עדכון מיוחד

בית המשפט המחוזי מצמצם את האפשרות להטיל חיוב יזום בהיטלי פיתוח

מאת עדי מוסקוביץ, עו"ד (7.2.13)

בית המשפט המחוזי במחוז מרכז מאמץ גישה מצמצמת להטלת היטלי פיתוח שלא עקב תוספת בניה או הנחת תשתית ראשונה. מדובר בפסק דין דרמטי שעשוי לסייע למי שנדרש להתמודד עם דרישות היטלי פיתוח שכביכול לא נגבו בעבר.

עיריית רמת השרון חייבה את רשת בית בלב לדיור מוגן בהיטלי פיתוח. המבנה הוקם על ידי אגודת מרגוע ישראל בשנות ה-60 בהתאם להיתר בנייה. בשנת 1966 חובר הבניין לתשתיות עירוניות. במהלך השנים נמכר הנכס לחברת מועדון מור בע"מ, אשר קבלה בשנת 1983 בקשה להיתר בניית בנין בן 7 קומות שייעודו "בית אבות".

בשנת 1991 רכשה מכבי שירותי בריאות את הזכויות בנכס, וערכה בו שינויים בהתאם להיתר בניה משנת 1990. ביום 1.1.2007 נמכר הנכס לרשת בית בלב. יותר מ- 30 שנים לאחר בנית הנכס, בשנת 2009, דרשה עיריית רמת השרון מבית בלב היטלי פיתוח בסכום כולל של כ- 3.7 מיליון ש"ח, כשלטענת העיריה מעולם לא שולמו מלוא האגרות וההיטלים בעד הנכס.

העיריה טענה שמוצדק לדרוש היטלי פיתוח משלוש סיבות: התגלו תוספות בניה ללא היתר, בעלי הנכס הקודמים לא שילמו על מלוא שטחי הבניה, ונעשו עבודות סלילה חדשות.

בנוגע לטענה שהתגלו שטחים נוספים, בית המשפט קבע שבית בלב הוכיחה שהיקף השטחים שהיו בהיתרי הבניה הקיימים גדול יותר מהשטח שחייבה העיריה, ובכל מקרה ניתן היה לחייב על תוספות בניה בלבד בעוד שהחיוב יצא על השטח כולו.

בנוגע לטענה שעבודות הסלילה החדשות מהוות עילה לחיוב, בית המשפט קבע שעבודות הסלילה היו עבודות חידוש כביש בלבד ולא סלילה חדשה, ועבודות מסוג זה לא מקימות עילת חיוב. נפסק שהעיריה אינה רשאית לגבות היטלים בגין עבודות בניה ישנות, כל עוד לא נוספה בניה חדשה בנכס. עוד נפסק, שהיטלי פיתוח יש לגבות תוך זמן סביר מביצוע העבודות.

בית המשפט הוסיף וקבע, בנוגע לטענה שלא שולמו בעבר היטלים, שלעירייה הזדמנויות רבות לגבות חובות בגין היטלים (אם אכן לא שולמו), כמו למשל בעת הוצאת היתרי בניה או העברת זכויות. כמו כן, העיריה הייתה אמורה לגבות ההיטלים ממי שהיה בעלי הנכס במועד ביצוע עבודות התשתית, ואינה רשאית לדרוש תשלום מבעלים חדשים שהסתמכו על אישור העיריה לטאבו. יתר על כן, אפילו אם היו קיימים חובות - הם התיישנו. בית המשפט ביטל את דרישת התשלום, לאחר שמצא שהיא בלתי סבירה, בלתי חוקית ומעין רטרואקטיבית.

פסק הדין צועד צעד נוסף אחרי פסק הדין בעניין ו"ע (חיפה) 1017/05 משטרת ישראל נ' עיריית קרית אתא, אשר ביסס עילות של מניעות והתיישנות בנסיבות דומות. חיובים מסוג זה הנדון בפסק הדין הפכו לתופעה שכיחה, ודומה שבית המשפט מנסה לקבוע גבולות ברורים יותר (עתמ (מרכז) 4891-07-10 בית בלב בע"מ נ' עיריית רמת השרון ניתן ביום 28.1.13).