מוסקוביץ, אזרואל
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
האמת מאחורי מחירי המים
ראשי » האמת מאחורי מחירי המים

האמת מאחורי מחירי המים

כיצד להוזיל את מחירי המים

עו"ד עדי מוסקוביץ ועו"ד דודי דביר

לא מכבר התבשרנו כי טיוטת חוק ההסדרים שתוגש לכנסת בצמוד לתקציב המדינה הבא, תקבע כי החל מ-1 ביולי 2014 ינוהל משק המים בישראל על ידי 15 חברות אזוריות שיתפסו את מקומם של 55 תאגידי המים הפועלים כיום בישראל.

כתוצאה מצמצום תאגידי המים למספר קטן של חברות אזוריות, מקווים במשרד אוצר להוריד את מחיר המים בחמישה אחוזים.

ללא ספק מדובר בצעד מבורך שהיה צריך להיות מיושם כבר בעת הקמת התאגידים, אולם ככל ששר האוצר יחפוץ לגרום לשינוי של ממש במחירי המים, הרי שביכולתו להוזיל את המחירים עד כדי עשרות אחוזים.

במחיר המים יש רכיב שנקרא "תשואה להון". זהו למעשה רווח שניתן לבעלי המניות של התאגיד (הרשויות המקומיות) והוא שווה לכ- 7% עד 8% מעלות ההון של התאגיד. במחיר המים משקלו גדול יחסית והוא מגיע לעשרות אחוזים.

רכיב זה לא היה קיים לפני הקמת התאגידים, משום שהרשויות המקומיות אינן פועלות למטרות רווח ולכן לא היה מקום לתמחר להן רווח בקביעת תעריפים. הרווח הזה אינו אלא ארנונה במחיר המים, שאין לה כל הצדקה והיא מייקרת את התעריפים באופן משמעותי. ביטול "התשואה להון" יביא לצניחה משמעותית במחיר המים.

סביר להניח כי בבואו ליישם את ביטול המרכיב תשואה להון, במחיר המים, יתקל שר הפנים בהתנגדות נחרצת של הרשויות המקומיות, שכן שינוי שכזה יפגע בהכנסותיהן באופן משמעותי. אולם, מהלך שכזה יעמיד אותן בדילמה לא פשוטה, שהרי כיצד הן יכולות להתנגד להפחתת מחיר המים בשעה שהן מובילות קמפיין להסתיר את העובדה שהן אלה שאחראיות להתייקרות. כמו כן, במאבק שכזה תתגלה העובדה כי הרשויות המקומיות הן המרוויחות הגדולות מהתייקרות מחירי המים.

לכך יש להוסיף את העובדה כי תקופת הבחירות לרשויות המקומיות מתקרבת, ובתקופה שכזו, בעוד ראשי הרשויות מנסים להגדיל את סיכויים להיבחר בקרב קהל הבוחרים, יקשה עליהם לפתוח בשביתה, ועל כן יכולתם ללחוץ על האוצר מאוד מוגבלת.

יתרה על כן, לראשונה מזה זמן רב ישנו שר אוצר, בעל כוח פוליטי עצמאי, שאינו תלוי במרכז כזה או אחר או בסניפים מקומיים של המפלגה ברשויות המקומיות. כל אלו מהווים הזדמנות של ממש לבצע רפורמה אמיתית במשק המים בישראל, תוך הוזלתו בעשרות אחוזים. במחיר המים מתחבא הרבה מאוד שומן ואם שר האוצר רוצה, הוא בהחלט יכול להפחית את התעריפים מבלי לפגוע בשירותים או בנותני השירותים.

צרו קשר
News
  • ת"א (שלום ת"א) 57140-10-24 עיריית תל-אביב-יפו נ' נתיאל פולדיאן (נבו, 27.5.26)
    בית משפט השלום בתל אביב דן בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה נגד בעל שליטה שחויב אישית בחובות ארנונה של חברה לפי סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים. נקבע שאין מקום לביטול מחובת הצדק, שכן הנטל להוכיח פגם בהמצאה מוטל על המבקש וטענתו שלא התגורר במען ההדבקה לא נתמכה בראיה. עוד נקבע שהגנת הנתבע מפני עצם החיוב חלשה, שכן לסתירת החזקה הסטטוטורית עליו להניח תשתית ראייתית בדבר היעדר נכסי החברה. עם זאת, משקיימת לצד ההגנה החלשה טענת התיישנות קונקרטית לחלק ניכר מהחוב, בוטל פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות.
  • ע"א 53824-11-24 עיריית לוד נ' תמיר מאור (נבו, 27.5.2026)
    בית המשפט העליון קבע שבתביעות הנגשה שהסעד העיקרי בהן אינו כספי, התועלת לקבוצה היא עצם אכיפת ההנגשה, שאינה ניתנת לכימות כספי אמין. לכן דרך המלך לפסיקת גמול ושכר טרחה היא השיטה הגלובלית ולא שיטת האחוזים. בית המשפט הבחין בין הנגשה עודפת, שזיקתה לסעד ולקבוצה ישירה ועלותה יכולה לשמש בסיס לחישוב, ובין ייזום פרויקט ייעודי שזיקתו חלשה ותועלתו קשה לכימות. נקבע שאין לגזור גמול ושכר טרחה לפי שיטת האחוזים מעלות פרויקט ייעודי, משום שהדבר יוצר תמריץ מעוות לנפח את שווי ההסדר, ופרויקט כזה ראוי להישקל כשיקול אחד במכלול הגלובלי בלבד.
  • עע"ם 21188-05-26 המועצה המקומית מבשרת ציון נ' אדמונד ששון (נבו, 27.5.2026)
    בית המשפט העליון קיבל בקשת המועצה לעכב את ביצוע פסק הדין המחוזי, שהורה לה לתקן שומות ארנונה לאחר שנקבע כי חלק מהחוב התיישן. נקבע שעצם הגשת ערעור אינה מצדיקה עיכוב ביצוע, ושיש לשקול את סיכויי הערעור ואת מאזן הנוחות במתן מעמד בכורה למאזן הנוחות. מאזן הנוחות נטה לטובת המועצה, שכן שינוי הרישומים עלול לפגוע בהליכי גבייה ובעיקולים שננקטו, ומשקל מכריע ניתן להסכמת התושב לעיכוב ולהיעדר נזק שייגרם לו.
  • ת"צ (ת"א) 15917-12-19 דלית טורובצקי נ' מי אביבים 2010 בע"מ (נבו, 24.5.2026)
    בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד תאגיד מי אביבים בגין חשבונות צריכת מים חריגה. נקבע שלא הוכחה עילת תביעה אישית, ושדוח הביניים של רשות המים משנת 2011 אינו עוד מקור נורמטיבי מחייב, משנתפס מקומו בכללי אמות המידה. עוד נקבע שהבקשה אינה מעוררת שאלות מהותיות משותפות לכלל הקבוצה, שכן בירור חוקיות הגבייה מחייב בחינה פרטנית, והמבקשים חויבו בהוצאות ריאליות בסך 128,775 ש"ח בהסתמך על הלכת גנות.
  • עת"מ (חי') 27088-06-25 איאד חמאדו נ' מועצה מקומית ג'דיידה-מכר (נבו, 24.5.2026)
    בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה דן בעתירת חבר מועצה ועורך דין שהתגלה כמחזיק בנכס מגורים ובמשרד בלא ששולמה בגינם ארנונה. נקבע שדרך המלך לתקיפת דרישת התשלום היא הליך השגה לפי סעיף 3 לחוק הערר, שכן טענות בדבר מועד תחילת ההחזקה, זהות המחזיק ושטח הנכס נמנות עם העילות שבחוק, ועל הרשות לדון בהשגה לגופה. עוד נקבע שמכתב הפחתת החוב מטעם מנכ"ל חברת הגבייה אינו הבטחה מנהלית מחייבת ואינו יוצר השתק, וששיקול ההסתמכות נחלש כאשר מדובר בנישום שלא שילם ארנונה כלל ושנכסיו היו "נעלמים" מבחינת החיוב.