עת"מ (מרכז) 16085-09-16 מכון ויצמן למדע נ' עיריית רחובות – אפליה בחיוב של כיסים עמוקים לא מבטלת את החיוב, אלא מעמידה חובה לעיריה לתקן את האפליה; המועד לחיוב בהתאם לחוק העזר הינו מועד סיום התכנון של השצ"פ; פגמים בהודעת החיוב אינם מבטלים את החבות בהיטל; חיובים שנשלחו 4 שנים לאחר התחלת העבודות אינן מקימות שיהוי, אלא מתייחסות למועד הקובע של התעריף (מועד סיום העבודות).
עת"מ (חי') 67453-03-18 נייר חדרה בע"מ נ' עיריית חדרה – הזכות לקבלת מידע היא מאבני היסוד של חברה חופשית; בשל טענה לאכיפה בררנית הורה ביהמ"ש לעירייה למסור העתקי חיובים של מחזיקי נכסים אחרים באותו רובע; העיריה לא הסבירה מדוע לא יכולה לאתר הסכמים וחיובים משנים קודמות (מעל ל-7 שנים), ולא גיבתה את טענתה לקושי באיתור – בתצהיר, ולכן קבע ביהמ"ש שהעירייה תצטרך לאתר ולמסור את ההסכמים והחיובים.
עמ"נ (חי') 13756-09-18 בטי מלק נ' עיריית חדרה – עצם הכרזה על מבנה כמסוכן אינה הופכת בהכרח אותו ללא ראוי; נכס שהוכרז כמסוכן, ועדיין עושים שימוש בחלקים ממנו, הרי שהשימוש מבטל את טענת הנכס לא ראוי; דרושים אינדיקטורים נוספים למכתב ממהנדס שנכס מיועד להריסה, כגון חוו"ד ועדויות.
ת.א (י-ם) 7506-12-12 פילגרימז פלס הוטלס ירושלים בעמ נ' עירית ירושלים – לא נדרש אישור השרים לשינוי סיווג של נכס ספציפי, אלא רק לשינויים כלליים; גם במקרים שנדרש אישור השרים לשינוי סיווג, יכול ביהמ"ש להורות על השבה כשהוא מוצא לנכון; כאשר ישנו אי שוויון שעל פניו אינו סביר בצורה קיצונית, לא תספיק לרשות רק חזקת התקינות המנהלית; כאשר יש שינוי חישוב בצו הארנונה לטובת הנישומים, אין בכך כדי להוות ראיה שהצו הקודם אינו סביר, אבל ככל שהשינוי גדול יותר כך יכול הדבר להעיד על אי סבירות השיטה הקודמת; נכס שהיה מסווג באזור א' יסווג באזור ב' בשל חוסר הסבירות בצו.
עת"מ (מרכז) 37748-04-16 מועדון רחובות לספורט תרבות ונופש נ' עיריית רחובות – עקרון חד פעמיות ההיטל קובע כי שעה ששולם על כביש אחד – לא יגבו בגין כביש נוסף; איסור הרחבת חזית חל גם על הוספת פרשנות משפטית ולא רק על הוספת עובדות; לא ניתן לייחס את עלות סלילת הכביש לסלילת מדרכות; מאחר והחיוב הוצא 3 שנים לאחר קביעת תחילת העבודות ע"י מהנדס העיר – גם דרישות אלו נגועות בשיהוי. מספר חודשים לא היו נחשבים לשיהוי; תעודת מהנדס לחיוב שצ"פ צריכה להיות ספציפית ולפרט את הזיקה שבין הנכס לשצ"פ; עבודות תחזוקה לשצ"פים אינן מהוות עילה לחיוב שצ"פ.
עמ"נ (ת"א) 13337-09-18 אימונומי אינטראקטיב בע"מ נ' מנהל הארנונה עיריית תל אביב – בית תכנה שחלקו הקטן משמש לפיתוח לא ייחשב כ"בית תכנה" מבחינת הארנונה; הכרה של רשות המיסים בחברה כ"מפעל תעשייתי" אינה מספקת לשם סיווג הנכס כ"בית תכנה".
ת"א (כ"ס) 47354-06-18 מועצה מקומית דרום השרון נ' גיורא מזרחי - בהסדר תשלומים, כל תשלום עומד בפני עצמו ולא ממועד ההסדר, לכן תשלומים שעברו 7 שנים ממועד תשלומם – התיישנו.
עת"מ (ת"א) 542101-01-16 הכפר הירוק ע"ש לוי אשכול נ' עירית רמת השרון – בשל חובת העירייה לבצע גבייה כדין, לא ניתן להסתמך על העובדה שהעירייה לא חייבה את הנישום בעבר מתשלומי היטלים; חברה ממשלתית הינה גוף עצמאי שבשונה מהמדינה - אינו זכאי לפטור מהיטלי תיעול או פיתוח; מוסד חינוכי שאינו בבעלות העירייה אינו זכאי לפטור מהיטלים; עבודות עצמיות, בלי הסכם חלף תשלום דמי פיתוח עם העירייה, אינן מצדיקות פטור מהיטלי פיתוח; לא יופחתו היטלי פיתוח משטחים המיועדים להפקעה; מאחר וחוק העזר קובע כי ניתן לחייב בהיטלים בגין מבנה ארעי, לא יופחתו היטלי הפיתוח; שכירות קצרת טווח במקרקעין ציבורי, אינה הופכת את השוכר כחוכר לדורות והוא אינו חב בהיטלי הפיתוח.
ת"א (מרכז) 42918-09-17 מתנה מדאר נ' רשות מקרקעי ישראל - מחוז מרכז – רמ"י הינה נאמן של הציבור, ולכן יש עליה חובה לנהוג ברמת הגינות גבוהה ביחסיה עם הפרט, ולכן אינה יכולה להטיל תוספת תשלום ללא עיגון חוקי; אפשר להוסיף תוספת ריבית לשומה שעברו שנתיים ממועד עריכתה (בהתאם להחלטה 1237).
ת"א (ת"א) 20781-09-16 ויתניה בע"מ נ' מי אביבים 2010 בע"מ – מי ששילם את היטלי הצינורות והביוב בתקופת המעבר לתאגידי המים, יהיה זכאי להחזר גם אם שילם לפני הפנייה לתאגיד לתיקון הדרישה; הוראה הניתנת לפירושים שונים – יש לפרש לטובת הנישום; האיזון לשיהוי בתביעה יהיה מתן אפשרות לתאגיד להחזיר את התשלום העודף ללא תשלום ריבית.
ת"צ (חי') 25812-10-17 פסחוב ואח' נ' עירית חדרה – הטלה ראשונה אינה דורשת אישור של השרים; אין צורך שהרשות תפרט את כל הרכיבים הניתנים לחיוב בצו הארנונה.
עת"מ (חי') 17393-03-17 מיכאל חלג ואח' נ' עיריית חדרה – הליך גילוי המסמכים בהליך המנהלי, להבדיל מההליך האזרחי, מוגבל לעובדות שעלו בכתב התשובה, ובית המשפט ייתן הוראה לגילוי רק לגבי מסמכים הדרושים לצורך ההכרעה שבפניו; עתירה כנגד היטל פיתוח לא מצדיקה בקשה לגילוי של כל העבודות בעיר.
תא"מ (חד') 31941-02-17 גד אהרון נ' מועצה מקומית פרדס חנה – כרכור – סלילת כביש במקום שבו הייתה דרך עפר, מהווה עילה לחיוב היטל סלילה; הנטל להוכיח אם שולם היטל ע"י מחזיק קודם – מוטל על כתפי הרשות, שהמידע נמצא בידיה; שעה שהרשות לא חייבה בהיטל סלילה את המחזיק בנכס, וללא סיבה ראויה, אין היא יכולה לחייב את המחזיק שבא במקומו – הדבר יהווה פגיעה בשוויון; בהתאם לחד פעמיות ההיטל – בשעה ששולם ההיטל בגין רחוב גובל אחד, לא ניתן לגבות עוד פעם היטל סלילה על אותו נכס.
ע"א 4291/17 עו"ד מוטי אלפריח נ' עיריית חיפה – תביעה ייצוגית אינה מתאימה לתקיפת חוק העזר; המקרים המתאימים לתקיפה עקיפה באמצעות תביעה ייצוגית היא מקרים שבהם הדברים מוסכמים וגלויים, כאשר לא ניתן לתקוף את המעשה המנהלי בצורה אחרת, ולא כנגד שיקול הדעת של הרשות; יש לשקול מיצוי הליכים כנגד כל הצדדים (למשל – משרד הפנים שאישר את חוק העזר).
עמ"נ (ת"א) 58784-07-18 קניון רמת אביב בע"מ נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב – מקום בו אין מחלוקת בין הצדדים הקרובים לנכס לגבי מיהות המחזיק, ותשלומי הארנונה משולמים כסדרם, אין מקום לשיקול דעת של מנהל הארנונה והוא צריך לרשום את המחזיק; בשל הסכמת הצדדים – חויבה העירייה לרשום מחזיקים בחלק יחסי של השטחים המשותפים.
ת"צ (ב"ש) 11325-05-18 יצחק שטרית נ' עיריית אשדוד – סכומם התגמול ושכ"ט בתובענה ייצוגית נתונים לשיקול דעתו של בית המשפט; נקבעו גמול ושכ"ט נמוכים, גם בשל העובדה שמדובר היה בתובענה פשוטה ששוכפלה מספר פעמים, וגם בשל אי דיווח מראש על הגשת התביעות הזהות.
עמ"נ (ת"א) 19339-11-18 מיכאל לאריש נ' מנהל הארנונה- עיריית תל-אביב יפו – רק פגיעה משמעותית שבעקבותיה לא ניתן לשבת בנכס לכל צורך שהוא תצדיק מתן פטור לנכס לא ראוי; הרשות יכולה לתת את הפטור לנכס לא ראוי לתקופה קצובה - קצרה מ-3 שנים, ולהאריך אותה לפי הודעה של הנישום ושיקול דעתה.
עמ"נ (ת"א) 58259-09-17 כאשר יחנו בע"מ נ' עיריית בת ים – חריגה של כ- 10% מהשטח לא מצדיקה חיוב רטרואקטיבי; תשלום בחסר של כ- 50% במשך 24 שנים – בחוסר תום לב, מהווה פגיעה בקופה הציבורית, המצדיקה גבייה רטרואקטיבית של שנה.
עמ"נ (מרכז) 68221-10-18 מנהל הארנונה של פ"ת נ' שקד – מקום בו יש הגדרה בדין, לא ניתן להסתמך על הגדרה מילונית; עצם העובדה שניתן לעשות שימוש בחצר אנגלית לשם ישיבה, לא מבטלת את השימוש העיקרי שלה – להכניס אור ואוויר לבית; רשות מנהלית לא יכולה לנהוג בנישומים כ"תכנית לבקשתה" וחובת ההגינות מחייבת אותה לפעול באופן זהה בנישומים.