עו"ד עופר צוק – משרד עו"ד מוסקוביץ אזרואל

בשבועות האחרונים נשלחו לציבור הנישומים (מחזיקים בנכסים ברשויות המקומיות) הודעות החיוב בארנונה, הידועות כשומות הארנונה השנתיות.

בסקירה זו מצאנו לנכון להביא בפניכם את הנקודות העיקריות אשר יש להקפיד עליהן ביחס לתקיפת החיובים. תשומת ליבכם שאף כי מדובר בפרוצדורה, הרי שהיא נוקשה מאוד בדיני הארנונה, ונישום יכול בקלות רבה לאבד את זכותו המהותית כנגד החיוב אם לא יפעל בפרוצדורה הנכונה.

נישום המעוניין לחלוק על השומה אותה קיבל, צריך לפעול בדרך של הגשת "השגה" למנהל הארנונה ברשות המקומית הרלוונטית.

סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976 – הידוע כ"חוק הערר" – קובע את הטענות אותן ניתן רשאי להעלות במסגרת ההשגה: טעות בציון ה"אזור" בו מצוי הנכס הנדון (במקרים בהם מחולקת הרשות המקומית למספר אזורים לעניין ארנונה); "טעות בציון סוג הנכס, גודלו או השימוש בו" – כלומר, טעויות הקשורות בקביעת שטח הנכס או בסיווג המתאים לו; טענה כי הנישום "אינו מחזיק בנכס" (טענה הידועה כ"טענת איני מחזיק"); טענה כנגד "הרמת מסך" – חיובו של הנישום בגין חוב של עסק הקשור בו.

מנהל הארנונה רשאי לקבל את ההשגה או לדחותה, כולה או חלקה. נישום המעוניין להתנגד לתשובת מנהל הארנונה, צריך לפעול בדרך של הגשת "ערר" – כתב טענות הפותח הליך משפטי בפני וועדת הערר לענייני ארנונה באותה רשות מקומית.

כפי שנקבע באותה הוראה בחוק הערר, התקופה הקצובה בחוק להגשת ההשגה היא קצרה במיוחד והיא עומדת על "תשעים ימים מיום קבלת הודעת התשלום". יובהר כי בתקופה זו נכללים גם שבתות, חגים ומועדים (ואף פגרות בתי משפט). וכמו כן יודגש כי על ההשגה להגיע למנהל הארנונה במועד הנקוב, וכי ייתכן ומגיש ההשגה יידרש להוכיח את משלוח ההשגה וקבלתה אצל מנהל הארנונה.

בהתאם לפסיקה ארוכת שנים, כאשר לא מוגשת השגה במועד – הופכת השומה לשומה סופית (חלוטה). זאת, גם כאשר אין מחלוקת כי למעשה נפלה טעות בקביעת השומה. למעשה, נישום שהחמיץ את המועד להגשת השגה אינו יכול לטעון באיחור כנגד השומה והחיוב בארנונה – או לדרוש השבה או קיזוז של כספים שנגבו ממנו שלא כדין. קיימות דרכים שונות לעקוף את האיחור, כגון בקשה להארכת מועדים, אולם מומלץ מאוד לא להיזקק לכך ולנקוט בהליכי השגה וערר במועד. ראו לדוגמא: עע"מ 8832/12 עיריית חיפה נ' יצחק סלומון בע"מ (15.4.15).

יתרה מכך, חלק מבתי המשפט חזרו והבהירו כי בטרם יסתיים הדיון בפני מנהל הארנונה וועדת הערר לא ידונו בהליכים משפטיים אחרים, כאשר יש קשר בין הטענות הנטענות (אלה החורגות ממסגרת השגה ואשר אמורות להתברר בבית משפט לעניינים מינהליים, ואלה המצויות במסגרת השגה). ראו לדוגמא: עת"מ (מרכז) 50413-01-22 מקחל בועז ושות' יעוץ וניהול בע"מ נ' עיריית רחובות (28.8.22).

בעניין זה אין הכרעה מפורשת של בית המשפט העליון. על כן, בהיעדר הסדר דיוני עם הרשות המקומית, מוצע שבמקרים המתאימים תוגש עתירה מינהלית בתוך 45 ימים מקבלת השומה. בעניין זה מתערבבים שיקולים אסטרטגיים וטקטיים הנוגעים לניהול ההליך ויש להתאים את ההחלטה לנסיבותיו הספציפיות של כל עניין.

נוסיף ונציין כי, חשיבות גדולה יש להשגה גם לאור הסנקציה החמורה המוטלת על הרשות המקומית באותם מקרים בהם לא ניתנת תשובת מנהל הארנונה להשגה במועד הקבוע לכך בחוק הערר. במקרים אלה, קובעת הוראת סעיף 4(ב) לחוק הערר כי "ייחשב הדבר כאילו החליט [מנהל הארנונה] לקבל את ההשגה". כלומר, טענות ההשגה מתקבלת במלואה – ועל הרשות המקומית להוציא הודעת שומה מתוקנת. ראו לדוגמא: עת"מ (חיפה) 28879-01-21 מכללת מר אליאס – אעבלין נ' מנהל הארנונה במועצה אעבלין (10.1.22).

ובעיקר חשוב לשים לב לכך שטענות שאינן נוגעות למיקומו של הנכס, סוגו, גודלו, השימוש שנעשה בו וזהות המחזיק בו – למשל: חיוב רטרואקטיבי, הפליה, חוסר בהירות או אי-חוקיות בצו הארנונה, הפרת הסכם פשרה, קיום הליכי גביה וכדומה – אינן אמורות להתברר במסלול של השגה וערר, אלא יש להגיש בגינן עתירה מינהלית (בתוך 45 ימים מקבלת החיוב). זכות זו אף אינה מצוינת בשומה. לפיכך, השתהות בהעברת השומה לבדיקה משפטית-מקצועית, מתוך הנחה שניתן לחלוק עליה בתוך 90 ימים, עלולה לגרום לתקלה חמורה שתחסום או תפריע לברר את המחלוקת על החיוב. ראו לדוגמא: בר"מ 3747/17 מנהל הארנונה של עיריית תל אביב נ' ליאו בל (1986) בע"מ (20.9.18); עע"מ 8329/14 עיריית קריית אתא נ' נילי קורן (31.5.16).

עוד בעניינים אלה ניתן למצוא בהרחבה בספר ארנונה עירונית – השגה, ערר וערעור (2016), שכותב מאמר זה (עו"ד עופר צוק) נמנה על מחבריו.

 

סיכום האמור:

• מחזיק בנכס (נישום) המעוניין להתנגד לשומת ארנונה, צריך לפעול בדרך של הגשת "השגה".
• ההשגה צריכה להיות באותן טענות הקבועות בחוק הערר, ולהימסר למנהל הארנונה ברשות המקומית תוך 90 ימים (ברוטו).
• כאשר לא מוגשת השגה במועד, השומה הופכת סופית ולא ניתן לטעון באיחור כנגדה או לבקש לקבל זיכוי על בסיס טענות כנגד השומה.
• כמו כן, לעיתים, סיום הדיון בהשגה וערר מהווה תנאי לדיון בבית המשפט אף בטענות החורגות מאלה שניתן לטעון בהשגה.
• מנגד, ואולי בהשלמה לכל האמור לעיל, כאשר לא ניתנת תשובת מנהל הארנונה להשגה במועד לפי חוק – טענות ההשגה מתקבלות במלואן.
• חשוב מאוד להגיש עתירה מינהלית בטענות הנוגעות לחיוב רטרואקטיבי, הפליה, טענות כנגד צו הארנונה וכל טענה אחרת שאינה נוגעת למיקומו של הנכס, סוגו, גודלו, השימוש שנעשה בו וזהות המחזיק בו – בתוך 45 ימים ממועד קבלת השומה.

למשרדנו מומחיות וניסיון מיוחדים בכל הקשור לתחום הארנונה, לרבות – כמובן – שלבי הגשת השגה וערר וכן הגשת עתירות מינהליות. אנחנו ממליצים לפנות אלינו בהקדם האפשרי בכל הקשור להליכי התנגדות משפטית יעילה לשומת הארנונה לשנת 2023.