• נדחתה בקשה לאישור תובענה כייצוגית בעילה שהעירייה נוהגת להסתמך על הודעת בעל הנכס או על שטחו של הנכס כנקוב בהסכם השכירות, לצורך קביעת שטחו של הנכס לחיוב בארנונה, באופן המגדיל באופן מלאכותי את שטח הנכס, תוך שנקבע כי המבקשת כשלה בהרמת נטל ההוכחה הנדרש. (תמ (חי') 47899-03-14 ש.א.ג. ניהול קניונים בע"מ נ' עיריית חיפה).
  
• בשאלה האם ניתן לחייב "משרדים בתעשייה" בתעריף העולה על התעריף המרבי שנקבע בדיני הארנונה לסיווג "תעשייה" בצו הארנונה של המשיבה, נקבע כי בהתקיים מבנה תעשייה שבו משרדים שאינם חלק אינטגרלי של תהליך תעשייתי, ניתן יהיה להחיל על משרדים אלה תעריף שנגזר מהתעריף המרבי של הסיווג "משרדים". במצב שבו המשרדים מהווים חלק אינטגרלי של תהליך תעשייתי, יהיה התעריף המוטל על משרדים אלה מוגבל על ידי התעריף המרבי של הסיווג "תעשייה".עתמ (מרכז) 32686-03-13 קונטאל אוטומציה ובקרה בע"מ נ' עיריית פתח תקווה. (עתמ (מרכז) 32686-03-13 קונטאל אוטומציה ובקרה בע"מ נ' עיריית פתח תקווה).
  
• נדחתה בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית שעניינה בטענה שהמשיבה גבתה מהתושבים ששילמו ארנונה בהסדר תשלומים, ארנונה ביתר. תוך שנקבע כי  ההסדר המוצע – פסיקת פיצוי לטובת הציבור בדמות של בניית בית ספר בבנייה ירוקה – בין היתר, אינו עונה על מטרות חוק תובענות ייצוגיות ואין מתאם בין ציבור הניזוקים לציבור המפוצים. (תצ (מרכז) 37321-01-11 שגיא מייזליק נ' עיריית פתח תקווה). 
•  חיוב התובעים בהיטל הסלילה , בעת הגשת הבקשה על ידם לקבלת היתר בנייה על המגרש,  היה כדין ובסמכות ואין מקום לטענה שמדובר בחיוב-רשות. (תא (י-ם) 23489-07-12 מוחמד זחאיקה נ' עיריית ירושלים).
   
• התקבלו טענות העוררים כנגד תקינות התעריף של היטל הביוב, לגבי מרכיב הביב הציבורי, תוך שנקבע כי תעריף זה הוא בלתי סביר באופן קיצוני, ויש לפסלו. מנגד, נדחו יתר טענותיהם של העוררים, הן לגבי פגמים נוספים בתחשיב הביב הציבורי והן לגבי פגמים בתחשיבי ביב מאסף ושל מכון טיהור. (וע (נת') 331-08 אילנה אבנד-דוד ואח' נ' מועצה אזורית – דרום השרון).
  
• נפסק כי העותרים יישאו בהיטל השבחה כחוק, כאשר תינתן זכאות אחת לפטור, בעד דירה אחת מתוך שני הבניינים במגרש העותרים, תוך שבית המשפט קובע כי אין נפקא מינה אם מדובר במספר בעלים המחזיקים, כל אחד בנפרד, בחלק מהמקרקעין, או אם מדובר במשפחה אחת המחזיקה במקרקעין ומבקשת לבנות מספר דירות מגורים לבניה ובנותיה, וכי פרשנות לפיה יש ליתן פטור מהיטל השבחה בעד כל דירת מגורים הנבנית כחלק מקבוצת רכישה או כחלק מפרויקט של מספר מחזיקים במקרקעין אחת, הבונים יחדיו בניין מגורים, מכניסה אל בין כתלי הפטור ציבור רב שלא אליו כיוון המחוקק. פרשנות כגון זו מרוקנת את הכלל לפיו יש לשאת בהיטל השבחה, עם השבחת המקרקעין ומימוש הזכות בהן, מכל תוכן.(עמנ (מרכז) 32681-02-14 אורית שמואלי(טלמון) נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה כפר סבא).
  
• נדחתה בקשה לאישור הסכם פשרה בין העוררים לבין הועדה המקומית במסגרת ערר שהוגש ע״י העוררים בקשר להיטל ההשבחה שהושת עליהם, בנימוק שאין בסמכות הועדה לאשר הסכמי פשרה בהיטל השבחה לאור תיקון 84 וההלכה שנפסקה בעניין ע"א 7368/06 דירות יוקרה בע"מ נ' ראש עיריית יבנה (פורסם בנבו). (ערר (ת"א) 85177/14 רוני זילברמן נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה חולון).
  
• עיריית אשדוד חויבה בהשבת כספי עיקול והוצאות לתובעת, תוך שנקבע כי העירייה התרשלה ברישום התובעת כמחזיקת הנכסים מושא התביעה, וכי הרשלנות נמשכה גם להליכי הגבייה תוך שהעירייה עושה דין עצמי, מתקנת את פרטי זהותה של התובעת ונוקטת בהליכי עיקול מקרקעין. נפסק כי העירייה נסמכה בשרירותיות על הודעת הקניון בדבר רישום התובעת כמחזיקה. תוך שהיא מעניקה להודעה זו, אשר אין לה כל חיזוק ראייתי בדמות הסכם שכירות מול התובעת או רמז להסכמת התובעת לרישומה כמחזיקה, הלכה למעשה, מעמד של חזקה שאינה ניתנת לסתירה. (תא (אש') 15409-02-13 שולמית וענונו נ' עיריית אשדוד מנהל הארנונה).
  
• בשאלת זיהוי המועד שבו ניתן לומר שמקרקעין הושבחו, נקבע, לאור ההלכה שנפסקה בעניין רע"א 3002/12 הוועדה המקומית לתכנון ובניה גבעתיים נ' רון,  וכן בהתחשב בשיקולי מדיניות כלליים, בהתחשב בשיקולים מעשיים ולנוכח הנתונים הקונקרטיים של המקרה, כי במצב בו אישור ההקלה יוצר השבחה נלווית ומאפשר ניצול אחוזי בניה גבוהים עקב התכנית (ולא בשל עצם מתן ההקלה) הוא האירוע מחולל השבח ועל כן מועד אישור ההקלה הוא המועד שעל בסיסו יש לחשב את היטל ההשבחה הן בגין הקלה והן בגין ההשבחה הנלווית. (ברמ 2866/14 הילדה גוזלן ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה הרצליה).
  
• נדחתה בקשה לדיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון הקובע שיש לפרש את המונח "חוכר לדורות" בסעיף 2(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה תשכ"ה-1965 ככולל גם חברים באגודות שיתופיות המחזיקים במקרקעין לאורך שנים, וכך לגבי סעיף 21 לתוספת השלישית המורה כי רשות מקרקעי ישראל תחויב בחלף היטל השבחה בגין מקרקעין שאינם מוחכרים לדורות. נפסק כי מקרה זה אינו נמנה עם המקרים המתאימים לדיון נוסף. (דנא 6264/14 עוזי ושפרה בלוך נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה שומרון).
  
• בסמכות עיריית רמת גן להורות על המשך החלת צו הארנונה של מועצת רמת אפעל משנת 2008, על הנכס של המערערת, גם בשנתיים העוקבות, בהן הנכס עבר לשטח שיפוט עיריית רמת גן, ולא לפי צו הארנונה של העירייה. הסמכות הוקנתה בסעיף 5 לאכרזת העיריות (שינוי תחום עיריית רמת-גן), לשנות חיקוק קודם וכן להאריך את תוקפו, ולא נדרש אישור שרי הפנים והאוצר לכך. החלטות העירייה התקבלו כדין והן סבירות. אף אם היה נקבע כי החלטות המשיבה בלתי סבירות באורח קיצוני, לא היה בכך כדי להוביל, בהכרח, לביטולן. על יסוד דוקטרינת הבטלות היחסית, רשאי בימ"ש להותיר על מכונה החלטה מנהלית פגומה, בעיקר כאשר זו בעלת צביון זמני בלבד. (עעמ 7414/13 בר טן אחזקות והשקעות בע"מ נ' עיריית רמת גן).
  
• בין היתר נקבע כי חייבת להתקיים "זיקה מימונית", אבל היא לא צריכה להיות זיקה ישירה, בין הרשות לעבודות הספציפיות בגבול הנכס, ובלבד שהאזרח לא יחוייב יותר מפעם אחת. (עתמ (חי') 2188-10-14 מפרם בעמ נ' עיריית קרית ביאליק).
  
• האיזון בין השיקולים המתחרים עליהם עמד בית המשפט מקים חזקה שלפיה עתירה מנהלית המכוונת לפגם משורשר שנפל בצו ארנונה והמוגשת בחלוף שבע שנים ממועד התקנתו של הצו הפגום, לוקה בשיהוי אובייקטיבי המביא לדחיית את העתירה. חזקה זו ניתנת לסתירה במקרים מתאימים. נקבע כי הלכה זו תחול הן ביחס לעתירות התוקפות בתקיפה ישירה צווים שנפלו בהם פגמים משורשרים, הן ביחס לתביעות אזרחיות להשבה של סכומים שנגבו שלא כדין מחמת פגם משורשר.(עע"ם 867/11 עיריית תל אביב-יפו נ' אי.בי.סי ניהול ואחזקה בע"מ).
  
• בין היתר, נקבע כי, בנסיבות המקרה, בהעדר הוראה חוקית מחייבת, אין מקום ליתן צו לעיכוב הליכי הגבייה על פי פקודת העיריות. (עתמ (חי') 38133-04-14 מלון שלום (אילת) בע"מ נ' עיריית מעלות תרשיחא).
  
• החלטת ועדת הערר להטיל ארנונה על המערער בגין השטחים המשותפים המשויכים לו בהתאם לסיווג השטחים העיקריים, הינה החלטה סבירה שניתנה על פי הדין והפסיקה ואין מקום להתערב בה. (עמנ (חי') 25769-11-14 בנק הפועלים בע"מ נ' מנהל הארנונה עירית טירת הכרמל)
• בית המשפט החיל על המקרה את שנפסק ברע"א 3002/12 הועדה המקומית לתו"ב גבעתיים נ' אליק רון(פורסם בנבו) וקיבל את הערעור בקובעו כי החלטת ועדת הערר והשומה המכרעת מבוטלות, והעניין יוחזר לשמאי מכריע לעריכת שומה מחודשת בהתאם להנחיות שנקבעו בפסה"ד של ביהמ"ש העליון בענייןאליק רון – דהיינו, שומה דו שלבית אשר חלקה הראשון יתייחס להשבחה במגבלת הזכויות המותנות כפי שנקבעו בתמ"א 18/4 אשר פורסמה ביום 9.7.2006 – וזאת בנתוני וערכי המועד הנ"ל (יולי 2006), והשלב השני של השומה יתייחס למועד אישור התוכנית המפורטת ומתן היתר הבנייה – דהיינו 12.6.2012.(עמנ (ב"ש) 16925-03-14 עיריית אשקלון נ' אופל קרדן השקעות בע"מ).
  
• חרף הזהירות שביהמ"ש מצווה לנקוט בה בקביעת גמול ושכ"ט בתביעה נגד רשות מקומית, עליו להביא בחשבון גם כי קביעת בשיעורים נמוכים תהווה תמריץ שלילי להגשת בקשות אישור נגד רשויות מקומיות, גם במקרים של גבייה ביתר, ותוצאה כזו אינה רצויה. כמו כן נקבע כי היות ורק רכיב אחד מן התביעה התקבל, יש לפסוק גמול ושכ"ט ביחס לאותו רכיב בלבד. (תמ (ת"א) 139-07 איצקוביץ מוטי נ' עירית נס-ציונה).