על ועדות ערר, כיבודים ונישומים

מאת עדי מוסקוביץ, עו"ד

שר הפנים ושר המשפטים משתייכים למפלגה שחרטה על דגלה להגן של הנישומים בארנונה. הגיע הזמן ששר המשפטים העומד בראש מפלגה זו יפרע את השטר שנתן לבוחריו ויחתום על צו המכפיף את ועדות הערר לענייני ארנונה לחוק בתי דין מנהליים.

בהקמת ועדת הערר לענייני ארנונה קיווה המחוקק ליצור מנגנון מהיר, יעיל, נגיש, מקצועי ואובייקטיבי, בו יוכל האזרח לערור על החלטות מנהל הארנונה ולהשיג של חיוביו. ועדת הערר לענייני ארנונה אמורה לפעול בכל אחת מהרשויות המקומיות בארץ והיא מונה שלושה חברים שאחד מהם הוא יושב ראש הוועדה. הוועדה ממונה על-ידי מליאת הרשות המקומית וחבריה חייבים להיות תושבי אותה הרשות. חברי ועדת הערר אינם יכולים להיות חברי מליאת המועצה או עובדי הרשות המקומית, אולם מעבר לדרישות אלה חברי הוועדה אינם נדרשים לכישורים, ניסיון או הכשרה מיוחדת.

המציאות והפרקטיקה הנוהגת ברוב ועדות הערר רחוקה מלהגשים את המטרות שעמדו ביסוד החוק מכוחו הן פועלות. חברי ועדת הערר אינם זכאים לקבל תשלום בעד מילוי תפקידם והדבר ניכר בדרך כלל בהתנהלותם והתייחסותם לחומר המונח לפניהם. הואיל ומינויים של חברי הוועדה  נשלט על-ידי מועצת הרשות המקומית, מדובר הרבה פעמים במינוי פוליטי או בכיבוד למקורבים. חברי הוועדה לעיתים חסרי השכלה או ידע מינימלי בתחום והם נשלטים על-ידי הרשות המקומית ומוחלפים אם החלטותיהם אינם לרוחם של מנהל הארנונה ופקידי הרשות.

וזה עוד לא הכל, יש רשויות בהם ועדת הערר אינה נוטה להתכנס בפרקי זמן סבירים. כשהוועדה כבר מתכנסת, היא אינה מחליטה בסוגיות שהונחו לפניה. אם ניתנה החלטה היא עשויה להיות לאקונית, סתמית ובלתי מנומקת. הסמכות העניינית של ועדות הערר מצויה במחלוקת פוסקים של בתי המשפט ובהעדר עורך דין מבין חברי הוועדה, כפי שקורה הרבה פעמים, היא מאבדת דרכה לדעת. הוועדות יושבות לעיתים במותבים חסרים או קטועים וחברי הוועדה מצויים לעיתים בניגוד עניינים הנסתר מעיניו של האזרח הפשוט. אם לא די בכל אלה, הרי שלוחות הזמנים, כתבי הטענות, מקום ומועד ההתכנסות, הבורקסים וסדרי העדיפויות – נקבעים כמעט תמיד על ידי פקידי הרשות המקומית. ברצותם של אלה יבוא התיק לדיון וברצותם אחרת יקבר התיק עד קץ הימים (או עד שיחליט שר המשפטים לשים לכך קץ).

הבעייתיות הנזכרת היא בעיקר מנת חלקם של רשויות מקומיות בפריפריה. בערים הגדולות ניכרת בשנה האחרונה מגמה הפוכה ומעודדת. כך למשל, בחיפה, הרצליה, תל-אביב וירושלים עומדים בראשות ועדות הערר עורכי דין מנוסים הבקיאים בתחום הארנונה ו"בדיני ההיגיון והשכל הישר". לצידם של יושבי הראש מצויים חברי ועדה בלתי תלויים בעלי ידע והשכלה מתאימים, בעיקר רואי חשבון, עורכי דין ושמאים, המקבלים החלטות ביעלות וללא משוא פנים.

בצד המגמה המעודדת בערים הגדולות ובמספר רשויות מקומיות אחרות, מוצאים עצמם אזרחים ונישומים רבים כמי שממתינים להחלטות בפרק זמן ששופטים היו נדרשים לתת עליו הסברים לפני נשיא בית המשפט העליון. במקום להשיג יעילות, מומחיות ונגישות – מקבלים האזרחים סחבת בלתי פוסקת והחלטות סתמיות ובלתי מנומקות שכל קשר בינם לבין הדין הוא מקרי.

הבעייתיות בהתנהלותן של רוב ועדות הערר לענייני ארנונה צפה ועולה ממספר רב של פסקי דין שישבו כערכאות ערעור על החלטות ועדת הערר.  בתי המשפט מתחו ביקורת על החלטות בלתי מנומקות, משוא פנים ומעורבות פסולה של הרשות המקומית בהתנהלות הוועדה ובהחלטותיה. גם מבקי הפנים לא חסכו שבטם וצבת לשונם מהתנהלות מגונה של ועדות הערר.

שלא כמו בבעיות ואתגרים אחרים הניצבים בפני המערכת השיפוטית, הפקיד המחוקק בידי שר המשפטים סמכות בלעדית להחיל את חוק בתי דין מנהליים, התשנ"ב – 1992 על ועדות ערר לענייני ארנונה. חוק בתי דין מנהליים מסדיר את כשירותם ודרכי מינויים של חברי ועדת הערר, עצמאותם השיפוטית, התנהלותם, שכרם, ניגוד עניינים ומקנה סמכויות דיוניות ההכרחיות לניהול הליך שצד לו היא רשות שלטונית. החלת חוק בתי דין מנהליים על ועדות הער לארנונה תשים קץ לסחבת ותאפשר לאזרחים מהשורה לבוא בפני פורום אובייקטיבי ויעיל.

השופט (בדימוס) ד"ר ביין כתב באחד מפסקי הדין שלו כי הוא מבקש להעביר העתק מפסק הדין לידיעת שר המשפטים, בכדי שזה האחרון ישקול הפעלת סמכותו להחיל את חוק בתי דין מנהליים על ועדות ערר לארנונה. דבריו של השופט ד"ר ביין נפלו על אוזניים ערלות, אולם מאז ניתן פסקי הדין התחלף שר המשפטים מספר פעמים, עד שלאחרונה התיישב של השר ראש מפלגת שינוי. מפלגה זו, נזכיר, חרטה על דגלה לדאוג לזכויות יסוד של האזרח ולהקל בנטל הארנונה. דומה שיצירת ועדות ערר בהם יכולים אזרחים לחלוק על חיוביהם, כאשר הם סבורים שהמס הנדרש מהם אינו מס אמת, מתיישבת היטב עם מצעה של מפלגת שינוי. הגיע השעה ששר המשפטים העומד בראש מפלגת שינוי יפרע  את השטר על חתמה מפלגתו ויחתום על צו המכפיף את ועדות הערר לענייני ארנונה לחוק בתי דין מנהליים.