עמ"נ (ת"א) 28201-03-21 פז קבלנים, יזמות ובנייה בע"מ נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה הרצליה (נבו, 28.3.2024) – פסק דין חלקי שניתן באולם
בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט גלעד הס) נתן פסק דין חלקי שבו קיבל את הערעור המינהלי בחלקו, ביטל את החלטת ועדת הערר וקבע כי יש לבחון אך ורק אם ההקלה בקו הבניין אפשרה שטח עיקרי נוסף, ואם כן – החיוב בהיטל השבחה יחול רק בגין שטח זה, ולא בגין שיפור תכנוני, או כל רעיון אחר. לאור הסכמת הצדדים ואף שהדבר אינו מקובל, בית המשפט הורה על העברת התיק לשמאי שאול רוזנברג שיבדוק את הסוגייה ויקבע עבור כל מקרה ומקרה – האם קיים שטח עיקרי שההקלה אפשרה: אם לא, לא יחול חיוב בהיטל השבחה, ואם כן יקבע מהו החיוב הראוי לדעתו.
עמ"נ (מרכז) 4099-09-23 מועצה מקומית קדימה-צורן נ' טרק אופניים ישראל בע"מ (נבו, 18.6.2024)
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט שמואל בורנשטין) קיבל את הערעור המינהלי וקבע, כי החלטת ועדת הערר בטלה בשל העדר נימוקים למסקנתה בדבר סיווג הנכס לצרכי ארנונה, ולפיכך הדיון הוחזר לוועדת הערר על מנת שתיתן החלטה מפורטת ומנומקת כראוי.
עת"מ (חי') 62902-05-24 מדינת ישראל – משרד הביטחון נ' מנהלת הארנונה של מועצה אזורית משגב (נבו, 23.6.2024)
בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט אייל דורון) קיבל את הבקשה וקבע, כי לבית המשפט סמכות להאריך את המועד להגשת עתירה מנהלית ככל שהמבקש הראה קיומה של "הצדקה" להארכה, ובחינת הבקשה תיעשה על פי דיני השיהוי הכלליים. בנסיבות העניין, בית המשפט הורה על הארכת המועד, תוך חיוב המבקשת בהוצאות ע"ס 15,000 ש"ח לטובת המשיבה.
ת"צ (מרכז) 63240-09-16 חיים אירים נ' עיריית נס ציונה (נבו, 1.7.2024)
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת הבכירה מיכל נד"ב) קיבל את התביעה הייצוגית וקבע, כי חיוב בהיטל תיעול בגין שטחי מרפסות נעשה שלא כדין עד לאישור תחשיב חוק עזר חדש. בית המשפט העמיד את סכום הגמול ושכ"ט על 15% מסכום ההשבה (2% לתובע הייצוגי ו-13% לעו"ד).
ת"א (י-ם) 12925-12-19 עירית ירושלים נ' עילית השכרת ציוד לאירועים בע"מ (נבו, 2.7.2024)
בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט משה בר-עם) קיבל את התביעה בחלקה וקבע, כי חזקת ההברחה המעוגנת בפקודת מס הכנסה מאפשרת להטיל על בעל השליטה בחברה אחריות אישית לתשלום חוב ארנונה של החברה. בהתקיים חזקת ההברחה, יש להגביל את יכולת העירייה לגבות ארנונה לשווי הנכסים שהיו לחברה ערב הפסקת פעילותה, מקום שבו בעל השליטה לא העמיד תשתית ראייתית מספקת לביסוס העברתם בתמורה מלאה. בנסיבות העניין, והואיל והנתבע לא הרים את הנטל לסתור את חזקת ההברחה, הוא חויב בתשלום חובות החברה בארנונה עד לשווי הנכסים שלה במועד הפסקת פעילותה.
עת"מ (י-ם) 17144-04-23 ע. אליאס בע"מ נ' עירית ירושלים (נבו, 8.7.2024)
בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת שירלי רנר) קיבל את העתירה וקבע, כי הוראת סעיף 3(ב) לחוק עזר סלילה של ירושלים, הפוטרת מתשלום שטחים שבעבורם שולם חיוב ראשון, חלה גם מקום שבו שולם חיוב ראשון קודם, אך היתר הבניה שבגינו שולם ההיטל לא ניתן ולא מומש.
עמ"נ (ת"א) 30153-04-23 אורבן פלייס בע"מ נ' מנהל הארנונה של- עיריית תל אביב (נבו, 9.7.2024)
בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת לימור ביבי) דחה את הערעור המינהלי וקבע, בין היתר, כי החלטת ועדת הערר ניתנה בהתאם לדין, הואיל והמערערות דשם לא עמדו בנטל הבאת הראיה, כי השימוש הנעשה ע"י המשתמשים בחללי העבודה עומד בתנאי סיווג "בית תוכנה" הקבוע בסעיף 3.3.3. לצו הארנונה של עיריית תל אביב; וכי בהעדר כללים ברורים, בין היתר בכל הנוגע לתקופת ההחזקה המינימלית, ספק אם הרשות המקומית תוכל לעמוד בגזירת שינוי המחזיקים בחללי העבודה. בית המשפט לא קבע מסמרות בעניין אופן בחינת השימוש – של המערערות דשם או של לקוחותיהן.
ת"א (חי') 58794-07-23 גרייס גרופ קבוצת האחים חן בע"מ נ' עיריית קרית אתא (נבו, 9.7.2024)
בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט חננאל שרעבי) קיבל את התביעה וקבע, כי מקום שבו התנהל הליך בפני שמאי מכריע והוועדה המקומית לא הגישה ערר לוועדת הערר לפי סעיף 14(ב)(4) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, אזי לא ניתן להעלות טענה שמאית בהליך אזרחי שנפתח לאכיפת השומה המכרעת בפועל; וכי אם מדובר בתשלומי איזון במסגרת תכנית איחוד וחלוקה לפי סעיף 122 לחוק התכנון והבניה, אזי יש להתחשב בהם בקביעת שווי מצב חדש לחיוב (המקבל) או להפחתה (של המשלם) בעת חישוב היטל ההשבחה.
ת"א (מרכז) 11898-07-20 לנדקו ישראל ייזום וניהול בע"מ נ' עיריית יהוד מונוסון (נבו, 10.7.2024)
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט אורן שוורץ) קיבל את התביעה בחלקה וקבע, בין היתר, כי משמדובר בהסכם פיתוח שבטל מחמת אי-חוקיותו לפי סעיף 31 לחוק החוזים (חלק כללי), הרי שלא ניתן לחייב את העירייה בתשלום הרווח היזמי הנובע מההסכם הפסול. חלף זאת, בית המשפט חייב את העירייה בהשבת חלק מהוצאות החברה בגין תכנון הפרויקט בלבד.
עת"מ (ת"א) 37168-08-23 ג'יימס רולנד אטלי נ' עיריית תל-אביב-יפו (נבו, 14.7.2024)
בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת ארנה לוי) קיבל את העתירה וקבע, בין היתר, כי התשתית העובדתית העולה מהראיות המינהליות הקיימות וכלל הנסיבות מובילה למסקנה, כי בין אם מדובר בהתיישנות ובין אם מדובר בשיהוי, אין מקום לנקוט הליכי גבייה מנהליים לגביית חובות משנים 2006-1999.
עמ"נ (ת"א) 44736-09-23 מנהל הארנונה בעיריית תל-אביב יפו נ' עפ"מ נכסים בע"מ (נבו, 15.7.2024)
בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת ארנה לוי) דחה את הערעור המינהלי וקבע, כי החלטת ועדת הערר סבירה, מתיישבת עם עובדות ונסיבות המקרה, ההיגיון ותכלית צו הארנונה, כמו גם עם החלטות קודמות של ועדת הערר (שלא הוגש כנגדן ערעור) ואף אינה מנוגדת לפסיקה המנחה בנושא איחוד יחידות השומה, ובענייננו – איחוד שטחי מחסנים. בד בבד נקבע, כי הואיל ומדובר בשטחי מחסנים של משרד עו"ד ולא קיימת אפשרות פיזית למצוא מחסן אחד בגודל המתאים לצרכיו בבניין בו הוא שוכן, הרי שאין סיבה מהותית לכפות על המחזיק, בשל נסיבות חיצוניות ואילוצים פיזיים-חיצוניים, פיצול יחידות המחסנים לצרכי ארנונה, בהיותו מלאכותי לגמרי, מכביד ומסורבל בנסיבות העניין.
רע"א 8857/23 עיריית פתח תקוה נ' שוויצריה הקטנה פתח תקווה (נבו, 21.7.2024)
בית המשפט העליון (כב' השופטים א' שטיין, ח' כבוב ור' רונן) דחה בקשה למתן רשות ערעור אזרחי וקבע, כי במסגרת כתב הגנה בתביעה לגביית חוב ארנונה ניתן להעלות כל טענת הגנה שאינה בסמכות ועדת הערר ושקבלתה מביאה למסקנה שהחוב אינו חוקי, היינו כל טענת הגנה שנכנסת לגדרו של סעיף 3(ב) לחוק הערר. בד בבד נקבע, כי מאחר שטענת האפליה של המשיבה דשם נכנסת לגדרו של סעיף 3(ב) לחוק הערר, יש להותיר את תוצאתה של החלטת בית המשפט המחוזי על כנה כך שהתיק יוחזר לבימ"ש השלום על מנת שזה יידון בטענה זו ויכריע בה לגופה.
ת"א (פ"ת) 19585-05-20 מיתב – מים, תיעול וביוב בע"מ נ' מי השרון 1984 חברה למבנים מעץ בע"מ (נבו, 22.7.2024)
בית משפט השלום בפתח תקוה (כב' השופט אריאל ברגנר) דחה תביעה לגביית היטלי מים וביוב וקבע, כי תאגיד המים לא עמד בנטל הבאת הראיות לצורך הוכחת חריגות בניה המהוות את בסיס החיוב בהיטלי מים וביוב. בד בבד נקבע, כי תאגיד המים לא הראה שעשה שימוש בסמכותו מכוח סעיף 42 לחוק תאגידי מים וביוב – כלומר להיכנס לנכס לשם עריכת מדידות ובדיקות, ללא צורך בקבלת הסכמה.