מוסקוביץ, אזרואל
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
אישור לטאבו, התיישנות ומה שביניהם
ראשי » אישור לטאבו, התיישנות ומה שביניהם

אישור לטאבו, התיישנות ומה שביניהם

מאת עו"ד טל יצחק אזרואל ועו"ד עדי מוסקוביץ

אם מכרת לאחרונה את דירת המגורים שלך או נכס אחר שבבעלותך, בוודאי נדרשת להמציא לידי הקונה אישור על העדר חובות, הידוע גם בכינוי "אישור לטאבו" או "אישור לפי סעיף 324 לפקודת העיריות".

אמת, כדי להשלים את ביצועה של כל עסקת מכר במקרקעין ולבצע את רישומה בטאבו, נדרש המוכר להמציא אישור מאת הרשות המקומית לפיו לא רובץ על הנכס חוב מכל מין וסוג שהוא. ללא אישור זה לא ניתן לרשום את הזכויות על שם הקונה בלשכת רישום המקרקעין.

בעת מימוש זכויות נדרש תשלום היטל השבחה לרשות המקומית אם וככל שקיימת תכנית משביחה החלה עליו. היטל ההשבחה חל בדרך כלל על המוכר הנושא בתשלומו ביחס לתוכניות משביחות אשר אושרו עד למועד חתימת ההסכם המכר (אלא אם הוסכם אחרת בין הצדדים). ואולם, לעיתים קרובות, שלאחרונה הפכו להיות אף קרובות ביותר, "שולפת" הרשות המקומית בעת בקשת האישור המיוחל, "חובות" נוספים המתייחסים לתשלומי ארנונה והיטלי פיתוח, ומתנה את מתן האישור בתשלומם. יתרה מכך, לאחרונה נתקלנו במקרים רבים מאד בהם מדובר בחובות שלבעל הנכס נודע עליהם לראשונה בעת בקשת האישור, ואף חובות שנוצרו לכאורה שנים רבות לפני הבקשה ובמועד הגשתה התיישנו זה מכבר.

כך, הלכה למעשה, עושה הרשות המקומית שימוש בהוראת סעיף 324 לפקודת העיריות כאמצעי לגבייה פאסיבית של חובות אשר הנישום כלל לא ידע על קיומם, וחובות אשר דומה כי התיישנו זה מכבר ולא ניתן עוד לגבותם מאת הנישום.

מטבע הדברים המוכר ממהר לשלם את חובותיו נוכח התחייבותו להעביר את הזכויות על שם הקונה. במאמרנו זה, נטעים ונדגיש - יש מה לעשות וחשוב לפנות ולהתייעץ, ככל האפשר עוד בטרם ביצוע התשלום.

ראשית, הפסיקה קבעה באופן ברור וחד משמעי כי רשות מקומית מנועה מגבייתם של חובות אשר הנישום לא ידע עליהם, ונודע לו לראשונה דבר קיומם בעת מימוש הנכס. בעת"מ (חי') 33240-12-10 מיכאל סתו נ' עירית חיפה נפסק, כי כאשר ההודעה על קיומו של חוב נמסרת לאדם לראשונה כשהוא נזקק לתעודה לפי הוראת סעיף 324, לאחר ששינה מצבו לרעה והתקשר בהסכם למכירת הנכס, הרי שדרישת החוב אינה כדין ואין לקיים את סירוב הרשות להעניק את התעודה. כך קובע בית המשפט כי חובות שדבר קיומם אינו ידוע לאזרח, ועל אחת כמה וכמה כאלה שהרשות נמנעה במשך זמן רב לפעול לגבייתם, אינם יכולים להיות בני אכיפה לפי סעיף 324.

שנית, הפסיקה הגדילה וקבעה כי אין הרשות רשאית לסרב להעניק את התעודה במקרה של חובות שהתיישנו.

נציין בקצרה - טענת ההתיישנות היא טענה דיונית. הווה אומר, היא מונעת הגשת הליך משפטי בגין חוב נטען אך לא פוגעת בעצם קיומו של החוב ולא פוגמת בזכות המהותית. משום כך, עד לאחרונה הדעה הרווחת בפסיקה הייתה כי אמנם הרשות מקומית אינה יכולה להגיש תביעה משפטית בגין חוב שהתיישן, אך היא יכולה לגבות אותו בדרכים אחרות לרבות גביה מנהלית, וגבייה באמצעות "גביה פאסיבית" כגון סירוב להוציא אישור לטאבו או סירוב לתת היתרי בניה.

בשנים האחרונות חל שינוי מהותי ברוח הפסיקה בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין נעמה נסייר שאסר הפעלת הליכי גבייה מנהליים בגין חובות שהתיישנו (רע"א 187/05). בעקבות כך, בתי המשפט קבעו באופן ברור כי הרשות המקומית אינה רשאית למנוע מתן אישור לטאבו לפי הוראות סעיף 324 לפקודה בגין חובות שנוצרו 7 שנים לפני בקשת האישור ואשר הרשות המקומית לא נקפה אצבע לגבייתם (עת"מ (ת"א) 2064-09 אהרון מתנה נ' עירית אור יהודה (פורסם בנבו) ועת"מ (ת"א) 1710-02-10 מאיר ניר נ' עיריית אור יהודה , רע"א 187/05 נעמה נסייר נ' עיריית נצרת עילית).

אין זה אומר שהרשויות המקומיות לא מנסות ואנו נתקלים בניסיונות מסוג זה חדשות לבקרים. חשוב אם כך להתייעץ ולטפל ככל האפשר עוד לפני התשלום. יצוין בהקשר זה כי הנישום יכול לעשות טעויות קריטיות כשהוא פועל ללא ייעוץ מעו"ד המתמחה בתחום זה באופן ספציפי. כך למשל, מי שיבקש הנחה או מי שלא יטען שהחוב התיישן "בהזדמנות הראשונה", עלול למצוא עצמו כמי שאיבד את זכותו לטעון טענת התיישנות.

הדברים נוגעים גם להיטל ההשבחה אשר מאז תיקון 84 לחוק התכנון והבנייה הפך להיות מורכב וחשוב לפעול לתקיפתו בהליך הנכון כדי להימנע מאובדן זכויות (בעניין זה נפנה למאמרנו "היטל השבחה – עניין לשמאי או לעורך דין?"). לאחרונה אנו מוצאים נישומים רבים שנדרשים לשלם עבור השבחות שנעשו בתקופה בה הם לא היו בעלים של הנכס. מדובר בטענה משפטית מובהקת שרק עורך דין רשאי ויכול להעלותה.

 
צרו קשר
News
  • ת"א (י-ם) 59120-11-24 עירית ירושלים נ' יהורם קארשי (נבו, 23.8.2026)
    בית משפט השלום בירושלים נתן פסק דין חלקי בתביעת ארנונה בסך 537,835 ש"ח לשנים 2014-2019. התביעה נסבה על בית פרטי של כ-484 מ"ר, שאוכלס בשנת 2005 וחויב לראשונה בסוף שנת 2019. נקבע כי חיוב המחזיק בפועל, כשהנכס לא החליף ידיים, אינו חיוב רטרואקטיבי אלא חוב שהתקיים בזמן אמת. מועד ידיעת העירייה רלוונטי רק להתיישנות, בהסתמך על עע"מ 2330/21 התחנה המרכזית החדשה ועל ע"א (מחוזי י-ם) 205-05-25 שבתי. לפיכך חויבו הנתבעים בקרן חוב הארנונה לשנים 2018-2019. רכיב הריבית לא נכלל, ולפי עע"מ 802/22 יצחקי בר אין עוד לבית משפט השלום סמכות טבועה להפחית ריבית. טענת ההתיישנות לשנים הקודמות וטענת ההשתק נותרו להכרעה בפסק הדין הסופי.
  • ת"צ (ב"ש) 6915-12-25 ריטיילורס בע"מ נ' עיריית באר שבע (נבו, 26.8.2026)
    בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע דחה בקשה לסלק על הסף בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד עיריית באר שבע. הבקשה נסבה על גביית ארנונה ביתר בשנת 2025 מנכסים בסיווג מסחר באזור א'1. המבקשת טענה כי אישור השרים להעלאה חריגה ניתן לשנת 2024 בלבד. העירייה טענה כי האישור מיום 9.10.2024 אימץ מתווה מדורג לשנים 2024-2028 בשיעור 5.56% לשנה. נקבע כי סילוק על הסף הוא סעד חריג, וכי הוצגה תשתית לכאורית לעילה אישית ולנזק קונקרטי. גם קבלת פרשנות העירייה אינה מסיימת את הבירור, נוכח הפער הנטען בין התעריף שבצו ובין התעריף שנגבה בפועל.
  • עמ"נ (ב"ש) 7998-04-25 אחים אוזן חברה לבניה בע"מ נ' וועדה מקומית תכנון ובניה אילת (נבו, 24.8.2026)
    בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע דחה ערעור על החלטת ועדת הערר במחוז דרום בעניין הקלות במגרשים ברובע השדה באילת. הוועדה לא התערבה בשומות מכריעות שהעמידו את ההשבחה על 1,030,242 ש"ח ועל 1,380,435 ש"ח, בשוליות של 20%. נקבע כי שמאי מכריע אינו חייב לנמק את יחסו לכל עסקה, ואינו מוגבל לעסקאות או למתודות של הצדדים. עם זאת עליו לתת דעתו לעסקאות שהוצגו לו ולהציג את עקרונות הניתוח, והשמאי עמד בכך. ההסתמכות על עסקה שבוטלה מצויה בשיקול דעתו המקצועי. נתוני 140 יחידות הדיור מצויים כמעט בלעדית בידי המערערת, ובחירתה להציג שבעה צמדי עסקאות בלבד פועלת לחובתה.
  • ע"א (חי') 53247-01-26 רבני יפה נ' עיריית חדרה (נבו, 25.8.2026)
    בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל בחלקו ערעור בתביעה בגין אי-ביצוע עבודות פיתוח במגרשים בגבעת אולגה. היטלי הסלילה שולמו בשנת 1999, והסלילה לא בוצעה כשלושה עשורים. דחיית תביעת ההשבה אושרה, משמרוץ ההתיישנות מתחיל במועד התשלום ודוקטרינת העוולה הנמשכת אינה חלה. לעומת זאת נקבע כי לרשות מקומית חובת זהירות מושגית בפיתוח מקרקעין שבתחומה. עד סוף שנת 2015 חסתה העירייה תחת חריג שיקול הדעת המינהלי. משהצהירה שהפיתוח יושלם בשנת 2015, עברה לשלב הביצוע, ולא הסבירה את אי-העמידה ביעד. העירייה חויבה בפיצוי של 189,000 ש"ח לשנה בגין השנים 2016-2017, בסך כולל של 378,000 ש"ח.
  • ע"א (י-ם) 65534-02-26 מיכאל לויאן נ' עיריית ירושלים (נבו, 23.8.2026)
    בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את ערעור העירייה, וחייב בעל זכויות בנכס מסחרי במלוא חוב הארנונה לתקופה שבין 1.1.2005 ובין 14.8.2012. בעל הזכויות מסר לעירייה דיווח כוזב שלפיו המחזיקה בנכס היא אמו של השוכר, וצירף הסכם שכירות פיקטיבי. נקבע כי הודעה פיקטיבית אינה מוציאה את המשכיר מתחולת סעיף 326 לפקודת העיריות. משלא נמסרה הודעה אמיתית, הפך המשכיר מחזיק קונסטרוקטיבי, החב בארנונה לצד המחזיק בפועל. מרוץ ההתיישנות הושעה לפי סעיף 7 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, עד שנודע לעירייה על הכזב ביום 11.2.2021. ההשעיה חלה גם על השנים 2009-2012, בשל הודעה כוזבת נוספת משנת 2012.