מוסקוביץ, אזרואל
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
עשרת הדיברות לנישומים הנושאים בנטל התשלומים ברשויות המקומיות
ראשי » עשרת הדיברות לנישומים הנושאים בנטל התשלומים ברשויות המקומיות

עשרת הדיברות לנישומים הנושאים בנטל התשלומים ברשויות המקומיות

מאת עו"ד עדי מוסקוביץ ועו"ד טל יצחק אזרואל

תנופת הפיתוח בעסקים ובענף הבניה, שישראל חוותה לפני המלחמה, הביאה לדרישות תשלומי היטלים גבוהים על ידי הרשויות המקומיות, תשלומים שאתם נדרשים לשלם בימים אלה. בנסיבות אלה השותפים במשרד מוסקוביץ אזרואל הכינו עבורכם את עשרת הדיברות לנישומים הנושאים בנטל התשלומים לרשויות המקומיות:

בדוק כל חיוב חשוד – יש לעשות בדיקה של כל חיוב שמתקבל, הן ביחס לשטח והן ביחס לתעריף, הן חיוב ארנונה והן חיוב היטלים או חיוב אחר לרשות המקומית. הניסיון מלמד שהתעריף עלול להיות שגוי או מבוסס על תחשיב בלתי חוקי בעליל שהטעה את משרד הפנים, או שהצמדתו לקויה או שהסיווג כלל אינו מתאים לשימוש. כך למשל, לעיתים הרשות המקומית תתנדב לתת לכם פטור חצי שנתי מארנונה, אולם בדיקה מקצועית תגלה שמדובר במלכודת היות והנכס כלל אינו נכנס לרשת המס ובזבזתם פטור חד פעמי. חמור מכך, אתם עלולים לגלות שכניסה למסלול פטור כלשהו שוללת מכם את האפשרות לחזור לנקודת המוצא ולטעון שהנכס אינו בר חיוב ללא הגבלת זמן וכל עוד לא הושלמה בנייתו. או למשל שחויבתם על שטחי פירים למעלית שהאדריכל כלל  בקומות, ובבניה מודרנית מדובר בשטחים גדולים שאין מקום לחייבם. כך גם לגבי מרפסות לא מקורות או שטחי חניה שלעיתים כלל אינם ברי חיוב.

אחרי שנת בחירות מגיעים חיובים יזומים – שנת 2023 הייתה אמורה להיות שנת בחירות, שנה בה הרשות עובדת במעין דממת אלחוט שעלולה להרדים את הנישום. ואולם, בתקופה זו חיובים נכבשים ומתקיימת עבודה רבה מתחת לפני השטח במטרה  להוציא לכם חיובים יזומים בארנונה והיטלי פיתוח. מדובר בין היתר בשינויים בחיובי ארנונה באופן רטרואקטיבי, חיובי ארנונה לראשונה, לדוגמא חיוב אתר בנייה כמחצבה, בשל פינוי עודפי החפירה ומכירתם, או חיובים מתקנים בהיטלי פיתוח בגין שטחים שכביכול לא חויבו עת ניתן היתר הבניה. במקרים אחרים יבוטל בדיעבד הסכם פיתוח שגילם בתוכו הנחה בהיטל השבחה, ועוד. המועד לטיפול בחיובים אלה הוא קצר וקבוע בחוק, כך שאם איחרתם בהגשת השגה, ערר או עתירה – אתם עלולים לגלות שהחזקת החיוב במגרה עולה לכם ביוקר.

סוף שנה הינו הזמן הטוב ביותר להסדיר מחלוקות עם הרשות המקומית בהסדרי פשרה – בסוף כל שנה מגישה הרשות המקומית דו"ח שנתי למשרד הפנים. מדובר במסמך מהותי מאוד שעל בסיסו נבחנת הרשות המקומית, אשר מקבלת מענקים, נזיפות וביקורות חוזרות. תמצית הדו"ח מפורסמת גם בעיתונות המקומית לפי חוק. כמו כן, הגזברים נוטים לעבוד ביעדים שנתיים ומעדיפים לסגור את הגירעונות לפני תום כל שנה. לכן נוצר חלון הזדמנויות משמעותי לסגירת פשרות במחלוקות שיש הצדקה עניינית לעשות כן וניתן לעיתים להשיג פשרה נמוכה משמעותית מזו שתושג כמה חודשים לאחר מכן.

אל תפעילו פוליטיקה או מאכרים בלי ליווי מקצועי משלים – בשנים האחרונות תש כוחם של קשרים פוליטיים ואחרים מול הרשות המקומית. ראשי הרשויות ונושאי משרה חשופים לחיובים אישיים, ביקורות וחקירות. גם אם אתם משוכנעים שיש מי שרוצה לסייע לכם – ולעיתים קרובות אף משום שהחוק, ההיגיון והאינטרס של התושבים לצידכם – עדיף להיות יותר חכמים מצודקים ולפעול בתאום עם יעוץ משפטי מצידכם. יועץ טוב יקים תשתית עובדתית ומשפטית נאותה כדי לאפשר למי שרוצה לסייע לעשות זאת בדרך חוקית ונכונה שתעמוד בכל מבחני הביקורת.

ככלל, בתי המשפט בישראל פרו ממסדיים – התפיסה הבסיסית הרווחת של מערכת המשפט היא שביטול חיוב עלול לגרום נזק רב יותר מתשלום מס שאינו מוצדק. בכל הקשור למיסוי מוניציפאלי מנגנוני מינוי וניהול ועדות הערר לארנונה מצויים בשליטת הרשות המקומית. בעתירות מנהליות סדרי הדין פועלים כנגד הנישומים ולאור מורכבות המחלוקת לא תמיד ימצא השופט או השופטת שיוכלו להיכנס לעובי הקורה ולהבין לעומק את המחלוקת. בנסיבות כאלה יש לנהל סיכונים היטב, לשחק במקרים מסוימים "על כל המגרש" ולחשוף את הצד השני לסיכוני רוחב ולנקוט בטכניקות משפטיות מגוונות ומתוחכמות.

פיתוח ומטלות ציבוריות ללא עיגון בחוקי עזר או תכנית – שיטה מאוד נפוצה לממן את הוצאות התכנון, הפיתוח ומבני הציבור היא באמצעות הסכם פיתוח. ואולם, לפי פסיקת בית המשפט העליון לא ניתן לגבות כספים מכוח הסכמה, אלא אך ורק מכוח חיקוק. לעיתים הדרישות הן ברמה נסבלת ולעיתים אף מלוות בפיתוח עודף החיוני ליזם. לעיתים הדרישות הכרחיות למימוש התוכנית בשל חוקי עזר לא מעודכנים של הרשות המקומית. מדובר בדרישות לא חוקיות שקשה יותר לתקוף אותן בדיעבד ולאחר השלמת הפרויקט. ייעוץ בזמן אמת יכול לחסוך כסף בזמן ניסוח הסכם הפיתוח או במקרה של החלטה להגיש תביעה כספית לאחר השלמת הפרויקט. תביעה היא כמו בניין ויש לבנות אותה באופן מתוכנן ויסודי, קומה-קומה ולאחר שהונחו יסודותיה כראוי.

הוצאות בלתי חוקיות לא יוכרו בניכוי בהיטל השבחה – תשלום כספים מחוץ למסגרת ההסמכה, ללא עיגון בחוקי עזר, תכנית או חקיקה אחרת, לא מקוזז מההשבחה, גם אם הוסכם עליו בהסכם פיתוח. אולם, בייעוץ וליווי נכון, אפשר להפוך את הלימון ללימונדה ולדחוס חלק מההוצאות כעלויות שמפחיתות את ההשבחה. הוצאות שלא יוכרו לקיזוז יוכלו להוות בסיס לתביעת השבה בהמשך.

קיזוז הריסות וקרקע בחיובי היטלי פיתוח – במקרים בהם הקרקע המיועדת לבניה כבר מפותחת ובמקרקעין שבהם יש לבצע הריסה, יש לדרוש לשקול לדרוש פטור מהיטלי פיתוח בגין הקרקע והבניה המיועדת להריסה (לקזז את שטחה או נפחה מהבניה החדשה). לטענות של הרשות כאילו הקרקע או הבניה לא שילמו בעבר היטלי פיתוח יש מענה הולם בפסיקת בתי המשפט לרבות "הלכת לרר", בה התקבלו טענות משרדנו ונקבע שרשות לא יכולה לדרוש תשלום פיתוח באזור שכבר פותח בעבר.

הוצאות פיתוח מכוח תב"ע – לעיתים התכנית עצמה מתירה לגבות הוצאות שונות מהיזם, לרבות הוצאות פיתוח. ראשית, צריך לדעת שבמקרים כאלה הוצאות אלה ניתן לקזז מההשבחה. שנית, קיימת מחלוקת בפסיקה האם מותר בכלל לגבות הוצאות מכוח תכנית. לאחרונה ניכרת דווקא גישה מצמצמת בגביית הוצאות מכוח תב"ע, בין היתר כאשר נפסק לא ניתן לגבות עבור פיתוח, אלא רק עבור תכנון. אנו סבורים שבכל מקרה לא ניתן לגבות הוצאות מכוח תב"ע בכפל אל מול היטלי פיתוח והשבחה, אולם כאמור הפסיקה בעניין זה אינה עקבית והיא מייצרת חוסר ודאות.

תזמון בקשות, היתרים הסכמים, השגות, עררים ותביעות – תשלומי חובה מוניציפאליים הם דרישות מנהליות שכפופות לסדרי דין נוקשים ואיחורים עלולים לעלות ביוקר רב. פעולות כגון דחיית היתר בניה, פיצולו או כריתת הסכמים עם הרשות יכולים לגרום לנזק או לתועלת. חוקי העזר מתעדכנים כלפי מטה ובעיקר כלפי מעלה, והאצה או האטה של תהליכים עשויה להתברר כמשמעותית מאוד מבחינה כספית. יש אפוא משמעות גדולה לאיזה ערכאה פונים, שכן מלבד הגשת תביעה כספית ניתן לפתוח גם בהליך מנהלי, או גם וגם. לתזמון ולפרוצדורה יש אפוא השלכות מרחיקות לכת על התוצאה.

המאמר פורסם לראשונה באתר "מגדילים " ביום 15.11.2023

צרו קשר
News
  • ת"א (שלום ת"א) 57140-10-24 עיריית תל-אביב-יפו נ' נתיאל פולדיאן (נבו, 27.5.26)
    בית משפט השלום בתל אביב דן בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה נגד בעל שליטה שחויב אישית בחובות ארנונה של חברה לפי סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים. נקבע שאין מקום לביטול מחובת הצדק, שכן הנטל להוכיח פגם בהמצאה מוטל על המבקש וטענתו שלא התגורר במען ההדבקה לא נתמכה בראיה. עוד נקבע שהגנת הנתבע מפני עצם החיוב חלשה, שכן לסתירת החזקה הסטטוטורית עליו להניח תשתית ראייתית בדבר היעדר נכסי החברה. עם זאת, משקיימת לצד ההגנה החלשה טענת התיישנות קונקרטית לחלק ניכר מהחוב, בוטל פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות.
  • ע"א 53824-11-24 עיריית לוד נ' תמיר מאור (נבו, 27.5.2026)
    בית המשפט העליון קבע שבתביעות הנגשה שהסעד העיקרי בהן אינו כספי, התועלת לקבוצה היא עצם אכיפת ההנגשה, שאינה ניתנת לכימות כספי אמין. לכן דרך המלך לפסיקת גמול ושכר טרחה היא השיטה הגלובלית ולא שיטת האחוזים. בית המשפט הבחין בין הנגשה עודפת, שזיקתה לסעד ולקבוצה ישירה ועלותה יכולה לשמש בסיס לחישוב, ובין ייזום פרויקט ייעודי שזיקתו חלשה ותועלתו קשה לכימות. נקבע שאין לגזור גמול ושכר טרחה לפי שיטת האחוזים מעלות פרויקט ייעודי, משום שהדבר יוצר תמריץ מעוות לנפח את שווי ההסדר, ופרויקט כזה ראוי להישקל כשיקול אחד במכלול הגלובלי בלבד.
  • עע"ם 21188-05-26 המועצה המקומית מבשרת ציון נ' אדמונד ששון (נבו, 27.5.2026)
    בית המשפט העליון קיבל בקשת המועצה לעכב את ביצוע פסק הדין המחוזי, שהורה לה לתקן שומות ארנונה לאחר שנקבע כי חלק מהחוב התיישן. נקבע שעצם הגשת ערעור אינה מצדיקה עיכוב ביצוע, ושיש לשקול את סיכויי הערעור ואת מאזן הנוחות במתן מעמד בכורה למאזן הנוחות. מאזן הנוחות נטה לטובת המועצה, שכן שינוי הרישומים עלול לפגוע בהליכי גבייה ובעיקולים שננקטו, ומשקל מכריע ניתן להסכמת התושב לעיכוב ולהיעדר נזק שייגרם לו.
  • ת"צ (ת"א) 15917-12-19 דלית טורובצקי נ' מי אביבים 2010 בע"מ (נבו, 24.5.2026)
    בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד תאגיד מי אביבים בגין חשבונות צריכת מים חריגה. נקבע שלא הוכחה עילת תביעה אישית, ושדוח הביניים של רשות המים משנת 2011 אינו עוד מקור נורמטיבי מחייב, משנתפס מקומו בכללי אמות המידה. עוד נקבע שהבקשה אינה מעוררת שאלות מהותיות משותפות לכלל הקבוצה, שכן בירור חוקיות הגבייה מחייב בחינה פרטנית, והמבקשים חויבו בהוצאות ריאליות בסך 128,775 ש"ח בהסתמך על הלכת גנות.
  • עת"מ (חי') 27088-06-25 איאד חמאדו נ' מועצה מקומית ג'דיידה-מכר (נבו, 24.5.2026)
    בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה דן בעתירת חבר מועצה ועורך דין שהתגלה כמחזיק בנכס מגורים ובמשרד בלא ששולמה בגינם ארנונה. נקבע שדרך המלך לתקיפת דרישת התשלום היא הליך השגה לפי סעיף 3 לחוק הערר, שכן טענות בדבר מועד תחילת ההחזקה, זהות המחזיק ושטח הנכס נמנות עם העילות שבחוק, ועל הרשות לדון בהשגה לגופה. עוד נקבע שמכתב הפחתת החוב מטעם מנכ"ל חברת הגבייה אינו הבטחה מנהלית מחייבת ואינו יוצר השתק, וששיקול ההסתמכות נחלש כאשר מדובר בנישום שלא שילם ארנונה כלל ושנכסיו היו "נעלמים" מבחינת החיוב.