מוסקוביץ, אזרואל
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
הריחוק החברתי לא פסח על משלמי הארנונה
ראשי » הריחוק החברתי לא פסח על משלמי הארנונה

הריחוק החברתי לא פסח על משלמי הארנונה

מורה נבוכים למשלם הארנונה בעקבות פרסום תקנות המסדירות את ההנחה בשל מגפת הקורונה

מאת עו"ד עדי מוסקוביץ ועו"ד טל יצחק אזרואל

עם פרוץ מגפת הקורונה בישראל בתחילת חודש מרץ 2020, החל הסקטור העסקי לספוג מהלומות כלכליות בזו אחר זו. תחילה נשלחו אלפי עובדים לבידוד, הלקוחות החלו מתמעטים ועם הטלת הגבלות נוספות מכוח תקנות לשעת חירום – הושבתה כמעט לחלוטין הפעילות של הסקטור העסקי, של המגזר השלישי, של המוסדות האקדמיים ושל סקטורים נוספים.

כידוע, נטל הארנונה במדינת ישראל הוא מהגבוהים בעולם, ומכאן שהמשך גביית מסי ארנונה הייתה יכולה להמית אסון כלכלי על אותם עסקים אשר מצליחים בקושי רב לשרוד את מהמורות הקורונה.

בצוק העיתים הועלו על ידי משלמי ארנונה בקשות לפטורים והנחות המגיעים ברגיל לבניינים שנהרסו או שניזוקו במידה שאי-אפשר לשבת בהם, בקשות לפטור בגין נכסים ריקים וכן בקשות לשינוי סיווג בגין הפסקת השימוש בנכסים. המצב החדש גם יצר הזדמנויות לקבל הנחות ארוכות טווח מארנונה לסקטורים מסוימים, ואולם לא זה המקום להרחיב בעניין. במקביל, משרד הפנים התיר לרשויות המקומיות לדחות לפי שיקול דעתן את תשלומי הארנונה עד ליום 1.5.2020, מבלי לחייב בהפרשי הצמדה וריבית.

מאחר שהפתרונות שהציעו דיני הארנונה לא נתנו מענה מקיף למצוקתם של משלמי הארנונה שאינם משקי בית, הממשלה החליטה לנסות ולייצר מענה מקיף באמצעות תיקון תקנות ההנחה אשר מצויות בסמכות שר הפנים לבדו. טיוטת תקנות ההנחה פורסמה להערות הציבור, וביום 21.4.2020 נחתמו התקנות המסדירות חלקית את סוגיית ההנחה מארנונה בצל הקורונה.

התקנות החדשות אשר מבקשות להעניק את ההנחה המיוחלת בארנונה, מנוסחות על דרך השלילה, דהיינו – כל מי שאינו מוחרג מההנחה זכאי להנחה בשיעור של 100% מהארנונה לשלושה חודשים, שתחילתם ביום 1.3.2020 וסופם ביום 31.5.2020. התקנות מעניקות הנחה גורפת למגוון של סקטורים וזאת למרות שחלקם פעל גם בימי סגר ועוצר, ואף ימשיך לפעול ביתר שאת עד לסוף חודש מאי 2020. ההנחה הינה אוטומטית, למעט חריג אחד ביחד למי שמשלם ארנונה על "נכס אחר" (ועל כך מייד נסביר).

בצד האמור, נקבעו בתקנות מספר חריגים וסייגים אשר מעוררים קשיים בלתי מבוטלים. כך, הוצאו מתחולת תקנות ההנחה עסקים למכירת מזון וחנויות אופטיקה, למרות שחלק ניכר מחנויות האופטיקה נמצא בקניונים הסגורים עד היום, ולמרות שחלק מהעסקים למכירת מזון הם למעשה מסעדות שחלקן פעלו לביצוע משלוחי מזון כדי לשרוד את המשבר.

כמו-כן הוצאו מתחולת התקנות גופים מתוקצבים, למרות שדווקא סקטור נתמך זה אמור להיות בין הראשונים הנהנים מההנחה, כמו למשל מוסדות תרבות וספורט.  אף מוסדות אקדמיים אשר היו אלה שפעילותם הפיזית בנכסים הופסקה ראשונה, הוחרגו ממתן הפטור ללא סיבה נראית לעין, על אף הנזקים שנגרמו להם ולמרות שהם היו הראשונים להקצות את מיטב המוחות והמשאבים להתמודדות עם מגפת הקורונה.

גם "נכסים אחרים" לא יהיו זכאים להנחה מארנונה. מדובר בנכסים מיוחדים שאינם משתייכים לשימושים מובהקים כמו תעשייה, מסחר, בתי מלון וכדומה. בהתאם לעמדה שהביע בית המשפט העליון בדיון שהתקיים לאחרונה, חניונים ללא תשלום משתייכים לקטגוריה של "נכסים אחרים". כמו-כן, ביחס לתיאטרון "הבימה" נקבע בעבר שהוא "נכס אחר".

משלמי ארנונה המחזיקים ב"נכסים אחרים" יהיו רשאים לקבל הנחה רק אם הם נכללו במפורש ברשימת השימושים שנאסרו בתקנות לשעת חירום, לתקופה ממושכת. משלמי ארנונה של "נכסים אחרים" יצטרכו להגיש בקשה מיוחדת כדי לקבל את ההנחה, וזאת מבלי שהם יודעים כלל אם הרשות המקומית ראתה בהם כמי שמשלמים ארנונה בגין "נכסים אחרים" (הדבר אינו מצוין בשובר הארנונה והרשויות דווקא מעדיפות מסיבות אחרות לומר שאין בתחומן "נכסים אחרים").

הוראה נוספת בתקנות אשר מעוררת קושי של ממש היא האפשרות הנתונה לרשות המקומית לפרוס את ההנחה ולתת אותה כהנחה שנתית בשיעור של 25%. משמעות הדבר, כי אמנם משלמי הארנונה יקבלו הנחה בשיעור של 25% עבור חמשת החודשים הראשונים של שנת 2020, אולם יתרת ההנחה תיפרס עד לסוף שנת 2020. פריסת ההנחה תקשה עוד יותר על תזרים המזומנים של הסקטורים השונים.

עיון בתקנות בנוסח שאושר, מעלה כי קיימת חשיבות רבה להתנהלות כספית נכונה מול הרשות המקומית, הן ביחס להשבת תשלומי יתר והן ביחס לתשלומים שוטפים של יתרת השנה. נראה כי הפתרון בעניין זה נעוץ בבחינה פרטנית של כל משלם ארנונה מול הרשות המקומית הספציפית בה הוא פועל.

יש לציין שהתקנות אינן שוללות באופן עקרוני כפל הנחה (למעט חריגים בודדים), כך שתושבי עוטף עזה, למשל, וכן מי שזכאים לפטורים או הנחות – ימשיכו ליהנות מהנחות אלה בנוסף לפטור מארנונה בצל הקורונה.      

נראה כי גם בתקנות אלה טרם נאמרה המילה האחרונה ביחס לשאלת חובת תשלום הארנונה בתקופת החירום, לא רק משום שיישומן תלוי במידה רבה ברשות המקומית, אלא אף בשל התמשכות המשבר והאפשרות שהתקנות יותקפו בבג"צ.

צרו קשר
News
  • ת"צ (חי') 25737-12-25 אילן מירילאשוילי נ' עיריית אור עקיבא (נבו, 26.6.26)
    בית המשפט אישר הסתלקות מתוגמלת מבקשה לאישור תובענה ייצוגית, שעניינה הטלת כ-15 עיקולי בנק מקבילים בגין אותו חוב אגב חיוב אגרת עיקול בעבור כל אחד מהם. במסגרת ההסדר התחייבה העירייה למתווה גבייה מדורג, ובו צמצום מספר העיקולים בסבב הראשון לחמישה בנקים. נקבע כי ההליך הניב תועלת עתידית לציבור החייבים, ואושרו גמול בסך 1,500 ש"ח ושכר טרחה בסך 12,500 ש"ח.
  • עמ"נ (ת"א) 82356-11-25 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב נ' זוהר ברנט ואח' (נבו, 25.6.26)
    בית המשפט דחה ערעור על אופן חישוב הפטור מהיטל השבחה בפרויקט תמ"א 38 במסלול חיזוק, ואישר מימוש גמיש של התמריץ בין מפלסים שונים. נקבע כי אין מדובר בניוד אסור בין תמריצים, אלא באופן מימושו של תמריץ אחד שהיקפו אינו שנוי במחלוקת. סעיף 11 לתמ"א 38 והוראת הפטור שבסעיף 19(ב)(10)(ב) לתוספת השלישית עוסקים בהיקף הזכויות ולא במיקומן הפיזי במבנה, ולכן פרשנות ועדת הערר סבירה ואין להתערב בה.
  • עמ"נ (י-ם) 74829-11-25 ג'וינט ישראל נ' מנהל הארנונה של עיריית ירושלים (נבו, 24.6.26)
    בית המשפט קיבל ערעור על שינוי סיווג מבנה המטה מ"סיווג 20" הכולל הקדשות ל"סיווג 2" של משרדים ומסחר, שהגדיל את החיוב פי 3.2 בלא שינוי בפעילות. נדחתה עמדת מנהל הארנונה שלפיה אין הקדש בהיעדר שטר הקדש, שכן המערערת התאגדה בשנת 1974 מכוח פקודת ההקדשות לצרכי צדקה, ואין להחיל עליה את חוק הנאמנות, התשל"ט–1979, שנחקק אחריה. נקבע בין היתר כי חברה לתועלת הציבור הרשומה אצל המפקח על ההקדשות היא הקדש, ושטר הקדש אינו נדרש, מה גם שהמערערת הוקמה לפי הדין הקודם.
  • ת"צ (מרכז) 41897-06-22 טארק חרזאללה נ' יוסף אג'באריה (נבו, 23.6.26)
    בית המשפט נעתר לבקשת צד שלישי לעיין בתיק בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד תאגיד המים מי עירון, אף שהדיון בתיק הסתיים. נקבע כי התאגיד, שהתנגד לעיון, לא הצביע על טעם ממשי המצדיק את מניעתו. התאגיד רשאי להגיש עד 1.7.2026 עותקים מושחרים של כתבי הטענות בלא שמות הצרכנים, ואם לא יוגשו — ייפתח התיק לעיון ביום 2.7.2026.
  • רע"א 88373-02-26 טי.אפ.סי. למסחר ותעשייה בע"מ נ' בית המכס אשדוד (נבו, 23.6.26)
    בית המשפט העליון קיבל ערעור על הוצאת מסמכים מתיק הראיות בשל אי-גילוים. נקבע כי תקנות 57–58 לתקנות סדר הדין האזרחי הפכו את הגילוי והעיון לחובה אוטומטית, אך אין בכך כדי לפגוע בחופש הצדדים להסכים, במפורש או במשתמע, לוותר על ההליכים. משאף צד לא קיים אותם, ראה בית המשפט ויתור הדדי ולא הפעיל את הסנקציה שבתקנה 60. נקבע כי צד המבקש לכבול את יריבו לרשימת מסמכים חייב לעמוד על קיום ההליך.