מוסקוביץ, אזרואל
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
סקירת פסיקה ינואר 2014
ראשי » סקירת פסיקה ינואר 2014
  • בהתאם להלכת בר החדשה (ע"א 16542-02-12 הוועדה המקומית לתכנון ובניה נס ציונה נ' בר ואח', ע"א 8762-04-12 הוועדה המקומית לתכנון ובניה פ"ת נ' איבון ואח'), נקבע כי הפטור לפי סעיף 19(ג)(1) לתוספת השלישית יינתן פעם אחת לחלקה, כמו כן נקבע כי כאשר מתקיימים יתר תנאי הפטור, לכאורה יש זכאות לפטור עד לשטח של 140 מ"ר, גם אם שטח הדירה חסר מטרים אחדים בלבד מגבול הפטור (ערר (מרכז) 8130/10 מרדכי שריקי נ' ועדה מקומית לתו"ב כפר סבא).
  • הפטור לפי סעיף 19(ב)(4) לתוספת השלישית חל רק במקרה בו התמורה עבור מכר המקרקעין משמשת למטרות המנויות בסעיף. במקרה בו לא היה מימוש בדרך של מכר, אלא בדרך של קבלת היתר בניה, אין מדובר בתמורה בעד המקרקעין, ועל כן הפטור איננו חל (ערר (מרכז) 8045/12 הכנסיה האוונגלית אפיסקופלית בירושלים ובמזרח התיכון נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה רמלה).
  • בנוגע לבקשה לאישור תובענה ייצוגית, שעניינה סיווגן של מכבסות בתחומי העיר תל אביב – יפו, לצורך חיובן בארנונה, בטענה כי הסיווג "בניינים שאינם משמשים למגורים לרבות משרדים שירותים ומסחר", אינו הולם את אופי העבודה במכבסות, המתאים יותר לסיווג "בתי מלאכה", נקבע כי בירור הסוגיה על דרך של תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה בה, אלא יש לילך בדרך הקבועה בחוק הערר (תצ (ת"א) 11994-02-12 אלון אבנר נ' עיריית תל אביב).
  • לא נמצא מקום להתערב בקביעה לפיה יש לסווג את הנכס, שבו פועל הסניף הירושלמי של "תיכון תל אביב", כ"בית ספר ציבורי" ולא כ"משרדים, שירותים ומסחר" (ברמ 7813/13 מנהל הארנונה – עיריית ירושלים נ' תיכון תל אביב).
  • נדחתה עתירה שעניינה בחיוב העותרות באגרת ביוב בהתאם לכמות המים הנצרכת על ידן ולא בכמות המים המוזרמת על ידן למערכת הביוב, תוך שנפסק כי שיטת חיוב זו היא המקובלת. הרשות רשאית, אך לא חייבת, להפחית את אגרת הביוב ובמסגרת זו רשאית היא לשקול את השלכות ההפחתה על תקציבה וכן את טיב השפכים (עת"מ 20863-07-13 עוף טוב (שאן) בע"מ ואח' נ' המועצה האיזורית עמק המעיינות).
  • נפסק כי מן הראוי שתובע ייצוגי וב"כ ייצוגי יתוגמלו באופן הולם על מנת לעודד הגשת תובענות ראויות גם בעתיד. תובענה שמביאה להפסקת גביה שלא כדין ולאכיפת החוק, היא תובענה כזו (תצ (מרכז) 57090-04-13 יובל פרייד נ' מועצה מקומית כוכב יאיר – צור יגאל).
  • בית המשפט נעתר לבקשה להארכת מועד להגשת ערעור מנהלי על החלטת ועדת ערר לענייני ארנונה בקובעו כי בנסיבות בהן הוגשה הבקשה לפני שחלף המועד להגשת הערעור, כשהפגיעה בעקרון הציפייה וההסתמכות של הצד שכנגד בנוגע לסופיות הדיון, הינה פחותה וספק אם קיימת, ומנגד מדובר במבקש שהינו חסר אמצעים, נתמך סעד, אשר נעזר בעבר בייעוץ משפטי שקיבל ללא תמורה, הרי שיש לאפשר למבקש את יומו בבית המשפט כאשר הארכה המבוקשת נועדה לאפשר לו השגת יעוץ משפטי ומתן הארכה לא יסב נזק למשיבה (עתמ (נצ') 15136-12-13 משה אלון נ' מנהל הארנונה בעיריית צפת).
  • בין היתר נפסק כי העירייה אינה חייבת לבחור מלכתחילה רק בדרך פעולה אחת (אזרחית או מנהלית) כנגד חייב. בנסיבות בהן העירייה אינה שוקטת על שמריה ומנסה לגבות את חובות הארנונה מהאזרח באמצעים שונים לאורך השנים, לא ניתן לקבוע כי היא ויתרה על החוב, אין מקום לבחון אם פעולות אלה "רציניות" די הצורך כדי להביא למסקנה כי העירייה אכן התכוונה לגבות את החוב, ואין לומר כי חל שיהוי או התיישנות בגביית החובות (עת"מ 12677-02-12 חרוב ואח' נ' עיריית תל אביב).
  • האיזון שנקבע באופן חד משמעי וברור בפסיקה לגבי פטור באזורי שיקום נכון הן לפטור לפי סעיף 19(ב)(1) (מכח הכרזת ממשלה) והן לפטור לפי סעיף 19(ב)(3) (מכח חוק השיקום) באופן שגם הוא יחול רק על הרחבת דירה קיימת (ערר (י-ם) 8/13 אלון דיסקין נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה מחוז ירושלים).
  • משמעות המונח "מקרקעין" בתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה זהה למשמעותו בחוק המקרקעין, כלומר הן קרקע והן המחובר עליה (ערר (חי') 8036/11 אינג' בר יהודה בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה שומרון).
  • בית המשפט חזר בו מהחלטתו לאשר תובענה כייצוגית בעניין טענה לחריגה מחוקי ההקפאה, תוך שהוא קובע כי בניגוד לטענת התובעת, בצו 2005 לא ניתן פטור לשטח הצמוד אלא מדובר היה על חיוב בסיווג של המבנה, כאשר בפועל המועצה חייבה לפי סיווג קרקע תפוסה. כמו כן נקבע כי לא הוכח כי השינוי בצו 2006 הביא להעלאה שלא כדין בחיובי הארנונה שהושתו על התובעת כמו גם על יתר חברי הקבוצה (נהפוך הוא, מבחינה חוקית, מדובר היה בהפחתה שנעשתה שלא כדין) ועל כן נקבע כי אין מנוס מדחיית התביעה (תמ (חי') 15550-03-09 אייץ' אנד או אופנה בע"מ נ' מועצה איזורית מטה אשר).
  • בית המשפט הורה לעיריית חיפה לבחון את חוק העזר לחיפה (שמירת הסדר והניקיון), להתאימו ולתקנו. נפסק, כי הטלת חובת הפינוי העצמי של הפסולת שהוטלה על העותרת אינה חורגת מהוראות חוק העזר. עם זאת, חוק העזר ואמות המידה שנקבעו על פיו לוקים בחסר ואינם כוללים הבחנה נדרשת בין פסולת בסיסית שתפונה במסגרת השירותים הבסיסיים שמעניקה העירייה, לבין פסולת חריגה לגביה ניתן להטיל חובת פינוי עצמי או תשלום אגרה חלף הפינוי. כל עוד לא ישונה הדבר, לא תוכל העיריה לדרוש מהעותרת תשלום אגרת פינוי או פינוי עצמי (עתמ (חי') 29255-03-13 מלונות דן בע"מ נ' עיריית חיפה).
  • טענת התיישנות מכוונת נגד זכות התביעה ולא נגד הזכות שאת מימושה תובעים. בהעדר הוראה מפורשת אחרת בדין או בהחלטה שיפוטית, רשאי בעל דין שהוא חייב בחוב "חדש", לטעון לקיזוז כנגד חוב חלוט של הנושה שהתיישן, בהיות טענת ההתיישנות טענה הגנה דיונית לעומת זכות הקיזוז שהיא זכות מהותית. חוב הארנונה של המערער הוא חוב חלוט – חוב קיים שלא נפרע. אפילו נאמר שמדובר בחיובים כספיים שלא מתוך אותה עסקה, הרי שמדובר ב"חיובים קצובים" – הן חוב הארנונה כחוב חלוט והן חוב ההוצאות. אין בפסה"ד המינהלי, שאסר נקיטת הליכי גבייה מינהליים – אקטיביים, כדי לשלול אפשרות של גבייה פסיבית, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה בנוגע להפעלת הליכי גבייה מינהליים לפי פקודת המסים (גבייה) (רעא (חי') 40073-07-13 חוסין עזאם נ' עיריית קרית אתא).
צרו קשר
News
  • ת"א (שלום ת"א) 57140-10-24 עיריית תל-אביב-יפו נ' נתיאל פולדיאן (נבו, 27.5.26)
    בית משפט השלום בתל אביב דן בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה נגד בעל שליטה שחויב אישית בחובות ארנונה של חברה לפי סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים. נקבע שאין מקום לביטול מחובת הצדק, שכן הנטל להוכיח פגם בהמצאה מוטל על המבקש וטענתו שלא התגורר במען ההדבקה לא נתמכה בראיה. עוד נקבע שהגנת הנתבע מפני עצם החיוב חלשה, שכן לסתירת החזקה הסטטוטורית עליו להניח תשתית ראייתית בדבר היעדר נכסי החברה. עם זאת, משקיימת לצד ההגנה החלשה טענת התיישנות קונקרטית לחלק ניכר מהחוב, בוטל פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות.
  • ע"א 53824-11-24 עיריית לוד נ' תמיר מאור (נבו, 27.5.2026)
    בית המשפט העליון קבע שבתביעות הנגשה שהסעד העיקרי בהן אינו כספי, התועלת לקבוצה היא עצם אכיפת ההנגשה, שאינה ניתנת לכימות כספי אמין. לכן דרך המלך לפסיקת גמול ושכר טרחה היא השיטה הגלובלית ולא שיטת האחוזים. בית המשפט הבחין בין הנגשה עודפת, שזיקתה לסעד ולקבוצה ישירה ועלותה יכולה לשמש בסיס לחישוב, ובין ייזום פרויקט ייעודי שזיקתו חלשה ותועלתו קשה לכימות. נקבע שאין לגזור גמול ושכר טרחה לפי שיטת האחוזים מעלות פרויקט ייעודי, משום שהדבר יוצר תמריץ מעוות לנפח את שווי ההסדר, ופרויקט כזה ראוי להישקל כשיקול אחד במכלול הגלובלי בלבד.
  • עע"ם 21188-05-26 המועצה המקומית מבשרת ציון נ' אדמונד ששון (נבו, 27.5.2026)
    בית המשפט העליון קיבל בקשת המועצה לעכב את ביצוע פסק הדין המחוזי, שהורה לה לתקן שומות ארנונה לאחר שנקבע כי חלק מהחוב התיישן. נקבע שעצם הגשת ערעור אינה מצדיקה עיכוב ביצוע, ושיש לשקול את סיכויי הערעור ואת מאזן הנוחות במתן מעמד בכורה למאזן הנוחות. מאזן הנוחות נטה לטובת המועצה, שכן שינוי הרישומים עלול לפגוע בהליכי גבייה ובעיקולים שננקטו, ומשקל מכריע ניתן להסכמת התושב לעיכוב ולהיעדר נזק שייגרם לו.
  • ת"צ (ת"א) 15917-12-19 דלית טורובצקי נ' מי אביבים 2010 בע"מ (נבו, 24.5.2026)
    בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד תאגיד מי אביבים בגין חשבונות צריכת מים חריגה. נקבע שלא הוכחה עילת תביעה אישית, ושדוח הביניים של רשות המים משנת 2011 אינו עוד מקור נורמטיבי מחייב, משנתפס מקומו בכללי אמות המידה. עוד נקבע שהבקשה אינה מעוררת שאלות מהותיות משותפות לכלל הקבוצה, שכן בירור חוקיות הגבייה מחייב בחינה פרטנית, והמבקשים חויבו בהוצאות ריאליות בסך 128,775 ש"ח בהסתמך על הלכת גנות.
  • עת"מ (חי') 27088-06-25 איאד חמאדו נ' מועצה מקומית ג'דיידה-מכר (נבו, 24.5.2026)
    בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה דן בעתירת חבר מועצה ועורך דין שהתגלה כמחזיק בנכס מגורים ובמשרד בלא ששולמה בגינם ארנונה. נקבע שדרך המלך לתקיפת דרישת התשלום היא הליך השגה לפי סעיף 3 לחוק הערר, שכן טענות בדבר מועד תחילת ההחזקה, זהות המחזיק ושטח הנכס נמנות עם העילות שבחוק, ועל הרשות לדון בהשגה לגופה. עוד נקבע שמכתב הפחתת החוב מטעם מנכ"ל חברת הגבייה אינו הבטחה מנהלית מחייבת ואינו יוצר השתק, וששיקול ההסתמכות נחלש כאשר מדובר בנישום שלא שילם ארנונה כלל ושנכסיו היו "נעלמים" מבחינת החיוב.