מוסקוביץ, אזרואל
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
  • דף בית
  • אודותינו
  • הישגים
  • תחומי פעילות
    • ארנונה
    • היטלי פיתוח
    • היטלי השבחה
    • חיובי מים וביוב
    • תובענות ייצוגיות
    • אשפה
    • שילוט
  • כתבו עלינו
    • תקשורת מקוונת
    • עתונות כתובה
  • פרסומים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • מאמרים אקדמיים
  • ניוזלטר
  • הצוות שלנו
  • צור קשר
יזהרו המוכר והקונה (וגם עורכי הדין שלהם)
ראשי » יזהרו המוכר והקונה (וגם עורכי הדין שלהם)

יזהרו המוכר והקונה (וגם עורכי הדין שלהם)

מי משלם את היטלי הפיתוח בעת רכישת מקרקעין – המוכר או הקונה?

עו"ד עדי מוסקוביץ

הנוהג לרשום בחוזה המכר סעיף לפיו המוכר או הקונה ישאו בכל האגרות וההיטלים עד ליום חתימת החוזה או עד למסירת החזקה, יוצר מחלוקות מורכבות בין מוכרים, קונים ורשויות מקומיות. הבעיה מצריכה תשומת לב מיוחדת מצד עורכי הדין המטפלים בעסקה.

כלל ידוע כי בהסכם מכר רצוי להבהיר מי ישא בתשלומי חובה החלים על העסקה או הצדדים, זאת למרות שלכאורה סוגיות אלה מוסדרות באופן חלקי בדין. כך למשל היטל השבחה חל על המוכר, מס רכישה על הקונה וארנונה חלה על המחזיק (כל עוד הוא מחזיק בממכר) וכך הלאה. הצדדים גם יכולים לשנות את חלוקת הסיכונים והחבויות ביניהם, ולקבוע כי מועד חתימת החוזה או מסירת החזקה הם המועדים הקובעים לצורך חלוקת החבות.

אלא שבכל הקשור להיטל פיתוח – אותו תשלום הנדרש ע"י הרשות המקומית או תאגיד המים לצורך מימון הנחת תשתית מוניציפלית כגון כבישים, מדרכות, צנרת וניקוז – הסוגיה הופכת להיות מורכבת, שכן לא רק שהיא אינה מוסדרת בדין, אלא שהדין כלל אינו ברור – הן במישור של זהות החייב והן ביחס למועד התגבשות החיוב.

באשר לזהות החייב הרי שהיטלי פיתוח חלים על "בעל" הנכס. אולם עיון בהגדרות "בעל" בחיקוקים שונים מגלה שברשימה זו נכלל גם הבעל הרשום, גם הזכאי להירשם כבעלים ואף חוכר ושוכר לתקופות קצרות. ואם לא די בכך, גם עמדת בתי המשפט בסוגיה זו אינה עקבית, דבר שרק מעצים את חוסר הוודאות.

בכל הקשור למועד התגבשות החיוב, הרי שסוגיה זו קשה שבעתיים. יש להבחין בין התגבשות עילת החיוב (המכונה "חבות רעיונית" או "אירוע מפעיל"),לדוגמא סלילת הכביש, לבין התגבשות סופית של החבות בעת הוצאת דרישת חיוב. לדעת כותב שורות אלה ניתן אף למצוא שלב ביניים של "הטלה", שבו החבות הרעיונית נולדה, אולם הודעת חיוב טרם נשלחה והרשות המקומית הסתפקה במסירת הודעה על ההחלטה לחייב את בעל הנכס.

והנה, לכל אחד מאירועים אלה יש סדרה של אירועי משנה היכולים לבוא בגדרו ולהגדיל את חוסר הוודאות לצדדים. כך למשל, לא ברור האם החבות הרעיונית או התגבשות מלאה של החיוב מתקיימים עם ההחלטה לבצע עבודת תשתית, או במועד פרסום הודעה על ההחלטה להניח תשתית, או במועד פרסום הודעה על כוונה להשית חיוב, או במועד תחילת העבודות בפועל, או במועד משלוח הודעת החיוב, או שמא רק במועד קבלת החיוב עצמו אצל המוכר. זאת ועוד, חלק מחוקי העזר קובעים את מועד העסקה כצומת גבייה, כלומר כמועד שבו חלה חובת תשלום, עם שימוש במונחים העשויים להתפרש כ"אירוע מפעיל" כשלעצמו, דבר התורם לחוסר הבהירות. לעומת זאת, מי שרוצה להיצמד למועד ביצוע התשתית ימצא שגם מועד זה אינו ברור כלל, היות ובחוק העזר הוא מוגדר בדרך כלל כמועד הכנת התוכניות, אולם בפועל מהנדס העיר מכריז – בניגוד לחוק העזר – על מועד אחר: מתן צו התחלת העבודה לקבלן.

ראינו אפוא שעל ציר הזמן יכולים להיות חייבים שונים ואף אירועים שונים היכולים לטלטל את הצדדים לחוזה המכר בוויכוח אינסופי בקשר לחיוב בהיטלי פיתוח שהושת קרוב לחתימת החוזה. על הצדדים מוטלת אחריות להגדיר באופן ברור ביותר מי ישא בחיובים אלה שהפכו להיות מאוד נפוצים בשנים האחרונות. מוצע לבחור "במועד הקצה" כמועד הקובע לחלוקת היטלי הפיתוח בין המוכר לקונה. כלומר, מועד משלוח הודעת החיוב או מועד קבלת הודעת החיוב אצל המוכר. כמו כן, מוצע לברר בטרם חתימת חוזה המכר שחיובים מסוג היטלי פיתוח לא נמצאים בדרכם אל כתובת המוכר. על כן, חוזה מכר המטיל את החבות על המוכר בגין כל חיוב שנשלח (או הגיע) למוכר בטרם חתימת החוזה הינו פתרון פשוט יחסית. יחד עם זאת, קונה שרוצה לסלק מעליו כל סיכוי לחבות מסוג זה, צריך להצמיד את החבות לאחד או יותר מהמועדים הקודמים יותר, היינו אלה הנוגעים להחלטה על ביצוע התשתית, או תחילת ביצוע עבודות התכנון, או מתן צו התחלת עבודה, או פרסום ההחלטה אודות ביצוע העבודות.

ניסוחים בלתי ברורים שאינם משקללים את חוסר הוודאות ביחס למועד התגבשות החבות בהיטלי פיתוח, עלולים לגרור את כל הנוגעים בדבר למחלוקת מיותרת שניתן למנוע בנקל. מוטב לתת על כך את הדעת כבר בעת ניסוח החוזה.

צרו קשר
News
  • ת"א (שלום ת"א) 57140-10-24 עיריית תל-אביב-יפו נ' נתיאל פולדיאן (נבו, 27.5.26)
    בית משפט השלום בתל אביב דן בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה נגד בעל שליטה שחויב אישית בחובות ארנונה של חברה לפי סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים. נקבע שאין מקום לביטול מחובת הצדק, שכן הנטל להוכיח פגם בהמצאה מוטל על המבקש וטענתו שלא התגורר במען ההדבקה לא נתמכה בראיה. עוד נקבע שהגנת הנתבע מפני עצם החיוב חלשה, שכן לסתירת החזקה הסטטוטורית עליו להניח תשתית ראייתית בדבר היעדר נכסי החברה. עם זאת, משקיימת לצד ההגנה החלשה טענת התיישנות קונקרטית לחלק ניכר מהחוב, בוטל פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות.
  • ע"א 53824-11-24 עיריית לוד נ' תמיר מאור (נבו, 27.5.2026)
    בית המשפט העליון קבע שבתביעות הנגשה שהסעד העיקרי בהן אינו כספי, התועלת לקבוצה היא עצם אכיפת ההנגשה, שאינה ניתנת לכימות כספי אמין. לכן דרך המלך לפסיקת גמול ושכר טרחה היא השיטה הגלובלית ולא שיטת האחוזים. בית המשפט הבחין בין הנגשה עודפת, שזיקתה לסעד ולקבוצה ישירה ועלותה יכולה לשמש בסיס לחישוב, ובין ייזום פרויקט ייעודי שזיקתו חלשה ותועלתו קשה לכימות. נקבע שאין לגזור גמול ושכר טרחה לפי שיטת האחוזים מעלות פרויקט ייעודי, משום שהדבר יוצר תמריץ מעוות לנפח את שווי ההסדר, ופרויקט כזה ראוי להישקל כשיקול אחד במכלול הגלובלי בלבד.
  • עע"ם 21188-05-26 המועצה המקומית מבשרת ציון נ' אדמונד ששון (נבו, 27.5.2026)
    בית המשפט העליון קיבל בקשת המועצה לעכב את ביצוע פסק הדין המחוזי, שהורה לה לתקן שומות ארנונה לאחר שנקבע כי חלק מהחוב התיישן. נקבע שעצם הגשת ערעור אינה מצדיקה עיכוב ביצוע, ושיש לשקול את סיכויי הערעור ואת מאזן הנוחות במתן מעמד בכורה למאזן הנוחות. מאזן הנוחות נטה לטובת המועצה, שכן שינוי הרישומים עלול לפגוע בהליכי גבייה ובעיקולים שננקטו, ומשקל מכריע ניתן להסכמת התושב לעיכוב ולהיעדר נזק שייגרם לו.
  • ת"צ (ת"א) 15917-12-19 דלית טורובצקי נ' מי אביבים 2010 בע"מ (נבו, 24.5.2026)
    בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד תאגיד מי אביבים בגין חשבונות צריכת מים חריגה. נקבע שלא הוכחה עילת תביעה אישית, ושדוח הביניים של רשות המים משנת 2011 אינו עוד מקור נורמטיבי מחייב, משנתפס מקומו בכללי אמות המידה. עוד נקבע שהבקשה אינה מעוררת שאלות מהותיות משותפות לכלל הקבוצה, שכן בירור חוקיות הגבייה מחייב בחינה פרטנית, והמבקשים חויבו בהוצאות ריאליות בסך 128,775 ש"ח בהסתמך על הלכת גנות.
  • עת"מ (חי') 27088-06-25 איאד חמאדו נ' מועצה מקומית ג'דיידה-מכר (נבו, 24.5.2026)
    בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה דן בעתירת חבר מועצה ועורך דין שהתגלה כמחזיק בנכס מגורים ובמשרד בלא ששולמה בגינם ארנונה. נקבע שדרך המלך לתקיפת דרישת התשלום היא הליך השגה לפי סעיף 3 לחוק הערר, שכן טענות בדבר מועד תחילת ההחזקה, זהות המחזיק ושטח הנכס נמנות עם העילות שבחוק, ועל הרשות לדון בהשגה לגופה. עוד נקבע שמכתב הפחתת החוב מטעם מנכ"ל חברת הגבייה אינו הבטחה מנהלית מחייבת ואינו יוצר השתק, וששיקול ההסתמכות נחלש כאשר מדובר בנישום שלא שילם ארנונה כלל ושנכסיו היו "נעלמים" מבחינת החיוב.