- עמ"נ (י-ם) 2435-06-19 מנהל הארנונה – עירית ירושלים נ' מעון הורים בתי מחסה – בית אבות שהיחידות רשומות ע"ש השוהים. נקבע כי את השטחים המשותפים יש לבחון לפי המחזיק ולא לפי השימוש; חדרי כביסה, ספריה וכדו', אינם שטחי מגורים, מאחר ולדיירים אין בהם זכות קניינית או שליטה, ולכן יחויבו בהתאם למחזיק בהם; הפטור לשטחים משותפים, בדירות מגורים, אינו חל על שטחים משותפים בבניינים שאינם למגורים.
- ע"א 9838/17 גבעות דוד השקעות ונדל"ן בע"מ נ' מנהל מע"מ תל אביב-יפו – ניתן להעלות בערעור מס טענות שלא הועלו בהשגה, בכפוף לאישור ביהמ"ש, לצורך בירור מס אמת, בתנאי שלא מדובר בניצול אפשרות לרעה; נדחתה טענה להתיישנות, שלא הועלתה כבר בשלב ההשגה, מאחר שהטוען לא העלה נימוק ראוי.
- עת"מ (נצ') 9350-06-20 עורכי דין לקידום מנהל תקין נ' מועצה מקומית גוש חלב – בהתאם לתקנות, הסמכות להחליט לגבי הנחה לנכס ריק נתונה בידי ועדת ההנחות ולא בידי הגזבר; ככל ולשון התקנות מפורשת, אין צורך להידרש לפרשנות; משרד הפנים לא יצורף, כאשר אין עדות משמעותית לכך שמדובר בסוגיה רחבה.
- ערר (חי') 2847/17 מדינת ישראל (מרכז רפואי הלל יפה) נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה חדרה ורמ"י – כאשר מחזיק במקרקעין הינו אורגן של המדינה, המשמעות היא שלא מדובר בחוכר או בר רשות, והמקרקעין לא הוחכרו בחכירה לדורות – יחול הסכם חלף היטל השבחה ולא תשלום היטל השבחה.
- עת"מ (י-ם) 66970-01-19 מוסך יצחק אסייג בע"מ נ' עירית ירושלים – בהתאם להלכת סלומון, התיישנות של חובות בהליכי גבייה פאסיביים תמנה מיום 15.4.15, ולא ממועד היווצרות החוב; נדחתה טענה לשיהוי, על אף השיהוי הסובייקטיבי, שכן בשל השנים הרבות שהעיריה לא פעלה – לא נוצרה לה הסתמכות מסוג של שיהוי אובייקטיבי; במאזן שבין חובתה של הרשות לשקוד על גביית החוב לחובת הנישום לשלם חוב שהיה מודע לו, בשל פסק דין חלוט, גוברת החובה של הנישום. עם זאת, בשל פרק הזמן הרב והחריג שחלף ממועד שהיה על הרשות לגבות, באופן חריג, ישלם הנישום רק הצמדה וללא ריבית.