מוסקוביץ, אזרואל
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
עשרת הדיברות לנישומים הנושאים בנטל התשלומים ברשויות המקומיות
ראשי » עשרת הדיברות לנישומים הנושאים בנטל התשלומים ברשויות המקומיות

עשרת הדיברות לנישומים הנושאים בנטל התשלומים ברשויות המקומיות

מאת עו"ד עדי מוסקוביץ ועו"ד טל יצחק אזרואל

תנופת הפיתוח בעסקים ובענף הבניה, שישראל חוותה לפני המלחמה, הביאה לדרישות תשלומי היטלים גבוהים על ידי הרשויות המקומיות, תשלומים שאתם נדרשים לשלם בימים אלה. בנסיבות אלה השותפים במשרד מוסקוביץ אזרואל הכינו עבורכם את עשרת הדיברות לנישומים הנושאים בנטל התשלומים לרשויות המקומיות:

בדוק כל חיוב חשוד – יש לעשות בדיקה של כל חיוב שמתקבל, הן ביחס לשטח והן ביחס לתעריף, הן חיוב ארנונה והן חיוב היטלים או חיוב אחר לרשות המקומית. הניסיון מלמד שהתעריף עלול להיות שגוי או מבוסס על תחשיב בלתי חוקי בעליל שהטעה את משרד הפנים, או שהצמדתו לקויה או שהסיווג כלל אינו מתאים לשימוש. כך למשל, לעיתים הרשות המקומית תתנדב לתת לכם פטור חצי שנתי מארנונה, אולם בדיקה מקצועית תגלה שמדובר במלכודת היות והנכס כלל אינו נכנס לרשת המס ובזבזתם פטור חד פעמי. חמור מכך, אתם עלולים לגלות שכניסה למסלול פטור כלשהו שוללת מכם את האפשרות לחזור לנקודת המוצא ולטעון שהנכס אינו בר חיוב ללא הגבלת זמן וכל עוד לא הושלמה בנייתו. או למשל שחויבתם על שטחי פירים למעלית שהאדריכל כלל  בקומות, ובבניה מודרנית מדובר בשטחים גדולים שאין מקום לחייבם. כך גם לגבי מרפסות לא מקורות או שטחי חניה שלעיתים כלל אינם ברי חיוב.

אחרי שנת בחירות מגיעים חיובים יזומים – שנת 2023 הייתה אמורה להיות שנת בחירות, שנה בה הרשות עובדת במעין דממת אלחוט שעלולה להרדים את הנישום. ואולם, בתקופה זו חיובים נכבשים ומתקיימת עבודה רבה מתחת לפני השטח במטרה  להוציא לכם חיובים יזומים בארנונה והיטלי פיתוח. מדובר בין היתר בשינויים בחיובי ארנונה באופן רטרואקטיבי, חיובי ארנונה לראשונה, לדוגמא חיוב אתר בנייה כמחצבה, בשל פינוי עודפי החפירה ומכירתם, או חיובים מתקנים בהיטלי פיתוח בגין שטחים שכביכול לא חויבו עת ניתן היתר הבניה. במקרים אחרים יבוטל בדיעבד הסכם פיתוח שגילם בתוכו הנחה בהיטל השבחה, ועוד. המועד לטיפול בחיובים אלה הוא קצר וקבוע בחוק, כך שאם איחרתם בהגשת השגה, ערר או עתירה – אתם עלולים לגלות שהחזקת החיוב במגרה עולה לכם ביוקר.

סוף שנה הינו הזמן הטוב ביותר להסדיר מחלוקות עם הרשות המקומית בהסדרי פשרה – בסוף כל שנה מגישה הרשות המקומית דו"ח שנתי למשרד הפנים. מדובר במסמך מהותי מאוד שעל בסיסו נבחנת הרשות המקומית, אשר מקבלת מענקים, נזיפות וביקורות חוזרות. תמצית הדו"ח מפורסמת גם בעיתונות המקומית לפי חוק. כמו כן, הגזברים נוטים לעבוד ביעדים שנתיים ומעדיפים לסגור את הגירעונות לפני תום כל שנה. לכן נוצר חלון הזדמנויות משמעותי לסגירת פשרות במחלוקות שיש הצדקה עניינית לעשות כן וניתן לעיתים להשיג פשרה נמוכה משמעותית מזו שתושג כמה חודשים לאחר מכן.

אל תפעילו פוליטיקה או מאכרים בלי ליווי מקצועי משלים – בשנים האחרונות תש כוחם של קשרים פוליטיים ואחרים מול הרשות המקומית. ראשי הרשויות ונושאי משרה חשופים לחיובים אישיים, ביקורות וחקירות. גם אם אתם משוכנעים שיש מי שרוצה לסייע לכם – ולעיתים קרובות אף משום שהחוק, ההיגיון והאינטרס של התושבים לצידכם – עדיף להיות יותר חכמים מצודקים ולפעול בתאום עם יעוץ משפטי מצידכם. יועץ טוב יקים תשתית עובדתית ומשפטית נאותה כדי לאפשר למי שרוצה לסייע לעשות זאת בדרך חוקית ונכונה שתעמוד בכל מבחני הביקורת.

ככלל, בתי המשפט בישראל פרו ממסדיים – התפיסה הבסיסית הרווחת של מערכת המשפט היא שביטול חיוב עלול לגרום נזק רב יותר מתשלום מס שאינו מוצדק. בכל הקשור למיסוי מוניציפאלי מנגנוני מינוי וניהול ועדות הערר לארנונה מצויים בשליטת הרשות המקומית. בעתירות מנהליות סדרי הדין פועלים כנגד הנישומים ולאור מורכבות המחלוקת לא תמיד ימצא השופט או השופטת שיוכלו להיכנס לעובי הקורה ולהבין לעומק את המחלוקת. בנסיבות כאלה יש לנהל סיכונים היטב, לשחק במקרים מסוימים "על כל המגרש" ולחשוף את הצד השני לסיכוני רוחב ולנקוט בטכניקות משפטיות מגוונות ומתוחכמות.

פיתוח ומטלות ציבוריות ללא עיגון בחוקי עזר או תכנית – שיטה מאוד נפוצה לממן את הוצאות התכנון, הפיתוח ומבני הציבור היא באמצעות הסכם פיתוח. ואולם, לפי פסיקת בית המשפט העליון לא ניתן לגבות כספים מכוח הסכמה, אלא אך ורק מכוח חיקוק. לעיתים הדרישות הן ברמה נסבלת ולעיתים אף מלוות בפיתוח עודף החיוני ליזם. לעיתים הדרישות הכרחיות למימוש התוכנית בשל חוקי עזר לא מעודכנים של הרשות המקומית. מדובר בדרישות לא חוקיות שקשה יותר לתקוף אותן בדיעבד ולאחר השלמת הפרויקט. ייעוץ בזמן אמת יכול לחסוך כסף בזמן ניסוח הסכם הפיתוח או במקרה של החלטה להגיש תביעה כספית לאחר השלמת הפרויקט. תביעה היא כמו בניין ויש לבנות אותה באופן מתוכנן ויסודי, קומה-קומה ולאחר שהונחו יסודותיה כראוי.

הוצאות בלתי חוקיות לא יוכרו בניכוי בהיטל השבחה – תשלום כספים מחוץ למסגרת ההסמכה, ללא עיגון בחוקי עזר, תכנית או חקיקה אחרת, לא מקוזז מההשבחה, גם אם הוסכם עליו בהסכם פיתוח. אולם, בייעוץ וליווי נכון, אפשר להפוך את הלימון ללימונדה ולדחוס חלק מההוצאות כעלויות שמפחיתות את ההשבחה. הוצאות שלא יוכרו לקיזוז יוכלו להוות בסיס לתביעת השבה בהמשך.

קיזוז הריסות וקרקע בחיובי היטלי פיתוח – במקרים בהם הקרקע המיועדת לבניה כבר מפותחת ובמקרקעין שבהם יש לבצע הריסה, יש לדרוש לשקול לדרוש פטור מהיטלי פיתוח בגין הקרקע והבניה המיועדת להריסה (לקזז את שטחה או נפחה מהבניה החדשה). לטענות של הרשות כאילו הקרקע או הבניה לא שילמו בעבר היטלי פיתוח יש מענה הולם בפסיקת בתי המשפט לרבות "הלכת לרר", בה התקבלו טענות משרדנו ונקבע שרשות לא יכולה לדרוש תשלום פיתוח באזור שכבר פותח בעבר.

הוצאות פיתוח מכוח תב"ע – לעיתים התכנית עצמה מתירה לגבות הוצאות שונות מהיזם, לרבות הוצאות פיתוח. ראשית, צריך לדעת שבמקרים כאלה הוצאות אלה ניתן לקזז מההשבחה. שנית, קיימת מחלוקת בפסיקה האם מותר בכלל לגבות הוצאות מכוח תכנית. לאחרונה ניכרת דווקא גישה מצמצמת בגביית הוצאות מכוח תב"ע, בין היתר כאשר נפסק לא ניתן לגבות עבור פיתוח, אלא רק עבור תכנון. אנו סבורים שבכל מקרה לא ניתן לגבות הוצאות מכוח תב"ע בכפל אל מול היטלי פיתוח והשבחה, אולם כאמור הפסיקה בעניין זה אינה עקבית והיא מייצרת חוסר ודאות.

תזמון בקשות, היתרים הסכמים, השגות, עררים ותביעות – תשלומי חובה מוניציפאליים הם דרישות מנהליות שכפופות לסדרי דין נוקשים ואיחורים עלולים לעלות ביוקר רב. פעולות כגון דחיית היתר בניה, פיצולו או כריתת הסכמים עם הרשות יכולים לגרום לנזק או לתועלת. חוקי העזר מתעדכנים כלפי מטה ובעיקר כלפי מעלה, והאצה או האטה של תהליכים עשויה להתברר כמשמעותית מאוד מבחינה כספית. יש אפוא משמעות גדולה לאיזה ערכאה פונים, שכן מלבד הגשת תביעה כספית ניתן לפתוח גם בהליך מנהלי, או גם וגם. לתזמון ולפרוצדורה יש אפוא השלכות מרחיקות לכת על התוצאה.

המאמר פורסם לראשונה באתר "מגדילים " ביום 15.11.2023

צרו קשר
News
  • ת"צ (חי') 25737-12-25 אילן מירילאשוילי נ' עיריית אור עקיבא (נבו, 26.6.26)
    בית המשפט אישר הסתלקות מתוגמלת מבקשה לאישור תובענה ייצוגית, שעניינה הטלת כ-15 עיקולי בנק מקבילים בגין אותו חוב אגב חיוב אגרת עיקול בעבור כל אחד מהם. במסגרת ההסדר התחייבה העירייה למתווה גבייה מדורג, ובו צמצום מספר העיקולים בסבב הראשון לחמישה בנקים. נקבע כי ההליך הניב תועלת עתידית לציבור החייבים, ואושרו גמול בסך 1,500 ש"ח ושכר טרחה בסך 12,500 ש"ח.
  • עמ"נ (ת"א) 82356-11-25 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב נ' זוהר ברנט ואח' (נבו, 25.6.26)
    בית המשפט דחה ערעור על אופן חישוב הפטור מהיטל השבחה בפרויקט תמ"א 38 במסלול חיזוק, ואישר מימוש גמיש של התמריץ בין מפלסים שונים. נקבע כי אין מדובר בניוד אסור בין תמריצים, אלא באופן מימושו של תמריץ אחד שהיקפו אינו שנוי במחלוקת. סעיף 11 לתמ"א 38 והוראת הפטור שבסעיף 19(ב)(10)(ב) לתוספת השלישית עוסקים בהיקף הזכויות ולא במיקומן הפיזי במבנה, ולכן פרשנות ועדת הערר סבירה ואין להתערב בה.
  • עמ"נ (י-ם) 74829-11-25 ג'וינט ישראל נ' מנהל הארנונה של עיריית ירושלים (נבו, 24.6.26)
    בית המשפט קיבל ערעור על שינוי סיווג מבנה המטה מ"סיווג 20" הכולל הקדשות ל"סיווג 2" של משרדים ומסחר, שהגדיל את החיוב פי 3.2 בלא שינוי בפעילות. נדחתה עמדת מנהל הארנונה שלפיה אין הקדש בהיעדר שטר הקדש, שכן המערערת התאגדה בשנת 1974 מכוח פקודת ההקדשות לצרכי צדקה, ואין להחיל עליה את חוק הנאמנות, התשל"ט–1979, שנחקק אחריה. נקבע בין היתר כי חברה לתועלת הציבור הרשומה אצל המפקח על ההקדשות היא הקדש, ושטר הקדש אינו נדרש, מה גם שהמערערת הוקמה לפי הדין הקודם.
  • ת"צ (מרכז) 41897-06-22 טארק חרזאללה נ' יוסף אג'באריה (נבו, 23.6.26)
    בית המשפט נעתר לבקשת צד שלישי לעיין בתיק בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד תאגיד המים מי עירון, אף שהדיון בתיק הסתיים. נקבע כי התאגיד, שהתנגד לעיון, לא הצביע על טעם ממשי המצדיק את מניעתו. התאגיד רשאי להגיש עד 1.7.2026 עותקים מושחרים של כתבי הטענות בלא שמות הצרכנים, ואם לא יוגשו — ייפתח התיק לעיון ביום 2.7.2026.
  • רע"א 88373-02-26 טי.אפ.סי. למסחר ותעשייה בע"מ נ' בית המכס אשדוד (נבו, 23.6.26)
    בית המשפט העליון קיבל ערעור על הוצאת מסמכים מתיק הראיות בשל אי-גילוים. נקבע כי תקנות 57–58 לתקנות סדר הדין האזרחי הפכו את הגילוי והעיון לחובה אוטומטית, אך אין בכך כדי לפגוע בחופש הצדדים להסכים, במפורש או במשתמע, לוותר על ההליכים. משאף צד לא קיים אותם, ראה בית המשפט ויתור הדדי ולא הפעיל את הסנקציה שבתקנה 60. נקבע כי צד המבקש לכבול את יריבו לרשימת מסמכים חייב לעמוד על קיום ההליך.