בקשות חריגות להעלאות ארנונה בשנת 2013

מאת עו"ד עדי מוסקוביץ ועו"ד דודי דביר

שנת 2013 היא שנת בחירות בעיריות ובמועצות המקומיות, מה שלא הפריע ל 91 רשויות מקומיות להגיש לשרי הפנים והאוצר בקשה להעלאה או הפחתה חריגה בארנונה. מדובר ב- 40 עיריות, 27 מועצות מקומיות ו- 24 מועצות אזוריות.

כשני שליש מהבקשות הן להעלאה חריגה בארנונה ושליש הינו להפחתתה. ממוצע ההתייקרות הגבוה ביותר הוא של המועצות האזוריות, אשר שיעור ההעלאה הממוצע המבוקש שלהן עומד על כ- 56%. מעניין לציין כי דווקא במועצות אזוריות שבהן כבר נערכו בחירות, שיעורי ההעלאה המבוקשים גבוהים יותר והבקשות להעלאת הארנונה חלה גם על משקי הבית.

עיון בבקשות מגלה כי עולם כמנהגו נוהג, למעט ביחס לארנונה על משקי בית שבשנת הבחירות הנוכחית הוגשו מספר בקשות מוזרות להפחתתה, לעיתים גם בניגוד לחוק.

מגמות בולטות בבקשות לשינוים חריגים בשנת 2013 ניתן למצוא במועצות האזוריות ועיריות פריפריאליות המבקשות להעלות ארנונה בשל פגיעה במענקי האיזון, אם תעריפיהם לא ישוו לתעריפים הנפתים שקבע משרד הפנים כתנאי לשמירה על גובה מענק האיזון שהוא מעביר.

גם בשנת 2013 מתמקדת הפריפריה במה שנתפס בעיניה ככיסים עמוקים: חברות תשתית, דלק ותקשורת, אשר שיעור ההתייקרות המבוקש הממוצע של תעריפיהם נע בין 84% ל- 113%. חלק מהרשויות מציגות מידע מוטעה וחלקי, וחלקן אף מסתירות את המשמעות האמיתית של הבקשה.

שורה של רשויות מקומיות מבקשות להטיל ארנונה גבוהה יותר על מתקנים סולאריים, תעשיה, מלאכה ומסחר (ממוצעת התייקרות בבקשות עומד על כ- 25%), וניכרת גם הכבדה על מתקני מים וביוב, במטרה להוציא מהתאגידים וחברת מקורות כספים נוספים דרך מחיר המים. סקטורים נוספים הסובלים מהכבדה יתרה של הארנונה הם רשתות שיווק, קרקעות תפוסות למסחר וחניות שלא בתשלום.

בתחום התעשייה עתירת השטח והיי-טק, הנהלות הבנקים ויחידות הסמך שלהם, ניכרת מגמה של תחרות, כזו הבאה לידי ביטוי ביצירת תעריפים מופחתים המבקשים למשוך עסקים אלה להעתיק את פעילותם לרשויות מקומיות שיש להן תשתיות המאפשרות התרחבות. כמו תמיד, נישומים שהם "לקוחות שבויים" חווים תהליך הפוך. כך למשל, ביחס להנהלות בנקים (שמיקומם אינו חייב להיות בפריסה ארצית) הוגשו בקשות להפחתה ממוצעת של כ- 14%, בעוד שביחס לסניפים של בנק, שלא ניתן להעתיק את מקומם, הוגשו בקשות להעלאה חריגה בשיעור ממוצע של כ- 21%.

לעירית תל אביב גם בקשה מקורית להקלה על מצוקת הדיור, שלא ברור כיצד ניתן ליישמה. העיריה מבקשת משרי הפנים והאוצר לקבוע שדירות ריקות מעל שנה ישלמו ארנונה כפולה. דומה שההעלאה הכי משמעותית מבחינה כספית מסתתרת בבקשה של עירית תל-אביב, אשר גם בשנת 2013 מנסה לשנות את שיטת החישוב ולחייב שטחים משותפים בבניינים שלא למגורים (כיום בדרך כלל פטורים).

ניתן לפנות למשרדנו ולקבל מידע נוסף אודות הבקשות ודרכי התמודדות עימן.

קישר לכתבה בנושא ב"תכנית חסכון"