מאת עו"ד עדי מוסקוביץ ועו"ד טל יצחק אזרואל
הארנונה תתייקר בשנת 2022 בשיעור של 1.92%, בעוד שמדד המחירים לצרכן בתקופה הקובעת עלה ב- 0.8% בלבד. על רקע הפער האמור המלצתו של בית המשפט העליון לקבוע סל שירותי ארנונה נראית מוצדקת יותר מתמיד.
מדי שנה מתעדכנת הארנונה לפי נוסחה הנקראת "טייס אוטומטי". מדובר בנוסחה המשקללת בחלקים שווים את שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן ומדד השכר הציבורי לתקופה הקובעת (20.5.21-20.5.20). העיוות בנוסחה זו מעסיק אותנו לא אחת, ואף הסטטיסטיקאי הראשי הביע את דעתו שהשימוש במדד השכר הציבורי אינו מייצג נאמנה את שינויי השכר בשלטון המקומי, שלא לדבר על משקלו של זה בנוסחת העדכון, שרחוק מלייצג את תרומת השכר בסך הסקטור המוניציפאלי.
בשנת 2022 תתייקר הארנונה בשיעור חד של 1.92%, זאת לאחר שנה קשה ביותר למשק, לסקטור העסקי והציבורי ואף למשקי הבית. 1.52% מההתייקרות מיוחסת למדד השכר הציבורי ורק 0.4% למדד המחירים לצרכן. תרומתו העודפת של מדד השכר הציבורי לעומת מדד המחירים לצרכן היא כ- 1.12%. מדד השכר הציבורי תרם לעדכון הארנונה כמעט פי 4 מעליית מדד המחירים לצרכן. בסופו של יום, שיעור התוספת (1.92%) של הטייס האוטומטי גדול בכ- 140% משיעור גידול המדד (0.8%) בתקופה הרלוונטית. מצב אנומלי זה נמשך שנים והוא מעלה באופן עקבי את נטל הארנונה באופן אקספוננציאלי. כך למשל, בין השנים 2014 לשנת 2021 שיעור העלאה בפועל של הארנונה עמד על כ- 14.1%, בעוד ששיעור העליה במדד המחירים לצרכן על בכ- 2.2% בלבד.
התייקרויות אלה אינן באות לבדן. אליהן מצטרפות שורה של מגמות מדאיגות המגדילות את שיעור התייקרות הארנונה באופן גבוה הרבה יותר. כך למשל, משאין בנמצא קריטריונים ברורים למדידה וסיווג נכסים, אנו עדים לעיתים קרובות לתופעה של "הבניין הגדל מעצמו". כך, אחת לכמה שנים מתבצעת בנכס מדידה המלווה בהגדלת שטחים ושינוים סיווגים, שתכליתה לאתגר את לשון צו הארנונה ופרשנותו.
ואולם, הגדלה מלאכותית של השטחים לחיוב ושינויי סיווג, אינם סוף פסוק מבחינתו של השלטון המקומי. לאלה מצטרפות בקשות להעלאות חריגות בארנונה מעבר לשיעור העדכון על-פי הטייס האוטומטי, אשר מוגשות מדי שנה לשרי הפנים והאוצר באמתלות שונות ומשונות, שעיקרן ניסיון הדדי של רשויות מקומיות שכנות להראות ששיעורי הארנונה שלהן זולים יחסית לרשויות דומות. בשנים האחרונות אמנם חלה מגמת צמצום במתן אישורים חריגים להעלאת ארנונה מעבר לשיעור העדכון הכללי שלפי נוסחת הטייס האוטומטי, אולם אישורים אלה מתבקשים ואף ניתנים, ויכולים להגיע במקרים מסוימים לשיעורי העלאה של עשרות אחוזים.
בנוסף לכך, מתבצעות העלאות של הארנונה באצטלה של "הטלה ראשונה" שאינה טעונה אישור של שרי הפנים והאוצר, וכן "התאמות בצו הארנונה" לפי תקנות ההסדרים שקובעות תעריפים מרביים ומזעריים.
על רקע ההתייקרות החריגה של הארנונה משך שנים, היה מצופה כי לכל הפחות נראה סטנדרטיזציה של השירות הניתנים בגין הארנונה, זאת כדי להבטיח שבצד העלאת תעריפי הארנונה תעלה גם רמת השירותים הציבוריים, אשר בתורה תורמת לרווחה ואף לצמיחה עסקית.
למרבה הצער "סל שירותי ארנונה" המהווה סל שירותים בסיסי שאותו חייבת רשות מקומית לספק כנגד הארנונה, לא חוקק ואף לא מצא עיגון של ממש בפסיקה או בהנחיות מנהליות. סוגיה זו הונחה ממש לאחרונה לפתחו של בג"צ אשר נדרש להוציא צו המחייב לקבוע סל שירותי ארנונה בסיסי (בג"ץ 2489-19 אביב בגליל התנועה לצדק חברתי ומנהל תקין נ' שר הפנים). באותו עניין נקבע כי אין עילה להתערב בהחלטות הממשלה, אולם בית המשפט העליון הביע את דעתו כי נראה שקיימת הצדקה של ממש לקבוע סל שירותים מוניציפאליים.
לדעתנו, ההתייקרות העקבית של הארנונה ביחס לכוחות הפועלים בשווקים, ובפרט ביחס למדד המחירים לצרכן, בצד צמצום שירותים מוניציפאליים לסקטורים מסוימים כגון אזורי תעשיה, מייצרת פגיעה של ממש בכוח התחרות ונדידת עסקים וגופים ציבוריים לחו"ל או לרשויות מקומיות שבהן הארנונה ההתחלתית זולה יותר. הדבר יוצר פגיעה נמשכת ברשויות מקומיות חלשות שבהן שיעורי הארנונה ההיסטוריים גבוהים יחסית למאפייניה הגאוגרפיים והסוציו-אקונומיים. נראה כי יש מקום לתקן בהקדם את נוסחת העדכון, כפי שרשות המים השכילה לעשות, ולקבוע סל שירותים מוניציפאליים. ויפה שעה אחת קודם.