מוסקוביץ, אזרואל
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
חוסר הוודאות בגובה הארנונה בישראל – האתגרים בהגנה על זכויות ואינטרסים של הנישומים
ראשי » חוסר הוודאות בגובה הארנונה בישראל – האתגרים בהגנה על זכויות ואינטרסים של הנישומים

חוסר הוודאות בגובה הארנונה בישראל – האתגרים בהגנה על זכויות ואינטרסים של הנישומים

 

מאת עו"ד סלעית קולר

ממשרד מוסקוביץ, אזרואל – עורכי-דין

הארנונה העסקית בישראל היא נדבך עיקרי בתקציבי הרשויות המקומיות ובעידן של צמצום תקציבי והתמודדות תקציבית מורכבת, מס הארנונה הפך להיות נושא בעל חשיבות קריטית עבור העסקים בישראל. אולם, המציאות המשתנה והעדר שקיפות בתהליכים הקשורים להעלאות ארנונה יוצרים אי-ודאות מתמשכת ומקשים על הנישומים להגן על זכויותיהם.

את הארנונה ניתן להעלות או להפחית בשתי דרכים: האחת היא נוסחה אוטומטית להעלאות ארנונה שקבעה כי הארנונה תעלה בשיעור הסכום המצטבר של 50% משיעור עליית מדד המחירים לצרכן ו- 50% משיעור עליית השכר במגזר הציבורי; והשנייה היא באמצעות הגשת בקשה להעלאה חריגה של הארנונה, שהרשויות מגישות לאישור שר הפנים והאוצר.

בעוד שאת התעריף שנובע מההצמדה לפי הנוסחה האוטומטית אפשר לדעת כבר באמצע השנה הקודמת לשנת הארנונה, הרי שההליך של אישורים להעלאות חריגות הוא מסובך יותר, חסר שקיפות ופוגם ביכולת להגן על האינטרסים של הנישומים העסקיים, שגם כך סובלים מכך שהרשויות נוטות לראות בהן את "הכיס העמוק" למימון הוצאותיהן.

בשנת 2024 הקושי הוא אף גדול יותר. בשל הבחירות המקומיות, המחוקק נתן אישורים להגשת בקשות להעלאות חריגות באמצע השנה, והמידע לגבי האישורים שניתנו ביחס לבקשות להעלאות חריגות של ארנונה, שניתנו לאחרונה על ידי משרד הפנים לשנת 2024, טרם פורסם לציבור. כתוצאה מכך אין דרך לדעת, כעת בתחילת חודש נובמבר, מה תהיה הארנונה הסופית שייגבו מהנישומים בשנה הנוכחית (כלומר רטרואקטיבית בשנת 2024). זהו מצב בלתי נסבל.

נוסף על כך, ההליך המשפטי שהתקיים בבג"ץ 685/23, שבמסגרתו התבקש אישור לבקשות חריגות שהגישו חלק מהרשויות לשנת 2023 ואשר אושרו באופן חלקי או מלא על ידי משרד הפנים, אך שר האוצר סרב לחתום עליהם, הסתיים לאחרונה בהסכמה. ההסכמות כללו אישור לאותן רשויות שהגישו את הבג"ץ להעלות  את הארנונה בשנת 2024 לפי האישורים שנתן משרד הפנים בשנת 2023. אולם, גם כאן לא פורסמו הפרטים המלאים, מה שמותיר את הנישומים ללא אפשרות להעריך את המשמעות של ההחלטה הסופית.

הליך אישור בקשות להעלאת ארנונה חריגה הוא הליך שאיננו שקוף במלואו. משרד הפנים מפרסם נהלים כיצד יש להגיש את הבקשות לאישור חריג, וכן קיימת חובה על הרשויות המקומיות ומשרד הפנים לפרסם אותן, לאחר אישור צווי הארנונה במועצות של הרשויות. ואולם, הרבה רשויות אינן מפרסמות את הבקשות, או הפרוטוקולים של הדיונים באישור צווי הארנונה הרלוונטיים וכך למעשה חסר מידע לבחינת הבקשות. משרד הפנים אמנם מעלה חלק מהחומרים לאתר האינטרנט, אולם מידע קריטי עדין חסר וההעלאה מתבצעת באיחור ניכר. כמו כן הדיון בבקשות עצמן אינו שקוף. למעשה, אין כללים קבועים המסדירים כיצד יש להתייחס להתנגדויות לבקשות אלה, ולא ניתנות תשובות למתנגדים. בנוסף, ישנו פער בין הזמן שבו האישורים להעלאה חריגה ניתנים לבין המועד בו הם מתפרסמים באתרי הרשויות השונות או הממשלה, מה שמקשה על הנישומים לבחון את האישור ולנקוט בהליכים משפטיים במועד.

על הקשיים הללו, יש להוסיף כי בימים אלה מתנהלים דיונים נוספים על בקשות להעלאות ארנונה ביחס לשנת 2025, כאשר ביחס לאלה אמורות להתקבל החלטות לפני תום השנה. עובדה זו מגבירה עוד יותר את חוסר הוודאות, שכן גם לאחר שנדע בחודשיים הקרובים מהי הארנונה לשנת 2024, עדין הנישומים אינם יכולים להיערך מראש ולהבין את ההשלכות הכספיות העתידיות של הארנונה שתחול החל מעוד חודשיים בלבד.

חוסר השקיפות והעדר הנגישות למידע משמעותי זה פוגמים גם ביכולת של הנישומים להגן על זכויותיהם. ללא נתונים ברורים בנוגע להעלאות הארנונה, הנישומים מתקשים להגיש הליכים התוקפים את העלאות הארנונה עם טענות מנומקות. כתוצאה מכך, זכויותיהם עלולות להיפגע, והם נאלצים לשאת בנטל כספי בלתי מבוטל.

כדי להתמודד עם אתגר זה, יש להבטיח תחילה שהמידע בנוגע לאישורי העלאות הארנונה יהיה שקוף ונגיש לציבור. פרסום מלא של ההחלטות והנימוקים להן יאפשר לנישומים להבין את המצב ולהתכונן בהתאם. משרד הפנים מצידו יוכל לפקח על הרשויות ולהטיל סנקציות על רשויות שאינן פועלות על פי חובות הפרסום החלות עליהן.

שנית, יש לקבוע הליכים לצורך הגשת התנגדויות ולייעל אותם, כך שנישומים יוכלו בקלות יחסית להגן על זכויותיהם, לרבות הזכות לקבל תגובה בכתב על ההתנגדות. בין היתר יש לקבוע כי למתנגדים תהיה זכות מוקנית לקבל את ההודעות על האישור החריג וההנמקה המאשרת או דוחה את הבקשה, מיד לאחר קבלת החלטה בבקשה החריגה.

לבסוף, יש לשפר את שיתוף הפעולה בין הרשויות המקומיות, משרד הפנים ומשרד האוצר, במטרה להבטיח תהליך שקוף יותר וישמור על זכויות הנישומים. כך ובעיקר נדרש שמשרד הפנים יציג באופן מלאה ונגיש באמצעות סימולטור את ההשוואות ובסיסי המידע והניתוח המשמשים אותו לצורך קבלת החלטות.

רק באמצעות נקיטת צעדים אלה ניתן יהיה להפחית את רמת אי-הוודאות הנוכחית סביב גובה הארנונה בישראל ולאפשר לנישומים להגן בצורה יעילה על זכויותיהם.

צרו קשר
News
  • ת"א (שלום ת"א) 57140-10-24 עיריית תל-אביב-יפו נ' נתיאל פולדיאן (נבו, 27.5.26)
    בית משפט השלום בתל אביב דן בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה נגד בעל שליטה שחויב אישית בחובות ארנונה של חברה לפי סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים. נקבע שאין מקום לביטול מחובת הצדק, שכן הנטל להוכיח פגם בהמצאה מוטל על המבקש וטענתו שלא התגורר במען ההדבקה לא נתמכה בראיה. עוד נקבע שהגנת הנתבע מפני עצם החיוב חלשה, שכן לסתירת החזקה הסטטוטורית עליו להניח תשתית ראייתית בדבר היעדר נכסי החברה. עם זאת, משקיימת לצד ההגנה החלשה טענת התיישנות קונקרטית לחלק ניכר מהחוב, בוטל פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות.
  • ע"א 53824-11-24 עיריית לוד נ' תמיר מאור (נבו, 27.5.2026)
    בית המשפט העליון קבע שבתביעות הנגשה שהסעד העיקרי בהן אינו כספי, התועלת לקבוצה היא עצם אכיפת ההנגשה, שאינה ניתנת לכימות כספי אמין. לכן דרך המלך לפסיקת גמול ושכר טרחה היא השיטה הגלובלית ולא שיטת האחוזים. בית המשפט הבחין בין הנגשה עודפת, שזיקתה לסעד ולקבוצה ישירה ועלותה יכולה לשמש בסיס לחישוב, ובין ייזום פרויקט ייעודי שזיקתו חלשה ותועלתו קשה לכימות. נקבע שאין לגזור גמול ושכר טרחה לפי שיטת האחוזים מעלות פרויקט ייעודי, משום שהדבר יוצר תמריץ מעוות לנפח את שווי ההסדר, ופרויקט כזה ראוי להישקל כשיקול אחד במכלול הגלובלי בלבד.
  • עע"ם 21188-05-26 המועצה המקומית מבשרת ציון נ' אדמונד ששון (נבו, 27.5.2026)
    בית המשפט העליון קיבל בקשת המועצה לעכב את ביצוע פסק הדין המחוזי, שהורה לה לתקן שומות ארנונה לאחר שנקבע כי חלק מהחוב התיישן. נקבע שעצם הגשת ערעור אינה מצדיקה עיכוב ביצוע, ושיש לשקול את סיכויי הערעור ואת מאזן הנוחות במתן מעמד בכורה למאזן הנוחות. מאזן הנוחות נטה לטובת המועצה, שכן שינוי הרישומים עלול לפגוע בהליכי גבייה ובעיקולים שננקטו, ומשקל מכריע ניתן להסכמת התושב לעיכוב ולהיעדר נזק שייגרם לו.
  • ת"צ (ת"א) 15917-12-19 דלית טורובצקי נ' מי אביבים 2010 בע"מ (נבו, 24.5.2026)
    בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד תאגיד מי אביבים בגין חשבונות צריכת מים חריגה. נקבע שלא הוכחה עילת תביעה אישית, ושדוח הביניים של רשות המים משנת 2011 אינו עוד מקור נורמטיבי מחייב, משנתפס מקומו בכללי אמות המידה. עוד נקבע שהבקשה אינה מעוררת שאלות מהותיות משותפות לכלל הקבוצה, שכן בירור חוקיות הגבייה מחייב בחינה פרטנית, והמבקשים חויבו בהוצאות ריאליות בסך 128,775 ש"ח בהסתמך על הלכת גנות.
  • עת"מ (חי') 27088-06-25 איאד חמאדו נ' מועצה מקומית ג'דיידה-מכר (נבו, 24.5.2026)
    בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה דן בעתירת חבר מועצה ועורך דין שהתגלה כמחזיק בנכס מגורים ובמשרד בלא ששולמה בגינם ארנונה. נקבע שדרך המלך לתקיפת דרישת התשלום היא הליך השגה לפי סעיף 3 לחוק הערר, שכן טענות בדבר מועד תחילת ההחזקה, זהות המחזיק ושטח הנכס נמנות עם העילות שבחוק, ועל הרשות לדון בהשגה לגופה. עוד נקבע שמכתב הפחתת החוב מטעם מנכ"ל חברת הגבייה אינו הבטחה מנהלית מחייבת ואינו יוצר השתק, וששיקול ההסתמכות נחלש כאשר מדובר בנישום שלא שילם ארנונה כלל ושנכסיו היו "נעלמים" מבחינת החיוב.