מוסקוביץ, אזרואל
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
אין לשלם היטל השבחה בגין שימוש חורג מהיתר
ראשי » אין לשלם היטל השבחה בגין שימוש חורג מהיתר

אין לשלם היטל השבחה בגין שימוש חורג מהיתר

עדי מוסקוביץ,עו"ד

היטל השבחה הינו מס שנועד להשיג צדק חלוקתי. זהו מס שוויוני המוטל על בעל נכס ששווי המקרקעין שלו עלה כתוצאה מתכנית משביחה, הקלה או שימוש חורג. החבות הרעיונית ביחס לעליית שווי כתוצאה מתכנית משביחה, קמה ומתגבשת עם אישור התכנית, אולם מועד התשלום נדחה בדרך כלל למועד המימוש, הינו למועד המכירה או למועד מתן היתר הבניה. לעומת זאת, היטל השבחה בגין הקלה, מתגבש ומוטל עם מימוש היתר הבניה שבו גלומה ההקלה, ואילו היטל השבחה כתוצאה ממתן היתר לשימוש חורג, מוטל ומתגבש עם קבלת ההיתר לביצוע שימוש חורג.

היתר לשימוש חורג ניתן לתקופה קצובה והוא מוטל בשני מקרים:

(א) שימוש חורג מתכנית.

(ב) שימוש חורג מהיתר הבניה.

במקרים רבים – אפילו במקרים רבים מאוד – מבקש המחזיק או בעל הנכס לבצע שימוש שאינו חורג מהשימושים המותרים בתכנית, אולם השימוש אינו תואם את היתר הבניה. כך למשל כשהתכנית מאפשרת שימוש ליעוד משרדים, אולם בהיתר הבניה השימוש הוגבל ל"בנק". במקרים כאלה עומדות בפני הנישום שתי חלופות: הראשונה, לבקש היתר לשימוש חורג; השנייה, להגיש בקשה לתיקון ההיתר. המסלול השני (תיקון ההיתר) אינו מקים חבות בהיטל השבחה והוא למעשה מסלול של פטור מוחלט. ברם, הוועדה המקומית תיתן הסבר "משכנע" מדוע כדאי לנישום ללכת במסלול הראשון (שינוי חורג מהתכנית) המקים לשיטתה חבות בהיטל השבחה, כשמחד היא מדגימה את הבירוקרטיה והקשיים שהיא יצרה במסלול השני (תיקון היתר הבניה) ומאידך מדגישה את "הנוחות" והמהירות בהן ניתן לקבל את ההיתר במסלול החייב לשיטתה בתשלום היטל. כן, ממש כמו כרטיס Fast Pass בפארק שעשועים.

אלא שאנו סבורים כי גם המסלול המהיר (היתר לשימוש חורג) פטור אף הוא מהיטל השבחה. הנימוקים בעניין זה הינם משפטיים בעיקרם (ולא שמאיים). ראשית, משיש באפשרות הנישום לקבל היתר לשימוש המבוקש במסלול נגיש שאין בצידו חבות בהיטל השבחה, אין כל טעם והיגיון כלכלי או חברתי היכולים להצדיק חיוב בהיטל השבחה. אין כאן יצירת רווח וממילא אין מקום "לחלוק עם הציבור" רווח שלא נוצר. הקושי שהוועדה המקומית יוצרת בכוונת מכוון כדי לנתב את הבקשות למסלול של חבות, הוא מלאכותי ואין בו כשלעצמו כדי ליצור השבחה של הנכס. שנית, יש מידה רבה של חוסר תום לב בחסימה בירוקרטית של מסלול הפטור מהיטל השבחה והפניית האזרח למסלול שיש בו כביכול חבות. התנהלות כזו אינה ראויה לרשות שלטונית.

למרבה הצער אנו נתקלים שוב ושוב במקרים בהם מוטל היטל השבחה כתוצאה משימוש חורג מהיתר, כאשר השימוש עצמו מותר לפי התכנית התקפה. בתי המשפט, וועדות הערר וגם שמאים מכריעים (שאין זה תחום מומחיותם) הוציאו תחת ידם החלטות סותרות בעניין זה. אנו ממליצים לפנות לקבלת חוות דעת משפטית בטרם תשלום, במטרה לעבור כמה שיותר מהר "במסלול הירוק".

צרו קשר
News
  • ת"צ (חי') 25737-12-25 אילן מירילאשוילי נ' עיריית אור עקיבא (נבו, 26.6.26)
    בית המשפט אישר הסתלקות מתוגמלת מבקשה לאישור תובענה ייצוגית, שעניינה הטלת כ-15 עיקולי בנק מקבילים בגין אותו חוב אגב חיוב אגרת עיקול בעבור כל אחד מהם. במסגרת ההסדר התחייבה העירייה למתווה גבייה מדורג, ובו צמצום מספר העיקולים בסבב הראשון לחמישה בנקים. נקבע כי ההליך הניב תועלת עתידית לציבור החייבים, ואושרו גמול בסך 1,500 ש"ח ושכר טרחה בסך 12,500 ש"ח.
  • עמ"נ (ת"א) 82356-11-25 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב נ' זוהר ברנט ואח' (נבו, 25.6.26)
    בית המשפט דחה ערעור על אופן חישוב הפטור מהיטל השבחה בפרויקט תמ"א 38 במסלול חיזוק, ואישר מימוש גמיש של התמריץ בין מפלסים שונים. נקבע כי אין מדובר בניוד אסור בין תמריצים, אלא באופן מימושו של תמריץ אחד שהיקפו אינו שנוי במחלוקת. סעיף 11 לתמ"א 38 והוראת הפטור שבסעיף 19(ב)(10)(ב) לתוספת השלישית עוסקים בהיקף הזכויות ולא במיקומן הפיזי במבנה, ולכן פרשנות ועדת הערר סבירה ואין להתערב בה.
  • עמ"נ (י-ם) 74829-11-25 ג'וינט ישראל נ' מנהל הארנונה של עיריית ירושלים (נבו, 24.6.26)
    בית המשפט קיבל ערעור על שינוי סיווג מבנה המטה מ"סיווג 20" הכולל הקדשות ל"סיווג 2" של משרדים ומסחר, שהגדיל את החיוב פי 3.2 בלא שינוי בפעילות. נדחתה עמדת מנהל הארנונה שלפיה אין הקדש בהיעדר שטר הקדש, שכן המערערת התאגדה בשנת 1974 מכוח פקודת ההקדשות לצרכי צדקה, ואין להחיל עליה את חוק הנאמנות, התשל"ט–1979, שנחקק אחריה. נקבע בין היתר כי חברה לתועלת הציבור הרשומה אצל המפקח על ההקדשות היא הקדש, ושטר הקדש אינו נדרש, מה גם שהמערערת הוקמה לפי הדין הקודם.
  • ת"צ (מרכז) 41897-06-22 טארק חרזאללה נ' יוסף אג'באריה (נבו, 23.6.26)
    בית המשפט נעתר לבקשת צד שלישי לעיין בתיק בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד תאגיד המים מי עירון, אף שהדיון בתיק הסתיים. נקבע כי התאגיד, שהתנגד לעיון, לא הצביע על טעם ממשי המצדיק את מניעתו. התאגיד רשאי להגיש עד 1.7.2026 עותקים מושחרים של כתבי הטענות בלא שמות הצרכנים, ואם לא יוגשו — ייפתח התיק לעיון ביום 2.7.2026.
  • רע"א 88373-02-26 טי.אפ.סי. למסחר ותעשייה בע"מ נ' בית המכס אשדוד (נבו, 23.6.26)
    בית המשפט העליון קיבל ערעור על הוצאת מסמכים מתיק הראיות בשל אי-גילוים. נקבע כי תקנות 57–58 לתקנות סדר הדין האזרחי הפכו את הגילוי והעיון לחובה אוטומטית, אך אין בכך כדי לפגוע בחופש הצדדים להסכים, במפורש או במשתמע, לוותר על ההליכים. משאף צד לא קיים אותם, ראה בית המשפט ויתור הדדי ולא הפעיל את הסנקציה שבתקנה 60. נקבע כי צד המבקש לכבול את יריבו לרשימת מסמכים חייב לעמוד על קיום ההליך.