מוסקוביץ, אזרואל
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
115 רשויות מקומיות הגישו בקשות חריגות להעלאת ארנונה בשנת 2016
ראשי » 115 רשויות מקומיות הגישו בקשות חריגות להעלאת ארנונה בשנת 2016

115 רשויות מקומיות הגישו בקשות חריגות להעלאת ארנונה בשנת 2016

עו"ד עדי מוסקוביץ ועו"ד טל יצחק אזרואל

בימים אלו נבחנות בקשותיהן של 115 רשויות מקומיות אשר הגישו למעלה מ – 600 שינויים חריגים לביצוע העלאות חריגות, שינויי סיווגים, הוספת סיווגי חיוב חדשים ושינויי הגדרות. משרד הפנים חייב לקבל החלטות בבקשות עד ליום 15.12.15.

להלן התפלגות הבקשות לפי סוג הרשות המקומית:

סוג רשות מקומית

עיר

52

מועצה אזורית

31

מועצה מקומית

32

סה"כ

115

בהשוואה רב שנתית ניתן לראות כי גם השנה קרוב למחצית מ-255 הרשויות המקומיות הקיימות בישראל הגישו בקשות לשינויים חריגים. להלן ההשוואה לשנים קודמות:

 

מספר רשויות

מספר אישורים

שיעור אישורים מתוך סך הבקשות (%)

2010

150

67

44.6%

2011

111

82

74%

2012

120

59

49%

2013

88

33

38%

2014

114

63

56%

2015

123

לא נדונו

0%

2016

115

 

טרם נקבע

 

העלאות חריגות

102 רשויות מקומיות הגישו למעלה מ-600 בקשות להעלאה חריגה בתעריפי הארנונה וכןלמעלה מ-300 בקשות לשינויי סיווג שמשמען עלייה בהוצאות הארנונה.

 

הרשויות המקומיות הגישו בקשות להעלאת ארנונה בשווי כולל של למעלה מ-280 מיליוני שקלים על כלל התושבים והעסקים בישראל, מהם כ 43 מיליוני שקלים על מגזר המגורים.

סטייה מהקווים המנחים של משרד הפנים

כזכור, החל משנת 2015 הקשיח משרד הפנים את הקווים המנחים לבחינה ואישור בקשת הרשויות המקומיות לביצוע העלאות חריגות, כך ששיעור הבקשה החריגה לא יעלה על 7.5%, כולל שיעור העדכון. כלומר, שיעור ההעלאה המרבי שיכולה רשות מקומית לבקש, מעבר לשיעור העדכון עומד על 6.15%.

למרות הנחיות משרד הפנים, ישנן רשויות מקומיות אשר הגישו בקשות החורגות מקווים אלו באופן בוטה, וביניהן:

רשות מקומית

מגזר

שיעור העלאה מבוקש

 (%)

תוספת עלות

(₪)

חבל מודיעין

כלל הסיווגים והנכסים למגזר העסקי

10%

₪ 7,360,000

ביתר עילית

כל צו הארנונה

9%

₪ 5,088,000

חוף אשקלון

קרקע למלאכה, תעשייה ומסחר

959%

₪ 4,070,000

גזר

כלל הסיווגים והנכסים למגזר העסקי

10%

₪ 3,474,000

עמק לוד

כלל הסיווגים למגזר העסקי

10%

₪ 3,430,000

נתניה

עסק מעל 15,000 מ"ר

24.88%

₪ 1,520,000

בני שמעון

מסחר, שירותים ומשרדים

10%

₪ 854,000

גוש עציון

כלל הסיווגים והנכסים למגזר העסקי

10%

₪ 810,000

קדימה – צורן

מסחר, משרדים ושירותים

7.75%

₪ 654,000

מבנה תעשייה

27.04%

₪ 158,000

בית שמש

מסחר באזור ב'

28.73%

₪ 138,000

פרדס חנה – כרכור

מחסנים במסחר

25%

₪ 20,000

הפחתות חריגות

לצד הבקשות לביצוע העלאות חריגות, ניתן למצוא בקשות להפחתות חריגות או בקשות לשינויי סיווג שמשמען הפחתות חריגות. בקשות אלו מסתכמות להפחתת הכנסות הרשויות המקומיות מארנונה בגובה של 94 מיליון ש"ח.

כידוע, במסגרת קביעת הקווים המנחים לבחינת הבקשות החריגות לשנת 2016 החליט השנה שר הפנים להקל באופן משמעותי ולאפשר לרשויות המקומיות שלא להעלות את תעריף הארנונה בהתאם ל"טייס האוטומטי" הקיים בחוק, זאת בתנאי שאי עדכון תעריפי הארנונה יבוצע באופן שווה לכלל המגזרים, מגורים ועסקי גם יחד.

למרות זאת, רק גבעתיים, מגדל ולב השרון מצאו לנכון שלא להעלות את תעריפי הארנונה בהתאם לשיעור העדכון העומד על 1.27%, כפי שהתיר לאחרונה שר הפנים סילבן שלום.  

נציין כי 4 רשויות מקומיות נוספות (מבשרת ציון, עכו, רמת גן, תל מונד) ביקשו להשתמש באפשרות זו, אך ביקשו שלא להעלות את תעריפי הארנונה למגזר המגורים בלבד, זאת בניגוד להנחיות משרד הפנים.

מעניין לראות כי מקרב 24 הרשויות האיתנות, רק רמת גן ביקשה שלא להעלות את תעריפי הארנונה בהתאם ל"טייס האוטומטי" וגם זאת באופן חלקי על מגזר המגורים בלבד.

יתרה מכך, כזכור, במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2013-14 העבירו 57 הרשויות המקומיות ה"עצמאיות" 420 מיליון ש"ח לאוצר המדינה, זאת בתמורה להעלאת תעריפי הארנונה בשיעור נוסף של 0.3%, זאת מעבר לשיעור העדכון. והנה רק 3 רשויות מקומיות מתוכן (גבעתיים, רמת גן, לב השרון) בחרו שלא להעלות את תעריפי הארנונה בהתאם לשיעור העדכון ובכך להיטיב עם תושביהן.

בנוסף, במסגרת קביעת הקווים לבחינת הבקשות החריגות לשנת 2016 החליט השנה שר הפנים, להקל באופן משמעותי על מתן אישורים לביצוע הפחתות חריגות בארנונה לרשויות יציבות, וכן לאפשר הפחתת תעריפי הארנונה לתעשייה ומסחר ברשויות בהן הדירוג הסוציו אקונומי או הפריפריאלי נמוך מ-4. כאמור, כ-30 מהרשויות המקומיות ביקשו לבצע הפחתות חריגות לחלק מהמגזרים.

בניגוד לשנים קודמות קבע שר הפנים את העיקרון שבקשות להפחתות חריגות יאושרו ובקשות העלאות חריגות ידחו. יחד עם זאת, מסכת הלחצים שמפעיל השלטון המקומי על הממשלה הופך אותה ל"שבויה" והניסיון מלמד כי הקווים המנחים נפרצים מקום בו מדובר בראשי רשויות המחזיקים במוקדי כוח פוליטיים. בעיית התייקרות הארנונה תיפתר רק כאשר הממשלה תחשוש מהציבור יותר משהיא חוששת מהשלטון המקומי. הממשלה בוחנת את הבקשות של השלטון המקומי תוך כדי שימוש בסימולטור הנותן תוצאות חד מימדיות ואינו בוחן את כל המדדים הרלבנטים.

 

לרשימת הרשויות שהגישו בקשות לשינויים לחץ לקישור לכתבה בכלכליסט (מקור הנתונים בכתבה הוא ממשרדנו).

צרו קשר
News
  • ת"צ (חי') 25737-12-25 אילן מירילאשוילי נ' עיריית אור עקיבא (נבו, 26.6.26)
    בית המשפט אישר הסתלקות מתוגמלת מבקשה לאישור תובענה ייצוגית, שעניינה הטלת כ-15 עיקולי בנק מקבילים בגין אותו חוב אגב חיוב אגרת עיקול בעבור כל אחד מהם. במסגרת ההסדר התחייבה העירייה למתווה גבייה מדורג, ובו צמצום מספר העיקולים בסבב הראשון לחמישה בנקים. נקבע כי ההליך הניב תועלת עתידית לציבור החייבים, ואושרו גמול בסך 1,500 ש"ח ושכר טרחה בסך 12,500 ש"ח.
  • עמ"נ (ת"א) 82356-11-25 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב נ' זוהר ברנט ואח' (נבו, 25.6.26)
    בית המשפט דחה ערעור על אופן חישוב הפטור מהיטל השבחה בפרויקט תמ"א 38 במסלול חיזוק, ואישר מימוש גמיש של התמריץ בין מפלסים שונים. נקבע כי אין מדובר בניוד אסור בין תמריצים, אלא באופן מימושו של תמריץ אחד שהיקפו אינו שנוי במחלוקת. סעיף 11 לתמ"א 38 והוראת הפטור שבסעיף 19(ב)(10)(ב) לתוספת השלישית עוסקים בהיקף הזכויות ולא במיקומן הפיזי במבנה, ולכן פרשנות ועדת הערר סבירה ואין להתערב בה.
  • עמ"נ (י-ם) 74829-11-25 ג'וינט ישראל נ' מנהל הארנונה של עיריית ירושלים (נבו, 24.6.26)
    בית המשפט קיבל ערעור על שינוי סיווג מבנה המטה מ"סיווג 20" הכולל הקדשות ל"סיווג 2" של משרדים ומסחר, שהגדיל את החיוב פי 3.2 בלא שינוי בפעילות. נדחתה עמדת מנהל הארנונה שלפיה אין הקדש בהיעדר שטר הקדש, שכן המערערת התאגדה בשנת 1974 מכוח פקודת ההקדשות לצרכי צדקה, ואין להחיל עליה את חוק הנאמנות, התשל"ט–1979, שנחקק אחריה. נקבע בין היתר כי חברה לתועלת הציבור הרשומה אצל המפקח על ההקדשות היא הקדש, ושטר הקדש אינו נדרש, מה גם שהמערערת הוקמה לפי הדין הקודם.
  • ת"צ (מרכז) 41897-06-22 טארק חרזאללה נ' יוסף אג'באריה (נבו, 23.6.26)
    בית המשפט נעתר לבקשת צד שלישי לעיין בתיק בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד תאגיד המים מי עירון, אף שהדיון בתיק הסתיים. נקבע כי התאגיד, שהתנגד לעיון, לא הצביע על טעם ממשי המצדיק את מניעתו. התאגיד רשאי להגיש עד 1.7.2026 עותקים מושחרים של כתבי הטענות בלא שמות הצרכנים, ואם לא יוגשו — ייפתח התיק לעיון ביום 2.7.2026.
  • רע"א 88373-02-26 טי.אפ.סי. למסחר ותעשייה בע"מ נ' בית המכס אשדוד (נבו, 23.6.26)
    בית המשפט העליון קיבל ערעור על הוצאת מסמכים מתיק הראיות בשל אי-גילוים. נקבע כי תקנות 57–58 לתקנות סדר הדין האזרחי הפכו את הגילוי והעיון לחובה אוטומטית, אך אין בכך כדי לפגוע בחופש הצדדים להסכים, במפורש או במשתמע, לוותר על ההליכים. משאף צד לא קיים אותם, ראה בית המשפט ויתור הדדי ולא הפעיל את הסנקציה שבתקנה 60. נקבע כי צד המבקש לכבול את יריבו לרשימת מסמכים חייב לעמוד על קיום ההליך.