"וישימו עליו שרי מסים למען ענותו בסבלותם" [שמות א', יא']
עו"ד עדי מוסקוביץ ועו"ד טל יצחק אזרואל
הממשלה אינה מרפה מהמגזר העסקי והמוסדי: לאחר שחילקה את הארץ לנפות והעניקה לרשויות המקומיות "תירוץ" להעלות ארנונה כדי שלא לפגוע כביכול במענקי האיזון, העבירה בכנסת חוק המאפשר להטיל ארנונה רטרואקטיבית לאחר שנת בחירות. ואם לא די בכך, כעת מונחת בפני ועדת הכספים הצעה המסמיכה את השרים לשנות את שיטת החישוב בארנונה, דבר שעלול לגרום להתייקרות של עשרות אחוזים, מבלי שהנישומים ידעו על כך מראש וממילא מבלי שיוכלו להתנגד לכך כראוי. מיסי הארנונה מתקרבים לנקודת רתיחה שעשויה להוליד מאבק ציבורי חסר תקדים.
ממשלת ישראל עדכנה בשנים האחרונות את השיטה שבה היא מגשרת באמצעות מענקי האיזון, בין הכנסות הרשות המקומית להוצאותיה. בין היתר היא הכניסה לנוסחה חלוקה גאוגרפית (וממילא גם שרירותית) של הארץ לנפות, תוך שהיא קובעת לכל נפה תעריפי ארנונה נורמטיביים. רשות מקומית המקבלת מענק איזון (וכאלה הן הרוב המוחלט של הרשויות המקומיות) שתעריפי הארנונה שלה נמוכים מהתעריף הנפתי, עלולה לכאורה להיפגע בהיקף מענק האיזון שהיא מקבלת. יוצא אפוא שרשות מקומית שמעלה את הארנונה שלה כדי להתאימו לתעריף הנפתי מקבלת גם מענק איזון גבוה יותר וגם נהנית מגידול בבסיס ההכנסות שלה. ושלא תטעו – משרדי הפנים והאוצר מאשרים בחפץ לב בקשות להעלאה חריגה בארנונה שעילתן השוואת התעריפים לשיעורים הנפתיים.
העלאות חריגות מסוג זה אינן גזירה משמיים ויש הרבה מה לעשות בעניין, הן מול הרשות המקומית והן מול משרדי הפנים והאוצר. עיון בשורה של בקשות חריגות שהגיעו לטיפול משרדנו בשנה האחרונה, מלמד על מגמה של הטעיה מצד השלטון המקומי, כמו גם על עצימת עיניים מצידו של משרד הפנים ביחס לתופעה ההולכת ומתרחבת.
אלא שבכך "שרי המיסים" לא אמרו די ולאחרונה הניחה הממשלה בפני הכנסת הצעת חוק בהולה לתיקון פקודת העיריות. הצעה זו אושרה לפני כחודש במליאת הכנסת בהליך של חקיקת בזק [חוק לתיקון פקודת העיריות (מס׳ 134), התשע״ד-2013], כאשר היא מסמיכה את השלטון המקומי להטיל ארנונה לאחר שנת בחירות בתקופה של שלושה חודשים מתחילת כהונתו של ראש העיר. מדובר בחקיקה שערורייתית שבימים כתיקונם היתה נפסלת בבג"צ, שכן בהתאם לחקיקה זו יכולה מועצת הרשות המקומית לתקן, לשנות ולהעלות את הארנונה רטרואקטיבית (עד מחצית חודש פברואר 2014), מבלי שהנישום ידע על כוונה שכזו מראש. מדובר לדעתנו בפגיעה בלתי מידתית בזכויות יסוד שבימים אחרים בית המשפט העליון לא היה נותן לה יד.
והנה, אחרי כל אלה מבקשת הממשלה להנחית מכה נוספת על המגזר העסקי והמוסדי: בימים אלה הונחה בפני ועדת הכספים הצעה לתיקון "תקנות הארנונה", באופן שיאפשר מעתה ואילך לשרי הפנים והאוצר לשנות את שיטת חישוב שטחו של נכס לצורך חיובו בארנונה. אין מדובר בבקשה תמימה או בעניין של מה בכך, שכן המשמעות הכלכלית האמתית של שינוי שיטת חישוב וזיהוי הנכסים עליהם תחול השיטה החדשה – מתבררת רק בדיעבד. ויותר מכך, במקרים רבים מדובר על תוספת של עשרות אחוזים שעשויה להתחבא תחת שינוי "קוסמטי" או "הבהרה" כביכול שבה מוסיפים רק את המילה "ברוטו"…
אנו מזהים כי יוקר הארנונה מתחיל להתקרב לנקודת הרתיחה. ההתבטאויות היוצאות מראשי הארגוניים הכלכליים והמהלכים הננקטים על ידם בפועל, לרבות בסדרה של הליכים משפטיים, מלמדים על כך שהעימות הגדול בין הממשלה למעסיקים סביב מיסי הארנונה מצוי רק בראשיתו.