מאת עדי מוסקוביץ, עו"ד וטל יצחק אזרואל, עו"ד
ימי הפגרה הם התקופה בה בתי המשפט וועדות הערר מתפנים לכתוב פסקי דין. השנה היה למשרדנו יבול מוצלח במיוחד של פסקי דין והחלטות תקדימיות שנמנה כאן בפניכם רק חלק מהן:
ת.צ. 40550-12-10 יעקבי נגד עירית גבעתיים (לחץ לקישור)
לאחר שאושרה תובענה ייצוגית ונדחתה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, ניתן פסק דין בתובענה ייצוגית שעניינה גביית ארנונת כבאות בחוסר סמכות. נקבע כי הטלת ארנונת כבאות בסכום קבוע לנכס וללא אישור שרי הפנים והאוצר מהווה חריגה מחוקי ההקפאה ואין בהסדר פשרה קודם שהתיר כביכול להעלות ארנונה ללא אישור השרים להפוך את הגבייה לחוקית. בית המשפט המחוזי מתח ביקורת נוקבת על התנהלות העיריה, שמסרה גרסאות שונות בתובענות שהוגשו נגדה במהלך השנים. העיריה חויבה להשיב לציבור 8.2 מיליון ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית וכן חייב אותה בתשלום שכ"ט וגמול לתובע בסכום של 1.5 מיליון ש"ח.
ת.צ. 64906-06-15 ברוך נגד עירית רעננה (לחץ לקישור)
בית המשפט המחוזי אישר הסדר פשרה ודחה התנגדויות בתובענה ייצוגית שעניינה גביית היטלי תיעול מבעלי כל הנכסים ברעננה. בהתאם להסדר יופחת שיעור ההיטל בכ- 25% אחוז ואף תבוצע השבה של כ- 3 מיליון ש"ח לבעלי נכסים שכבר שילמו את מלוא ההיטל. נקבע, לאחר שמונה בודק מטעם בית המשפט, כי חרף התנגדויות שהוגשו מדובר בהסדר פשרה ראוי.
עת"מ 18/15 איה אחזקות ואח' נגד מועצה אזורית מטה בנימין (לחץ לקישור)
נתקבלה עתירה מנהלית נגד צו הארנונה של המועצה האזורית מטה בנימין. בית המשפט קיבל את הטענה כי בשנת 2013 בוצעה העלאה חריגה ביחס לחיוב מחסנים בתחום המועצה. נדחתה טענת המועצה כאילו מדובר בהבהרה של הצו. עוד נפסק, כי מחסן אינו שקול לשימוש שעושה מחזיק בחנות או במשרד ולכן אין לחייב לפי "משרדים, שירותים ומסחר", אלא כנכס אחר. המועצה חויבה ב- 25,000 ש"ח הוצאות לטובת העותרים.
ערר 2016 רמית נגד מנהל הארנונה של המועצה האזורית מנשה (לחץ לקישור)
ועדת הערר קבלה ערר שעניינו טענות כנגד ניסיון לחייב מדגרה בסיווג "תעשייה" ולא בסיווג חקלאות. נפסק כי מרכז הכובד של פעילות המדגרה הינו חקלאי ואין בשיפור הטכנולוגי כדי לשנות מאופייה של המדגרה כשלב קריטי ואינהרנטי לתהליך הגידול החקלאי. יש להסיק מפסיקת בתי המשפט בעניינים תכנוניים כי מדגרה נחוצה במישרין לשימוש החקלאי ולכן יש לקבל את הערר ולבטל את החיוב.
ערר 59/16 מכללת רמת גן נגד מנהל הארנונה (לחץ לקישור)
נתקבל ערר כנגד חיוב שטח חניה המשמש את הציבור הרחב. נקבע כי אין בעובדה שהחניון בבעלות העוררת כדי להטיל עליה ארנונה, שכן הוכח שמדובר בחניון ציבורי פתוח באזור שבו קיימת מצוקת חניה גדולה. העובדה שאין גובים דמי חניה מדברת בעד עצמה ולפיכך דין הערר להתקבל ודינו של חיוב הארנונה להתבטל.