הכנסת החליטה לטפל בהעסקת חברות גביה על-ידי הרשויות המקומיות

עו"ד טל יצחק אזרואל ועו"ד עדי מוסקוביץ 

לפני כחודש התדפקה על דלת משרדנו אישה מבוגרת בליווי ילדיה. היא היתה טרוטת עיניים וידעה לספר שהיא אינה ישנה מזה שבוע ימים, משום שהעיריה מאיימת להטיל על רכושה עיקול בגין חוב של 4.5 מיליון ש"ח.

תחקיר קצר העלה כי ה"חוב" מיוחס לאביה שנפטר לפני כשני עשורים, האב מסר את החזקה בבית המלאכה שלו לאחד משבעת ילדיו, וזה כנראה הגיע עם העיריה ל"הסכמה שבשתיקה" שבמשך 30 שנה הוא לא ישלם לה דבר. לימים מונה חשב מלווה שמסר את הטיפול בחוב לחברת גביה. זו האחרונה העבירה ללא היסוס את החוב על-שם היורשים ומשם קצרה הדרך להליכי גביה מנהליים הכוללים עיקולים בסכום של 4.5 מיליון ש"ח, והכל ללא החלטה שיפוטית או לכל הפחות פיקוח של בית משפט או הוצאה לפועל.

כמובן שמדובר בחוב שהתיישן והיורשים עשויים לחוב, אם בכלל, רק כדי חלקם בעיזבון, ובוודאי שלא בחבות סולידרית (ביחד ולחוד, כולם על כל החוב). אלא שמקרה זה ממחיש את הקלות שבה רשות מקומית יכולה לחדור לכיסו של הנישום. 

תופעה זו הוחמרה בשנת 2000 שאז הכריז שר האוצר על תשלומי החובה לרשויות המקומיות כמס לפי פקודת המסים (גביה), שהינה פקודה מנדטורית המעניקה סמכויות תפיסה ועיקול מרחיקות לכת. האכרזה מסרה בידי הרשויות המקומיות אמצעי גביה נוספים וחריפים יותר וכן הרחיבה את האפשרות לנקוט בהליכי גביה מנהליים (כאמור ללא בקרה של בית משפט) גם ביחס לתשלומי חובה שאינם ארנונה. בעקבות עתירה שהוגשה לבג"צ צומצמו סמכויות הגביה מכוח הפקודה ואף נקבעה הוראה לעיכובם או להפסקתם במקרה של מחלוקת על החוב, תוך שהמדינה מתחייבת להסדיר את העניין בחקיקה.

מספר שנים לאחר מכן התייצב בבית המשפט העליון עורך דין חיפאי בשם אליעזר גל, אשר טען כי העיריה שלחה אליו גובים בעלי עבר פלילי. הפעם בית המשפט העליון דרש מהמדינה לעשות צעדים מעשיים וזו הוציאה תחת ידה הנחיות מנהליות בדבר העסקת חברות גביה. באופן לא מפתיע הנחיות אלה לא מיושמות כלל. והנה, כעת, המחאה החברתית מתחילה לחלחל גם לבית המחוקקים. בדיון שנערך לאחרונה בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יצאו חברי הכנסת כנגד שימוש בהליכי גביה מנהליים ואף דרשו לבטל את הסמכות לעשות שימוש בפקודה המנדטורית. כמו כן, המדינה הניחה על שולחן הוועדה הצעת חוק בדבר העסקת חברות גביה, אשר כתמיד מותירה בידי השרים סמכויות נכבדות להרחיב או לצמצם את תחומי הפעילות של חברות הגביה. עיון בהצעת החוק מגלה שהיא מסדירה כראוי את פעילותן של החברות: היא מטילה על הגזבר אחריות לכל פעולה, היא מקימה ועדה לבדיקת התאמת הגובים ומעמידה תנאי סף לצורך הכשרתם. מדובר בהצעה מבורכת שאם תעבור את מסלול החקיקה – תביא לשינוי באיכות חיינו ותשים סוף לפעילות בלתי מבוקרת של גורמים הפועלים ללא פיקוח.

נזכיר, כי מי שנתקל בהליכי גביה בלתי חוקיים או לא מידתיים, עשוי למצוא עילה טובה כבר במסגרת ההנחיות המנהליות שהוציא משרד הפנים. אמנם מדובר רק בהנחיה מנהלית, אולם מי שיש בידיו האמצעים להתגונן בפני הליכים מנהליים בבית משפט, ימצא שימוש רב בהנחיות הללו.