עע"מ 6076/22 עיריית חיפה נ' חברת תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ (14.1.24)
בית המשפט העליון (כב' השופטת ד' ברק-ארז, בהסכמת כב' השופטות י' וילנר ו-ר' רונן) דן בשאלת חוקיות חיוב רטרואקטיבי בנסיבות הייחודיות של המקרה. בית המשפט קבע כי אכן "נקודת המוצא לדיון היא עמדה שלילית וחשדנית כנגד חיוב רטרואקטיבי", אולם הפגיעה בהסתמכות של המחזיק נחלשת כאשר הנכס לא חויב כלל בארנונה. לאור חובת ההגינות (המופחתת) של הפרט וחלוקת האשם התורם בין הצדדים קבע בית המשפט כי יש להתיר חיוב רטרואקטיבי של 3 שנים, בלבד.
עת"מ (ב"ש) 43629-06-22 א – ג.ב.ע. – נכסים והשקעות בע"מ נ' עיריית אשדוד (3.1.24)
בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע (כב' השופטת ג' לוין) קיבל באופן חלקי עתירה בעניין היטלי פיתוח. בית המשפט בחן את דרישות התשלום למול הוראות הסכם הפיתוח ביחס למקרקעין ותשלום דמי השתתפות כאמור. כך התקבלה העתירה בעניין גביית היטל סלילת כבישים והיטל תיעול (כשנקבע כי הפטור מתשלום דמי השתתפות בהקשר זה שקול לתשלום דמי השתתפות), אך נדחתה העתירה ביחס להיטלים נוספים – לרבות היטל שצ"פ, בהתאם לקביעת מהנדס הרשות המקומית.
ת"צ (ת"צ) 29590-10-22 יעקב פיקל נ' מועצה אזורית מטה בנימין (26.12.23)
בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (כב' השופטת ש' רנר) פסק כי חוק בתי משפט לעניינים מינהליים אינו חל ביו"ש. על כן, לפי הוראות חוק תובענות ייצוגיות ותקנון המועצות המקומיות (יו"ש), לא ניתן להגיש תובענה ייצוגית "מינהלית" – לרבות בבית המשפט בירושלים – כנגד רשות ביו"ש בכלל ובעניין ארנונה בפרט.
עמ"נ (ב"ש) 37247-03-23 הלני השקעות ונדל"ן בע"מ נ' מנהל הארנונה עיריית קריית גת (18.12.23)
בית המשפט המינהלי בבאר שבע (כב' השופט ג' גדעון) דחה ערעור על החלטת ועדת הערר ארנונה, שלא לתת פטור "נכס הרוס" לפי סעיף 330 לפקודת העיריות. בית המשפט ציין כי אין מקום להתערב בקביעה העובדתית של ועדת הערר, על בסיס ראיות וסיור שערכה במקום, כי לא מתקיימת דרישת הפסיקה ל"הרס או נזק קיצוני" של הנכס.
ת"א (ת"א) 3347-08-16 מכבי שירותי בריאות נ' עיריית חולון (4.1.24)
בית משפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט י' גייפמן) דן בשתי סוגיות ביחס לחיוב התובעת בהיטלי פיתוח. ראשית, נקבע כי לא ניתן לקזז מהחיוב בקשר עם הריסת מבנה ישן – שהעירייה עצמה הייתה בעלים קודם שלו, מכיוון שלא ניתן לקבוע כי שולם בגינו היטל בעבר. שנית, נדחתה התביעה להחזר הוצאות פיתוח שביצעה התובעת על חשבונה לפי הסכם חכירה – ונקבע כי בנסיבות העניין חל פטור מהשבה מטעמי צדק, לפי סעיף 2 לחוק עשיית עושר ולא במשפט.
ע"א (י"ם) 54333-02-23 חמדי נאבלסי נ' עיריית ירושלים (26.12.23)
בית משפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים ד' כהן-לקח, ד' גדעוני, ע' אבמן-מולר) קיבל את הערעור על בית משפט קמא בחלקו – בקבעו כי, בנסיבות העניין, דברי הנישום בהליך משפטי אחר אינן מהווים "הודאה מספקת" (מפורשת וברורה) לקיום זכות, לעניין סעיף 9 לחוק ההתיישנות, בקשר עם חובות ארנונה לרשות המקומית. בית המשפט אישר את קביעות בית משפט קמא שדחה טעמים אחרים כנגד טענת ההתיישנות – לפי סעיפים 6, 7 ו-8 לחוק ההתיישנות (מועד תחילת ההתיישנות, תרמית או הטעיה, התיישנות שלא מדעת). בית המשפט המחוזי פסק גם כי אין מקום לסטות מהכלל על תוספת הפרשי הצמדה וריבית מלאים כחוק.
ע"א (י"ם) 18615-06-23 מרדכי גרשון כלאב נ' עיריית ירושלים (10.12.23)
בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ת' בר-אשר) קיבל תביעה כספית נגד שותף שנטש את הנכס, אך נותר רשום כמחזיק – לפי הוראת סעיף 325 לפקודת העיריות. בית המשפט דחה טענות נוספות כנגד החיוב מחמת אי-מיצוי הליכים, ולפי רישומי העירייה לרבות מכוח סעיף 318 לפקודת העיריות וחזקת התקינות המינהלית.