• בית המשפט המחוזי פסק כי אמנם, ככלל, אין להתיר חיוב רטרואקטיבי. במקרה דנא העיריה הוכיחה – והנטל בעניין זה עליה – שהאשם באי חיוב הקרקע מוטל על הנישום ולכן יחול חיוב רטרואקטיבי על הקרקע, כולל ריבית ( עמנ (חי') 21526-06-12‏ ‏ ביירון – ייעוץ והנדסה בע"מ נ' מנהלת הארנונה- עיריית חדרה‏).

• הלכת קזס המאפשרת לתקוף חיובי ארנונה שלא במסגרת השגה וערר היא חריג שאינו חל לגבי היטל השבחה. משנקבעה פרוצדורה לתקיפת היטל השבחה יש לנהוג על-פיה ולא ניתן לעקוף אותה בתביעה נזיקית (תא (נצ') 37597-01-11‏ ‏עזבון המנוח סאלח רג'א אחמד ז"ל נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה מבוא עמקים).

• בית המשפט העליון דחה בקשות רשות ערעור הדדיות של תש"נ והמועצה המקומית טבעון, אף מבלי לקבל תשובה. נפסק כי הנושא נדון בערכאות שונות ואין מקום להעמיס על מערכת המשפט דיון ב"גלגול שלישי" (רעא 4150/13 תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ נ' המועצה המקומית קריית טבעון).

• הסמכות לדון בטענת התיישנות וחיובים רטרואקטיביים היא של בית המשפט, אולם כשהתשתית העובדתית רלבנטית אמורה להתברר גם בהליכי השגה וערר ואין מקום לבררם קודם בעתירה מינהלית (עתמ (ת"א) 45663-01-13‏ מרום פאר נדל"ן בע"מ נ' עירית תל-אביב-יפו).

• הוועדה המקומית מוסמכת לדרוש כתב שיפוי מהיזם בגין תביעות שיוגשו בענין נזקים שגרמה תכנית שהוא יזם. התחייבות זו ברת תוקף במיוחד שהיא נטענת לאחר שנקבע גובה הפיצוי תא ((חי') 24112-08-11‏הועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה נ' נאות כיפת הזהב בע"מ).

• הסכמה בין מוכר לקונה בענין חבות בהיטל השבחה אינה יכולה לשנות את זהות החייב. השתת חיוב על מי שאינו החייב, אף אם הסכים לקבל את החבות של המוכר, מחייבת ביטול החיוב. (ערר (ת"א) 85242/12 ‏גדי אברהם גרוס נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב).

• אושרה תובענה ייצוגית נגד עירית פתח תקוה בשל העלאה חריגה של הארנונה למגורים (תצ (מרכז) 25773-04-12‏ ‏נתנאל מרדכי אנגל נ' עיריית פתח תקוה).

• בוטלה שומה מכרעת בשל העדר פירוט והנמקה (ערר (מרכז) 8145/11 שלמה זקן נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה זמורה).

• הדרך לתקן שומת עבר היא להוציא שומה מתוקנת ולא להגיש תביעה שכנגד (תא (חי') 1089/02 תא (חי') 11408-08-09‏‏ כלל השקעות בנדל"ן בע"מ נ' עיריית טירת הכרמל).

• נדחתה טענה להחזר הוצאות פיתוח משום שהעבודות במתחם בוצעו על-ידי משרד השיכון במימון התובעות ((אשד') 583/07 תא (אשד') 583-07 מכלוף בכור ובניו בע"מ ש.י.א. רפאל פרויקטים בע"מ נ' עיריית אשקלון).

• כאשר רשות מקומית מבקשת להשתחרר מהכלל של השתק פלוגתא בטענה כי כל שנת מס היא נפרדת, עליה להראות שינוי נסיבות (עא (י-ם) 59970-12-12‏ ‏מועצה מקומית מעלה אפרים נ' דינרמן חברה לבנין ופיתוח בע"מ).

• נדחתה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד עירית תל אביב בטענה שהעירייה חרגה ממתחם הסבירות בכך שסיווגה, בהתאם לצו הארנונה שלה, את מרפאות השיניים כבניינים שאינם משמשים למגורים, לרבות משרדים, שירותים ומסחר, ולא כבתי מלאכה (תצ (ת"א) 27695-01-12 מיכאל ברקו נ' עיריית תל-אביב – יפו).

•  נדחתה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד מועצה מקומית בית זרזיר בטענה לגביה בלתי חוקית של ריבית דריבית על חובות בתשלומי חובה לעיריה, עקב הודעת חדילה מצד הרשות (תמ (חי') 19739-03-13 וליד ג'ואמיס נ' מועצה מקומית בית זרזיר).

• אושרה חדילה מוסכמת מגביה במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד עירית נהריה בטענה לחיוב בתשלום ארנונה שטח העולה על מחצית המטר המרובע תוך עיגולו למטר המרובע העליון. במסגרת ההסכם התחייבה העיריה לגביה מדויקת בחיוב נכסים לראשונה בארנונה ממועד הודעת החדילה (תמ (חי') 22188-05-13 אלי מרציאנו נ' עיריית נהריה).

• נדחתה תביעת השבה כנגד עירית פתח תקווה ותאגיד המים מיתב בגין תשלום היטלי פיתוח עבור בניין חדש בן 22 קומות מעל 4 מרתפי חניה שנבנה במקום מבנים ישנים. נקבע כי העיריה ביצעה קיזוז כזה על אף שהחברה לא הוכיחה תשלום מלוא ההיטלים בגין הבניה הישנה שנהרסה וכי אין לקזז את השטח שנהרס (תא (ת"א) 1266-07 אדגר השקעות ופיתוח בע"מ נ' עיריית פתח תקוה).

• נדחתה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד מועצה מקומית בנימינה גבעת עדה, בטענה כי למשיבה לא היתה זכות לגבות תשלומי יתר של ארנונה בהתבסס על תעריף חד-פעמי שאושר לה באופן חריג משנת 2004. בית המשפט קבע כי בפני השרים היה האישור החריג לתוספת הארנונה החד-פעמית לגבי שנת 2004, וכן היו בפניהם צווי הארנונה של השנים 2003, 2004 ו-2005, כפי שנדרש בחוזר מנכ"ל משרד הפנים (תמ (חי') 19614-04-12 רות פורברג נ' המועצה המקומית בנימינה גבעת עדה).

• מששילם הנישום את היטל ההשבחה על פי השומה המכרעת, אין מקום להתנות את מתן האישור על התשלום מטעם הועדה המקומית, בהפקדת ערבות בנקאית ע"י הנישום בגובה ההפרש שבין השומה המכרעת לשומת הועדה המקומית, שכן אין בהגשת ערר על ידי הועדה המקומית על השומה המכרעת כדי לעכב את מימוש הזכויות על ידי הנישום, ובפרט לאחר תיקון 84, המצמצם מאוד את גבולות ההתערבות של ועדת הערר בשומה המכרעת ((ת"א) ‏2013097 ‏מדירפ בע״מ נ' הוועדה מקומית לתכנון ובנייה תל אביב, בתיק רה/85211/10).

• לנוכח האפשרות לפרוע החובות בגין הנכס מתוך כספי התמורה שהתקבלו עקב מימושו ואשר הופקדו בידי כונס הנכסים, ובכלל זה גם לנוכח האפשרות לפרוע מתוך כספים אלה את חובותיהם של החייבים לעירייה ככל שיקבע כי היא זכאית לקדימות ועדיפות בנשייה ביחס לחובם של החייבים כלפי הנושה המובטח ומנימוקים נוספים, נקבע כי סירובה של העירייה למסור לידי כונס הנכסים האישורים הנדרשים לצורך העברת ורישום כלל הזכויות בנכס ע"ש הקונה בלשכת רישום המקרקעין אינו עולה בקנה אחד עם עיקרון תום הלב והוא אף נעדר טעם סביר (תא (מרכז) 36838-05-10 רמי י. מנוח, כונס הנכסים נ' ג.מ.ח.ל. חברה לבניה (1992) בע"מ בפירוק).

• בהינתן חשש לפעולה מנהלית בלתי חוקית, המהווה פגיעה חמורה בשלטון החוק, כגון שינוי בצו הארנונה בניגוד לדין, וכאשר אין חשש לפגיעה בתשתית הראייתית הדרושה, אין לקבל בקשת הרשות המקומית לדחיית העתירה על הסף מחמת שיהוי. כן נקבע כי מיסוי לפי המדיניות הנוהגת השונה בתכלית מלשון הצו, מרוקן מכל תוכן את חוקי ההקפאה שבאו במטרה לשמר את צווי הארנונה על נוסחם ועל יישומם כאחד (עתמ (מרכז) 1133-03-12 יצחק דלגו נ' מועצה אזורית דרום השרון).

• מעמדו של מחזיק במקרקעין מכוח חוזה פיתוח שכרת עם המינהל, לא נקבע על פי כותרת ההסכם, אלא על פי מהותן של הזכויות שהוענקו למתקשר. ככל שיתברר כי הזכויות שהוענקו למתקשר הינן במהותן זכויות כשל חוכר לדורות, תהא נטייה לראותו כחייב בהיטל השבחה (הפ (חי') 36563-11-11 הוועדה המקומית לתכנון ובניה שומרון נ' אינג' בר יהודה בע"מ).

• הטלת צווי ארנונה מהווה ללא ספק פעולה של רשות מינהלית הנהנית מחזקת התקינות. על כן, נטל ההוכחה באשר לטענה כי פעולת רשות מקומית בנוגע לצווי ארנונה הייתה שלא בהתאם לאישור השרים מוטל על הטוען לכך ולא על הרשות המקומית, ובפרט כאשר חלף זמן רב ממועד אי החוקיות הנטענת (עתמ (חי') 16369-08-11 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' עירית חדרה).