עמנ (ת"א) 10736-03-21 איסתא נכסים בע"מ נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב
המבחן העיקרי לצורך סיווג נכס וקביעת תעריפי הארנונה שבו יחויב הינו מבחן השימוש שנעשה בו בפועל. במקרה הנדון ועדת הערר קבעה, כממצא עובדתי, כי השימוש שנעשה בחניון בפועל הוא חלק בלתי נפרד מעסקי המערערות שכן מדובר בעסק לממכר רכבי יד 2, כאשר החניון משמש לאחסנת הרכבים הנמכרים ולבדיקתם על ידי קונים פוטנציאליים ואינו חניון הפתוח לכלל הציבור.
עמנ (ת"א) 13151-11-20 מנהל הארנונה בעיריית רמת גן נ' מועדון המרגנית
השאלה העיקרית שבמחלוקת היא ביחס לפרשנות הנכונה של סעיף 5 (ח) לפקודת הפיטורין: האם כאשר בנכס אחד מתקיימות פעילויות המזכות בפטור, וכאלו שאינן, והפעילויות שאינן מזכות בפטור נעשות במבנה שונה ונפרד באותו נכס, ניתן ליתן פטור ביחס למבנים שבהם נעשית פעילות מזכה בפטור. בית המשפט קיבל את הערעור וקבע כי ניתן ליתן פטור ביחס למבנים שבהם נעשית פעילות מזכה בפטור, כפוף לבקשת נישום לפצל את הנכס לצורך חיוב נפרד בתשלום הארנונה.
עתמ (מרכז) 5109-09-21 רחל איפרגן נ' עיריית ראשון לציון
ככלל הרשות המקומית רשאית להחליט אם לגבות חוב בדרך של הגשת תביעה אזרחית או בדרך של גבייה מנהלית, כאשר נקיטת הליכי גבייה מנהליים אינה מונעת את ניהול ההליכים האזרחיים בבית המשפט. נקבע במקרה זה כי החוב לא התיישן, שכן לא חלפו 25 שנים מעת שניתן פסק דין לטובת העירייה בתביעה הראשונה ועד לסגירת תיק ההוצאה לפועל ופתיחתו מחדש. כמו כן העירייה פעלה במסגרת תיק ההוצאה לפועל, בטרם נסגר ללא ידיעתה, ואף הגישה תביעה נוספת לאחר כמה שנים כך שאין לומר שוויתרה על זכויותיה. לעניין הריבית נקבע כי ככלל הסמכות להפחית או לבטל את שיעור ריבית הפיגורים מקורה בסמכותו הטבועה של בית המשפט ליתן "כל סעד ככל שיראה לנכון בנסיבות העניין".
עתמ (חי') 43260-11-21 מרק שרמן נ' עיריית קרית אתא
נפסק כי חוב ארנונה נתון להתיישנות וזו תחול גם על הליך גבייה פאסיבי, כלומר, העירייה אינה רשאית להימנע ממתן אישור לטאבו על פי סעיף 324 לפקודת העיריות כדי לגבות חוב שהתיישן. אומנם בעע"מ 8832/12 עיריית חיפה נ. סלומון (15/4/2015) נקבע כי ההלכה לפיה עירייה אינה רשאית לפעול בהליכי גבייה פסיביים, לא תחול על חובות שנצברו קודם למתן פסק הדין, אך בית המשפט קבע כי הליך הגבייה הפאסיבי נתון גם לשיהוי ובמקרה דנן אין ספק שהעירייה השתהתה ולא פעלה כמעט במשך כעשרים שנים. העתירה התקבלה וחוב הארנונה בוטל.
תא (ראשל"צ) 68367-12-19 מ. בר-און חברה לבנין בע"מ נ' עיריית רחובות
נדחתה בקשת העירייה לחזור בה מהודאה שנתנה במסגרת תצהיריה וכן לצרף ראיות חדשות. בית המשפט קבע כי בשל השלב המאוחר בו הוגשה בקשה זו, עם סיום שלב ההוכחות, לא ניתן לבצע מקצה שיפורים ולהשיב את ההליך לתחילתו, על אף הפגיעה המסוימת בהגעה לחקר האמת.
עמנ (חי') 25032-10-21 קבוצת גולד בונד בע"מ נ' מנהל הארנונה בעיריית חיפה
נדחתה טענת העותרת לפיה יש לסווג את שטח האחסנה שבחזקתה כ"מרכז אחסנה בתשלום" המקנה חיוב נמוך יותר בארנונה לפי צו הארנונה של עיריית חיפה. נקבע כי השטח הנדון אינו עומד בהגדרה כיוון שהשטח המבונה בו קטן מ-4000 מ"ר. בית המשפט הוסיף כי לא ברור מדוע קבעה העירייה גודל מזערי של שטח בנוי כתנאי לקבלת סיווג זה שכן אין הבדל ממשי בין קרקע לבין שטח בנוי לעניין אחסנה בתשלום אך לא ניתן לתקוף את הצו במסגרת הליכי השגה, ערר וערעור אלא יש לעשות זאת באמצעות הגשת עתירה מנהלית.
עמנ (חי') 30471-01-22 גימנסיה – בתי ספר תיכוניים ע"ש גולדנר בע"מ נ' עיריית חדרה
ערעור על דחייה על הסף של ערר אליו צורפה בקשה לצרף ראיות נוספות. בית המשפט קבע כי על פי תקנה 144 לתקסד"א ישנם שני מבחנים לצירוף ראיה חדשה בערעור: (1) לא ניתן היה לאתר את הראיה בשקידה סבירה ולהגישה בערכאה הראשונה במועד המתאים לכך; (2) הגשת הראיה דרושה כדי למנוע עיוות דין.
עתמ (ת"א) 39688-11-21 אופירה דרדיקמן נ' עיריית תל-אביב-יפו
התקבלה עתירה לביטול חוב ארנונה. נפסק כי העירייה פעלה שלא בתום לב ואף בדורסנות בגביית חוב זה במשך שנים. החוב נרשם על שם המנוח שלמה נדב ביחס לנכס שהחזיק משנת 1980 ועד למותו ביום 2010. עולה כי לאחר פטירת בנו הקטן ממחלה קשה בשנת 1992 נכנס המנוח לדיכאון והתמכר לאלכוהול, והנכס עמד נטוש במשך עשרים שנים. העירייה לא התחשבה במצבו העגום של המנוח וניסתה לגבות את החוב בכל מחיר על אף שנכנס ויצא ממכוני גמילה וכלל לא התגורר בנכס ואף לאחר פטירתו מנסה העירייה לגבות את החוב מביתו, היא העותרת. נפסק כי הרשות חבה בחובת הגינות ועליה לשקול שיקולים רלוונטיים. בנוסף, עם פטירת המנוח לא שלחה העירייה את ההתראות הרלוונטיות לכתובת הנכונה של העותרת ואף מטעם זה יש לומר שמשלוח ההודעות לכתובת סתמית לא עצר את מירוץ ההתיישנות.
תא (חד') 5274-02-17 תמר סלהוב נ' המועצה המקומית פרדס חנה – כרכור
נפסק כי לא כל עבודת סלילה מצדיקה הטלת היטלי סלילה אלא נדרש כי העבודות לשיפור או שדרוג כביש קיים תהיינה מהותיות ותיצורנה הרחבה משמעותית או שינוי מהותי בתכונות הכביש. תיקון כביש פגום והרחבה מינורית שלו אינם עולים כדי "סלילה" כמשמעותה בחוק העזר.
עמנ (ת"א) 28872-01-21 אסתר גיצלטר שושן נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב
נפסק כי התיקון לחוק התכנון והבנייה שנערך לאחרונה (תיקון מס' 126) הוציא "תוכנית כוללנית" מהגדרת המונח "תכנית" שבסעיף 1(א) לתוספת השלישית לחוק. משמעות התיקון היא כי להבא אישורה של תוכנית כוללנית לא ייחשב אירוע מס מידי לצרכי הטלת היטל השבחה. עם זאת, תוקן גם סעיף 4 לתוספת השלישית והוסף סעיף קטן (5א): "במקרקעין שבהם אושרה תכנית לאחר אישורה של תכנית כוללנית, תיווסף לשומת ההשבחה, השבחה בשל התכנית הכוללנית, אם היתה". דהיינו, ההשבחה הנובעת מתוכנת כוללנית לא הופטרה כליל מהיטל אלא שומתה נדחית עד לאחר אישורה העתידי של "תוכנית". עם זאת, בהוראות המעבר שהכתיב תיקון 126 נקבע יוצא מן הכלל, שתחולתו מותנה בתנאי – אם ביום פרסום התיקון טרם שולם ההיטל לפי שומה סופית, אזי ניתנת בידי החייב בהיטל ברירה: להמשיך בהליכי השומה או "לבקש כי השומה תיערך רק לאחר אישורה של תכנית נוספת".
עת"מ 45495-09-21 אוניפארם בע"מ נ' עיריית תל-אביב-יפו ואח'
בעתירה זו ייצג משרדנו את העותרת. העתירה התקבלה במלואה תוך שנפסק כי החיוב הרטרואקטיבי בארנונה שחייבה העירייה את העותרת (פועל יוצא של תיקון שומה) אינו יכול לעמוד. נפסק כי חיוב רטרואקטיבי בארנונה ככלל אינו חוקי, והוא יותר רק אימת שהנישום פעל בחוסר תום לב. במקרה דנן הטעות הייתה של העירייה ולא של העותרת, והעירייה למעשה הטעתה את העותרת כאשר שלחה לה מכתבים עם סיווג שונה ביחס לנכס, ואין לצפות מהעותרת לדעת שמדובר בסיווג שגוי. הסיווג שקבעה העירייה עמד בתוקפו כשבע שנים ויצר הסתמכות אצל העותרת, הסתמכות אשר החיוב הרטרואקטיבי פוגע בה באופן משמעותי.
עתמ (חי') 27583-03-22 יעל דיין נ' עיריית טירת הכרמל
עתירה לפי חוק חופש המידע בה נקבע כי העירייה חייבת למסור לעותרת כרטסת הנהלת חשבונות של המשכיר של הנכס. נקבע כי על העירייה להעביר את המידע כי לא השיבה לפנייה לפי חוק חופש המידע, כי לא הגישה תשובה לעתירה וכן כי לגופו של עניין לא הראתה מדוע המצאת המידע תפגע באותו צד שלישי (המשכיר). נקבע כי אף אם העירייה חוששת שמא תיפגע זכות הפרטיות של צד ג', נראה, כי אין בכך כדי להצדיק אי המצאת כרטסת הנהלת חשבונות של אחד מן הגופים המסחריים שהתקשר עם העירייה, כאשר החוזה בינו לבין העירייה כולל הוראת קיזוז.


