מוסקוביץ, אזרואל
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
הערכות לשנת הכספים 2019 – ארנונה, היטלי פיתוח, והיטל השבחה
ראשי » הערכות לשנת הכספים 2019 – ארנונה, היטלי פיתוח, והיטל השבחה

הערכות לשנת הכספים 2019 – ארנונה, היטלי פיתוח, והיטל השבחה

"אתם לא יכולים להחליף את הקלפים שקיבלתם אבל אתם יכולים לבחור איך לשחק איתם"

הערכות לשנת הכספים 2019 - ארנונה, היטלי פיתוח, והיטל השבחה

מאת עו"ד טל יצחק אזרואל ועו"ד עדי מוסקוביץ

 

שנת 2018 הייתה שנה "שקטה" מבחינת פעולות אשר ננקטו ע"י הרשויות המקומיות, אשר ברוח הבחירות שהתקיימו לראשות הערים, צמצמו והצניעו מאד את סקרי הנכסים ואת תיקוני השומות מצידן -  כיאה לשנת בחירות.

מאידך, הייתה זו שנה סוערת וגועשת מאד בכל הקשור לפסיקת בתי המשפט, לרבות פסיקתו של בית המשפט העליון בתחום המיסוי העירוני.

להערכתנו, פסיקה זו,  העומדת ליישום בפתחה של שנת מס חדשה לאחר שנת בחירות, מחייבת הערכות ותשומת לב מיוחדת ורבה יותר מהרגיל.

במאמרנו זה, נביא בפניכם בתמצית רק חלק מן השינויים והתמורות המהותיות אשר חלו בפסיקת בית המשפט בשנה האחרונה, אשר עשויות להוביל למחלוקות כבדות משקל עם הרשות המקומית ויש להיערך אליהן מראש.

בתחום הארנונה לדוגמא, קבע בית המשפט העליון קביעה מורכבת ובעייתית לדעתנו, הנוגעת  לחיובו של נכס שלא נעשה בו שימוש בארנונה כללית. עד לאחרונה, הייתה נהוגה ההלכה ולפיה נכס שלא נעשה בו שימוש, יחויב בארנונה לפי הסיווג הנמוך ביותר האפשרי בהתאם לייעודים המותרים מבחינה תכנונית. קביעה זו אפשרה גמישות ביחס לחיובו של נכס כזה בארנונה, וזאת, בהתחשב בעקרון ההנאה ובעובדה שאין הגיון כלכלי לחייבו בתעריף גבוה כאילו הוא מניב תועלת כלכלית למחזיקו. ואולם, לאחרונה פסק בית המשפט העליון (בפסק דין בית ארלוזרוב), כי השימושים המותרים לצורך חיובו של נכס ללא שימוש, יבחנו בהתאם להיתר הבנייה ולא בהתאם לתוכנית החלה, דבר המצמצם בהכרח את הגמישות בחיוב הארנונה. כך, נכס אשר בהיתר הבנייה נקבע לו שימוש של משרדים, יחויב לכאורה בסווג זה גם אם יעמוד ריק, וזאת למרות שבתוכנית מותרים שימושים נוספים בעלי תעריפים נמוכים יותר. זאת ועוד, אנו צופים כי עלולים להיווצר מחדש מצבים אבסורדים לפיהם חיובו של נכס בארנונה יגדל דווקא עם הפסקת השימוש בו.

קיימים כלים להתמודדות עם פסיקה זו, אשר מחייבים הערכות מראש ותכנון מס, ובעניין זה יש להתייעץ ובידנו הידע לתכנן  עבורכם את הדרך הנכונה שתוביל לחיוב מינימלי אפשרי בהתחשב בפסיקה זו.

קביעות נוספות חשובות ועקרוניות של בית המשפט העליון ניתנו בשנה האחרונה גם בעניין חקיקת ההקפאה והלכת אי. בי. סי., אשר כזכור הגבילה  תקיפת שרשור של סיווגים ותעריפים במגבלת שבע שנים לאחור.  בסוגיה זו קבע בית המשפט העליון, כי לא מתקבל על הדעת שטעות או מחדל יונצחו עקב דיני ההקפאה (עעמ 7904/16 עיריית תל אביב יפו נ' ענת חרחס). עוד נקבע כי בעקבות פסק הדין של אי. בי. סי., לא רק שהאזרח מנוע מתקיפת פגם בצו הארנונה, אלא מניעה זו חלה באותה מידה גם על הרשות המקומית (עתמ (ת"א) 59037-12-15 אליהו לוי נ' מנהלת הארנונה באור יהודה). ואכן, לאחרונה רבו המקרים בהם רשות מקומית טוענת כנגד סווג שקיים בצו המיסים שלה עצמה כדי להתחמק מהחלתו. פסק דין לוי סותם את הגולל מפני העלאת טענות מסוג זה, אולם מדובר בשלב זה רק בפסיקה מחוזית.

בפסק דין חרחס חזר בית המשפט על האיסור לשנות שיטת חישוב שטח של נכס (באמצעות תוספת חיוב של שטחים שלא חויבו קודם). בית המשפט קובע שוב כי שינוי שיטת חישוב כזו אינו אפשרי. גם אם וככל שתעשה פנייה לשרים שאינם מוסמכים לכך. קביעה זו חשובה במקרים בהם שטח הנכס שלכם "גדל" שלא בעקבות תוספת שטחים בנויים, אלא בעקבות שינוי שיקול דעת של הרשות והוספת שטחים משותפים, שטחי מרפסות ושטחים אחרים שלא חויבו קודם לכן. ניתן וצריך לתקוף שינויים אלה.

גם בנושא חיוב בארנונה של שטחי חנייה המשרתים עסק, חלו תמורות ושינויים רבים כפי שעמדנו עליהם לא אחת במאמרים שפרסמנו בנושא. לקראת שנת הכספים הקרובה, יש להיערך, בשים לב לתכנוני מס אפשריים אשר עשויים להוביל להפחתות של מאות אלפי שקלים לשנה בחיובי החניונים.

משבאנו לכאן נזכיר פסיקה חשובה שניתנה בעניין הפעלת הליכי גבייה ע"י רשות המיסים, אשר לדעתנו יש לה חשיבות ומשמעות על הפעלת הליכי גבייה ע"י רשומת מקומית. בעא 8158/16 ‏אפרים בן מנחם נ' פקיד שומה - מס הכנסה חיפה‏ עומד בית המשפט העליון על הצורך של הרשות לברר את כתובת הנישום ולשלוח לו את החיובים לכתובת הנכונה לצורך מימוש כוחה לפעול במסלול של גבייה מנהלית, לכל הפחות בקשר של חלוקת האחריות בין הרשות לנישום.

בתחום היטלי הפיתוח, נראה שכללי המשחק השתנו מהותית בעקבות פסק הדין שניתן ע"י בית המשפט העליון בעניין בתי זיקוק לנפט. מדובר בפסק דין עמוס בקביעות משפטיות ומורכב ומיוחד מאד בנסיבותיו,  ואולם בעקבותיו "הורחבו" לכאורה ע"י בתי המשפט עילות החיוב בהיטלי פיתוח לכל עבודת תשתית, תהא אשא תהא גם אם מדובר בשדרוג תשתיות קיימות.

גם בתחום היטלי ההשבחה, חלו תמורות חדשות דווקא לטובה. נציין ונזכיר רק הליך אשר משרדנו מעורב בו, אשר ממתין לפסיקה של בית המשפט העליון בשאלה האם וועדה מקומית יכולה להשית חיוב בגין היטל השבחה לשימוש חורג כאשר השימוש החורג חורג מהיתר בנייה ,אך אינו חורג בתוכנית קיימת.  היועץ המשפטי לממשלה הגיש במסגרת הליך זה עמדה אשר מאמצת את עמדתנו ולפיה במקרה כזה לא ניתן להשית חיוב בהיטל. יצוין כי נוכח המלצת בית המשפט העליון חזרה בה הוועדה המקומית מהערעור, ואולם בית המשפט העליון ביקש לכתוב בעניין זה הלכה מנחה ואנו ממתינים לפסק דין.

כמו כן, ראוי להזכיר את הצעת חוק שומות מוסכמות, אשר אושרה בקריאה טרומית ולפיה בעל נכס אשר מחויב בהיטל השבחה בסכום של עד 100,000 ש"ח יוכל להגיע לפשרה עם הרשות המקומית, אף מבלי להידרש להליך של שמאי מכריע, הליך הכרוך בזמן ובעלויות גבוהות. יצוין כי בהצעה זו מובא פתרון חלקי למצב הבלתי נתפס אשר נוצר בעקבות תיקון 84 לחוק התכנון והבנייה ולפיו וועדה מקומית מנועה מלהגיע להסכם פשרה עם נישום בגין שומות היטל השבחה. אמנם הפסיקה הולכת ומצמצמת תיקון זה ומאפשרת חריגים ופשרות, אשר במהותן מבוססות על טיעונים הדדיים של הצדדים, כאשר הצעת חוק זו מבקשת להרחיב את ההלכה. ואולם, לדעתנו  ראוי היה להרחיבה גם על שומות בסכומים גבוהים יותר.

הבאנו בפניכם כאן רק על קצה המזלג מספר תמורות ושינויים שחלו השנה בכל אחד מן התחומים הנ"ל. בהערכות לשנת הכספים הקרובה, חשוב להיות מודעים לשינויים אלה ולהקפיד הקפדת יתר בהעברת החיובים לבדיקה וטיפול בזמן, כדי להימנע מאובדן זכויות.

נזכיר שוב כפי שאנו מזכירים לכם מידי שנה:

המועד לתקיפת חיוב ארנונה על דרך השגה הינו 90 ימים ממועד בו קיבלתם את החיוב ואולם טענות מסוימות העומדות לכם כנגד החיוב, אינן בסמכות מנהל הארנונה וועדת הערר ויש להגיש בגינן עתירה מינהלית תוך 45 ימים. כך, לדוגמא אם התקבל אצלכם חיוב רטרואקטיבי בארנונה, הדרך לתקיפתו של חיוב זה היא בעתירה מנהלית כאמור.

תקיפת חיוב בהיטלי פיתוח (היטל סלילה, היטל תיעול), נעשית בדרך כלל על דרך עתירה מינהלית תוך 45 ימים. על חיוב בגין דמי הקמה (אשר החליפו את היטלי הביוב) קיים הליך  מקדמי נוסף של בירור אשר יש לנקוט בו תוך 30 יום.

ערר בגין חיוב היטל השבחה ו/או בקשה למינוי שמאי מכריע יש להגיש תוך 45 יום ממועד קבלת החיוב.

מועדים אלה חשובים ביותר ואי נקיטת הליך בזמן עלול להוביל לכך שהחיובים יהפכו חלוטים והרשות תהא חופשייה להפעיל בגינם הליכי גבייה. בכל מקרה חובה להתייעץ עם עו"ד שכן סוגיית המועדים היא מורכבת (למשל יש מקרים שעתירה מנהלית יש להגיש בפחות מ- 45 ימים).

 

נאחל לכם ולנו שנת כספים טובה, בטוחה וחסכונית.

צרו קשר
News
  • ת"א (שלום ת"א) 57140-10-24 עיריית תל-אביב-יפו נ' נתיאל פולדיאן (נבו, 27.5.26)
    בית משפט השלום בתל אביב דן בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה נגד בעל שליטה שחויב אישית בחובות ארנונה של חברה לפי סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים. נקבע שאין מקום לביטול מחובת הצדק, שכן הנטל להוכיח פגם בהמצאה מוטל על המבקש וטענתו שלא התגורר במען ההדבקה לא נתמכה בראיה. עוד נקבע שהגנת הנתבע מפני עצם החיוב חלשה, שכן לסתירת החזקה הסטטוטורית עליו להניח תשתית ראייתית בדבר היעדר נכסי החברה. עם זאת, משקיימת לצד ההגנה החלשה טענת התיישנות קונקרטית לחלק ניכר מהחוב, בוטל פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות.
  • ע"א 53824-11-24 עיריית לוד נ' תמיר מאור (נבו, 27.5.2026)
    בית המשפט העליון קבע שבתביעות הנגשה שהסעד העיקרי בהן אינו כספי, התועלת לקבוצה היא עצם אכיפת ההנגשה, שאינה ניתנת לכימות כספי אמין. לכן דרך המלך לפסיקת גמול ושכר טרחה היא השיטה הגלובלית ולא שיטת האחוזים. בית המשפט הבחין בין הנגשה עודפת, שזיקתה לסעד ולקבוצה ישירה ועלותה יכולה לשמש בסיס לחישוב, ובין ייזום פרויקט ייעודי שזיקתו חלשה ותועלתו קשה לכימות. נקבע שאין לגזור גמול ושכר טרחה לפי שיטת האחוזים מעלות פרויקט ייעודי, משום שהדבר יוצר תמריץ מעוות לנפח את שווי ההסדר, ופרויקט כזה ראוי להישקל כשיקול אחד במכלול הגלובלי בלבד.
  • עע"ם 21188-05-26 המועצה המקומית מבשרת ציון נ' אדמונד ששון (נבו, 27.5.2026)
    בית המשפט העליון קיבל בקשת המועצה לעכב את ביצוע פסק הדין המחוזי, שהורה לה לתקן שומות ארנונה לאחר שנקבע כי חלק מהחוב התיישן. נקבע שעצם הגשת ערעור אינה מצדיקה עיכוב ביצוע, ושיש לשקול את סיכויי הערעור ואת מאזן הנוחות במתן מעמד בכורה למאזן הנוחות. מאזן הנוחות נטה לטובת המועצה, שכן שינוי הרישומים עלול לפגוע בהליכי גבייה ובעיקולים שננקטו, ומשקל מכריע ניתן להסכמת התושב לעיכוב ולהיעדר נזק שייגרם לו.
  • ת"צ (ת"א) 15917-12-19 דלית טורובצקי נ' מי אביבים 2010 בע"מ (נבו, 24.5.2026)
    בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד תאגיד מי אביבים בגין חשבונות צריכת מים חריגה. נקבע שלא הוכחה עילת תביעה אישית, ושדוח הביניים של רשות המים משנת 2011 אינו עוד מקור נורמטיבי מחייב, משנתפס מקומו בכללי אמות המידה. עוד נקבע שהבקשה אינה מעוררת שאלות מהותיות משותפות לכלל הקבוצה, שכן בירור חוקיות הגבייה מחייב בחינה פרטנית, והמבקשים חויבו בהוצאות ריאליות בסך 128,775 ש"ח בהסתמך על הלכת גנות.
  • עת"מ (חי') 27088-06-25 איאד חמאדו נ' מועצה מקומית ג'דיידה-מכר (נבו, 24.5.2026)
    בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה דן בעתירת חבר מועצה ועורך דין שהתגלה כמחזיק בנכס מגורים ובמשרד בלא ששולמה בגינם ארנונה. נקבע שדרך המלך לתקיפת דרישת התשלום היא הליך השגה לפי סעיף 3 לחוק הערר, שכן טענות בדבר מועד תחילת ההחזקה, זהות המחזיק ושטח הנכס נמנות עם העילות שבחוק, ועל הרשות לדון בהשגה לגופה. עוד נקבע שמכתב הפחתת החוב מטעם מנכ"ל חברת הגבייה אינו הבטחה מנהלית מחייבת ואינו יוצר השתק, וששיקול ההסתמכות נחלש כאשר מדובר בנישום שלא שילם ארנונה כלל ושנכסיו היו "נעלמים" מבחינת החיוב.