• לא ניתן להחזיר סכום שנוצר כתוצאה מחישוב מדד שלילי בתשלום הראשון, מקום בו הדבר מביא להפחתת סכום הארנונה מתחת לסכום המקורי, שהינו התעריף המזערי שנקבע בחוק ההסדרים ובתקנותיו (תצ (נצ') 20241-10-13 עזמי לאון נ' עיריית נצרת).

• המועד הקובע לצורך חישוב היטל ההשבחה בגין הגדלת שטח המרתף הוא מועד אישור ההקלות שאפשרו את הגדלת שטח המרתף של המשיבים ולא מועד אישורה של תכנית המרתפים אשר הסמיכה את הוועדה המקומית לאשר הקלה (עמנ (ת"א) 52532-09-12 הוועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה נ' עדית לרר).

• אמת המידה הראויה להתערבות ועדת ערר בקביעות של שמאי מכריע שמונה לפי סעיף 198 לחוק התכנון והבנייה היא כי יש להתערב בחוות הדעת אם נפלה בה טעות מהותית או דופי חמור. מנגד, יישום אמות מידה מחמירות יותר בהליך ערר על חוות דעתו של שמאי מכריע, כגון מתן אפשרות להתערבות ועדת ערר בקביעות שמאי מכריע רק בחריגה מסמכות, יעמוד בסתירה לרציונאליים שעומדים בבסיס סעיף 198 לחוק התכנון והבנייה, ועלול למנוע מוועדת הערר את האפשרות לסטות מחוות הדעת בהתאם לאמת המידה שעליה עמד בית המשפט (ברם 3644/13 משרד התחבורה נ' גלר דוד ואארורה ואח').

• בין היתר הביע בית המשפט את דעתו כי לכאורה יש סמכות לועדת ערר לענייני ארנונה כללית להאריך מועדים (ברמ 1114/14 שמואל יוסף נ' עיריית באר שבע).

• אושר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, שעניינה השבת סכומים שעיריית תל אביב גבתה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה לאישור כאגרת שילוט לפי חוק העזר לתל אביב (שילוט) תשנ"ג – 1992. בהתבסס על שלוש עילות: (א) רכיב מס מוסווה באגרה ; (ב) עיגול שיעורי התשלום כלפי מעלה ; (ג) הפלייה בגביית אגרה בגין שילוט על דלתות עסקים. במסגרת אישור ההסדר, הועמד הגמול למבקש (יהלומי) בסך של 45,000 ש"ח ולמבקשת (טבסקו) בסך של 25,000 ש"ח. שכר הטרחה הועמד על סך של 275,000 ש"ח. עו"ד עדי מוסקוביץ ממשרדנו ייצג את המבקשים (תצ (ת"א) 40758-05-11 ברוך יהלומי ואח' נ' עיריית תל אביב יפו).

• בין היתר נקבע כי סעיף סע' 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976, הקובע את סמכותם הייחודית של מנהל הארנונה וועדת הערר, אינו יכול לשמש מגן לרשות בעת גביית כספים ביתר – אף אם בטעות ובתום לב – מהאזרח, ובפרט לאור ס' 3(ג) לחוק (תא"מ 57031-12-12אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ נ' עיריית חיפה).