שינויים והתפתחויות ברגולציה של המיסוי העירוני

עו"ד טל יצחק אזרואל ועו"ד עדי מוסקוביץ

פורסמו לשימוע כללי מים וביוב המחליפים את היטלי הפיתוח בהיטל הקמה

רשות המים פרסמה לשימוע את כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות הקמת מערכות מים וביוב וקביעת תעריפי דמי הקמה), התשע"ד – 2014. ניתן להגיש עמדה ביחס לכללים עד ה- 9/11/14 שעה 10:00. כללים אלה באים לבטל את היטלי הפיתוח בגין מים וביוב במתכונת כפי שהייתה נהוגה עד היום ולהחליפם ב"היטל הקמה". הכללים יחולו תחילה רק על תאגידי מים וביוב, אולם ככל שהם יאושרו צפוי כי הם יחלחלו גם לספקי מים אחרים כגון רשויות מקומיות שלא הקימו תאגיד.

הכללים החדשים מבוססים על חיוב שטח בנוי בלבד, כאשר שטחי קרקע לא יחויבו כלל. נכסים עתירי שטח בנוי, כגון בתי חולים ואוניברסיטאות יהיו זכאים במקרים מסוימים להפחתה של בין 30%-60%. באשר לנכסים עתירי קרקע בהם שטח המבנים קטן מ- 5% משטח הקרקע, ניתן יהיה לחייב בעלות סבירה. הכללים קובעים בנוסף הוראות מעבר, הליכי השגה וערר, התייחסות להסכמי פיתוח, תוספת עבור בניה למגורים בצפיפות נמוכה ועוד.

שיטת החישוב כפי שעולה מן הכללים החדשים, מעלה תהיות רבות. מדאיגה במיוחד האפשרות להטיל חיוב בהיטלי פיתוח על נכסים קיימים שמחוברים למערכות מים וביוב ומצויים באזור מפותח, באמתלה שאין בנמצא קבלות על תשלומי היטלים בעבר. בעוד שהכללים המוצעים מעניקים 30 ימים להשיג על החיוב בהיטלים – תוך קביעת החובה לשלם היטלי פיתוח שנויים במחלוקת ותוך פגיעה בזכות הגישה לערכאות – הרי שהם מעניקים יותר מ- 30 שנה להוציא חיוב שכביכול נשכח בעבר על-ידי הרשות המקומית. מצב דברים זה הוא מדרון חלקלק העלול להכניס את מרבית הנכסים במדינת ישראל למעגל החייבים בהיטלי פיתוח, ולא רק בגין מים וביוב.

ועדת הפנים מבקש לקדם חקיקה ש"תעשה סדר בארנונה"

ועדת הפנים של הכנסת התכנסה לדיון עקרוני בנושא הארנונה. נציגי השלטון המקומי בגיבוי מסיבי של יו"ר הוועדה ח"כ מירי רגב, ניסו לגרור את הדיון לביטול חוקי ההקפאה ומתן סמכות בלתי מוגבלת לרשות המקומית להעלות או להפחית תעריפים, בנימוק פוליטי ("אנחנו עומדים לדין הבוחר ואם הארנונה יקרה מדי לא יבחרו בנו").

חברת הכנסת מירי רגב (הליכוד) אמרה בפתח הדיון: "הגיע הזמן לתקן את העיוות. המצב בו הארנונה הפכה למס אכזרי נוסף על האזרחים אינו מקובל, אי אפשר להפוך את האזרחים לפרה חולבת. נביא שיטה אחידה, שתכלול תקרת גג ולא כל ראש עיר יחליט לבדו".

ח"כים בוועדה קראו לאשר את הארנונה בכנסת כמו כל מס אחר. מנכ"ל משרד הפנים אמר כי ישקלו לבטל את ועדת ברזילי ואילו יו"ר מרכז השלטון המקומי אמר ש"הארנונה כיום מכסה בקושי מחצית מתקציב הרשות".

מנכ"ל משרד הפנים, ד"ר שוקי אמרני, הוסיף כי ראוי שהאזרחים ידעו מה הם אמורים לשלם. נעשו פעולות שונות כמו הפחתה בריבית הפיגורים ובשיעור העדכון, אך אין ספק שמדובר במצב המחייב שינוי עמוק מאוד כשברקע הרשות המקומית הזקוקה לארנונה לפעילותה ומצד שני התושבים שנדרשים לשלם. סוגיה אקוטית היא העלאות חריגות, המחייבת את אישור שר הפנים ושר האוצר. הוראות ההקפאה לא מאפשרות לשרי הפנים והאוצר לשנות את השיטה. לשינוי כזה יש השלכות מרחיקות לכת והוא עלול להביא לכך שבמקומות מסוימים הארנונה תעלה ובאחרים תרד. הוא ציין כי ועדת ברזילי טרם הגישה דוח למרות פניות חוזרות. בתגובה הציעה היו"ר, ח"כ רגב, לבטל את מינוי הוועדה והמנכ"ל אמרני השיב כי "אם לא יוגש הדוח תוך חודש, נשקול לבטלה".

חברת הכנסת פנינה תמנו שטה (יש עתיד) אמרה: "עם כל הכבוד ללובי החזק של ראשי הערים, צריך לזכור מה התושב מקבל. אנשים נבחרים ושוכחים את מצוקות הציבור. המחאה הבאה אחרי המילקי, תהיה מחאת הארנונה. אין ספק שצריך להשאיר שיקול דעת לראשי הרשויות, אבל כבית מחוקקים לא נדיר רגלינו מהנושא. ועדת ברזילי צריכה לעוף הביתה".

היו"ר ח"כ רגב סיכמה את הדיון: נושא הארנונה מהיום הוא על הכוונת של ועדת הפנים, שלא תרפה מהשר החדש ותקיים בנושא דיונים מדי שבוע, אליהם יוזמן גם אהוד ברזילי. הצעת ח"כ אשר לתקרה ומסגרת והגדרה בצו את הגדרת הנכסים היא טובה. צריכה להיות שליטה ממשלתית בבסיס ושפיל לראשי הערים. נקבע איזון מה הממשלה קובעת כרגולטור, ומה המשחק לראשי העיר על-פי קריטריונים מוסכמים. צריך להתחיל מהגדרת סף. היא דרשה לקבל את הקריטריונים לקביעת ארנונה ואמרה כי תקים ועדה לנושא שיטת חישוב הארנונה.

משרדנו הגיש תובענה ייצוגית נגד עירית הוד השרון בנושא אגרת שילוט

לבית המשפט המחוזי בלוד הוגשה ביום 5.10.14 באמצעות משרדנו בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד עיריית הוד השרון.

בתובענה נטען כי עיריית הוד השרון גובה באופן לא חוקי אגרות שילוט רטרואקטיביות שהוצאו לבעלי העסקים ברחבי העיר בניגוד לחוק העזר להוד-השרון (שילוט), התשנ"ז -1997.

עוד נטען כי העירייה מבצעת "עיגול שטחים" באופן המגדיל את החיוב הסופי, לעיתים במאות אחוזים, בצורה אבסורדית ומקוממת. לבסוף ציינה המבקשת כי העירייה אף גובה אגרות שילוט בגין פריטים אשר אינם קיימים כלל או אינם נכללים בהגדרת "מודעה" או "שלט" כהגדרתם בחוק העזר.

בתובענה, שהוגשה באמצעות עוה"ד טל יצחק אזרואל ושימי גולן, נטען כי על פי הוראות חוק העזר וכללי המינהל התקין אין בידי העירייה הסמכות להשית חיובים בגין אגרת שילוט לאחר שחלפה השנה לגביה הם מתייחסים. כמו כן נטען בכל מקרה כי מדובר בשומה רטרואקטיבית שאין העירייה מוסמכת להשיתה ולגבותה.

הקבוצה שבשמה הוגשה התובענה כוללת את כל מי שהוצאה לו דרישת תשלום רטרואקטיבית לשנת 2012 אך רק במהלך שנת 2013, וכן כל מי שהוצאה לו דרישת תשלום רטרואקטיבית לשנת 2013 אך רק במהלך שנת 2014, בגין אגרות שילוט. קבוצה נוספת היא כל מי שחויב על ידי העירייה בגין אגרת שילוט בדרך של עיגול שטחים כלפי מעלה, במשך 24 החודשים שקדמו להגשת התובענה.

המשמעות הכספית כתוצאה מהפרת הדין על ידי העירייה הינה משמעותית. כך מובא כדוגמא בתובענה כי במקום חיוב בגין 1.08 מ"ר נדרשת המבקשת לשלם בגין 2 מ"ר שלמים (תוספת של 0.92 מ"ר – לאור "עיגול שטחים"). כתוצאה מכך, במקום לשלם 494.64 ש"ח לפי שטחו המדויק של השלט, נדרשת המבקשת לשלם 916 ש"ח, כמעט פי שתיים.

לעיריית הוד השרון מוקנית הזכות לפי חוק התובענות ייצוגיות להודיע אם היא תחדל מהגבייה אם לאו וזאת תוך 90 ימים.

משרדנו הגיש תובענה ייצוגית נגד מי הרצליה בגין אספקת מים במדי מים (מונים) לא תקניים

משרדנו הגיש לאחרונה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד מי הרצליה. בבקשה נטען כי התאגיד מספק מים במדי מים שלא עברו את אישור מכון התקנים ואין עליהם את מועד הבדיקה והכיול כנדרש בתקנות. בנוסף, בית המשפט התבקש לקבוע כי בכל מחלוקת אודות כמות המים שנצרכה דרך מד בלתי תקין, הנטל יהיה על התאגיד להוכיח שהחיוב נכון למרות שמד המים בלתי תקני.