עע"מ 6911/19 דוד יצחקי נ' עיריית הוד השרון (25.3.24)
בית המשפט העליון, בדעת רוב (כב' השופטים ע' פוגלמן ו-א' שטיין, כנגד השופטת ר' רונן), פסק כי אין לנהל תובענה ייצוגית בעניין חיוב בריכות ביתיות בהוד השרון, מחמת שלא מתקיים החריג בדבר "חשיבות ציבורית עקרונית מיוחדת" (שנקבע בפרשת אספיאדה). הואיל ומדובר בשאלה בדבר סיווג נכס, הכוללת רכיבים עובדתיים הטעונים בירור ובמחלוקת פנימית הנוגעת לפרשנות ויישום צו הארנונה, נקבע כי יש לדון בשאלה בפני ועדת הערר לענייני ארנונה (המוסמכת לדון גם בהיבטים משפטיים הנוגעים לחיוב כאמור).
בנסיבות העניין, לא קבע בית המשפט העליון הלכות נוספות בעניין זה.
עמ"נ (ב"ש) 8625-04-23 מועצה אזורית בני שמעון נ' אנלייט כרמים (8.4.24)
בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע (כב' השופטת ג' לוין) נתן פרשנות מרחיבה ותכליתית, "המגשימה באופן הטוב ביותר את תכליתו של החיקוק", לסיווג "מערכת סולארית" לפי תקנות ההסדרים – ביחס לחדרי חשמל, ממירים ושנאים המשמשים לייצור חשמל פוטו-וולטאי. זאת, תוך העדפת הסיווג האמור על סיווג שיורי של "משרד, שירותים ומסחר".
עמ"נ (י"ם) 33348-01-24 עיריית ירושלים נ' קשר רנט א קאר בע"מ (24.3.24)
בית המשפט לעניינים מינהליים (כב' השופט נ' פלקס) קבע כי נכס בהחזקת חברה להשכרת ומכירת רכבים משמש באותו מקרה מיוחד את "ליבת פעילותה העסקית" של הנישומה ועל כן אין לסווג אותו כנכס לחניה (שאינו פתוח לציבור הרחב), אלא בסיווג משרדים, שירותים ומסחר – הגם שמדובר בסיווג כללי או שיורי.
עמ"נ (ב"ש) 4853-07-23 אור סחר און גל בע"מ נ' מנהלת הארנונה של המועצה האזורית באר טוביה (21.3.24)
בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע (כב' השופט ג' גדעון) קיבל ערעור שהגישה החברה על החלטת וועדת ערר והורה על ביטול החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה ועל החזרת הדיון אליה לשם בירור עובדתי בקשר עם סיווג נכס כ"מרכז לוגיסטי". בתוך כך, קבע בית המשפט הן כי הגדרת מרכז לוגיסטי "אינה שוללת הכרה במחסן שמאוחסנת בו סחורה שמטרתה להימכר"; והן כי על ועדת הערר היה לתת משקל פרשני לניסיונות הרשות המקומית לבצע שינויים בצו הארנונה בהקשר לסיווג זה – ניסיונות שלא אושרו על ידי שרי הפנים והאוצר (המערערת יוצגה על-ידי משרדנו).
עת"מ (חיפה) 8781-01-24 מועצה מקומית ג'ת נ' ח'אלד חסן עסבה (18.3.24)
בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה (כב' השופט ר' שפירא) דחה על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית עתירה שהגישה רשות מקומית כנגד החלטת מנהל הארנונה באותה רשות עצמה (!).
בית המשפט קבע כי "רשות מקומית אינה יכולה לפנות לא לוועדת הערר ולא לבית משפט לעניינים מינהליים נגד החלטת מנהל הארנונה… מנהל הארנונה ממלא תפקיד ציבורי על פי דין ברשות המקומית והוא הוא הרשות המקומית בכל הנוגע להשגות דרישות תשלום הארנונה". עוד הוסיף בית המשפט כי "תפקידו של מנהל הארנונה הוא תפקיד סטטוטורי והוא אינו כפוף להוראות ראש הרשות המקומית, הגזבר, היועץ המשפטי של הרשות המקומית או מועצת הרשות המקומית". בסיום פסק דינו העיר בית המשפט כי יש מקום לבחון את שינוי ההסדר החוקי הקיים בעניין זה.