- יש לאמץ למונח חוכר לדורות שבסעיף 2(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה פרשנות מהותית, לפיה יש לראות במשיבים – ברי רשות במקרקעי המינהל מכוח "חוזה משבצת" – כחוכרים לדורות לצורך חיוב בהיטל השבחה, ולחייבם בתשלומו (רעא 725/05 הועדה המקומית לתכנון ובניה השומרון נ' עוזי ושפרה בלוך).
- כאשר מומשו זכויות בנכס שחלה בו השבחה, מרוץ ההתיישנות ביחס לחיוב בהיטל ההשבחה אינו מתחיל כל עוד הוועדה המקומית אינה יודעת על קיום העסקה. ככל שהוועדה המקומית לא קיבלה מידע אודות העסקה לא ניתן לטעון כי דרישתה לתשלום היטל ההשבחה הגיעה במאוחר, כאשר דרישה זו הוצאה תוך זמן סביר לאחר קבלת המידע האמור מן הנוגעים בדבר (ברמ 4891/14 עזבון המנוח ד"ר מחמוד טבעוני נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה נצרת).
- החיוב בגין תוספת בניה הוא עבור בניה שנבנתה בפועל, ולא עבור הוצאת היתר הבניה (תא (מרכז) 982-01-10 מועצה מקומית בית דגן נ' מדינת ישראל משטרת ישראל).
- בית המשפט דחה את בקשת המבקש לאישור תובענה כתובענה ייצוגית. נפסק, כי לא ניתן לקבוע בנסיבות העניין, שקיימות שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, וזאת משום שבין חברי הקבוצה או אף חברי תת הקבוצות, קיימות סוגיות אינדיווידואליות, המחייבות בירור פרטני לגבי כל אחד מחברי הקבוצה (תמ (חי') 49876-07-13 אחמד נדאף נ' עיריית עכו).
- המועצה המקומית אינה אמורה לחייב את הנתבעת בתשלום חובה שאיננו מעוגן בהוראות הדין, ובכלל זה על-יסוד הסכמה כלשהי שלא הוכחה ושהנתבעת אינה צד ישיר לה. נובע מכך שלמבוקשה של המועצה המקומית לגלגל לפתחה של הנתבעת חיובי מים וביוב בגין אותו חלק של המבנה שלנתבעת אין זכויות בו והיא אינה מחזיקה בו, אין יסוד בדין (תאק (חד') 8456-01-12 המועצה המקומית זכרון יעקב נ' נגה ונוס מלונאות בע"מ).
- התקבלה עתירה לביטול החיוב המופיע בספרי המשיבה והנוגע לחיוב היטל הביוב בגין תוספת הבנייה שבנה העותר. נפסק כי קמה חזקה לעותר כי החיוב שולם, ובכל מקרה, החיוב התיישן. כמו כן נקבע כי המשיבה לא נקטה בהליכי גביה באופן שיש בו כדי לעצור את מירוץ ההתיישנות, ובתוך כך, נדחתה טענת השיהוי של המשיבה (עתמ (נצ') 8231-02-13 אבראהים זועבי נ' מועצה איזורית בוסתאן אלמרג').
- נקבע כי לכאורה, לאור פסק הדין בעניין בר"מ 4021/09 מנהל הארנונה של עיריית תל אביב נ' מישל מרסייה בע"מ, יש לסווג מעבדות שיניים כבית מלאכה. מנגד, נקבע כי לאור הכמות הקטנה הפוטנציאלית של חברי הקבוצה, אין מקום לברר זאת במסגרת של תובענה ייצוגית אלא כתביעה אישית (תצ (ת"א) 12804-03-12 ניסן יניב נ' עיריית הרצליה).
- השינוי החקיקתי שנוצר עם קבלתו של חוק תאגיד המים, נתכוון לשלול את סמכות ועדות הערר, לפי חוק הביוב לדון בעררים המוגשים על החלטות תאגיד המים והביוב, ואין לוועדה עוד הסמכות לדון בערר בנושאים אלו (וע (נצ') 64267-10-13 זיתי הגליל בע"מ נ' מועצה אזורית גליל תחתון).