115 רשויות מקומיות הגישו בקשות חריגות להעלאת ארנונה בשנת 2016

עו"ד עדי מוסקוביץ ועו"ד טל יצחק אזרואל

בימים אלו נבחנות בקשותיהן של 115 רשויות מקומיות אשר הגישו למעלה מ – 600 שינויים חריגים לביצוע העלאות חריגות, שינויי סיווגים, הוספת סיווגי חיוב חדשים ושינויי הגדרות. משרד הפנים חייב לקבל החלטות בבקשות עד ליום 15.12.15.

להלן התפלגות הבקשות לפי סוג הרשות המקומית:

בהשוואה רב שנתית ניתן לראות כי גם השנה קרוב למחצית מ-255 הרשויות המקומיות הקיימות בישראל הגישו בקשות לשינויים חריגים. להלן ההשוואה לשנים קודמות:

 

העלאות חריגות

102 רשויות מקומיות הגישו למעלה מ-600 בקשות להעלאה חריגה בתעריפי הארנונה וכןלמעלה מ-300 בקשות לשינויי סיווג שמשמען עלייה בהוצאות הארנונה.

 

הרשויות המקומיות הגישו בקשות להעלאת ארנונה בשווי כולל של למעלה מ-280 מיליוני שקלים על כלל התושבים והעסקים בישראל, מהם כ 43 מיליוני שקלים על מגזר המגורים.

סטייה מהקווים המנחים של משרד הפנים

כזכור, החל משנת 2015 הקשיח משרד הפנים את הקווים המנחים לבחינה ואישור בקשת הרשויות המקומיות לביצוע העלאות חריגות, כך ששיעור הבקשה החריגה לא יעלה על 7.5%, כולל שיעור העדכון. כלומר, שיעור ההעלאה המרבי שיכולה רשות מקומית לבקש, מעבר לשיעור העדכון עומד על 6.15%.

למרות הנחיות משרד הפנים, ישנן רשויות מקומיות אשר הגישו בקשות החורגות מקווים אלו באופן בוטה, וביניהן:

הפחתות חריגות

לצד הבקשות לביצוע העלאות חריגות, ניתן למצוא בקשות להפחתות חריגות או בקשות לשינויי סיווג שמשמען הפחתות חריגות. בקשות אלו מסתכמות להפחתת הכנסות הרשויות המקומיות מארנונה בגובה של 94 מיליון ש"ח.

כידוע, במסגרת קביעת הקווים המנחים לבחינת הבקשות החריגות לשנת 2016 החליט השנה שר הפנים להקל באופן משמעותי ולאפשר לרשויות המקומיות שלא להעלות את תעריף הארנונה בהתאם ל"טייס האוטומטי" הקיים בחוק, זאת בתנאי שאי עדכון תעריפי הארנונה יבוצע באופן שווה לכלל המגזרים, מגורים ועסקי גם יחד.

למרות זאת, רק גבעתיים, מגדל ולב השרון מצאו לנכון שלא להעלות את תעריפי הארנונה בהתאם לשיעור העדכון העומד על 1.27%, כפי שהתיר לאחרונה שר הפנים סילבן שלום.  

נציין כי 4 רשויות מקומיות נוספות (מבשרת ציון, עכו, רמת גן, תל מונד) ביקשו להשתמש באפשרות זו, אך ביקשו שלא להעלות את תעריפי הארנונה למגזר המגורים בלבד, זאת בניגוד להנחיות משרד הפנים.

מעניין לראות כי מקרב 24 הרשויות האיתנות, רק רמת גן ביקשה שלא להעלות את תעריפי הארנונה בהתאם ל"טייס האוטומטי" וגם זאת באופן חלקי על מגזר המגורים בלבד.

יתרה מכך, כזכור, במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2013-14 העבירו 57 הרשויות המקומיות ה"עצמאיות" 420 מיליון ש"ח לאוצר המדינה, זאת בתמורה להעלאת תעריפי הארנונה בשיעור נוסף של 0.3%, זאת מעבר לשיעור העדכון. והנה רק 3 רשויות מקומיות מתוכן (גבעתיים, רמת גן, לב השרון) בחרו שלא להעלות את תעריפי הארנונה בהתאם לשיעור העדכון ובכך להיטיב עם תושביהן.

בנוסף, במסגרת קביעת הקווים לבחינת הבקשות החריגות לשנת 2016 החליט השנה שר הפנים, להקל באופן משמעותי על מתן אישורים לביצוע הפחתות חריגות בארנונה לרשויות יציבות, וכן לאפשר הפחתת תעריפי הארנונה לתעשייה ומסחר ברשויות בהן הדירוג הסוציו אקונומי או הפריפריאלי נמוך מ-4. כאמור, כ-30 מהרשויות המקומיות ביקשו לבצע הפחתות חריגות לחלק מהמגזרים.

בניגוד לשנים קודמות קבע שר הפנים את העיקרון שבקשות להפחתות חריגות יאושרו ובקשות העלאות חריגות ידחו. יחד עם זאת, מסכת הלחצים שמפעיל השלטון המקומי על הממשלה הופך אותה ל"שבויה" והניסיון מלמד כי הקווים המנחים נפרצים מקום בו מדובר בראשי רשויות המחזיקים במוקדי כוח פוליטיים. בעיית התייקרות הארנונה תיפתר רק כאשר הממשלה תחשוש מהציבור יותר משהיא חוששת מהשלטון המקומי. הממשלה בוחנת את הבקשות של השלטון המקומי תוך כדי שימוש בסימולטור הנותן תוצאות חד מימדיות ואינו בוחן את כל המדדים הרלבנטים.

 

לרשימת הרשויות שהגישו בקשות לשינויים לחץ לקישור לכתבה בכלכליסט (מקור הנתונים בכתבה הוא ממשרדנו).