום שלא שילם ארנונה כלל ושנכסיו היו "נעלמים" מבחינת החיוב.