מאת עו"ד סלעית קולר
ממשרד מוסקוביץ, אזרואל – עורכי-דין
הארנונה העסקית בישראל היא נדבך עיקרי בתקציבי הרשויות המקומיות ובעידן של צמצום תקציבי והתמודדות תקציבית מורכבת, מס הארנונה הפך להיות נושא בעל חשיבות קריטית עבור העסקים בישראל. אולם, המציאות המשתנה והעדר שקיפות בתהליכים הקשורים להעלאות ארנונה יוצרים אי-ודאות מתמשכת ומקשים על הנישומים להגן על זכויותיהם.
את הארנונה ניתן להעלות או להפחית בשתי דרכים: האחת היא נוסחה אוטומטית להעלאות ארנונה שקבעה כי הארנונה תעלה בשיעור הסכום המצטבר של 50% משיעור עליית מדד המחירים לצרכן ו- 50% משיעור עליית השכר במגזר הציבורי; והשנייה היא באמצעות הגשת בקשה להעלאה חריגה של הארנונה, שהרשויות מגישות לאישור שר הפנים והאוצר.
בעוד שאת התעריף שנובע מההצמדה לפי הנוסחה האוטומטית אפשר לדעת כבר באמצע השנה הקודמת לשנת הארנונה, הרי שההליך של אישורים להעלאות חריגות הוא מסובך יותר, חסר שקיפות ופוגם ביכולת להגן על האינטרסים של הנישומים העסקיים, שגם כך סובלים מכך שהרשויות נוטות לראות בהן את "הכיס העמוק" למימון הוצאותיהן.
בשנת 2024 הקושי הוא אף גדול יותר. בשל הבחירות המקומיות, המחוקק נתן אישורים להגשת בקשות להעלאות חריגות באמצע השנה, והמידע לגבי האישורים שניתנו ביחס לבקשות להעלאות חריגות של ארנונה, שניתנו לאחרונה על ידי משרד הפנים לשנת 2024, טרם פורסם לציבור. כתוצאה מכך אין דרך לדעת, כעת בתחילת חודש נובמבר, מה תהיה הארנונה הסופית שייגבו מהנישומים בשנה הנוכחית (כלומר רטרואקטיבית בשנת 2024). זהו מצב בלתי נסבל.
נוסף על כך, ההליך המשפטי שהתקיים בבג"ץ 685/23, שבמסגרתו התבקש אישור לבקשות חריגות שהגישו חלק מהרשויות לשנת 2023 ואשר אושרו באופן חלקי או מלא על ידי משרד הפנים, אך שר האוצר סרב לחתום עליהם, הסתיים לאחרונה בהסכמה. ההסכמות כללו אישור לאותן רשויות שהגישו את הבג"ץ להעלות את הארנונה בשנת 2024 לפי האישורים שנתן משרד הפנים בשנת 2023. אולם, גם כאן לא פורסמו הפרטים המלאים, מה שמותיר את הנישומים ללא אפשרות להעריך את המשמעות של ההחלטה הסופית.
הליך אישור בקשות להעלאת ארנונה חריגה הוא הליך שאיננו שקוף במלואו. משרד הפנים מפרסם נהלים כיצד יש להגיש את הבקשות לאישור חריג, וכן קיימת חובה על הרשויות המקומיות ומשרד הפנים לפרסם אותן, לאחר אישור צווי הארנונה במועצות של הרשויות. ואולם, הרבה רשויות אינן מפרסמות את הבקשות, או הפרוטוקולים של הדיונים באישור צווי הארנונה הרלוונטיים וכך למעשה חסר מידע לבחינת הבקשות. משרד הפנים אמנם מעלה חלק מהחומרים לאתר האינטרנט, אולם מידע קריטי עדין חסר וההעלאה מתבצעת באיחור ניכר. כמו כן הדיון בבקשות עצמן אינו שקוף. למעשה, אין כללים קבועים המסדירים כיצד יש להתייחס להתנגדויות לבקשות אלה, ולא ניתנות תשובות למתנגדים. בנוסף, ישנו פער בין הזמן שבו האישורים להעלאה חריגה ניתנים לבין המועד בו הם מתפרסמים באתרי הרשויות השונות או הממשלה, מה שמקשה על הנישומים לבחון את האישור ולנקוט בהליכים משפטיים במועד.
על הקשיים הללו, יש להוסיף כי בימים אלה מתנהלים דיונים נוספים על בקשות להעלאות ארנונה ביחס לשנת 2025, כאשר ביחס לאלה אמורות להתקבל החלטות לפני תום השנה. עובדה זו מגבירה עוד יותר את חוסר הוודאות, שכן גם לאחר שנדע בחודשיים הקרובים מהי הארנונה לשנת 2024, עדין הנישומים אינם יכולים להיערך מראש ולהבין את ההשלכות הכספיות העתידיות של הארנונה שתחול החל מעוד חודשיים בלבד.
חוסר השקיפות והעדר הנגישות למידע משמעותי זה פוגמים גם ביכולת של הנישומים להגן על זכויותיהם. ללא נתונים ברורים בנוגע להעלאות הארנונה, הנישומים מתקשים להגיש הליכים התוקפים את העלאות הארנונה עם טענות מנומקות. כתוצאה מכך, זכויותיהם עלולות להיפגע, והם נאלצים לשאת בנטל כספי בלתי מבוטל.
כדי להתמודד עם אתגר זה, יש להבטיח תחילה שהמידע בנוגע לאישורי העלאות הארנונה יהיה שקוף ונגיש לציבור. פרסום מלא של ההחלטות והנימוקים להן יאפשר לנישומים להבין את המצב ולהתכונן בהתאם. משרד הפנים מצידו יוכל לפקח על הרשויות ולהטיל סנקציות על רשויות שאינן פועלות על פי חובות הפרסום החלות עליהן.
שנית, יש לקבוע הליכים לצורך הגשת התנגדויות ולייעל אותם, כך שנישומים יוכלו בקלות יחסית להגן על זכויותיהם, לרבות הזכות לקבל תגובה בכתב על ההתנגדות. בין היתר יש לקבוע כי למתנגדים תהיה זכות מוקנית לקבל את ההודעות על האישור החריג וההנמקה המאשרת או דוחה את הבקשה, מיד לאחר קבלת החלטה בבקשה החריגה.
לבסוף, יש לשפר את שיתוף הפעולה בין הרשויות המקומיות, משרד הפנים ומשרד האוצר, במטרה להבטיח תהליך שקוף יותר וישמור על זכויות הנישומים. כך ובעיקר נדרש שמשרד הפנים יציג באופן מלאה ונגיש באמצעות סימולטור את ההשוואות ובסיסי המידע והניתוח המשמשים אותו לצורך קבלת החלטות.
רק באמצעות נקיטת צעדים אלה ניתן יהיה להפחית את רמת אי-הוודאות הנוכחית סביב גובה הארנונה בישראל ולאפשר לנישומים להגן בצורה יעילה על זכויותיהם.