האמת מאחורי מחירי המים
כיצד להוזיל את מחירי המים
עו"ד עדי מוסקוביץ ועו"ד דודי דביר
לא מכבר התבשרנו כי טיוטת חוק ההסדרים שתוגש לכנסת בצמוד לתקציב המדינה הבא, תקבע כי החל מ-1 ביולי 2014 ינוהל משק המים בישראל על ידי 15 חברות אזוריות שיתפסו את מקומם של 55 תאגידי המים הפועלים כיום בישראל.
כתוצאה מצמצום תאגידי המים למספר קטן של חברות אזוריות, מקווים במשרד אוצר להוריד את מחיר המים בחמישה אחוזים.
ללא ספק מדובר בצעד מבורך שהיה צריך להיות מיושם כבר בעת הקמת התאגידים, אולם ככל ששר האוצר יחפוץ לגרום לשינוי של ממש במחירי המים, הרי שביכולתו להוזיל את המחירים עד כדי עשרות אחוזים.
במחיר המים יש רכיב שנקרא "תשואה להון". זהו למעשה רווח שניתן לבעלי המניות של התאגיד (הרשויות המקומיות) והוא שווה לכ- 7% עד 8% מעלות ההון של התאגיד. במחיר המים משקלו גדול יחסית והוא מגיע לעשרות אחוזים.
רכיב זה לא היה קיים לפני הקמת התאגידים, משום שהרשויות המקומיות אינן פועלות למטרות רווח ולכן לא היה מקום לתמחר להן רווח בקביעת תעריפים. הרווח הזה אינו אלא ארנונה במחיר המים, שאין לה כל הצדקה והיא מייקרת את התעריפים באופן משמעותי. ביטול "התשואה להון" יביא לצניחה משמעותית במחיר המים.
סביר להניח כי בבואו ליישם את ביטול המרכיב תשואה להון, במחיר המים, יתקל שר הפנים בהתנגדות נחרצת של הרשויות המקומיות, שכן שינוי שכזה יפגע בהכנסותיהן באופן משמעותי. אולם, מהלך שכזה יעמיד אותן בדילמה לא פשוטה, שהרי כיצד הן יכולות להתנגד להפחתת מחיר המים בשעה שהן מובילות קמפיין להסתיר את העובדה שהן אלה שאחראיות להתייקרות. כמו כן, במאבק שכזה תתגלה העובדה כי הרשויות המקומיות הן המרוויחות הגדולות מהתייקרות מחירי המים.
לכך יש להוסיף את העובדה כי תקופת הבחירות לרשויות המקומיות מתקרבת, ובתקופה שכזו, בעוד ראשי הרשויות מנסים להגדיל את סיכויים להיבחר בקרב קהל הבוחרים, יקשה עליהם לפתוח בשביתה, ועל כן יכולתם ללחוץ על האוצר מאוד מוגבלת.
יתרה על כן, לראשונה מזה זמן רב ישנו שר אוצר, בעל כוח פוליטי עצמאי, שאינו תלוי במרכז כזה או אחר או בסניפים מקומיים של המפלגה ברשויות המקומיות. כל אלו מהווים הזדמנות של ממש לבצע רפורמה אמיתית במשק המים בישראל, תוך הוזלתו בעשרות אחוזים. במחיר המים מתחבא הרבה מאוד שומן ואם שר האוצר רוצה, הוא בהחלט יכול להפחית את התעריפים מבלי לפגוע בשירותים או בנותני השירותים.