עמ"נ (מרכז) 61706-09-22 שחר קייקוב נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה גבעת שמואל (8.6.23)
בית המשפט המינהלי מרכז (כב' השופט דרור ארד-אילון) קיבל ערעור על החלטת ועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה וקבע כי לא הוכח כי קבוצת הרוכשים היא "קבוצת רכישה" באמצעות "גורם מארגן". משלא נקבע כי הרוכשים מהווה יחידה כלכלית אחת, כל אחד מהם בנפרד זכאי לפטור מהיטל השבחה למחזיקים במקרקעין במשותף.
עמ"נ (ת"א) 18996-10-21 אפריקה ישראל מגורים בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב (24.5.23)
בית המשפט המינהלי בתל אביב (כב' השופט גלעד הס) קיבל ערעור על החלטת ועדת הערר לפיצוים ולהיטל השבחה וקבע כי לא ניתן לחייב בהיטל השבחה בגין שימוש חורג ביחס לתקופה שקדמה לאישורו כדין, דהיינו – ביחס לשימוש שנעשה שלא כדין. שני טעמים ניתנו להחלטה: ראשית כי היטל השבחה מוטל על התעשרות הנובעת מאקט תכנוני (אישור השימוש החורג בפועל ובמועד החוקי), ושנית על מנת שלא לעודד עבריינות בניה. בית המשפט אזכר את הוראות חוק התכנון הבניה, האפשרות גביית אגרות והיטלים – ואף קנסות – באופן מלא, לגבי תקופת העבר, ללא "הכשרת שרץ הבניה".
עמ"נ (ת"א) 39445-12-21 הוועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה נ' אפריקה ישראל מגורים בע"מ (16.5.23)
בית המשפט המינהלי בתל אביב (כב' השופט גלעד הס) דחה ערעור על החלטת ועדת הערר לפיצוים ולהיטל השבחה וקבע כי במסגרת חישוב היטל ההשבחה בגין אקט תכנוני יש מקום להביא בחשבון את מגבלת תוכנית "מחיר למשתכן" החלה על המקרקעין – לפי עקרון הבסיס של היטל ההשבחה, הוא עקרון ההתעשרות. כמו כן, קבע בית המשפט כי מגבלות אלה הינם "תנאים כלליים" (או "תנאי פנימי הקשור לתכנון") שיש להביא בחשבון בשומת היטל השבחה.
ת"א (ת"א) 48554-04-21 אלייד נדל"ן בע"מ נ' מי ברק תאגיד המים והביוב של בני ברק בע"מ (7.6.23)
בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט ה' קירש) יישם את "הלכת מניב ראשון" וקבע כי "שטח הבניה" לעניין תשלום דמי הקמה, המשולמים לתאגיד המים והביוב, נקבע לפי היתר הבניה – ואין מקום לעריכת חישוב נוסף. כך נקבע כי בשטח המחויב נכללים מסדרונות מילוט. ומנגד, פטורים מחיוב: "מרתף חניה", כלל שטח מפלס החניה, ושטחים בלתי-מקורים. ביחס להפחתת שטחי הריסה קיבל בית המשפט את טענות הנישומה, הן ביחס להיקף השטחים והן ביחס לאי-התמלאות התנאים להגבלת הניכוי (סעיף 10(ד) לכללי דמי ההקמה).
עת"מ (ב"ש) 29952-08-21 מדינת ישראל נ' עיריית אילת (3.5.23)
בית המשפט המינהלי בתל אביב (כב' השופטת ח' סלוטקי) קיבל את העתירה וקבע כי משהעירייה לא דרשה ולא גבתה היטל סלילה ממי שהחזיק בנכס עת התקיימה עילת חיוב לראשונה – הרי שהעירייה מנועה מלגבות את ההיטל מהמחזיק הנוכחי, גם אם התקיימו פעולות סלילה לאחר העברת החזקה (בהתאם להלכת מישור הבונים ולרר).
ת"א (בת ים) 59363-09-19 עיריית בת ים נ' הקטורת אירועים בניחוח אחר בע"מ (24.5.23)
בית המשפט השלום (השופטת ר' אופיר) ביצע הרמת מסך סטטוטורית, לפי חוק ההסדרים, לעניין חוב ארנונה כנגד "בעל השליטה בפועל" של הנישומה.
בר"מ 1863/22 מועדון המרגנית נ' מנהל הארנונה בעיריית רמת גן (23.5.23)
בית המשפט העליון (המשנה לנשיאה ע' פוגלמן, בהסכמת השופטים א' שטיין ו-ג' כנפי שטייניץ) קבע כי ניתן להגיש בקשה לפיצול נכס (נכס רב-תכליתי) במסגרת השגה למנהל הארנונה – וכי אין הכרח בהגשת בקשה נפרדת. בית המשפט לא נתן רשות ערעור בעניין פרשנות הפטור מארנונה ל"מוסד מתנדב לטובת הציבור" ונושאים נוספים שנדונו בבית משפט קמא באותה פרשה.
בר"מ 8267/20 מנהל הארנונה בעיריית תל אביב נ' שובל ניהול השקעות בע"מ (24.4.23)
בית המשפט העליון (המשנה לנשיאה ע' פוגלמן, בהסכמת השופטים נ' סולברג ו-א' שטיין) דן בשאלה איזה "סיווג משנה תלוי שימוש" ניתן לקבוע לנכס ריק – בהתאם להלכה כי יש לקבוע לנכס ריק סיווג לפי היתר הבניה (סיווג שאינו בניגוד להיתר הבניה). "בבחינת כל מקרה לגופו" קבע בית המשפט העליון לא ניתן לקבוע לנכס ריק סיווג "בית תוכנה", אך הדגיש כי מדובר בקביעת פרטנית "חלף קביעת כלל גורף" בשאלה זו.
עע"מ 7990/20, עע"מ 137/21 שירותי בריאות כללית נ' מועצה מקומית חצור הגלילית (1.6.23)
בית המשפט העליון (כב' השופט י' עמית, בהסכמת כב' השופטות ד' ברק-ארז ו-י' וילנר) דן בכללים שיש להחיל בעת הוצאת היטל פיתוח יזום בגין עילת חיוב ראשונית, בגין ביצוע עבודות תשתית הגובלות בנכסים המוחברים מזה שנים ארוכות לתשתיות עירוניות – שטח מפותח.
בית המשפט אימץ את עמדת היועצת המשפטית לממשלה וקבע כי בחיוב כאמור ישנם שני שלבים: תחילה, על הרשות המקומית להניח תשתית עובדתית (ואין די בחזקת תקינות המינהל או בהוראת סעיף 318 לפקודת העיריות); ורק לאחר מכן, על הנישום להוכיח תשלום בעבר או הפליה.