מוסקוביץ, אזרואל
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
החיובים בנסיקה והעסקים בנחיתה – אבסורד הטייס האוטומטי של תעריפי הארנונה
ראשי » החיובים בנסיקה והעסקים בנחיתה – אבסורד הטייס האוטומטי של תעריפי הארנונה

החיובים בנסיקה והעסקים בנחיתה – אבסורד הטייס האוטומטי של תעריפי הארנונה

      מאת עו"ד טל יצחק אזרואל, עו"ד עדי מוסקוביץ ואיציק בטומיאשוילי (כלכלן)

תעריפי הארנונה מתעדכנים בכל שנה לפי ממוצע של מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. נוסחת העדכון מכונה "טייס אוטומטי", שכן היא אינה דורשת הפעלת שיקול דעת או מעשה חקיקה בכדי לעדכן את תעריפי הארנונה מדי שנה, כפי שהיה נהוג עד לשנת 2008.

לצורך חישוב עדכון תעריפי הארנונה בשנת 2021, מדד המחירים לצרכן ירד ב- 0.59%, אולם מדד השכר הציבורי דווקא עלה ב־2.8%. כל בר דעת היה מצפה שבמצב של דֶּפְלַצְיָה (ירידת מחירים) הדבר ישפיע במתאם דומה על חיובי הארנונה, זאת במיוחד כאשר המשק מצוי במצב משברי שבו מאות אלפי אזרחים מחוסרי עבודה ועסקים רבים על סף פשיטת רגל. והנה, בשנת 2021 חיובי הארנונה צפויים לעלות, למרות שמדד המחירים לצרכן ירד ב – 0.59%,  וזאת בעקבות נוסחת עדכון "הטייס האוטומטי" שהובילה לעלייה של 1.1% בהתאם לנוסחה שבטבלה מטה.

ניתן להיווכח כי משקלם של מדד המחירים לצרכן ומדד השכר הציבורי שווה, אולם בעוד שהראשון ירד וצפוי להמשיך להישאר בשיעורים נמוכים, האחרון מצוי בעליה, כך שתמהיל עדכון תעריפי הארנונה אינו משקף נכונה את המציאות הכלכלית הריאלית. כך במיוחד בשנת 2021 וכך היה גם בשנים האחרונות.

בגרף שלהלן ניתן לראות את שיעור העלאה בארנונה בפועל אל מול שיעור מדד המחירים לצרכן בתקופה הרלוונטית.


שיעור העלאה בפועל בארנונה עמד על כ- 14.1% בין השנים 2014 לשנת 2021 בעוד ששיעור מדד המחירים לצרכן על בכ- 2.2% בלבד.

ניתן לראות בטבלה מטה את ההשפעה הכלכלית של עיוות נוסחת הטייס האוטומטי בארנונה ביחס לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן על האזרחים ועל העסקים בפרט:


מנגד, אם ניקח לדוגמא את "סל המדדים" של עדכון "הטייס האוטומטי" תעריפי המים, נראה שיש משקל רב יותר (ובצדק) למדד המחירים. להלן טבלה המתארת את "סל המדדים" של עדכון תעריפי המים:

במידה והטייס האוטומטי בארנונה היה מחושב לפי סל המדדים שקבעה רשות המים לצורך עדכון תעריפי המים (את מדד תעריפי החשמל נשייך למדד השכר הציבורי), נקבל שהארנונה צריכה דווקא לרדת ב- 0.1%.

להלן טבלה המדגימה את התוצאה:

בטבלה הבאה נדגים באופן מוחשי כיצד הבדלים אלו בסל המדדים בחישוב הטייס האוטומטי מביאים לפגיעה קשה במגזר הפרטי, ובפרט במגזר העסקי.

להלן חיוב לשנת 2021 ולשנת 2031, הן לפי הטייס האוטומטי בארנונה (בפועל) והן לפי הטייס האוטומטי של תעריפי המים (בהתאם למדד ידוע מאי 2020 למדד ידוע מאי 2019 – מדדי עדכון בארנונה), תוספת החיוב מבטאת את הפערים שבין נוסחת הטייס האוטומטי בארנונה לבין נוסחת הטייס האוטומטי של תעריפי המים:

לצורך המחשה ניקח חיוב ארנונה של עסק עם חיוב שנתי של 4,000,000 ש"ח בשנת 2020 ונראה כיצד ההבדלים בעדכון נוסחת הטייס האוטומטי בארנונה אל מול עדכון נוסחת הטייס האוטומטי של תעריפי המים (1.2% לשנת 2021) ישפיעו על החיוב בעוד 10 שנים:

ניתן לראות כי נוסחת הטייס האוטומטי של הארנונה תגדיל את החיוב של אותו בעל עסק בכחצי מיליון ש"ח וזאת במשך עשור בודד בלבד. חשוב לציין שתוספת החיוב הינה שנתית אך התוספת גדלה עם השנים בריבית דריבית וככל שנוקף הזמן, העלות על העסקים הופכת להיות כבדה עד בלתי אפשרית. בימים אלו העיוות בנוסחת העדכון גורם לתוצאה קשה במיוחד.

במקרים של חריגות שכר במגזר הציבורי (ולצערנו הרב יש לא מעט מקרים כאלו), כולנו משלמים על כך בריבית דריבית. הנה כי כן, העיוות ברור וזועק לשמיים ובכל זאת עולם כמנהגו נוהג.

אנו תקווה כי הדברים יחלחלו גם למקבלי ההחלטות שם למעלה ויפה שעת אחת קודם.

צרו קשר
News
  • ת"א (שלום ת"א) 57140-10-24 עיריית תל-אביב-יפו נ' נתיאל פולדיאן (נבו, 27.5.26)
    בית משפט השלום בתל אביב דן בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה נגד בעל שליטה שחויב אישית בחובות ארנונה של חברה לפי סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים. נקבע שאין מקום לביטול מחובת הצדק, שכן הנטל להוכיח פגם בהמצאה מוטל על המבקש וטענתו שלא התגורר במען ההדבקה לא נתמכה בראיה. עוד נקבע שהגנת הנתבע מפני עצם החיוב חלשה, שכן לסתירת החזקה הסטטוטורית עליו להניח תשתית ראייתית בדבר היעדר נכסי החברה. עם זאת, משקיימת לצד ההגנה החלשה טענת התיישנות קונקרטית לחלק ניכר מהחוב, בוטל פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות.
  • ע"א 53824-11-24 עיריית לוד נ' תמיר מאור (נבו, 27.5.2026)
    בית המשפט העליון קבע שבתביעות הנגשה שהסעד העיקרי בהן אינו כספי, התועלת לקבוצה היא עצם אכיפת ההנגשה, שאינה ניתנת לכימות כספי אמין. לכן דרך המלך לפסיקת גמול ושכר טרחה היא השיטה הגלובלית ולא שיטת האחוזים. בית המשפט הבחין בין הנגשה עודפת, שזיקתה לסעד ולקבוצה ישירה ועלותה יכולה לשמש בסיס לחישוב, ובין ייזום פרויקט ייעודי שזיקתו חלשה ותועלתו קשה לכימות. נקבע שאין לגזור גמול ושכר טרחה לפי שיטת האחוזים מעלות פרויקט ייעודי, משום שהדבר יוצר תמריץ מעוות לנפח את שווי ההסדר, ופרויקט כזה ראוי להישקל כשיקול אחד במכלול הגלובלי בלבד.
  • עע"ם 21188-05-26 המועצה המקומית מבשרת ציון נ' אדמונד ששון (נבו, 27.5.2026)
    בית המשפט העליון קיבל בקשת המועצה לעכב את ביצוע פסק הדין המחוזי, שהורה לה לתקן שומות ארנונה לאחר שנקבע כי חלק מהחוב התיישן. נקבע שעצם הגשת ערעור אינה מצדיקה עיכוב ביצוע, ושיש לשקול את סיכויי הערעור ואת מאזן הנוחות במתן מעמד בכורה למאזן הנוחות. מאזן הנוחות נטה לטובת המועצה, שכן שינוי הרישומים עלול לפגוע בהליכי גבייה ובעיקולים שננקטו, ומשקל מכריע ניתן להסכמת התושב לעיכוב ולהיעדר נזק שייגרם לו.
  • ת"צ (ת"א) 15917-12-19 דלית טורובצקי נ' מי אביבים 2010 בע"מ (נבו, 24.5.2026)
    בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד תאגיד מי אביבים בגין חשבונות צריכת מים חריגה. נקבע שלא הוכחה עילת תביעה אישית, ושדוח הביניים של רשות המים משנת 2011 אינו עוד מקור נורמטיבי מחייב, משנתפס מקומו בכללי אמות המידה. עוד נקבע שהבקשה אינה מעוררת שאלות מהותיות משותפות לכלל הקבוצה, שכן בירור חוקיות הגבייה מחייב בחינה פרטנית, והמבקשים חויבו בהוצאות ריאליות בסך 128,775 ש"ח בהסתמך על הלכת גנות.
  • עת"מ (חי') 27088-06-25 איאד חמאדו נ' מועצה מקומית ג'דיידה-מכר (נבו, 24.5.2026)
    בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה דן בעתירת חבר מועצה ועורך דין שהתגלה כמחזיק בנכס מגורים ובמשרד בלא ששולמה בגינם ארנונה. נקבע שדרך המלך לתקיפת דרישת התשלום היא הליך השגה לפי סעיף 3 לחוק הערר, שכן טענות בדבר מועד תחילת ההחזקה, זהות המחזיק ושטח הנכס נמנות עם העילות שבחוק, ועל הרשות לדון בהשגה לגופה. עוד נקבע שמכתב הפחתת החוב מטעם מנכ"ל חברת הגבייה אינו הבטחה מנהלית מחייבת ואינו יוצר השתק, וששיקול ההסתמכות נחלש כאשר מדובר בנישום שלא שילם ארנונה כלל ושנכסיו היו "נעלמים" מבחינת החיוב.